אניפולי – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו"
שי מלך (שיחה | תרומות)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]]
[[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]]
אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות ב[[רוסיה]] וב[[אוקראינה]] הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.}} (באנגלית: ''''Annopol'''{{כ}}{{הערה|יש המאייתים Hannopil'.}}, ברוסית: '''Аннополь''', באוקראינית: '''Ганнопіль''') הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי{{הערה|באוקראינית: Хмельницький.}} שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמילנצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון מערב [[אוקראינה]]){{הערה|כארבעים קילומטר מזרחית ל[[אוסטראה]] (עירו של [[המהרש"א]], ה[[של"ה]], רבי מאיר מרגליות תלמיד [[הבעל שם טוב]], ועוד), כארבעים קילומטר דרומית ל[[מעזריטש]], וכמאה קילומטר מערבית ל[[ז'יטומיר]].}}, בה פעל [[רבי זושא מאניפולי]], ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[המגיד ממעזריטש]].
אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות ב[[רוסיה]] וב[[אוקראינה]] הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.}} (באנגלית: ''''Annopol'''{{כ}}{{הערה|יש המאייתים Hannopil'.}}, ברוסית: '''Аннополь''', באוקראינית: '''Ганнопіль''') הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי{{הערה|באוקראינית: Хмельницький.}} שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמילנצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון מערב [[אוקראינה]]){{הערה|כארבעים קילומטר מזרחית ל[[אוסטראה]] (עירו של [[המהרש"א]], ה[[של"ה]], רבי מאיר מרגליות תלמיד [[הבעל שם טוב]], ועוד), כארבעים קילומטר דרומית ל[[מעזריטש]], וכמאה קילומטר מערבית ל[[ז'יטומיר]].}}, בה פעל [[רבי זושא מאניפולי]], ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[המגיד ממעזריטש]].


==תולדות העיירה==
==תולדות העיירה==
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה היתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית.
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה הייתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית.


ההתיישבות בעיירה היתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники, באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], היתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה{{הערה|1=סופר בשם ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] והובא בשמו בספר [[שיעורים בספר התניא]] של הרב [[יוסף ויינברג]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=26 לקריאת הסיפור באידיש], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26490&$201306022007625 לקריאת הסיפור בעברית].}}.
ההתיישבות בעיירה הייתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники, באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], הייתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה{{הערה|1=סופר בשם ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] והובא בשמו בספר [[שיעורים בספר התניא]] של הרב [[יוסף ויינברג]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=26 לקריאת הסיפור באידיש], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26490&$201306022007625 לקריאת הסיפור בעברית].}}.


תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}.
תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}.
שורה 35: שורה 34:
==אישים בולטים==
==אישים בולטים==
*[[רבי זושא מאניפולי]] - רב העיירה.
*[[רבי זושא מאניפולי]] - רב העיירה.
*[[רבי יהודה לייב הכהן]] - המגיד מישרים.
*[[רבי יהודה לייב הכהן|רבי יהודא לייב הכהן]] - המגיד מישרים.
*הרב יקותיאל זלמן מרגליות - רב העיירה.
*הרב יקותיאל זלמן מרגליות - רב העיירה.
*הרב מנחם משולם נתן מרגליות.
*הרב מנחם משולם נתן מרגליות.
== ראו גם ==
* '''ושוב על הגשר באניפולי''', הרב [[שלום דובער וולפא]], בית משיח גליון 214 עמוד 80.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 44: שורה 47:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
[[קטגוריה:עיירות חסידיות]]