יהודה לייב רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:24, 20 בדצמבר 2024

הרב יהודה לייב רסקין (ט' טבת תרצ"ג – י"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי לקזבלנקה - מרוקו, שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה על ידי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"^[1] על מדינת מרוקו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום ט' טבת תרצ"ג בלנינגרד, לאביו הרב יעקב יוסף רסקין ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מהחסידים באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.

מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלחמת העולם השניה, מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע לאלמא אטא.

עם הרב לוי יצחק שניאורסאהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא אטא בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו^[2].

בתקופה הבאה, למד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד משנת תש"ה עד שנת תש"ו. לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מברית המועצות, ביציאה מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו לפוקינג שבגרמניה, שם למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג משנת תש"ז עד תש"ט.

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. והת' לייבל, נכנס ללמוד בישיבות אחי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ובבית חיינו הסתופף עד חתונתו בשנת תש"כ עם זוגתו מרת האדא רייזל^[3], בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב ואחות השליח הרב שמואל אזימוב^[4].

לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.

למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב: "בוודאי שאני מסכים". בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.

בשליחות במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודשים הבאים התקיימה חתונתו בצרפת ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה, אז החלו הרב והרבנית רסקין להשתלב בפעילות ובשליחות במוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). מאז הגיע למרוקו, החלה שליחותו שנמשכה במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים.

בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום במרוקו, דרך הדפסת תניא בערבית וכלה במעמדי סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס, בקזבלנקה ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים בקזבלנקה. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב שלום איידלמן ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב שלמה מטוסוב. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה^[5].

הוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות:

"בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי:"

"א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות."

"ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם."

השלוחים לא יפגעו[עריכה | עריכת קוד מקור]

"כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" (השלוחים לא יפגעו) וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו."

"היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך."

"בסוף חודש תשרי תשמ"ה זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום."

לב לדעת עיניים לראות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש"^[6]

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.

ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.

רעייתו גב' רייזל רסקין ממשיכה דרכו בשליחות הרבי בקזבלנקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב יצחק רסקין - שליח הרבי בוורמונט, ארצות הברית
בנו, הרב מנחם מענדל רסקין - משלוחי הרבי במונטריאול קנדה
בנו, הרב צבי הירש רסקין - מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול קנדה
בתו, מרת אסתר שפערלין - מונטריאול קנדה
בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד, ארצות הברית
בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה אריה ליב קארף - משלוחי הרבי בקליפורניה, ארצות הברית

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.
הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה פרק הרב יעקב יוסף רסקין
הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו
מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד 2059, ממשיכים בדרכו, בני הרב רסקין בראיון מספרים על השליחות והאישיות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת, הסופר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר ב
בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך חב"ד במרוקו - באתר כ"ז חשוון תשע"ז
ירושה של ראש השנה - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות! (הקישור אינו פעיל, י"ט בכסלו ה'תשפ"ה)
הרב רסקין והרבי קליפ 20 לפטירתו

הערות שוליים

↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
↑ ראה: יהדות הדממה בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו, תולדות חב"ד במרוקו (ספר) פרק תולדות השלוחים
↑ נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.
↑ פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי
↑ תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו
↑ ההוראות מהרבי על פי - תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו

חברי האו"ם החסידי

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

[1] ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"

[2] ראה: יהדות הדממה בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו, תולדות חב"ד במרוקו (ספר) פרק תולדות השלוחים

[3] נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.

