הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:14, 9 באפריל 2024

פעמים רבות ביקשו מהרבי שיעלה לארץ ישראל אם לביקור ואם באופן קבוע. הבקשות באו הן מצד אנ"ש חסידי חב"ד והן מצד אישים שונים בארץ ישראל.

המענות של הרבי לפונים, היו מגוונים ומרתקים והתחלקו לפי זהות הפונים ותוכן בקשתם.

רקע^[1][עריכה | עריכת קוד מקור]

גישתו הכללית של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות מעורבותו הגדולה בנעשה בארץ ישראל, אישים רבים שביקרו את הרבי לא התאפקו מלשאול אותו מדוע איננו עולה לארץ. הרבי היה מודע לשאלה וענה עליה לשואלים.

מתשובותיו לומדים שהרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.

לשואלים ענה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי נמוך יחסית.

הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי. נקודה נוספת ציין שבארץ קורים דברים שנוכחותו בארץ תחייבו למחות כנגדן ובזה אינו רוצה להתעסק.

לאחרים ענה, שאם יבוא לארץ לא יוכל עוד, על פי ההלכה, לצאת מהארץ. במקרה זה ינטוש למעלה משלושה מיליון יהודים החיים בארצות הברית, וכשיעזוב אותם הסיכוי שישמעו לו מארץ ישראל יהיה נמוך יותר.

את התשובות לשאלת אי-עלייתו של הרבי לארץ הוא נתן בשיחות אישיות או במכתבים, וכמעט לא התייחס לכך בפומבי. פעם אחת, כשקרא לחסידים לעלות מברוקלין לישראל ("אשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחוץ לארץ, מברוקלין, להתיישב בכפר חב"ד וסביבותיה"), במהלך התוועדות בשנת תשי"ט (1959), התייחס לשאלה מדוע הוא-עצמו אינו עולה לארץ^[2]: "ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה".

אחד הנימוקים הפנימיים יותר שבגינם לא עלה הרבי לארץ היה הצורך הנפשי שלו להיות קרוב ל'ציון' חותנו האדמו"ר הריי"צ ולמקום שבו בחר לפעול.

החסידים בארץ ישראל, מצדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ. ואף נעשו כמה יוזמות במשך השנים של בקשה והזמנה לרבי שיבקרם בארץ ישראל.

בהזדמנות ציין הרבי שהוא יעלה לארץ ישראל מיד כאשר יבוא משיח^[3].

הרבי אף התבטא פעם שמקומו הפנימי של רבי הוא בארץ ישראל אף אם בחיצוניות הוא נמצא במקום אחר^[4].

עליית מנהיגים רוחניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שהרבי סבר כי תפקידו ופעילותו למען היהדות העולמית אינם מתירים לו לעזוב את ארצות הברית ולעלות לישראל, כך תבע מרבנים וממנהיגי קהילות בחוץ-לארץ להעמיד את טובת צאן מרעיתם מעל שאיפתם האישית לעלות לארץ הקודש. דעתו הייתה נחרצת כי רב ומנהיג קהילה אינו רשאי לנטוש את עדתו ולעלות לארץ ישראל, כל עוד אין במקום מי שיכול למלא את מקומו ולהיכנס לנעליו. הוא חשש מהגברת ההתבוללות ומהיחלשות האמונה היהודית בקרב יהדות הגולה אם המשפיעים הרוחניים יעזבו אותה.

כאשר הרב רפאל-ברוך טולידנו, מגדולי רבני מרוקו, העתיק את מקום מגוריו לאנגליה, ולאחר מכן, בשנת תשכ"ג, 1963, עלה לארץ ישראל, הביע הרבי מידה של חשש בכותבו: "וכפי המצב בעירו [מקנס] ובמדינתו [מרוקו]… השפעת כבוד הדרת גאונו שם נחוצה ביותר וביותר". במקביל קרא לרב טולידנו "להשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים במרוקו לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם… הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת הקדש". אחד מרבני דרום אפריקה, הרב נחמן-מאיר ברנהרד, ביקש לסיים את תפקידו ברבנות קהילת אוקספורד ולעלות לארץ. הרבי עמד על דעתו שעליו להמשיך במשרתו ולא לעזוב את הקהילה. בפגישה עמו התבטא: "האם אתה לא חושב שגם אני רוצה להיות שם, במקום הקדושה? אבל יש לנו אחריות". עמדתו לגבי עליית רבנים ומנהיגי הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ הייתה עקרונית. כך התבטא בשנת תש"ל, (1970): "מי שהוא בעל השפעה וביכולתו להציל נפשות ישראל בארבע אמות שלו – זה פיקוח נפשות. עליו לעשות חשבון נפש אמיתי ולברר אם אמנם רצונו לעלות לארץ ישראל או שרצונו לברוח ממילוי תפקידו ושליחותו".

במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהייתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם.

הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו הייתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.

אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

למעשה, מלבד אדמו"ר הריי"צ שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט^[5], אף אחד מאדמו"רי חב"ד לא ביקר בארץ הקודש^[6].

הרבי התייחס לדבר בשיחה פומבית שנשא בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב בה נאמר: "רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז. [ולהעיר שרבותינו נשיאינו לא היו באה"ק, ואפי' לא בביקור, וגם נסיעת כ"ק מו"ח אדמו"ר הייתה מפני שנמנע ממנו לבקר ב"קברי-אבות" דראסטוב, וליובאוויטש וכיוצא בזה]"^[7].

הצעה לביקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ד הציע אדמו"ר הריי"צ במכתב לביתו הרבנית חיה מושקא, שהיא ובעלה הרבי, יבואו יחד איתו לביקור בארץ ישראל. אדמו"ר הריי"צ ציין, שביקור זה יערך זמן רב, זה בשונה מביקורו הקודם בשנת תרפ"ט. לבסוף בשל סיבות שונות, הביקור לא יצא לפועל^[8]. בשנת תשט"ו תכנן הרבי לערוך ביקור חשאי בארץ ישראל, אך לבסוף הוא בוטל^[9].

בקשות מאנ"ש חסידי חב"ד בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשי"ג^[10][עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תשי"ג, פנו אל הרבי, אנ"ש בארץ הקודש וצרפת, בהזמנה בקשה והפצרה, שהרבי יבוא לביקור להתראות עם אנ"ש, שהרי רבים חפצים להתראות, ואינם יכולים לבוא בעצמם לביקור בבית חיינו בניו יורק.

חתמו על הזמנה זו, רבני חב"ד, גדולי החסידים, אנ"ש והתמימים, מארץ הקודש ומצרפת. בסך הכל מתועדות כיום כ-300 חתימות, על הזמנה ובקשה זו.

