שכחה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שכחה היא | שכחה היא מצב של איבוד זכרון. איבוד זכרון הלימוד עלול להתרחש בעקבות חוסר חזרת החומר, כתוצאה מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ה[[הלכה]] משום ש"קשה לשכחה". | ||
==מקור השכחה== | |||
בחסידות מבואר{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ז עמודים 57 - 58}} שמקור השכחה הוא ממקום [[כסא הכבוד]] שב[[עולם הבריאה]] ומטה, אך מכסא הכבוד ומעלה אין עניין של שכחה. | |||
==שכחת הקב"ה ולהיפך== | |||
===שכחת היהודי מה'=== | |||
על ידי [[גאווה]] מגיעים לידי שכחה מהקב"ה כמו שכתוב{{הערה|דברים ח יד}} {{ציטוטון|וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ}}. | |||
בחסידות מוסבר{{הערה|שם=עקב|מאמר פרשת עקב תשי"ז}} שיש שני סוגי שכחה: | |||
'''א. עזיבה''', שהוא רק העדר הזכרון, שאינו זוכר את ה' כי אינו מונח רק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. ועזיבה זו מגיעה מעצמה בזמן ה[[גלות]]. | |||
'''ב. שכחה''' שאינו רק העדר הזכרון אלא שישנה מציאות של שכחה, שזהו כשהאדם משקיע את כל [[כוחות הנפש|כוחותיו]] בעניני [[עולם הזה]]. | |||
===שכחת ה' את היהודי=== | |||
כתוב בספר [[ישעיה]]{{הערה|מט יד}}: {{ציטוטון|וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי}}. | |||
בחסידות נשאל{{הערה|שם=עקב}} איך ה' יכול לשכוח את היהודי הרי כתוב{{הערה|ברכות לב ב}} {{ציטוטון|אין שכחה לפני כסא כבודך}}? | |||
ומבואר שכל הענינים שלמעלה תלויים ב[[עבודת האדם]] למטה. וכשהיהודי שוכח מה' גם ה' כביכול שוכח ממנו. (אך שכחה זו אינה ב[[שם הוי"ה]] ח"ו כי שם אין שייך שכחה אלא עזיבה כדלהלן). | |||
וכמו שאצל האדם יש שני סוגי שכחה כך גם לגבי הקב"ה. | |||
א. '''העזיבה''' שבזמן ה[[גלות]]. ש[[שם הוי"ה]] אינו מתגלה ב[[שם אדנ"י]] דהיינו בעניני העולם. כוונתה של עזיבה זו היא, שדווקא מתוך ההעלם על ידי עבודת האדם, יבוא הגילוי, שאז יש בו יתרון גדול יותר. | |||
ב. '''שכחה''' ב[[שם אדנ"י]] שעל ידי שלא מאיר בו [[שם הוי"ה]] גם אצלו נעשה שכחה שאז אין זה רק העדר גילוי, אלא, שגם ישנם העלמות והסתרים. ועזיבה זו מתבטלת על ידי עניית [[אמן]]. | |||
==דברים הגורמים שכחה== | ==דברים הגורמים שכחה== | ||
*לימוד תורה בלחש {{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז}} | *לימוד תורה בלחש{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז}}. | ||
*לבישת שני מלבושים בבת אחת {{הערה|שולחן ערוך אדה"ז ב ג}} | *לבישת שני מלבושים בבת אחת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז ב ג}}. | ||
*לנגב את ידיו במלבושו אחר [[נטילת ידים]] {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח}} | *לנגב את ידיו במלבושו אחר [[נטילת ידים]]{{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח}}. | ||
*גזיזת [[צפורניים]] שלא כפי הסדר המופיע בהלכה {{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג}} | *גזיזת [[צפורניים]] שלא כפי הסדר המופיע בהלכה{{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג}}. | ||
*קריאת כתב בולט שעל גב המצבה{{הערה|קיצור שולחן ערוך קכח יג}} | *קריאת כתב בולט שעל גב המצבה{{הערה|קיצור שולחן ערוך קכח יג}}. | ||
*אכילת [[לב]] [[בהמה]] או [[עוף]]{{הערה|קיצור שולחן ערוך לב ט}} | *אכילת [[לב]] [[בהמה]] או [[עוף]]{{הערה|שם=לבט|קיצור שולחן ערוך לב ט}}. | ||
*אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר{{הערה| | *אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר{{הערה|שם=לבט}}. | ||
*החלפת נעל [[שמאל]] בשל [[ימין]], ותפירת בגד שלבוש בו{{הערה|כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א}} | *החלפת נעל [[שמאל]] בשל [[ימין]], ותפירת בגד שלבוש בו{{הערה|כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א}}. | ||
*השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד{{הערה|קיצור שו"ע כז ד}}. | *השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד{{הערה|קיצור שו"ע כז ד}}. | ||
==עצות לשכחה{{הערה|ע"פ [[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה}} | ==השוכח דבר שלמד== | ||
===מחמת עצלות=== | |||
*אמירת אחר ה[[תפילה]] שיעור [[ | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=גח|אבות ג ח}} {{ציטוטון|כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו}}, וגם עובר ב[[איסור]] לאו מן ה[[תורה]]{{הערה|שם=צטב|מנחות צט ב}}, שנאמר{{הערה|דברים ד ט}} {{ציטוטון|פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך}} (ו"פן" הוא לשון לאו{{הערה|עירובין צו א}}) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק ל[[עשרת הדברות]], כי אם, לכל התורה כולה. | ||
*נתינת [[צדקה]] קודם [[תפילת שחרית]] בימות החול | |||
*קביעת לימוד ב[[פנימיות התורה]] שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון | גם כיום{{הערה|שם=בד|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד}} שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. [[מצווה]] של התורה היא [[נצחיות התורה|נצחית]]. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור. | ||
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם [[גלות]] לבניו{{הערה|סנהדרין צט א}}. | |||
===מחמת אונס=== | |||
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו, אך אם שכח כי היה קשה לו להבין{{הערה|שם=גח|}}, או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו{{הערה|שם=צטב|}}, אינו מתחייב בנפשו. | |||
===שכחן גדול=== | |||
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח}}, אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר{{הערה|אבות ב טז}} {{ציטוטון|לא עליך המלאכה לגמור}}, והיו תלמידים{{הערה|ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג}} רבים בתקופת ה[[גמרא]] שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות. | |||
==עצות לשכחה== | |||
*זהירות במקוה טהרה ([[טבילת עזרא]]){{הערה|שם=גתקמה|ע"פ [[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה}} | |||
*אמירת אחר ה[[תפילה]] שיעור [[תהלים]] יומי כפי שנחלק לימי ה[[חודש]]{{הערה|שם=גתקמה|}} | |||
*נתינת [[צדקה]] קודם [[תפילת שחרית]] בימות החול{{הערה|שם=גתקמה|}} | |||
*קביעת לימוד ב[[פנימיות התורה]] שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון{{הערה|שם=גתקמה|}} | |||
*לימוד בקול רם | |||
* לימוד ב[[בית כנסת]] | |||
*לימוד מאמר [[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]] זה [[שינון בעל פה|בעל פה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] חי"א ע' קפז.}}. | |||
==צדיקים ששכחו תלמודם== | ==צדיקים ששכחו תלמודם== | ||
| שורה 24: | שורה 67: | ||
*[[רבי זירא]] צם ארבעים [[תעניות]] כדי לשכוח את ה[[תלמוד בבלי]] וללמוד את ה[[תלמוד ירושלמי]] | *[[רבי זירא]] צם ארבעים [[תעניות]] כדי לשכוח את ה[[תלמוד בבלי]] וללמוד את ה[[תלמוד ירושלמי]] | ||
{{הערות שוליים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view למה השכחה באה מהקליפה?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 99 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:45, 27 ביוני 2024
שכחה היא מצב של איבוד זכרון. איבוד זכרון הלימוד עלול להתרחש בעקבות חוסר חזרת החומר, כתוצאה מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ההלכה משום ש"קשה לשכחה".
מקור השכחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר[1] שמקור השכחה הוא ממקום כסא הכבוד שבעולם הבריאה ומטה, אך מכסא הכבוד ומעלה אין עניין של שכחה.
שכחת הקב"ה ולהיפך[עריכה | עריכת קוד מקור]
שכחת היהודי מה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי גאווה מגיעים לידי שכחה מהקב"ה כמו שכתוב[2] "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ".
בחסידות מוסבר[3] שיש שני סוגי שכחה:
א. עזיבה, שהוא רק העדר הזכרון, שאינו זוכר את ה' כי אינו מונח רק בתורה ועבודת ה'. ועזיבה זו מגיעה מעצמה בזמן הגלות.
ב. שכחה שאינו רק העדר הזכרון אלא שישנה מציאות של שכחה, שזהו כשהאדם משקיע את כל כוחותיו בעניני עולם הזה.
שכחת ה' את היהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתוב בספר ישעיה[4]: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי".
בחסידות נשאל[3] איך ה' יכול לשכוח את היהודי הרי כתוב[5] "אין שכחה לפני כסא כבודך"?
ומבואר שכל הענינים שלמעלה תלויים בעבודת האדם למטה. וכשהיהודי שוכח מה' גם ה' כביכול שוכח ממנו. (אך שכחה זו אינה בשם הוי"ה ח"ו כי שם אין שייך שכחה אלא עזיבה כדלהלן).
וכמו שאצל האדם יש שני סוגי שכחה כך גם לגבי הקב"ה.
א. העזיבה שבזמן הגלות. ששם הוי"ה אינו מתגלה בשם אדנ"י דהיינו בעניני העולם. כוונתה של עזיבה זו היא, שדווקא מתוך ההעלם על ידי עבודת האדם, יבוא הגילוי, שאז יש בו יתרון גדול יותר.
ב. שכחה בשם אדנ"י שעל ידי שלא מאיר בו שם הוי"ה גם אצלו נעשה שכחה שאז אין זה רק העדר גילוי, אלא, שגם ישנם העלמות והסתרים. ועזיבה זו מתבטלת על ידי עניית אמן.
דברים הגורמים שכחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לימוד תורה בלחש[6].
- לבישת שני מלבושים בבת אחת[7].
- לנגב את ידיו במלבושו אחר נטילת ידים[8].
- גזיזת צפורניים שלא כפי הסדר המופיע בהלכה[9].
- קריאת כתב בולט שעל גב המצבה[10].
- אכילת לב בהמה או עוף[11].
- אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר[11].
- החלפת נעל שמאל בשל ימין, ותפירת בגד שלבוש בו[12].
- השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד[13].
השוכח דבר שלמד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחמת עצלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו חז"ל[14] "כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו", וגם עובר באיסור לאו מן התורה[15], שנאמר[16] "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך" (ו"פן" הוא לשון לאו[17]) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק לעשרת הדברות, כי אם, לכל התורה כולה.
גם כיום[18] שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. מצווה של התורה היא נצחית. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור.
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם גלות לבניו[19].
מחמת אונס[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו, אך אם שכח כי היה קשה לו להבין[14], או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו[15], אינו מתחייב בנפשו.
שכחן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה[20], אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר[21] "לא עליך המלאכה לגמור", והיו תלמידים[22] רבים בתקופת הגמרא שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות.
עצות לשכחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זהירות במקוה טהרה (טבילת עזרא)[23]
- אמירת אחר התפילה שיעור תהלים יומי כפי שנחלק לימי החודש[23]
- נתינת צדקה קודם תפילת שחרית בימות החול[23]
- קביעת לימוד בפנימיות התורה שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון[23]
- לימוד בקול רם
- לימוד בבית כנסת
- לימוד מאמר והדרת פני זקן זה בעל פה[24].
צדיקים ששכחו תלמודם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף הצדיק שכח תלמודו במצרים[25]. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.
- רב יוסף שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ואביי היה מזכיר לו.
- אבימי שכח תלמודו מחולי ורב חסדא היה מזכיר לו.
- רבי זירא צם ארבעים תעניות כדי לשכוח את התלמוד בבלי וללמוד את התלמוד ירושלמי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למה השכחה באה מהקליפה?, הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 99
הערות שוליים
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ז עמודים 57 - 58
- ↑ דברים ח יד
- ↑ 3.0 3.1 מאמר פרשת עקב תשי"ז
- ↑ מט יד
- ↑ ברכות לב ב
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז ב ג
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח
- ↑ שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג
- ↑ קיצור שולחן ערוך קכח יג
- ↑ 11.0 11.1 קיצור שולחן ערוך לב ט
- ↑ כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א
- ↑ קיצור שו"ע כז ד
- ↑ 14.0 14.1 אבות ג ח
- ↑ 15.0 15.1 מנחות צט ב
- ↑ דברים ד ט
- ↑ עירובין צו א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד
- ↑ סנהדרין צט א
- ↑ הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח
- ↑ אבות ב טז
- ↑ ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג
- ↑ 23.0 23.1 23.2 23.3 ע"פ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מלך המשיח שליט"א חי"א ע' קפז.
- ↑ בראשית רבה ע"ט ה