כסא הכבוד
כיסא הכבוד הוא דימוי המופיע במספר מקומות בספרי הנביאים כמשל לירידת האור האלוקי, שהקדוש ברוך הוא משפיל את עצמו להאיר למטה, בדוגמת הכסא הגשמי שכאשר האדם מתיישב עליו, הוא משפיל את קומת גופו.
בספרי הקבלה, ה'כבוד' היא ספירת המלכות של עולם האצילות, וה'כסא' הוא עולם הבריאה המכונה 'עלמא דכורסייא', שהכבוד האלוקי של עולם האצילות נשפל ו'מתיישב' בעולם הבריאה.
בספרי הנביאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקומות רבים מזכירים הנביאים במראה הנבואה כיצד הם רואים את הקב"ה יושב על כסאו, או שמזכירים רק את הכסא עצמו: "ראיתי את ה' יושב על כסאו"[1], "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא"[2], "כסא כבוד מקום מראשון מקום מקדשנו"[3], "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם"[4], ועוד.
על פי התיאור של מעשה מרכבה בספר יחזקאל, את כיסא הכבוד נושאות ארבע דמויות, ולכל אחת מהן[5] ארבעה פנים, פני אדם מקדימה, פני אריה לצד ימין, פני שור לצד שמאל, ופני נשר בצד האחורי.
תיאורים נוספים אודות הכסא מופיעים בספר תהלים: "השם בשמים הכין כסאו"[6], ובספר דניאל: "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר" [= כסאו שביבי אש][7].
במדרשי חז"ל בגמרא ובספרי המדרשים, מופיעים תיאורים נוספים רבים אודות הכסא[8], וחז"ל קובעים כי כסא הכבוד הוא משבעת הדברים שקדמו לעולם, וכפי שרש"י מפרש על הפסוק[9] "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", שהיה זה כסא הכבוד[10].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מבואר כי ה'כבוד' היא ספירת המלכות של עולם האצילות, כלשון הפסוק "כבוד-מלכותך"[11], וה'כסא' הוא עולם הבריאה המכונה עלמא דכורסייא, כלומר שהכבוד האלוקי של עולם האצילות נשפל ו'מתיישב' בעולם הבריאה.
הסיבה שענין המלוכה נקרא אצל הקב"ה ירידה והשפלה היא מכיון שמצד עצמו הוא מרומם באין ערוך מכל העולמות והנבראים, ועצם הירידה שלו לברוא ולהוות אותם ו'להתעסק' עמהם ולמלוך עליהם - זו ירידה עצומה עבורו[12].
בפרטיות יותר, הכסא הוא 'היכל קודש קודשים' (בינה) דבריאה, שלכן כתוב בנוסח התפילה "ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו"[13], או על חכמה ובינה.
הכסא קשור עם בחינת שמים (כמו שכתוב "השמים כסאי") שהיא בחינת מקיף וסובב, כי מקור הפרסא והכסא היא דווקא מהאור המקיף שבכוחו יש ביכולתה להסתיר ולהעלים על האור של ז"א, כמו שבגשמיות הכח להוריד את השכל במשל הוא דווקא מעומק החכמה[14].
לצד ביאורים אלו, מופיע בחסידות ובספרי הקבלה גם ביאורים נוספים שהוא בחינת תפארת[15], או בחינת דין או מלכות
עמלק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקשר למלחמת עמלק כתוב בפסוק בכתיב חסר: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור", וחז"ל דרשו על כך שאין כסאו של הקב"ה שלם עד שימחה זרעו של עמלק.[16].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך כסא הכבוד, עמוד רטז
הערות שוליים
- ↑ מלכים א' כב, יט.
- ↑ ישעיה ו, א.
- ↑ ירמיהו יז, יב.
- ↑ יחזקאל א, כו.
- ↑ מצודת דוד על הפסוק, יחזקאל א, י.
- ↑ יא, ד. קג, יט.
- ↑ דניאל ז, ט.
- ↑ ברכות ז, א. נט, א. פסחים נד, א. שמות רבה יג, א. חגיגה יב, ב. מנחות מג, ב. שבת קנב, ב. ועוד.
- ↑ בראשית א, ב.
- ↑ וראו חגיגה טו, א.
- ↑ תהלים קמה.
- ↑ אור התורה בראשית יב. משפטים א'רעט.
- ↑ אור התורה תהלים תרמד.
- ↑ דרך מצוותיך עמוד 256.
- ↑ אור התורה תבוא תתשיט.
- ↑ ספר הליקוטים ערך 'עמלק' עמוד רפט.