רבי אלעזר בן ערך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (new key for Category:תנאים: "אלעזר" using HotCat)
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
הוא היה מהיחידים שהיו בקיאים ב[[מעשה מרכבה]], וכאשר סיפר במעשה מרכבה באה אש מהשמים וסיבבה את האילנות, ואמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, בעקבות זאת אמר עליו אמר רבו [[רבי יוחנן בן זכאי]]: {{ציטוטון|אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך}}{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=14b&format=pdf י"ד ע"ב].}}.  
הוא היה מהיחידים שהיו בקיאים ב[[מעשה מרכבה]], וכאשר סיפר במעשה מרכבה באה אש מהשמים וסיבבה את האילנות, ואמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, בעקבות זאת אמר עליו אמר רבו [[רבי יוחנן בן זכאי]]: {{ציטוטון|אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך}}{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=14b&format=pdf י"ד ע"ב].}}.  


אודותיו מובא ב[[פרקי אבות]] שהיה "כמעין המתגבר" שהוא ענין של [[לכתחילה אריבער]]. על דרך זה מפרש הרבי את מאמרו ב[[מסכת אבות]]{{הערת שוליים|ב, יא.}} הוא: דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך", כלומר שגם '''בתחילת העבודה''' על האדם להתקשר עם [[עצמות]] ומהות, תוך כדי דילוג על כל השלבים של סדר ה[[השתלשלות]].
אודותיו מובא ב[[פרקי אבות]] שהיה "כמעין המתגבר" שהוא ענין של [[לכתחילה אריבער]]. על דרך זה מפרש הרבי את מאמרו ב[[מסכת אבות]]{{הערה|ב, יא.}} הוא: דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך", כלומר שגם '''בתחילת העבודה''' על האדם להתקשר עם [[עצמות]] ומהות, תוך כדי דילוג על כל השלבים של סדר ה[[השתלשלות]].


== מכריע את כולם ==
== מכריע את כולם ==
שורה 13: שורה 13:
הרבי מבאר, כי ענינו בעבודה "לאתבא צדיקייא בתיובתא":
הרבי מבאר, כי ענינו בעבודה "לאתבא צדיקייא בתיובתא":


ענינו של [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] הוא עבודת ה[[צדיקים]], כמרומז בשמו [[אליעזר בן משה|אליעזר]] ש"אלקי אבי בעזרי" שלכן, הלך תמיד בדרך הישר אבל, בסדר והדרגה בלבד - "תמירים כסדרם", ולא באופן של הוספה וחידוש, כדאיתא בגמרא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם. ולעומת זאת, ענינו של ר"א בן ערך הוא - עבודת ה[[תשובה]], כמסופר בגמרא שכאשר ר"א בן ערך הגיע לפורגיתא ודיומסית{{הערת שוליים|ששם נתקלקלו עשרת השבטים.}} אימשיך בתרייהו, - נמשך אחריהם ואכל את מאכליהם, איעקר תלמודיה - נעקר תלמודו ושכחו, בעא למקרא החודש הזה לכם אמר "החרש היה לבם" עד שביקשו עליו [[רחמים]] וחזר תלמודו. כלומר שהיתה אצלו העבודה של "בעלי תושבה", כמעין המתגבר ובחילא יתיר.
ענינו של [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] הוא עבודת ה[[צדיקים]], כמרומז בשמו [[אליעזר בן משה|אליעזר]] ש"אלקי אבי בעזרי" שלכן, הלך תמיד בדרך הישר אבל, בסדר והדרגה בלבד - "תמירים כסדרם", ולא באופן של הוספה וחידוש, כדאיתא בגמרא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם. ולעומת זאת, ענינו של ר"א בן ערך הוא - עבודת ה[[תשובה]], כמסופר בגמרא שכאשר ר"א בן ערך הגיע לפורגיתא ודיומסית{{הערה|ששם נתקלקלו עשרת השבטים.}} אימשיך בתרייהו, - נמשך אחריהם ואכל את מאכליהם, איעקר תלמודיה - נעקר תלמודו ושכחו, בעא למקרא החודש הזה לכם אמר "החרש היה לבם" עד שביקשו עליו [[רחמים]] וחזר תלמודו. כלומר שהייתה אצלו העבודה של "בעלי תושבה", כמעין המתגבר ובחילא יתיר.