[4] פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי

[5] תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו

[6] ההוראות מהרבי על פי - תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:רסקין.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה לייב רסקין מסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] אצל אחד מבני קהילתו]]
+[[קובץ:הרב יהודה לייב רסקין.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב רסקין]]
-[[קובץ:לייבל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אומר '[[לחיים]]' בעת [[התוועדות]] יובל ה-75 להולדתו של הרבי (י"א [[ניסן]] תשל"ז)]]
+הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה על ידי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו.
-הרב '''יהודה לייב רסקין''' (תרצ"ג - [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי למדינת [[מרוקו]], שם שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת מרוקו.
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.
+נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר [[מלמד תינוקות|מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
-בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].
+כמו רבים מהחסידים באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.
-הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
+===מלחמת העולם השנייה===
-כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
+ב[[מלחמת העולם השניה]], מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על [[לנינגרד]], החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם.
-באווירה [[מסירות נפש]] גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[מרוקו]] הרחוקה.
+אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע ל[[אלמא אטא]].
-===מלחמת העולם השניה===
+====עם הרב לוי יצחק שניאורסאהן====
+לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת ב[[אלמא אטא]] בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.
-מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".
+כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו{{הערה|ראה: [[יהדות הדממה]] בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, [[תולדות לוי יצחק]] פרק מחלתו, [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] פרק תולדות השלוחים}}.
-הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.
+בתקופה הבאה, למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]].
+לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מברית המועצות, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו ל[[פוקינג]] שבגרמניה, שם למד בישיבת תומכי תמימים [[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]].
-אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.
+===בארץ ישראל===
-מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.
+לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. והת' לייבל, נכנס ללמוד בישיבות [[אחי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
-לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.
+===אצל הרבי===
-כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.
-===בארץ ישראל===
+לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ובבית חיינו הסתופף עד חתונתו בשנת [[תש"כ]] עם זוגתו מרת האדא רייזל{{הערה|נולדה ב[[ט"ו בסיוון]] [[תרח"ץ]].}}, בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]] ואחות השליח הרב [[שמואל אזימוב]]{{הערה|פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי}}.
-לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.
+לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.
-לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
+למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". באסרו חג שבועות [[תש"כ]], שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - [[תוניס]] או [[מרוקו]]. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב: "בוודאי שאני מסכים". בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].
-===אצל הרבי===
+===בשליחות ב[[מרוקו]]===
+[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]
+[[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]]
+[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב רסקין עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]]
+בחודשים הבאים התקיימה חתונתו ב[[צרפת]] ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה, אז החלו הרב והרבנית רסקין להשתלב בפעילות ובשליחות במוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. מאז הגיע למרוקו, החלה שליחותו שנמשכה במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים.
-לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי', בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד היתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.
+בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום ב[[מרוקו]], דרך הדפסת [[תניא]] בערבית וכלה במעמדי [[סיום הרמב"ם]] בבית ה[[רמב"ם]] בעיר פאס, ב[[קזבלנקה]] ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים ב[[קזבלנקה]]. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב [[שלום איידלמן]] ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]]. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}}.
-לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה ‘מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.
+==הוראות מהרבי==
-למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".
+הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות:
-באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".
+{{ציטוטון|בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי:}}
-בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".
+{{ציטוטון|א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות.}}
-דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].
+{{ציטוטון|ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם.}}
-===בשליחות במרוקו===
+===השלוחים לא יפגעו===
+{{ציטוטון|כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" (השלוחים לא יפגעו) וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו.}}
-בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'.
+{{ציטוטון|היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך.}}
-הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, היתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.
+{{ציטוטון|בסוף חודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום.}}
-אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.
+===לב לדעת עיניים לראות===
+ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש"{{הערה|ההוראות מהרבי על פי - [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}}
 ===פטירתו===
-בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] במונטריאול שבקנדה.
+בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
+ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.
-ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.
+רעייתו גב' רייזל רסקין ממשיכה דרכו בשליחות הרבי בקזבלנקה.
 ==משפחתו==
-;בניו:
+*בנו, הרב [[יצחק רסקין (וורמונט)|יצחק רסקין]] - שליח הרבי בוורמונט, ארצות הברית
-*הרב יצחק, שליח בוורמונט
+*בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] - משלוחי הרבי ב[[מונטריאול]] קנדה
-*הרב מענדל, שליח במונטריאול
+*בנו, הרב [[צבי הירש רסקין]] - מנהל מתיבתא-חב"ד ב[[מונטריאול]] קנדה
-*הרב צבי הירש, מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול
+*בתו, מרת אסתר שפערלין - [[מונטריאול]] קנדה
-;בנותיו:
+*בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד, ארצות הברית
-*מרת אסתר שפערלין ממונטריאול,
+*בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה אריה ליב קארף - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]], ארצות הברית
-*מרת חנה וילנסקי, שליחה בפורטלנד
-*מרת דבוניה קארף, שליחה בקליפורניה
 ==לקריאה נוספת==
 *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.
+* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]] פרק הרב יעקב יוסף רסקין
+* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תולדות לוי יצחק]] פרק מחלתו
+*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2059, ממשיכים בדרכו, בני הרב רסקין בראיון מספרים על השליחות והאישיות
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabad.info/magazine/595958/60 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת]''', הסופר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב{{אינפו}}
 *{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך [[חב"ד במרוקו]]||כ"ז חשוון תשע"ז}}
 *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
-*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!{{וידפו}}]{{קישור שבור}}
+*[https://anash.org/watch-special-memories-of-rabbi-leibel-raskin/ הרב רסקין והרבי] קליפ 20 לפטירתו
+{{הערות שוליים}}
 {{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
 {{מיון רגיל:רסקין יהודה לייב}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
 [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
+[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
 [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
-[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]