מכתב הבקשה וההזמנה של אנ"ש בירושלים:

בשם קהל עדת אנ"ש בעיה"ק ירושלים תובב"א ושאר ערי ועירות "ישראל" אנו פונים בזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקריאה נרגשה מעומק לבנו בתקוה נאמנה שקריאתנו תשמע ובקשתנו תתמלא.
"רצוננו לראות את מלכנו" – זוהי קריאתנו.
קשר חי ואמיץ הי' מאז ומעולם בין רבותינו מורינו הקדושים נשמתם עדן עם רבבות אלפי אנ"ש הקשורים והעטופים. מפיהם – מפיהם ממש! - הי' חיים, ולאורם – אור פני מלך! – היו הולכים. בזמנים קבועים וכלליים ובזמנים מיוחדים ופרטיים הייתה לכל אחד מאנ"ש חובה קדושה לנסוע למקום משכן רבותינו ולהתראות פנים ביחידות ובצבור עם הנשיא המכהן באותם הימים, ונסיעה זו שמשה לו לעמוד אור ולעמוד אש. השפעה זו וקשר זה שבין רבי לחסיד מתבארת היטב גם בכמה משיחות הקדושות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, והדברים עתיקים.
ועתה שנסיבות הזמן גרמו שמרחקים גדולים מפרידים בין אנ"ש שבאה"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ורק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם הנסיעה למדינת הים כדי לחזות את אור פני כ"ק שליט"א, והצבור הרחב של אנ"ש אין להם כל אפשרות לכך, ומהצד השני יש ב"ה כעת באה"ק ת"ו בכל הערים והמושבות צבור של אנ"ש עם כמה מוסדות תורה חשובים של חב"ד, בירושלים, תל אביב, לוד, ספריה ועוד, ונחוץ מאוד להפיח רוח חיים בכלל ובפרט, באישים ובמוסדות, אי לזאת באנו לידי החלטה לבקש את כ"ק שליט"א כי יואיל נא ברוב חסדו לבוא לאה"ק לבקור של זמן מסויים. אין ספק בדבר שיהי' קדוש השם גדול בזה בהרמת קרן התורה והחסידות לא בלבד בין אנ"ש המקושרים אלא אף בין כל אחב"י החרדים לדבר ד'.
"והיו עיניך רואות את מוריך"! – זוהי תשוקתנו העזה, ואנו מקוים שכ"ק שליט"א ימלא את בקשתנו. אנו מחכים בהקדם להסכמתו של כ"ק, ואז נגש בע"ה מיד לסדור ההכנות הדרושות כיאות.

לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש מירושלים והסביבה.

במכתב אנ"ש מתל אביב הנוסח דומה לנוסח המכתב של אנ"ש ירושלים, ורק זאת, שבמקום "בעיה"ק ירושלים", נכתב: "בשם קהל עדת אנ"ש בעיר ואם בישראל תל אביב". לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש בתל אביב ומרכז הארץ בכלל.

מכתב נוסף שלח הרב אלכסנדר סנדר יודסין יחד עם גבאי בתי כנסיות חב"ד בתל אביב:

בלב ונפש ומאד אנו מ(א)חלים את פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקר בארצנו הקדושה אף שלא אכשר דרי אך הלא זה רק בבחי' הדור והזמן עבר, הוה ועתיד אבל המקום שהוא ארצה"ק והארץ לעולם עומדת היא תמיד בבחי' מלא כל הארץ כבודו ובזכות ארצנו אנו פונים אל הודו זיוו והדרו לבוא ולבקר להאיר ולהכשיר גם את הזמן ואנו מסיימים במא' רז"ל (סנהדרין יד.) רבה דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם ופירש"י רבה דעמיה "נשיא בעמיו" בריך מתייך לשלם "ברוך בואך" לשלום.

לאחר המכתב באו חתימות הרב יודסין וגבאי הבתי כנסיות חב"ד בתל אביב.

באותה תקופה שלחו אנ"ש חסידי חב"ד בצרפת מכתב באותו תוכן אל הרבי, בבקשה והזמנה שיואיל לבקרם בצרפת. בשולי החתימות שהתקבלו מאנ"ש בצרפת, רשם הרבי בכתב-יד-קדשו: "נתקבל יב"ת [י"ב תמוז] ה'תשי"ג".

המענה להזמנות אלו נדפס באגרות קודש^[11]:

מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'. ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות...

תשכ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך שמחת תורה תשכ"ו, פנו החסידים שהגיעו מארץ ישראל לר' חיים מרדכי אייזיק חודוקוב שימסור להרבי בשמם שהם מבקשים מהרבי שיבוא לבקר בירושלים. הרבי הפנה אותם לגמרא במסכת חולין, בה נכתב שאין להפציר באדם^[12].

תשכ"ז^[13][עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ב סיון תשכ"ז (1967), לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, חברו יחד ראשי מוסדות החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נסי המלחמה, שכן "עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש".

"הרינו פונים בבקשה שיואיל אדמו"ר שליט"א לבקר בקרוב ממש באה"ק לשמחת לבב כל העדות והחוגים באה"ק, ונזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. מוכנים אנו לסדר כל ההכנות הדרושות לזה"^[14].

תשנ"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב טוביה פלס והרב זושא ריבקין שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת השיחה הידועה, כרטיס טיסה לארץ ישראל והציעו לארגן כינוס חירום עם כל האדמו"רים בכותל המערבי שידרשו את בוא הגאולה^[15], הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:"כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר"^[16].

בקשות מרבנים בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה גורן^[17][עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה גורן נפגש כמה פעמים עם הרבי ביחידות, בהן העלה ארבע פעמים לפני הרבי את השאלה מדוע אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מליובאוויטש, והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל שהרי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שברוסיה. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל האוהל של הרבי הריי"צ, והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...

בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ההלכה לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.

בפעם השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מנשיאי חב"ד שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה המדינה קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.

כשהרב גורן הגיע לכפר חב"ד להתוועדות י"ט כסלו סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב שניאור זלמן גרליק כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי הרבי הריי"צ ביקר בארץ.

בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמיתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.

כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."^[18]

הרב שאר ישוב הכהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבה הראשי של חיפה, הרב שאר ישוב כהן, סיפר כי בהיותו בפגישה עם הרבי העלה אף הוא את השאלה מדוע הרבי אינו עולה לארץ ישראל. הרבי ציין שני טעמים: "א) אנו יודעים את הדרך לשם אבל לא את הדרך בחזרה [כוונתו כנראה לאיסור היציאה מארץ ישראל לחוץ-לארץ], ועדיין לא סיימנו את עבודתנו כאן. ב) קיבלתי עליי שלא לצאת ממקום שבו אוכל להגיע ממש באותו יום אל הציון של חותני". הרב שאר-ישוב מוסיף ומספר: "העזתי פנים ואמרתי: הרי לכך יש עצה – 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'. הרבי שתק. פתאום נתמלאו עיניו דמעות, ונפל עלי פחד נורא, וביקשתי מיד מחילה וסליחה, אם גרמתי לאיזה צער חלילה, כי כוונתי רק לשם-שמים, ומי אני שאומר לרבי מה לעשות. הרבי חייך ועברנו מיד לנושא אחר"^[19].

הרב מרדכי סוויצקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ח הגיע הרב מרדכי סוויצקי לביקור אצל הרבי במהלך הביקור הוא שאל את הרבי למה הוא לא עולה לארץ, בתגובה ענה לו הרבי: "מפני "מעשה רב" של כ"ק מו"ח שלא נסע, למרות שהיו לו כמה הזדמנויות מ"מ לא נסע. וטעם הפשוט לכך הוא, מפני שנשיא ישראל לא יעזוב צאן מרעיתו"^[20].

בקשות מאישי ציבור ופוליטיקאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם בגין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ב תמוז תשכ"ז התקיימה הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בלוד, בהשתתפות קהל של כאלף משתתפים. תיאור החגיגה מופיע במכתביו של הרב אפרים וולף לרבי^[21]: "...אחר-כך נאם השר מנחם בגין שהביע משאלה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לארץ-הקודש".

את דעתו הגלויה מסביר הרבי באיגרת ארוכה שכתב למר מנחם בגין^[22], בין השאר מתייחס הרבי לשאלה "מהו הענין להיות בחו"ל ולכאוב ולהתאנח", ומתבטא שלמרות ההתעוררות היוצאת מן הכלל בעת מלחמת ששת הימים ולאחריה, "וכיון שלא זכינו נשארנו בגלות".

אריאל שרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

האלוף במילואים אריאל שרון, שנפגש עם הרבי אחרי מלחמת יום הכיפורים, שאל אותו מדוע לא ינהג כמפקד ההולך בראש אנשיו ויבוא לארץ. הרבי השיב שיש מצב שבו אסור למפקד ללכת ראשון, כמו למשל קברניט בספינה טובעת. תחילה עליו להציל את כל הנוסעים ואנשי הצוות ורק אז הוא רשאי לקפוץ אל סירת ההצלה. הדימוי שהשתמש בו מלמד כי הרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.

רן פקר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רן פקר שהיה מבכירי טייסי חיל האוויר, היה אצל הרבי ביחידות לאחר מלחמת יום הכיפורים סיפר ששאל את הרבי שאלה זו: "הרי אדם בעל שיעור קומה כשלו יכול להשפיע רבות על כל המתרחש בה, לפחות מבחינה רוחנית. אמרתי ששמעתי על כך הסברים וששאלה זו מעסיקה רבים בארץ. כמו כן ציינתי שלא התכוונתי לשאול את השאלה מראש, אך מאחר שאנו יושבים כבר כשעתיים והשיחה הפכה ידידותית, הנני מעז ומאוד מעוניין לשמוע הסבר ישירות ממנו. חשב קצת ואמר, שלמרות שזה לא תורם לשיחתנו ולא כלום, ייתן ההסבר".

תשובתו של הרבי הייתה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הוא ציין דוגמה טכנית כי מישראל לא היה אפשר באותם ימים אפילו לדבר בחופשיות בטלפון מתל אביב למוסקבה. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים, כמו הקשר הזה שלו עם בכיר בחיל האוויר. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי על מפגשים מעין אלה נמוך יחסית.

גאולה כהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ח"כ גאולה כהן מספרת שהרבי ענה לה תשובה דומה, עוד באמצע שנות הכ"פים, כשהתפרסמה כמובילת המנהיגות לנאמני ארץ ישראל. לדבריה, הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק כאן, בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי.

שלמה סנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ל (1970), ענה לעיתונאי שלמה סנה כי האווירה בארץ מחייבת התערבות. "לבוא ולשתוק על האווירה בארץ ישראל – אינני יכול. לבוא ולמחות – אינני רוצה".

אלתר ולנר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ח (1958), שאל העיתונאי אלתר ולנר את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לדבריו לא שלל את האפשרות לגמרי.

יוסף קלארמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ב סיוון תשי"ט התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד בארץ ישראל. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם הרבי. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב שניאור זלמן גרליק, שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העובדה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."^[23].

אליעזר שטיינמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ז כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים נכנס הסופר והוגה הדעות אליעזר שטיינמן ליחידות ארוכה אצל הרבי, במהלך היחידות הוא שאל את הרבי: מתי הרבי יבוא לארץ ישראל? הרבי השיב לו "רופא אינו עוזב את החולים שלו"^[24].

בקשות מעמך ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליהודי ששאל בחלוקת דולרים לרבי שהוא יסע לארץ, אמר הרבי: אני צריך לברר עם יש לי כרטיס". כשהיהודי אמר שיש לרבי כרטיס, ענה הרבי: "אבל אל תקנה לי מחר כרטיס"^[^{דרוש מקור]}.

ליהודי מסקוטסדייל, אריזונה ששאל את הרבי בשנת תשמ"ג הרבי ענה^[25]:

הנני לענות על מכתבך, שבו אתה כותב שאתה מוטרד ונבוך, ומבקש בדחיפות תשובה בנוגע לשאלה מדוע אין אני נוסע לארץ ישראל.
עם כל ההערכה הראויה, איני מבין כלל מה תשיג מכך שתהיה לך תשובה לשאלה הזאת, בעלת העדיפות העליונה בעיניך.
יתרה מזו, מכיוון שהשם ברא כל דבר כפי כוונתו, וכשיודעים ששום דבר אינו מיותר, זה יהיה בזבוז זמן ומאמץ של האדם אילו לא ינצלו את זה במידה המלאה ביותר.
מצד שני, שליחותו העיקרית של היהודי בחייו, כפי שרבותינו מבטאים אותה, "אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין פב, א), ועבודה זאת מתבצעת על ידי חיזוק והפצת יהדות, לכל לראש בחייו האישיים של האדם, ואחר כך בסביבתו של האדם, בזכרו ש'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל הגדול של התורה (ויקרא יט, יח. בראשית רבה כד, ז). לפיכך, אם אדם יבזבז את זמנו ומרצו על עניינים מבחוץ, במקום לנצל אותם לביצוע שליחות חייו, זה יהיה בזבוז גלוי לעין ושיבוש של כל הסדר האלוקי.
בהתאם למידע שבידי, העיר שבה אתה חי היא עיר שבה יש מקום גדול מאוד לעבודה למען חיזוק היהדות, בכל הקשור ליהודים, וכן למען הפצת מה שנקרא 'שבעת החוקים המוסריים', עם כל הפרטים שלהם, בכל הקשור לגויים, מכיוון שהם ניתנו על ידי הקב"ה לבני נח, זאת אומרת, לכל האנושות. ולכן אני מופתע עוד יותר משאלתך.
מכיוון שאתה כותב שאתה מאוד נבוך, ואתה מבקש תשובה מיד, לא אתחמק מלהשיב לך תשובה – ועל אחת כמה וכמה כאשר התשובה פשוטה מאוד. לאמתו של דבר, העניין כבר מרומז במה שנאמר למעלה לגבי החובה הראשונה של יהודי, ושל כל אדם, לבצע את שליחותו במקום שבו הוא חי, ורק לאחר שעשה את כל מה שמצפים ממנו במקום זה, יש מקום לשקול אם הוא צריך ללכת למקום אחר ולהמשיך את שליחותו שם. כמובן, אין אדם צריך לנטוש את "החזית" לפני שהוא מוודא שהכול כשורה.
אני משתמש בביטוי "החזית" בצורה מחושבת. אתה בוודאי יודע מה קורה מסביבך – בדיוק אותו דבר שקורה בכל מקום שבו יהודים חיים, ובמיוחד במקומות שהם מהווים מיעוט קטן – במונחים של ניכור כלפי יהדות, אובדן הזהות היהודית, נשואי-תערובת והתבוללות מוחלטת. זוהי חובתו של כל יהודי לעשות את המרב שלו, או שלה, כדי להיאבק בכוחות שמאיימים על עצם היסודות של עמנו – לכל לראש כאשר הוא מוצא אותם בסביבתו הקרובה ביותר.

ליהודי אחר כתב הרבי^[^{דרוש מקור]}: "כאשר הספינה טובעת, חייב הקברניט להוריד לסירת-ההצלה את כל הנוסעים ורק אחר-כך הוא רשאי לקפוץ אליה בעצמו".

ליהודי בשם אסף אברמוביץ'^[26], ששאל את הרבי במכתב בהיותו נער בן 13, מדוע אינו עולה לארץ, ענה הרבי^[27]:

...לכתבו אודות מקום דירת האדם - הקובע בזה הוא לא איפוא יהיה לו נעים יותר וטוב יותר, אלא איפוא יוכל לעשות יותר מעשים טובים ואיפוא זקוקים יותר לעזרתו.
ובדוגמת רופא כפשוטו - שצריך לקבוע דירתו במקום שזקוקים יותר לעזרתו, ולא במקום אשר מקווה שיהיו חייו נוחים יותר.
ובאמת - הרי כל אדם צריך "לרפאות" סביבתו, להביא בה "אור" וקדושה יותר, ובנוגע ליהודים - כל אחד ואחת מהם תפקידו הראשוני והעיקרי - להביא בסביבתו יהדות יותר...

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

היכל מנחם כרך ב עמ' קיז.
מקדש מלך כרך ב' עמ' 440–442.
התקשרות גיליונות ת (עמ' 8–10), תיב (עמ' 15), תכא (עמ' 12).
שיחת שבת פרשת דברים תש"ל (בלתי מוגה).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי משיב: מדוע אינו עולה לארץ?
למה הרבי לא עלה לארץ באתר בית חב"ד.
הרב שניאור אשכנזי, למה משה רבנו לא עלה לארץ? ומדוע הרבי מלובביץ' לא עשה זאת? - פרשת חקת ג' תמוז תשע"ו, באתר יהדות TV
הרב יהודה גינזבורג, "למה הרבי לא עלה לארץ?"
ד"ר יחיאל הררי, יחסו של הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל
הרב מרדכי מנשה לאופר, ארץ אשר תמיד, התקשרות גיליון תכ"א
הרב מרדכי מנשה לאופר, רב החובל - אחרון לעזוב הספינה, בתוך גיליון התקשרות
הרב מרדכי מנשה לאופר, לא לנטוש את ה'חזית', התקשרות גליון 1138
הרבי משיב: מדוע אינו עולה לארץ? ● מיוחד מתוך שבועון בית משיח, באתר
שלושה מכתבים מהרבי בהם מסביר מדוע אינו עולה לארץ ישראל, הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת קרח תשפ"ג

הערות שוליים

↑ חלקים מפיסקה זו ומפיסקאות נוספות מבוססים על מחקרו של ד"ר יחיאל הררי בספרו סודו של הרבי
↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
↑ חלוקת דולרים, כ"ח אייר תשנ"א.
↑ תורת מנחם התוועדויות עמ' 211 שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי פרשת פרה מברכים החודש ניסן תשכ"ד
↑ ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש
↑ מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל
↑ דבר מלכות ויקהל
↑ זלמן רודרמן, חד בדרא, עמ' 183.
↑ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 248 - 249.
↑ החומר בפיסקה זו מקורו במבית הגנזים
↑ אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'רכט נדפסה גם בהוספות ללקו"ש חלק י"ד ע' 352
↑ הרב אשכנזי, עמ' 255.
↑ מאורעות חובקי עולם ובכל זאת אכזבה! התקשרות גיליון 1205
↑ 'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 473–474. ושם מובאים החתומים: "כולל ושיכון חב"ד ומוסדותיו בירושלים; בתי כנסת חב"ד באה"ק; תורת אמת ירושלים; אגודת חב"ד באה"ק; כפר חב"ד; תות"ל כפר חב"ד-לוד; צעירי חב"ד באה"ק; רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק; בתי הספר למלאכה כפר חב"ד; אחי תמימים ראשון-לציון; סמינר בית רבקה; נשי ובנות חב"ד; חדרי תורה אור; תות"ל קריית גת; כולל אברכים לוד; הרב גרליק; הרב זוין".
↑ עיתון 'חדשות' ה' אייר תשנ"א עמוד 12.
↑ ליקוט מענות קודש - תשנ"א, מענה שכ"ו.
↑ הדברים בפיסקה זו מקורם בספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר
↑ מפי הרב שמעון אייזנבך שליח הרבי באילת, ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ'
↑ "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו" ראיון עם הרב שאר ישוב
↑ קשריו של הרב סוויצקי עם הרבי באתר "אור תורת החסידות"
↑ 'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487
↑ התפרסמה לראשונה מארכיון הרב ניסן מינדל ב'כפר חב"ד' גליון 915 עמודים 34-32
↑ התמים הראשון, עמ' 216 - 217.
↑ מר שטיינמן סיפר זאת לר' מאיר בנאי, נדפס בספרו של בנאי תמצית החלומות.
↑ נדפס במורה לדור נבוך
↑ כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה
↑ ממכתב ח' טבת תשד"מ, נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 450

[1] חלקים מפיסקה זו ומפיסקאות נוספות מבוססים על מחקרו של ד"ר יחיאל הררי בספרו סודו של הרבי

[2] שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט

[3] חלוקת דולרים, כ"ח אייר תשנ"א.

[4] תורת מנחם התוועדויות עמ' 211 שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי פרשת פרה מברכים החודש ניסן תשכ"ד

[5] ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש

[6] מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל

[7] דבר מלכות ויקהל

[8] זלמן רודרמן, חד בדרא, עמ' 183.

[9] בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 248 - 249.

[10] החומר בפיסקה זו מקורו במבית הגנזים

[11] אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'רכט נדפסה גם בהוספות ללקו"ש חלק י"ד ע' 352

[12] הרב אשכנזי, עמ' 255.

[13] מאורעות חובקי עולם ובכל זאת אכזבה! התקשרות גיליון 1205

[14] 'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 473–474. ושם מובאים החתומים: "כולל ושיכון חב"ד ומוסדותיו בירושלים; בתי כנסת חב"ד באה"ק; תורת אמת ירושלים; אגודת חב"ד באה"ק; כפר חב"ד; תות"ל כפר חב"ד-לוד; צעירי חב"ד באה"ק; רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק; בתי הספר למלאכה כפר חב"ד; אחי תמימים ראשון-לציון; סמינר בית רבקה; נשי ובנות חב"ד; חדרי תורה אור; תות"ל קריית גת; כולל אברכים לוד; הרב גרליק; הרב זוין".

[15] עיתון 'חדשות' ה' אייר תשנ"א עמוד 12.

[16] ליקוט מענות קודש - תשנ"א, מענה שכ"ו.

[17] הדברים בפיסקה זו מקורם בספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר

[18] מפי הרב שמעון אייזנבך שליח הרבי באילת, ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ'

[19] "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו" ראיון עם הרב שאר ישוב

[20] קשריו של הרב סוויצקי עם הרבי באתר "אור תורת החסידות"

[21] 'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487

[22] התפרסמה לראשונה מארכיון הרב ניסן מינדל ב'כפר חב"ד' גליון 915 עמודים 34-32

[23] התמים הראשון, עמ' 216 - 217.

[24] מר שטיינמן סיפר זאת לר' מאיר בנאי, נדפס בספרו של בנאי תמצית החלומות.

[25] נדפס במורה לדור נבוך

[26] כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה

[27] ממכתב ח' טבת תשד"מ, נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 450

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:עליה לארץ.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] ליהודי שהציג מקורות תורניים על החובה להתגורר בארץ ישראל דווקא: '''בודאי ידוע לו – שמשחרב [[בית המקדש השני]] ובפרט לאחרי חתימת המשנה (יותר מן {{קו תחתון|1400}} שנה) וגם בדורנו {{קו תחתון|זה}} {{קו תחתון|רוב}} {{קו תחתון|המכריע}} של הרבנים, ראשי ישיבות ובכלל – דבני ישראל שומרי תורה ומצות דרו {{קו תחתון|ודרים}} בחוץ לארץ - האומנם {{קו תחתון|לדעתו}} ידוע לו יותר {{קו תחתון|פסק דין}} התורה מאשר לכל אלה?''']]
-פעמים רבות '''ביקשו מ[[הרבי]] שיגיע ל[[ארץ ישראל]]''' אם לביקור ואם באופן קבוע. הבקשות באו הן מצד [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]] והן מצד אישים שונים בארץ ישראל.
+פעמים רבות '''ביקשו מ[[הרבי]] שיעלה ל[[ארץ ישראל]]''' אם לביקור ואם באופן קבוע. הבקשות באו הן מצד אנ"ש [[חסידי חב"ד]] והן מצד אישים שונים בארץ ישראל.
 המענות של הרבי לפונים, היו מגוונים ומרתקים והתחלקו לפי זהות הפונים ותוכן בקשתם.
-==רקע==
+==רקע{{הערה|חלקים מפיסקה זו ומפיסקאות נוספות מבוססים על מחקרו של ד"ר [[יחיאל הררי]] בספרו [[סודו של הרבי]]}}==
+===גישתו הכללית של הרבי===
+בעקבות מעורבותו הגדולה בנעשה בארץ ישראל, אישים רבים שביקרו את הרבי לא התאפקו מלשאול אותו מדוע איננו עולה לארץ. הרבי היה מודע לשאלה וענה עליה לשואלים.
+מתשובותיו לומדים שהרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.
+לשואלים ענה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים. לעומת זה, ב[[ניו יורק]], עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי נמוך יחסית.
+הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק ב[[ארצות הברית]], ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי. נקודה נוספת ציין שבארץ קורים דברים שנוכחותו בארץ תחייבו למחות כנגדן ובזה אינו רוצה להתעסק.
+לאחרים ענה, שאם יבוא לארץ לא יוכל עוד, על פי ה[[הלכה]], לצאת מהארץ. במקרה זה ינטוש למעלה משלושה מיליון יהודים החיים בארצות הברית, וכשיעזוב אותם הסיכוי שישמעו לו מארץ ישראל יהיה נמוך יותר.
+את התשובות לשאלת אי-עלייתו של הרבי לארץ הוא נתן בשיחות אישיות או במכתבים, וכמעט לא התייחס לכך בפומבי. פעם אחת, כשקרא לחסידים לעלות מברוקלין לישראל ("אשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחוץ לארץ, מברוקלין, להתיישב בכפר חב"ד וסביבותיה"), במהלך התוועדות בשנת [[תשי"ט]] (1959), התייחס לשאלה מדוע הוא-עצמו אינו עולה לארץ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/10/133.htm שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט]}}: "ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה".
+אחד הנימוקים הפנימיים יותר שבגינם לא עלה הרבי לארץ היה הצורך הנפשי שלו להיות קרוב ל'ציון' חותנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ולמקום שבו בחר לפעול.
+החסידים בארץ ישראל, מצדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ. ואף נעשו כמה יוזמות במשך השנים של בקשה והזמנה לרבי שיבקרם בארץ ישראל.
+בהזדמנות ציין הרבי שהוא יעלה ל[[ארץ ישראל]] מיד כאשר יבוא [[משיח]]{{הערה|[[חלוקת דולרים]], [[כ"ח אייר]] [[תשנ"א]].}}.
+הרבי אף התבטא פעם שמקומו הפנימי של רבי הוא בארץ ישראל אף אם בחיצוניות הוא נמצא במקום אחר{{הערה|תורת מנחם התוועדויות עמ' 211 [https://drive.google.com/file/d/1DHkNACLGMlox5SCetZhQsZHEAfw1zvv2/view שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי פרשת פרה מברכים החודש ניסן תשכ"ד]}}.
+===עליית מנהיגים רוחניים===
+כשם שהרבי סבר כי תפקידו ופעילותו למען היהדות העולמית אינם מתירים לו לעזוב את ארצות הברית ולעלות לישראל, כך תבע מרבנים וממנהיגי קהילות בחוץ-לארץ להעמיד את טובת צאן מרעיתם מעל שאיפתם האישית לעלות לארץ הקודש. דעתו הייתה נחרצת כי רב ומנהיג קהילה אינו רשאי לנטוש את עדתו ולעלות לארץ ישראל, כל עוד אין במקום מי שיכול למלא את מקומו ולהיכנס לנעליו. הוא חשש מהגברת ההתבוללות ומהיחלשות האמונה היהודית בקרב יהדות הגולה אם המשפיעים הרוחניים יעזבו אותה.
+כאשר הרב רפאל-ברוך טולידנו, מגדולי רבני מרוקו, העתיק את מקום מגוריו לאנגליה, ולאחר מכן, בשנת תשכ"ג, 1963, עלה לארץ ישראל, הביע הרבי מידה של חשש בכותבו: "וכפי המצב בעירו [מקנס] ובמדינתו [מרוקו]… השפעת כבוד הדרת גאונו שם נחוצה ביותר וביותר". במקביל קרא לרב טולידנו "להשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים במרוקו לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם… הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת הקדש".
+אחד מרבני דרום אפריקה, הרב נחמן-מאיר ברנהרד, ביקש לסיים את תפקידו ברבנות קהילת אוקספורד ולעלות לארץ. הרבי עמד על דעתו שעליו להמשיך במשרתו ולא לעזוב את הקהילה. בפגישה עמו התבטא: "האם אתה לא חושב שגם אני רוצה להיות שם, במקום הקדושה? אבל יש לנו אחריות".
+עמדתו לגבי עליית רבנים ומנהיגי הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ הייתה עקרונית. כך התבטא בשנת תש"ל, (1970): "מי שהוא בעל השפעה וביכולתו להציל נפשות ישראל בארבע אמות שלו – זה פיקוח נפשות. עליו לעשות חשבון נפש אמיתי ולברר אם אמנם רצונו לעלות לארץ ישראל או שרצונו לברוח ממילוי תפקידו ושליחותו".
+במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהייתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם.
+הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו הייתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.
+===אדמו"רי חב"ד===
+למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמו"רי חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.
+הרבי התייחס לדבר בשיחה פומבית שנשא בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב בה נאמר: "רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז. [ולהעיר שרבותינו נשיאינו לא היו באה"ק, ואפי' לא בביקור, וגם נסיעת כ"ק מו"ח אדמו"ר הייתה מפני שנמנע ממנו לבקר ב"קברי-אבות" דראסטוב, וליובאוויטש וכיוצא בזה]"{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]]}}.
+==הצעה לביקור==
+בשנת [[תרצ"ד]] הציע [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב לביתו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], שהיא ובעלה הרבי, יבואו יחד איתו לביקור ב[[ארץ ישראל]]. אדמו"ר הריי"צ ציין, שביקור זה יערך זמן רב, זה בשונה מ[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו הקודם]] בשנת [[תרפ"ט]]. לבסוף בשל סיבות שונות, הביקור לא יצא לפועל{{הערה|[[זלמן רודרמן]], '''חד בדרא''', עמ' 183.}}. בשנת [[תשט"ו]] תכנן הרבי לערוך ביקור חשאי ב[[ארץ ישראל]], אך לבסוף הוא בוטל{{הערה|[[בנימין ליפקין]] ו[[יוסי אליטוב]], '''[[בכל ביתי נאמן הוא]]''', עמ' 248 - 249.}}.
 ==בקשות מאנ"ש חסידי חב"ד בארץ==
+===[[תשי"ג]]{{הערה|החומר בפיסקה זו מקורו ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/27.htm מבית הגנזים]}}===
+בקיץ [[תשי"ג]], פנו אל הרבי, אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] ו[[צרפת]], בהזמנה בקשה והפצרה, שהרבי יבוא לביקור להתראות עם אנ"ש, שהרי רבים חפצים להתראות, ואינם יכולים לבוא בעצמם לביקור ב[[בית חיינו]] ב[[ניו יורק]].
+חתמו על הזמנה זו, רבני חב"ד, גדולי החסידים, אנ"ש והתמימים, מארץ הקודש ומצרפת. בסך הכל מתועדות כיום כ-300 חתימות, על הזמנה ובקשה זו.
+מכתב הבקשה וההזמנה של אנ"ש בירושלים:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם קהל עדת אנ"ש בעיה"ק ירושלים תובב"א ושאר ערי ועירות "ישראל" אנו פונים בזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בקריאה נרגשה מעומק לבנו בתקוה נאמנה שקריאתנו תשמע ובקשתנו תתמלא.
+"רצוננו לראות את מלכנו" – זוהי קריאתנו.
+קשר חי ואמיץ הי' מאז ומעולם בין רבותינו מורינו הקדושים נשמתם עדן עם רבבות אלפי אנ"ש הקשורים והעטופים. מפיהם – מפיהם ממש! - הי' חיים, ולאורם – אור פני מלך! – היו הולכים. בזמנים קבועים וכלליים ובזמנים מיוחדים ופרטיים הייתה לכל אחד מאנ"ש חובה קדושה לנסוע למקום משכן רבותינו ולהתראות פנים ביחידות ובצבור עם הנשיא המכהן באותם הימים, ונסיעה זו שמשה לו לעמוד אור ולעמוד אש. השפעה זו וקשר זה שבין רבי לחסיד מתבארת היטב גם בכמה משיחות הקדושות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, והדברים עתיקים.
+ועתה שנסיבות הזמן גרמו שמרחקים גדולים מפרידים בין אנ"ש שבאה"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ורק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם הנסיעה למדינת הים כדי לחזות את אור פני כ"ק שליט"א, והצבור הרחב של אנ"ש אין להם כל אפשרות לכך, ומהצד השני יש ב"ה כעת באה"ק ת"ו בכל הערים והמושבות צבור של אנ"ש עם כמה מוסדות תורה חשובים של חב"ד, בירושלים, תל אביב, לוד, ספריה ועוד, ונחוץ מאוד להפיח רוח חיים בכלל ובפרט, באישים ובמוסדות, אי לזאת באנו לידי החלטה לבקש את כ"ק שליט"א כי יואיל נא ברוב חסדו לבוא לאה"ק לבקור של זמן מסויים. אין ספק בדבר שיהי' קדוש השם גדול בזה בהרמת קרן התורה והחסידות לא בלבד בין אנ"ש המקושרים אלא אף בין כל אחב"י החרדים לדבר ד'.
+"והיו עיניך רואות את מוריך"! – זוהי תשוקתנו העזה, ואנו מקוים שכ"ק שליט"א ימלא את בקשתנו. אנו מחכים בהקדם להסכמתו של כ"ק, ואז נגש בע"ה מיד לסדור ההכנות הדרושות כיאות.}}
+לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש מירושלים והסביבה.
+במכתב אנ"ש מ[[תל אביב]] הנוסח דומה לנוסח המכתב של אנ"ש ירושלים, ורק זאת, שבמקום "בעיה"ק ירושלים", נכתב: "בשם קהל עדת אנ"ש בעיר ואם בישראל תל אביב".
+לאחר המכתב באו חתימותיהם של אנ"ש בתל אביב ומרכז הארץ בכלל.
+מכתב נוסף שלח הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] יחד עם גבאי בתי כנסיות חב"ד בתל אביב:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בלב ונפש ומאד אנו מ(א)חלים את פני הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקר בארצנו הקדושה אף שלא אכשר דרי אך הלא זה רק בבחי' הדור והזמן עבר, הוה ועתיד אבל המקום שהוא ארצה"ק והארץ לעולם עומדת היא תמיד בבחי' מלא כל הארץ כבודו ובזכות ארצנו אנו פונים אל הודו זיוו והדרו לבוא ולבקר להאיר ולהכשיר גם את הזמן ואנו מסיימים במא' רז"ל (סנהדרין יד.) רבה דעמיה מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא בריך מתייך לשלם ופירש"י רבה דעמיה "נשיא בעמיו" בריך מתייך לשלם "ברוך בואך" לשלום.}}
+לאחר המכתב באו חתימות הרב יודסין וגבאי הבתי כנסיות חב"ד בתל אביב.
+באותה תקופה שלחו אנ"ש חסידי חב"ד בצרפת מכתב באותו תוכן אל הרבי, בבקשה והזמנה שיואיל לבקרם בצרפת. בשולי החתימות שהתקבלו מאנ"ש בצרפת, רשם הרבי בכתב-יד-קדשו: "נתקבל יב"ת [י"ב תמוז] ה'תשי"ג".
+המענה להזמנות אלו נדפס באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'רכט נדפסה גם בהוספות ללקו"ש חלק י"ד ע' 352}}:
+{{ציטוט|תוכן=מאשר הנני בזה קבלת מכתבם הצעה לבוא לבקר במקומות מושבותיהם לראות ולראות וכו'.
+ומה אעשה ולצערי, הנה כמה העלמות והסתרים מניעות ועיכובים הן בגשמיות והן ברוחניות למילוי ענין זה הראוי והטוב ומי יתן ויסיר השי"ת את ענין ההעלמות והסתרים בכלל והעלמות והסתרים הנ"ל בפרט, ונתראה בשובע שמחות...}}
+===[[תשכ"ו]]===
+במהלך [[שמחת תורה]] [[תשכ"ו]], פנו החסידים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] לר' [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] שימסור להרבי בשמם שהם מבקשים מהרבי שיבוא לבקר ב[[ירושלים]]. הרבי הפנה אותם לגמרא ב[[מסכת חולין]], בה נכתב שאין להפציר באדם{{הערה|הרב אשכנזי, עמ' 255.}}.
+===[[תשכ"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13569&CategoryID=2197 מאורעות חובקי עולם ובכל זאת אכזבה!] התקשרות גיליון 1205}}===
+בי"ב סיון [[תשכ"ז]] (1967), לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], חברו יחד ראשי מוסדות החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נסי המלחמה, שכן "עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש".
+"הרינו פונים בבקשה שיואיל אדמו"ר שליט"א לבקר בקרוב ממש באה"ק לשמחת לבב כל העדות והחוגים באה"ק, ונזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. מוכנים אנו לסדר כל ההכנות הדרושות לזה"{{הערה|'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 473–474. ושם מובאים החתומים: "כולל ושיכון חב"ד ומוסדותיו בירושלים; בתי כנסת חב"ד באה"ק; תורת אמת ירושלים; אגודת חב"ד באה"ק; כפר חב"ד; תות"ל כפר חב"ד-לוד; צעירי חב"ד באה"ק; רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק; בתי הספר למלאכה כפר חב"ד; אחי תמימים ראשון-לציון; סמינר בית רבקה; נשי ובנות חב"ד; חדרי תורה אור; תות"ל קריית גת; כולל אברכים לוד; הרב גרליק; הרב זוין".}}.
+===[[תשנ"א]]===
+הרב [[טוביה פלס]] והרב [[זושא ריבקין]] שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת [[השיחה הידועה]], כרטיס טיסה ל[[ארץ ישראל]] והציעו לארגן כינוס חירום עם כל האדמו"רים ב{{ה|כותל המערבי}} שידרשו את בוא הגאולה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17unVBxsiuUP2CQkkBYlwpn0Psre-uzpa/view?usp=sharing עיתון 'חדשות' ה' אייר תשנ"א עמוד 12].}}, הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:{{ציטוטון|כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר}}{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש - תשנ"א], מענה שכ"ו.}}.
 ==בקשות מרבנים בארץ ישראל==
-===הרב שלמה גורן===
+===הרב שלמה גורן{{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}}}===
-הרב [[שלמה גורן]] שכיהן כרב הצבאי הראשי ולאחר מכן כרב הראשי לישראל, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. בכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד ב- 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר.
-כל פעם שהרב גורן נכנס ל[[יחידות]] הוא שאל את הרבי למה אין הרבי מבקר בארץ.
+הרב [[שלמה גורן]] נפגש כמה פעמים עם הרבי ב[[יחידות]], בהן העלה ארבע פעמים לפני הרבי את השאלה מדוע אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל שהרי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוריים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...
-ובכל שיחה במשך ארבע השנים נתן הרבי טעם אחר לאי-בואו לארץ. בפעם הראשונה ענה שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והרבי הבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל.
+בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.
-הרב גורן שאל והרי הרבי מתגורר בניו יורק, ב770 איסטרן פארקוויי, ולא בליובאוויטש אשר ברוסיה. ענה הרבי: אנו העתקנו לכאן את ליובאוויטש, ואין אנו מתגוררים כלל בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל: הרי כבודו נוהג להשתטח על קברו של חותנו? על זה ענה: שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...
+בפעם השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.
-בשנה שאחריה ענה שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל לעזוב אותה עוד ותישאר החסידים ללא מנהיג וללא נשיא. והוסיף שלעזוב את ארץ ישראל, הקדושה בעשר קדושות ולצאת לחוץ לארץ, אין מעשה זה הולם את ההלכה.
+כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]].
-בשנה השלישית הפעם לאחר שהתווכח עם הרבי על מדינת ישראל ועל צה"ל, שוב שאל, והרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך. תוך כדי ההכנות לנסיעה, נזכר שאף אחד מרבותינו נשאינו של חב"ד שקדמו לו לא עלה לארץ, ואינו רוצה לשנות ממנהגם.
+בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמיתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קבריהם}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.
-הרב גורן הגיב ואמר שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה מדינת ישראל קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים. מה שאין כן עתה, כשמצפים לבואו רבבות חסידים וסתם עמך, וביקורו של האדמו"ר יעלה את רוחם ויביא לידי זרם חדש של עולים.
+כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}
-הרבי ענה כי אילו הביקור בארץ ישראל היה חשוב מנקודת השקפה של החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ ישראל במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים מן השמים לנשיאי חב"ד שלא יעלו לארץ.
+===הרב שאר ישוב הכהן===
+רבה הראשי של חיפה, הרב [[שאר ישוב כהן]], סיפר כי בהיותו בפגישה עם הרבי העלה אף הוא את השאלה מדוע הרבי אינו עולה לארץ ישראל. הרבי ציין שני טעמים: "א) אנו יודעים את הדרך לשם אבל לא את הדרך בחזרה [כוונתו כנראה לאיסור היציאה מארץ ישראל לחוץ-לארץ], ועדיין לא סיימנו את עבודתנו כאן. ב) קיבלתי עליי שלא לצאת ממקום שבו אוכל להגיע ממש באותו יום אל הציון של חותני". הרב שאר-ישוב מוסיף ומספר: "העזתי פנים ואמרתי: הרי לכך יש עצה – 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'. הרבי שתק. פתאום נתמלאו עיניו דמעות, ונפל עלי פחד נורא, וביקשתי מיד מחילה וסליחה, אם גרמתי לאיזה צער חלילה, כי כוונתי רק לשם-שמים, ומי אני שאומר לרבי מה לעשות. הרבי חייך ועברנו מיד לנושא אחר"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=925 "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו"] ראיון עם הרב שאר ישוב {{שטורעם}}}}.
-כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] למסיבת [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל הרב את דברי הרבי. לאחר המסיבה פנה אליו רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בתמיהה, ואמר כי לא יתכן שהרבי אמר כך שהרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בארץ? הרב גורן התבלבל, והחליט שבביקור הבא אצל הרבי יעיר לרבי על מה שאמר לו וישאל על ביקור [[הריי"צ]].
+===הרב מרדכי סוויצקי===
+בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב [[מרדכי סוויצקי]] לביקור אצל [[הרבי]] במהלך הביקור הוא שאל את הרבי למה הוא לא עולה לארץ, בתגובה ענה לו הרבי: {{ציטוטון|מפני "מעשה רב" של כ"ק מו"ח שלא נסע, למרות שהיו לו כמה הזדמנויות מ"מ לא נסע. וטעם הפשוט לכך הוא, מפני שנשיא ישראל לא יעזוב צאן מרעיתו}}{{הערה|[https://www.merkazato.co.il/דמויות-38/ קשריו של הרב סוויצקי עם הרבי] באתר "אור תורת החסידות"}}.
-כשנסע לרבי לשנה הבאה ונכנס ליחידות. הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שהרב גורן אמר משהו, אמר לו הרבי בוודאי יש לכבודו תמיהה על דברי בשנה שעברה, שאמרתי לו שלכן החלטנו לא לבקר בארץ משום שרבותינו נשיאנו לא ביקרו בארץ ישראל, והרי חותני ביקר בארץ והתפלל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. הרבי המשיך ואמר כעת אגלה לכבודו את כל האמת למה אין אנו מבקרים בארץ: משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם הקברים הקדושים של נשיאי חב"ד הקודמים. כל הבקשות בכתב ובעל פה שאנו מקבלים אנו מביאין אותן לקברים הקדושים ודרכם אנו מפעילים את מידת ה[[רחמים]] בשמים. בימיו של חותני לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, משום שהקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ב[[רוסיה]] ולא היתה לנו גישה אליהם. לכן לא היתה לחותני דרך אחרת אלא לנסוע לארץ ישראל ולהעביר לשם את כל הבקשות ולשטחן על קברי [[האבות]] בחברון.
+==בקשות מאישי ציבור ופוליטיקאים==
+===מנחם בגין===
+בי"ב תמוז [[תשכ"ז]] התקיימה הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בלוד, בהשתתפות קהל של כאלף משתתפים. תיאור החגיגה מופיע במכתביו של הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487}}: "...אחר-כך נאם השר [[מנחם בגין]] שהביע משאלה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לארץ-הקודש".
-אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.
+את דעתו הגלויה מסביר הרבי באיגרת ארוכה שכתב למר מנחם בגין{{הערה|התפרסמה לראשונה מארכיון הרב ניסן מינדל ב'כפר חב"ד' גליון 915 עמודים 34-32}}, בין השאר מתייחס הרבי לשאלה "מהו הענין להיות בחו"ל ולכאוב ולהתאנח", ומתבטא שלמרות ההתעוררות היוצאת מן הכלל בעת מלחמת ששת הימים ולאחריה, "וכיון שלא זכינו נשארנו בגלות".
-כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו"{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}.
+===אריאל שרון===
+האלוף במילואים [[אריאל שרון]], שנפגש עם הרבי אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], שאל אותו מדוע לא ינהג כמפקד ההולך בראש אנשיו ויבוא לארץ. הרבי השיב שיש מצב שבו אסור למפקד ללכת ראשון, כמו למשל קברניט בספינה טובעת. תחילה עליו להציל את כל הנוסעים ואנשי הצוות ורק אז הוא רשאי לקפוץ אל סירת ההצלה. הדימוי שהשתמש בו מלמד כי הרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.
-==בקשות מאישי ציבור ופוליטיקאים==
+===רן פקר===
+[[רן פקר]] שהיה מבכירי טייסי חיל האוויר, היה אצל הרבי ב[[יחידות]] לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] סיפר ששאל את הרבי שאלה זו: "הרי אדם בעל שיעור קומה כשלו יכול להשפיע רבות על כל המתרחש בה, לפחות מבחינה רוחנית. אמרתי ששמעתי על כך הסברים וששאלה זו מעסיקה רבים בארץ. כמו כן ציינתי שלא התכוונתי לשאול את השאלה מראש, אך מאחר שאנו יושבים כבר כשעתיים והשיחה הפכה ידידותית, הנני מעז ומאוד מעוניין לשמוע הסבר ישירות ממנו. חשב קצת ואמר, שלמרות שזה לא תורם לשיחתנו ולא כלום, ייתן ההסבר".
+תשובתו של הרבי הייתה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הוא ציין דוגמה טכנית כי מישראל לא היה אפשר באותם ימים אפילו לדבר בחופשיות בטלפון מתל אביב למוסקבה. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים, כמו הקשר הזה שלו עם בכיר בחיל האוויר. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי על מפגשים מעין אלה נמוך יחסית.
+===גאולה כהן===
+ח"כ [[גאולה כהן]] מספרת שהרבי ענה לה תשובה דומה, עוד באמצע שנות הכ"פים, כשהתפרסמה כמובילת המנהיגות לנאמני ארץ ישראל. לדבריה, הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק כאן, בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי.
+===שלמה סנה===
+בשנת [[תש"ל]] (1970), ענה לעיתונאי שלמה סנה כי האווירה בארץ מחייבת התערבות. "לבוא ולשתוק על האווירה בארץ ישראל – אינני יכול. לבוא ולמחות – אינני רוצה".
+===אלתר ולנר===
+בשנת [[תשי"ח]] (1958), שאל העיתונאי [[אלתר ולנר]] את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לדבריו לא שלל את האפשרות לגמרי.
+===יוסף קלארמן===
+ב[[י"ב סיוון]] [[תשי"ט]] התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם [[הרבי]]. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העובדה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."{{הערה|התמים הראשון, עמ' 216  - 217.}}.
+===אליעזר שטיינמן===
+בשנת [[תשכ"ז]] כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] נכנס הסופר והוגה הדעות [[אליעזר שטיינמן]] ליחידות ארוכה אצל הרבי, במהלך היחידות הוא שאל את הרבי: מתי הרבי יבוא לארץ ישראל? הרבי השיב לו "רופא אינו עוזב את החולים שלו"{{הערה|מר שטיינמן סיפר זאת לר' מאיר בנאי, נדפס בספרו של בנאי תמצית החלומות.}}.
 ==בקשות מעמך ישראל==
+ליהודי ששאל בחלוקת דולרים לרבי שהוא יסע לארץ, אמר הרבי: אני צריך לברר עם יש לי כרטיס". כשהיהודי אמר שיש לרבי כרטיס, ענה הרבי: "אבל אל תקנה לי מחר כרטיס"{{מקור}}.
+ליהודי מסקוטסדייל, אריזונה ששאל את הרבי בשנת [[תשמ"ג]] הרבי ענה{{הערה|נדפס ב[[מורה לדור נבוך]]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנני לענות על מכתבך, שבו אתה כותב שאתה מוטרד ונבוך, ומבקש בדחיפות תשובה בנוגע לשאלה מדוע אין אני נוסע לארץ ישראל.
+עם כל ההערכה הראויה, איני מבין כלל מה תשיג מכך שתהיה לך תשובה לשאלה הזאת, בעלת העדיפות העליונה בעיניך.
+יתרה מזו, מכיוון שהשם ברא כל דבר כפי כוונתו, וכשיודעים ששום דבר אינו מיותר, זה יהיה בזבוז זמן ומאמץ של האדם אילו לא ינצלו את זה במידה המלאה ביותר.
+מצד שני, שליחותו העיקרית של היהודי בחייו, כפי שרבותינו מבטאים אותה, "אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין פב, א), ועבודה זאת מתבצעת על ידי חיזוק והפצת יהדות, לכל לראש בחייו האישיים של האדם, ואחר כך בסביבתו של האדם, בזכרו ש'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל הגדול של התורה (ויקרא יט, יח. בראשית רבה כד, ז). לפיכך, אם אדם יבזבז את זמנו ומרצו על עניינים מבחוץ, במקום לנצל אותם לביצוע שליחות חייו, זה יהיה בזבוז גלוי לעין ושיבוש של כל הסדר האלוקי.
+בהתאם למידע שבידי, העיר שבה אתה חי היא עיר שבה יש מקום גדול מאוד לעבודה למען חיזוק היהדות, בכל הקשור ליהודים, וכן למען הפצת מה שנקרא 'שבעת החוקים המוסריים', עם כל הפרטים שלהם, בכל הקשור לגויים, מכיוון שהם ניתנו על ידי הקב"ה לבני נח, זאת אומרת, לכל האנושות. ולכן אני מופתע עוד יותר משאלתך.
+מכיוון שאתה כותב שאתה מאוד נבוך, ואתה מבקש תשובה מיד, לא אתחמק מלהשיב לך תשובה – ועל אחת כמה וכמה כאשר התשובה פשוטה מאוד. לאמתו של דבר, העניין כבר מרומז במה שנאמר למעלה לגבי החובה הראשונה של יהודי, ושל כל אדם, לבצע את שליחותו במקום שבו הוא חי, ורק לאחר שעשה את כל מה שמצפים ממנו במקום זה, יש מקום לשקול אם הוא צריך ללכת למקום אחר ולהמשיך את שליחותו שם. כמובן, אין אדם צריך לנטוש את "החזית" לפני שהוא מוודא שהכול כשורה.
+אני משתמש בביטוי "החזית" בצורה מחושבת. אתה בוודאי יודע מה קורה מסביבך – בדיוק אותו דבר שקורה בכל מקום שבו יהודים חיים, ובמיוחד במקומות שהם מהווים מיעוט קטן – במונחים של ניכור כלפי יהדות, אובדן הזהות היהודית, נשואי-תערובת והתבוללות מוחלטת. זוהי חובתו של כל יהודי לעשות את המרב שלו, או שלה, כדי להיאבק בכוחות שמאיימים על עצם היסודות של עמנו – לכל לראש כאשר הוא מוצא אותם בסביבתו הקרובה ביותר.}}
+ליהודי אחר כתב הרבי{{מקור}}: {{ציטוטון|כאשר הספינה טובעת, חייב הקברניט להוריד לסירת-ההצלה את כל הנוסעים ורק אחר-כך הוא רשאי לקפוץ אליה בעצמו}}.
+ליהודי בשם אסף אברמוביץ'{{הערה|[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ששאל את הרבי במכתב בהיותו נער בן 13, מדוע אינו עולה לארץ, ענה הרבי{{הערה|1=ממכתב ח' טבת תשד"מ, נדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=102 הוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 450]}}:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...לכתבו אודות מקום דירת האדם - הקובע בזה הוא '''לא''' איפוא יהיה '''לו''' נעים יותר וטוב יותר, אלא איפוא יוכל לעשות '''יותר''' מעשים טובים ואיפוא זקוקים יותר לעזרתו.
+ובדוגמת רופא כפשוטו - שצריך לקבוע דירתו במקום שזקוקים יותר לעזרתו, ולא במקום אשר מקווה שיהיו חייו נוחים יותר.
+ובאמת - הרי כל אדם צריך "לרפאות" סביבתו, להביא בה "אור" וקדושה יותר, ובנוגע '''ליהודים - כל אחד ואחת מהם''' תפקידו הראשוני והעיקרי - להביא בסביבתו יהדות יותר...}}
+==לקריאה נוספת==
+*'''היכל מנחם''' כרך ב עמ' קיז.
+*'''מקדש מלך''' כרך ב' עמ' 440–442.
+*'''התקשרות''' גיליונות ת (עמ' 8–10), תיב (עמ' 15), תכא (עמ' 12).
+*שיחת שבת פרשת דברים תש"ל (בלתי מוגה).
 ==קישורים חיצוניים==
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62269 הרבי משיב: מדוע אינו עולה לארץ?] {{בית משיח}} {{אינפו}}
+*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=109&CategoryID=205 למה הרבי לא עלה לארץ] באתר בית חב"ד.
+*הרב [[שניאור אשכנזי]], [http://www.yahadut.tv/video/3453 למה משה רבנו לא עלה לארץ? ומדוע הרבי מלובביץ' לא עשה זאת?] - פרשת חקת ג' תמוז תשע"ו, באתר [[יהדות TV]]
+*הרב [[יהודה גינזבורג]], [https://chabad.info/blogs/604112/ "למה הרבי לא עלה לארץ?"] {{אינפו}}
+*ד"ר יחיאל הררי, [https://hitbonenut.net/archives/16792 יחסו של הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל]
+*הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד], התקשרות גיליון תכ"א
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=149&CategoryID=727 רב החובל - אחרון לעזוב הספינה], בתוך גיליון התקשרות
+*הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12368&CategoryID=2060 לא לנטוש את ה'חזית'], התקשרות גליון 1138
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62269 הרבי משיב: מדוע אינו עולה לארץ? ● מיוחד] מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר {{אינפו}}
+*'''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1235/BMev12353326.pdf שלושה מכתבים מהרבי בהם מסביר מדוע אינו עולה לארץ ישראל]''', הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת קרח תשפ"ג {{PDF}}
+{{הערות שוליים}}
-{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:14, 9 באפריל 2024

תוכן עניינים

רקע^[1][עריכה | עריכת קוד מקור]

גישתו הכללית של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]