מצות ציצית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(38 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ציצית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פתיל ציצית]]
[[קובץ:מצוות ציצית.jpg|ממוזער|ציצית]]
'''ציצית''' היא אחת מן [[תרי"ג מצוות התורה]], והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.
'''ציצית''' היא אחת מן [[תרי"ג מצוות התורה]], והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.


שורה 9: שורה 9:
{{ציטוט|תוכן=גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"|מקור=דברים פרק כ"ב י"ב}}
{{ציטוט|תוכן=גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"|מקור=דברים פרק כ"ב י"ב}}


מסיבה זו כותב [[אדמו"ר הזקן]]: {{הערה|1=שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סימן ח' סעיף י"ח.}} כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש [[טלית קטן]] יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.
מסיבה זו כותב [[אדמו"ר הזקן]]:{{הערה|1=שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סימן ח' סעיף י"ח.}} כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש [[טלית קטן]] יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.


מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.{{הערה|1=נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.}}
מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.{{הערה|1=נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.}}


== פרטי המצווה ==
== פרטי המצווה ==
חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הינו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ב[[יום]], ורק על בגד כזה ש[[קטן]] בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו ב[[שוק]] דרך עראי.
לדעת [[אדמו"ר הזקן]] חיוב הציצית הוא רק על בגד בן [[אמה]] על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד [[אדמו"ר הזקן]] שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך.
מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם [[גארטל]] על גבי הטלית קטן.


חיוב המצווה הוא שכל בגד שיש לו ארבע כנפות, מחויב הלובשו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. וחל איסור מהתורה ללכת עם בגד כזה שאין לו ציציות. אך החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ביום, ורק על בגד כזה שקטן בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו בשוק דרך עראי.
נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי [[טלית גדול]], אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.


לדעת [[אדמו"ר הזקן]] חיוב הציצית הוא רק על בגד בן אמה על אמה, פחות מזה אין מחויב הבגד בציצית. כמו"כ הקפיד [[אדמו"ר הזקן]] שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך.
מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם [[גארטל]] על גבי הטלית קטן.


נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי [[טלית גדול]], אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים [[טלית קטן]] מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.
[[קובץ:ציצית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פתיל ציצית]]


===תכלת בציצית===
===תכלת בציצית===


מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת. אמנם, צבעו של התכלת האמיתי נעלם מאיתנו, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים<ref>ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.</ref>.
מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן.  
 
ב[[אור התורה]] מבואר ש"החילזון שצובע התכלת . . מסמא עיני החיצונים"{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=132 [[ספר הליקוטים]] ערך חילזון].}}.
 
אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.}}.


בזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]], טען האדמו"ר מראדזין שמצא את צבע התכלת, רבו"נ התנגדו לכך, יחד עם עוד רבנים רבים, ובכל זאת, יש היום כאלו הנוהגים לשים צבע זה בציצית.
בזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]], טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'.
בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=403 אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב חלק א' אגרת קנח]}} שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה{{הערה|פרשת שלח, דף מה עמוד ד}} בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת.
והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה).
כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית.


==מנהגי חב"ד בציצית==
==מנהגי חב"ד בציצית==
*שני חורים בכנף הבגד, וקשירה מיוחדת.
*משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר{{הערה|מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.}}, והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז].}}.
*בטלית קטן שני חורים ובאלכסון בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.
*הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.
*רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-request-fulfilled-after-70-years/ הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה].}}.
*רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-request-fulfilled-after-70-years/ הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה].}}.
*ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל ה[[גוף]] עצמו.
*ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל ה[[גוף]] עצמו.
*ציצית צמר דווקא.
*ציצית צמר דווקא.
*ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
*ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
*נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "[[גארטעל]]" על מנת שלא תתקפל.
*נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "[[גארטעל]]" על מנת שלא תתקפל{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 36.}}.
*בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע"ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.
*יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים{{הערה|שו"ע או"ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י"ח, משנה ברורה ח' כ"א.}}. האריז"ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש [[ראשי תיבות]] 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'{{הערה|הובא במשנה ברורה ח' י"ח.}} [[הרבי]] חזר על דברי האריז"ל ב[[יחידות]] לר' [[דוד שרעבי]]{{הערה|מפי בן דודו הרב [[ברק כוכבי]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2047 ע' 62.}}.


הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט{{הערה|אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ"ה, עמ' 5-6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב [[לוי ביסטריצקי]]) ח"א (קה"ת תשמ"ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים" על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס"ק ט.}}.


'''טלית''' הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.
ב[[שבת]] קיים חשש לגמר [[מלאכת קושר]] על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות{{הערה|שערי תשובה ס"ק ט' השלחן בדי השלחן קכ"ג ד.}}, כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים{{הערה|הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[לייבל גרונר]] סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.}}.
 
==טלית==
היא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.
{{ערך מורחב|ערך=[[טלית]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[טלית]]}}
על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.
על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.
שורה 45: שורה 62:
בפרטי עטיפת טלית גדול: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%90 פרק מ"א]}} ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.  
בפרטי עטיפת טלית גדול: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%90 פרק מ"א]}} ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.  


מנהג [[חב"ד]] על פי הוראת [[הריי"צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}
מנהג [[חב"ד]] על פי הוראת הרבי [[הריי"צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}
בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם שר קשתה עליו ההליכה.
בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.
 
==בתורת החסידות==
===ארבעת הכנפות שבציצית===
ב[[קבלה]] מובא שהמילים "והיה לכם לציצית" הם [[גימטריה]] של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=33149&st=&pgnum=96 מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח].}}.
 
ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.}} שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שב[[מרכבה]]. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת ה[[מלכות דאצילות]]. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת ה[[מלכות דאצילות]] לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".


==בתורת ה[[חסידות]]==
ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת [[נוגה]] ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'{{הערה|ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.}}.
בחסידות מבואר{{הערה|אור התורה במדבר כרך א׳ עמוד מח}} שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שב[[מרכבה]]. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת ה[[מלכות דאצילות]]. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת ה[[מלכות דאצילות]] לשרשה ומקורה בחינת "ה׳ אלקי גדלת מאד".


וכן מבואר{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב׳ תלב ב׳}} שכשהאדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של [[יראת שמים]] כללי לכל ה[[מצוות]].
===ציצת וטלית===
כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של [[יראת שמים]] כללי לכל ה[[מצוות]]{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'}}.


עוד ביאור:{{הערה|תורת שמואל חלק ב׳ עמוד שמה}} ההבדל בין ציצית לטלית: טלית היא בחינת [[מקיף]] ו[[לבוש]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]] והציצית היא בחינת ה[[תורה]] ו[[מצוות]] כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את את [[אור אין סוף]] המקיפי.
ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת [[מקיף]] ו[[לבוש]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]] והציצית היא בחינת ה[[תורה]] ו[[מצוות]] כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את [[אור אין סוף]] המקיפי{{הערה|תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ל"ב נתיבות חכמה#שלושים ושנים חוטי ציצית|ל"ב נתיבות חכמה ול"ב חוטי הציצית]]
*[[ל"ב נתיבות חכמה#שלושים ושנים חוטי ציצית|ל"ב נתיבות חכמה ול"ב חוטי הציצית]]
*[[עשית ציצית]]
*[[עשית ציצית]]
==לקריאה נוספת==
*פנימיות המנהגים, '''תמיד במצווה''', מצוות טלית קטן - גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] שבט ה'תשפ"א
*'''בצל כנפיך יחסיון''', המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8


== קישורים חיצוניים==
== קישורים חיצוניים==
שורה 63: שורה 90:
*'''טלית גדול - סדר העטיפה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=322 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311]
*'''טלית גדול - סדר העטיפה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=322 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311]
*'''על ידי מכונה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 אגרות קודש חלק י"א עמ' חצר]
*'''על ידי מכונה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 אגרות קודש חלק י"א עמ' חצר]
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=583 קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד]''', על מצות ציצית והגאולה - {{חב}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=583 קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד]''', על מצות ציצית והגאולה - {{חב"ד בישראל}}
*'''[https://col.org.il/news/132441 פְּתִיל תְּכֵלֶת • למה אנחנו לא מטילים 'תכלת' בציצית?]''' {{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ZClbTahWQCPUG8E-x7mpVhrcehUohCUK/view למה אין תכלת נוהג בזמה״ז ע״פ פנמיות הענינים]''', קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ"ג עמוד 110
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מנהגים במצוות ציצית ומקורם]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 234
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5887&CategoryID=1282 ל"ב חוטי הציצית ול"ב השיניים]''' בתוך התקשרות גליון 773
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3766416 מצוות ציצית היא סגולה לכאבי שיניים! ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא]''' הרב [[מנחם מענדל רייצעס]] {{בית חב"ד (אתר)|}}
 


