מוצאי שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:07, 13 בנובמבר 2023

מוצאי שבת הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל וחסידים בפרט לערוך את סעודת 'מלווה מלכה' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של הבעל שם טוב. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.

בשנות נשיאותו של הרבי, הפך מוצאי שבת לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל החזרות על השיחות שהרבי אמר במשך התוועדות השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל בשמיני עצרת תשל"ח, התוועדות השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה.

הוצאת כסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוספת הרבי בכתב יד קודשו במכתב לרב חנניה יוסף אייזנבאך מתשל"א: "מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק [במוצאי שבת קודש]"

בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו^[1] מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד^[2].

עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת^[3].

פיוטים למוצאי שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת את הפיוט 'אל תירא עבדי יעקב', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת.

מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד^[4].

השייכות לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזמן של מוצאי שבת שייך במיוחד לגאולה העתידה, וזהו שורש מקור המנהג להזכיר את אליהו הנביא מבשר הגאולה, וכן של סעודת מלווה מלכה.

באופן פרטי, הזמן של מוצאי שבת שייך לתחיית המתים^[5].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבדלה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף קרסיק, מוצאי שבת קודש ומנהגיו, בתוך פרדס חב"ד גליון 14 עמוד 79

הערות שוליים

↑ התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.
↑ ראה ספר חסידים סימן קכא.
↑ ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.
↑ סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו, בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.
↑ ראו הרחבה בקובץ 'מי ארמיא אדמורא גליון ה' עמוד 100.

[1] התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.

[2] ראה ספר חסידים סימן קכא.

[3] ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.

[4] סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו, בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.

[5] ראו הרחבה בקובץ 'מי ארמיא אדמורא גליון ה' עמוד 100.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''מוצאי שבת''' הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל ו[[חסיד]]ים בפרט לערוך את סעודת '[[מלווה מלכה]]' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של [[הבעל שם טוב]]. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.
-בשנות נשיאותו של [[הרבי]], הפך [[מוצאי שבת]] לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל ה[[חוזר|חזרות]] על השיחות שהרבי אמר במשך [[התוועדות]] השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]], [[התוועדות]] השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לקיץ [[תשל"ט]], אז חזר הרבי לקיים את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה.
+בשנות נשיאותו של [[הרבי]], הפך [[מוצאי שבת]] לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל ה[[חוזר|חזרות]] על השיחות שהרבי אמר במשך [[התוועדות]] השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]], [[התוועדות]] השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה.
 ==הוצאת כסף==
+[[קובץ:צילום מסך 2022-12-30 125431.png|ממוזער|הוספת הרבי בכתב יד קודשו במכתב לרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]] מ[[תשל"א]]: "מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק [במוצאי שבת קודש]" ]]
 בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.}} מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד{{הערה|ראה ספר חסידים סימן קכא.}}.
-יחד עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא היתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.
+עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.
 ==פיוטים למוצאי שבת==
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו], בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.}}.
+==השייכות לגאולה==
+הזמן של מוצאי שבת שייך במיוחד ל{{ה|גאולה}} העתידה, וזהו שורש מקור המנהג להזכיר את [[אליהו הנביא]] מבשר הגאולה, וכן של סעודת [[מלווה מלכה]].
+באופן פרטי, הזמן של מוצאי שבת שייך לתחיית המתים{{הערה|1=ראו הרחבה בקובץ '[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/06/60c76c81049c5_1623682177.pdf מי ארמיא אדמורא גליון ה' עמוד 100].}}.
 == ראו גם ==
 *[[הבדלה]]
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב יוסף קרסיק, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes14.pdf מוצאי שבת קודש ומנהגיו]''', בתוך פרדס חב"ד גליון 14 עמוד 79
 {{שבת}}
-{{קצרמר|חגים ומועדים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבת]]

שבת
ערב שבת	הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש
תפילות השבת	ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
חלקי השבת	ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
בחינות שונות	חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין
מוצאי שבת	הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
פרטים נוספים	נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים
זמירות שבת	שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך
ניגונים למוצאי שבת:	אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
ספרים בנושא	מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת