אלתר הילביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מלפני אבינו (שיחה | תרומות) (←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב הילביץ.jpeg|ממוזער|הרב אלתר הילביץ]] | [[קובץ:הרב הילביץ.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב אלתר הילביץ]] | ||
[[קובץ:הילביץ אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב הילביץ אומר [[לחיים]] ל[[רבי]] (עומד ראשון מימין).]] | [[קובץ:הילביץ אצל הרבי.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|הרב הילביץ אומר [[לחיים]] ל[[רבי]] (עומד ראשון מימין).]] | ||
'''הרב אלתר הילביץ''' - | '''הרב אלתר הילביץ''' ([[י"א אלול]] [[תרס"ו]] - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
== תולדות חיים == | |||
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין{{הערה|שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]}}. | |||
== | |||
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בעת | בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד ב[[אוניברסיטה]] המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב | בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | ||
בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית | בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית ל[[יוהנסבורג]] דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]]. | ||
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. | בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה. | בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה. | ||
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב | בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב צבי הירש אשכנזי. | ||
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות. | מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*סדרת ''' | *סדרת '''חקרי זמנים''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק. | ||
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת | *'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת מוסד הרב קוק. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{ | *'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.). | ||
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | ||
*'''אביו''' - הרב '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה | *'''אביו''' - הרב '''[[מנחם מענדל הילביץ]]''' - כיהן כרבה של העיירה החסידית [[ז'עמבין]] והיה חתנו של הרב אברהם לנדא. | ||
*'''צאצאיו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס. | *'''צאצאיו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס. | ||
| שורה 64: | שורה 62: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הילביץ, אלתר}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:19, 20 באוקטובר 2024
הרב אלתר הילביץ (י"א אלול תרס"ו - ד' אלול תשנ"ד) - היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של האנציקלופדיה תלמודית. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלתר הילביץ נולד בי"א אלול תרס"ו בזעמבין לאביו הרב מנחם מענדל הילביץ שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' אברהם לנדא מזעמבין[1].
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של אדמו"ר הרש"ב.
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת תרפ"ה עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב משה צבי נריה ואישים נוספים, והתחבר לדרך הציונות הדתית. משך תקופה היה תלמיד באוניברסיטה המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב ישראל דב הכהן הרב הראשון בהר-הכרמל.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ, התיישב בחיפה ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת תש"ד נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא לירושלים, שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת האנציקלופדיה תלמודית יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.
בשנת תשי"א יצא בשליחות חינוכית ליוהנסבורג דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת תשל"ה.
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.
הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח.
לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי.
חיבורים שכתב וערך[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבר ספרים וכתב מאמרים הלכתיים רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות התלמודית וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית 'סיני'.
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של האנציקלופדיה התלמודית, מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
בשנת תש"י הדפיס את ספרו הראשון, ללשונות הרמב"ם, ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, הרבי כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית תל אביב בשנת תשי"ב קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה.
בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה.
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב יחזקאל לנדא והרב צבי הירש אשכנזי.
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת חקרי זמנים (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ללשונות הרמב"ם - הוצאת מוסד הרב קוק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סבו - המשפיע הרב אברהם לנדא מז'עמבין שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' אברמק'ה ז'עבינר. (הרב שמואל גרונם אסתרמן השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה[2].).
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.
- אביו - הרב מנחם מענדל הילביץ - כיהן כרבה של העיירה החסידית ז'עמבין והיה חתנו של הרב אברהם לנדא.
- צאצאיו - הרב מנחם מענדל הילביץ - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות בהפצת המעיינות, ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב חיילי צה"ל. במשך עשרות שנים כיהן כבעל קורא בבית כנסת חב"ד ברחובות. נפטר - י"ח בכסלו תשע"א. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס.
- נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב ברוכין.
- גיסיו - המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר והרב שילם קוראטין משגיח בישיבה בליובאוויטש.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספרו "ללשונות הרמב"ם" באתר hebrew books
ממאמריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן
- ↑ ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.