ועל פי זה, כאשר ר"א בן ערך מכריע, ועל ידי זה מגביה - את כולם, כולל ר"א בן הורקנוס, נמצא, שגם אצל ר"א בן הורקנוס (עבודת הצדיקים) נפעל העילוי דתשובה, "לאתבא צדיקייא בתיובתא".{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&hilite=14db9025-cf78-4503-8e0b-8fa6efd5b2d0&st=%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=271 חלק ג'].}}
ועל פי זה, כאשר ר"א בן ערך מכריע, ועל ידי זה מגביה - את כולם, כולל ר"א בן הורקנוס, נמצא, שגם אצל ר"א בן הורקנוס (עבודת הצדיקים) נפעל העילוי דתשובה, "לאתבא צדיקייא בתיובתא".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16047&hilite=14db9025-cf78-4503-8e0b-8fa6efd5b2d0&st=%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=271 חלק ג'].}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|אלעזר]]
[[קטגוריה:תנאים|אלעזר]]
{{תבנית:תנאים}}

גרסה אחרונה מ־07:06, 20 בדצמבר 2020

ציונו של רבי אלעזר בן ערך כפי מסורת מסויימת
מצבה של רבי אלעזר בן ערך (במקום אחר המיוחס אליו)

רבי אלעזר בן ערך היה מגדולי התנאים, בדורם של רבי אליעזר הגדול ורבי יהושע בן חנניא.

הוא היה מהיחידים שהיו בקיאים במעשה מרכבה, וכאשר סיפר במעשה מרכבה באה אש מהשמים וסיבבה את האילנות, ואמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, בעקבות זאת אמר עליו אמר רבו רבי יוחנן בן זכאי: "אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך"[1].

אודותיו מובא בפרקי אבות שהיה "כמעין המתגבר" שהוא ענין של לכתחילה אריבער. על דרך זה מפרש הרבי את מאמרו במסכת אבות[2] הוא: דע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך", כלומר שגם בתחילת העבודה על האדם להתקשר עם עצמות ומהות, תוך כדי דילוג על כל השלבים של סדר ההשתלשלות.

מכריע את כולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד מובא בפרקי אבות אודותיו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף אחת, ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, מכריע את כולם.

הרבי מבאר, כי ענינו בעבודה "לאתבא צדיקייא בתיובתא":

ענינו של רבי אליעזר בן הורקנוס הוא עבודת הצדיקים, כמרומז בשמו אליעזר ש"אלקי אבי בעזרי" שלכן, הלך תמיד בדרך הישר אבל, בסדר והדרגה בלבד - "תמירים כסדרם", ולא באופן של הוספה וחידוש, כדאיתא בגמרא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם. ולעומת זאת, ענינו של ר"א בן ערך הוא - עבודת התשובה, כמסופר בגמרא שכאשר ר"א בן ערך הגיע לפורגיתא ודיומסית[3] אימשיך בתרייהו, - נמשך אחריהם ואכל את מאכליהם, איעקר תלמודיה - נעקר תלמודו ושכחו, בעא למקרא החודש הזה לכם אמר "החרש היה לבם" עד שביקשו עליו רחמים וחזר תלמודו. כלומר שהייתה אצלו העבודה של "בעלי תושבה", כמעין המתגבר ובחילא יתיר.

ועל פי זה, כאשר ר"א בן ערך מכריע, ועל ידי זה מגביה - את כולם, כולל ר"א בן הורקנוס, נמצא, שגם אצל ר"א בן הורקנוס (עבודת הצדיקים) נפעל העילוי דתשובה, "לאתבא צדיקייא בתיובתא".[4]

הערות שוליים

  1. מסכת חגיגה, י"ד ע"ב.
  2. ב, יא.
  3. ששם נתקלקלו עשרת השבטים.
  4. התוועדויות תשמ"ה חלק ג'.