לקוטי תורה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(111 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
לקוטי תורה הינו ספר ובו מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות:
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[קובץ:לקות חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו]]
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].


*פרשה בשלח   
הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].


*פרשה פקודי   
==הספר==
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט"ו בשבט|היום יום ט"ו שבט]].}}.


*ספר שמות - הוספה   
בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר:
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא.
ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל.
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.


*פרשה ויקרא   
==דפוסים==


*פרשה צו   
* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].


*פרשה שמיני   
* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו{{הערה|שם=פתח דבר|'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה]''' {{PDF}}}}.


*פרשה תזריע   
* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.
:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.


*פרשה מצורע   
* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.


*פרשה אחרי   
הספר נדפס שוב בשנת [[תשמ"ז]].


*פרשה קדושים   
* בשנת [[תשס"א]] - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 431.}}, והספר הוגה ע"פ כתבי היד{{הערה|שם=פתח דבר}}.


*פרשה אמור   
* בשנת [[תשע"ו]] - נדפס הספר במהדורה חדשה{{הערה|שם=פתח דבר}}, בשני מהדורות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9127.html בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב] {{חב"ד אף אם}}}}.


*פרשה בהר   
בשנת [[תשפ"א]] הספר נדפס שוב.


*פרשה בחקותי   
בנוסף, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים [[תשכ"ה]], [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]].


*ספר ויקרא - הוספות   
נכון לשנת [[תשפ"ב]] הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.


*פרשה במדבר   
===הערות וציונים===
בשנת [[תשכ"ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.


*פרשה נשא   
הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.


*פרשה בהעלותך   
ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.


*פרשה שלח   
בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.}}.


*פרשה קרח   
===מאמרים מלוקטים===


*פרשה חקת   
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing לקריאה והורדה] {{PDF}}}}. הקונטרס נדפס בשנים [[תשנ"ג]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשנ"ג]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשנ"ד]].}} [[תשע"ז]], [[תשפ"ב]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשפ"ב]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשפ"ג]].}}.


*פרשה בלק   
== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].


*פרשה פנחס   
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.
הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.


*פרשה מטות   
* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].


*פרשה מסעי   
* '''ביאור תורה אור ולקוטי תורה''' על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת [[יריד החסידות (אירוע)|יריד החסידות]] תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה על ידי [[ספריית מעיינותיך]]


*ספר במדבר - הוספה   
== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.


*דברים   
פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.


*פרשה ואתחנו   
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.


*פרשה עקב   
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.


*פרשה ראה   
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.


*פרשה תצא   
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.


*פרשה תבא   
בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.


*פרשה נצבים   
==ראו גם==
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]


*דרושים לר"ה   
==לקריאה נוספת==
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6


*דרושים לשבת שובה   
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing הספר 'לקוטי תורה']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה'], הוצאת קה"ת - [[תשע"ז]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/4000000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]


*דרושים ליוה"כ   
{{הערות שוליים}}
 
*פרשה האזינו   
 
*דרושים לסוכות ושמ"ע   
 
*דרושים לשמ"ע   
 
*פרשה וזאת הברכה   
 
*שיר השירים   
 
*שיר השירים - הוספות


[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]

גרסה אחרונה מ־10:22, 30 ביוני 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
דף שער ההדפסה הראשונה - שנת תר"ח
דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו

לקוטי תורה הוא הספר המרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים ויקרא, במדבר ודברים, מעט פרשיות מספר שמות, ומאמרים על שיר השירים. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר תורה אור.

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.

הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זה הוא חלקו השני של הספר תורה אור, אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו ואל בניו בחלום[1].

בספר נדפסו מאמרים על הספרים ויקרא, במדבר ודברים. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות בשלח ופקודי מתוך ספר שמות, וכן הוספות לספר ויקרא. ב. דרושים על החגים הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל. ג. דרושים לשיר השירים, עם הוספות.

דפוסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשנת תשכ"ה - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי הרבי[2].
ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית בכתב יד קדשו בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"[3]. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה[4].
בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע[5].
  • בשנת תשד"מ - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב אהרן חיטריק[2].
הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן מסר בקבוק משקה עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה[6].

הספר נדפס שוב בשנת תשמ"ז.

  • בשנת תשס"א - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי[7], והספר הוגה ע"פ כתבי היד[2].
  • בשנת תשע"ו - נדפס הספר במהדורה חדשה[2], בשני מהדורות[8].

בשנת תשפ"א הספר נדפס שוב.

בנוסף, סניף קה"ת כפר חב"ד הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים תשכ"ה, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט ותשמ"ו.

נכון לשנת תשפ"ב הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.

הערות וציונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ה הטיל הרבי על מזכירו הרב יהודה לייב גרונר לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.

הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני מזכירות הרבי שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.

ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.

בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים[9].

מאמרים מלוקטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאת הספרים קה"ת הוציאה לאור החוברת מאמרים מלוקטים (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים בתומכי תמימים ליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור התמימים הלומדים בישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם[10]. הקונטרס נדפס בשנים תשנ"ג[11] תשע"ז, תשפ"ב[12].

ספרי ביאורים על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תורה אור ולקוטי תורה המבואר - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.

הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ומשה לינק ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'ספריית מעיינותיך'.

  • שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב טוביה ליצמן.

לימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבעל פה של חסידות"[13]. המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית"[14].

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים לפרשת השבוע[15]. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות[14].

בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[16] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[17].

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[18]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[19].

בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[20].

בשנת תשפ"א הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון התאחדות החסידים לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה[21].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האור שבתורת האור, מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ היום יום ט"ו שבט.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה קובץ PDF
  3. ↑ לימוד כל ה'ליקוטי תורה'
  4. ↑ שיחת פורים תשכ"ה.
  5. ↑ ראה להלן בפיסקה לימוד הספר.
  6. ↑ ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ (הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך).
  7. ↑ ראה ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 431.
  8. ↑ בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב קישור לאתר חב"ד FM
  9. ↑ שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.
  10. ↑ לקריאה והורדה קובץ PDF
  11. ↑ בפתח דבר נרשם תשנ"ג, אך בפועל נדפס בשנת תשנ"ד.
  12. ↑ בפתח דבר נרשם תשפ"ב, אך בפועל נדפס בשנת תשפ"ג.
  13. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.
  14. ↑ 14.0 14.1 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29.
  15. ↑ ראה למשל שיחת ש"פ וישב תשט"ו. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.
  16. ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
  17. ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
  18. ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב.
  19. ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
  20. ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
  21. ↑ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לקוטי_תורה_(ספר)&oldid=697880"