;מולטימדיה
;מולטימדיה
שורה 74: שורה 107:
{{מצוות}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חסידות]][[קטגוריה:ציצית]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ציצית]]
[[קטגוריה:לבושים]]

גרסה אחרונה מ־15:28, 1 באוגוסט 2024

ציצית

ציצית היא אחת מן תרי"ג מצוות התורה, והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות קריאת שמע):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.

במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח-לט

מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:

גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"

דברים פרק כ"ב י"ב

מסיבה זו כותב אדמו"ר הזקן:[1] כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.

מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.[2]

פרטי המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הינו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ביום, ורק על בגד כזה שקטן בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו בשוק דרך עראי.

לדעת אדמו"ר הזקן חיוב הציצית הוא רק על בגד בן אמה על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד אדמו"ר הזקן שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך. מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם גארטל על גבי הטלית קטן.

נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי טלית גדול, אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.


פתיל ציצית

תכלת בציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן.

באור התורה מבואר ש"החילזון שצובע התכלת . . מסמא עיני החיצונים"[3].

אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים[4].

בזמנו של אדמו"ר הרש"ב, טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'. בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה[5] שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה[6] בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת. והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה). כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית.

מנהגי חב"ד בציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר[7], והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3[8].
  • בטלית קטן שני חורים ובאלכסון בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.
  • הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.
  • רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש[9].
  • ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל הגוף עצמו.
  • ציצית צמר דווקא.
  • ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
  • נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "גארטעל" על מנת שלא תתקפל[10].
  • בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע"ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.
  • יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים[11]. האריז"ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש ראשי תיבות 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'[12] הרבי חזר על דברי האריז"ל ביחידות לר' דוד שרעבי[13].

הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט[14].

בשבת קיים חשש לגמר מלאכת קושר על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות[15], כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים[16].

טלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

היא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו ציצית המכסה את רוב הגוף.

ערך מורחב – טלית

על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת אור מקיף. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.

אופן העטיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרטי עטיפת טלית גדול: אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא[17] ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.

מנהג חב"ד על פי הוראת הרבי הריי"צ, בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה.[18] בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארבעת הכנפות שבציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקבלה מובא שהמילים "והיה לכם לציצית" הם גימטריה של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה[19].

בחסידות מבואר[20] שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שבמרכבה. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת המלכות דאצילות. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת המלכות דאצילות לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".

ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת נוגה ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'[21].

ציצת וטלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של יראת שמים כללי לכל המצוות[22].

ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת מקיף ולבוש שהוא בחינת סובב כל עלמין והציצית היא בחינת התורה ומצוות כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את אור אין סוף המקיפי[23].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פנימיות המנהגים, תמיד במצווה, מצוות טלית קטן - גליון פנימיות שבט ה'תשפ"א
  • בצל כנפיך יחסיון, המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מולטימדיה

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח' סעיף י"ח.
  2. נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.
  3. ספר הליקוטים ערך חילזון.
  4. ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.
  5. אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב חלק א' אגרת קנח
  6. פרשת שלח, דף מה עמוד ד
  7. מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.
  8. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז.
  9. הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה.
  10. להרחבה ראו מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 36.
  11. שו"ע או"ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י"ח, משנה ברורה ח' כ"א.
  12. הובא במשנה ברורה ח' י"ח.
  13. מפי בן דודו הרב ברק כוכבי בשבועון כפר חב"ד גליון 2047 ע' 62.
  14. אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ"ה, עמ' 5-6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב לוי ביסטריצקי) ח"א (קה"ת תשמ"ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים" על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס"ק ט.
  15. שערי תשובה ס"ק ט' השלחן בדי השלחן קכ"ג ד.
  16. הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם אדמו"ר הריי"צ, הרב לייבל גרונר סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.
  17. פרק מ"א
  18. לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)
  19. מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח.
  20. אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.
  21. ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.
  22. תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'
  23. תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול