שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "אינטרנט " ב־"אינטרנט ")
 
(43 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''"השיעורים היומיים"''' הינם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות [[הרבי]] מידי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.
{{תקנות הרבי}}
'''השיעורים היומיים''' הם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות [[הרבי]] מדי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.


==חלוקת השיעורים==
==חלוקת השיעורים==
השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.
השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.
 
===חומש===
===חומש===
את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקאגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]].
את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י"ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב"ד]].
 
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י{{מקור}}.}}.
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע לומדים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקגו עמוד 5).}}.
 
===תהילים===
===תהלים===
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים.
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים.
 
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים '[[אהל יוסף יצחק]]'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
 
===תניא===
===תניא===
הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}.
הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}.
 
על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מידי יום שיעור '"יומי"' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של [[ספר התניא]] על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ"ף כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}.
על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מדי יום שיעור 'יומי' בספר התניא, באופן כזה שמדי שנה יסיימו את לימודו של [[ספר התניא]] על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ' כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}.
 
===לוח היום יום===
===לוח היום יום===
בשנת [[תש"ג]] יצא לאור [[לוח היום יום]] ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת [[תש"ד]], אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.
בשנת [[תש"ג]] יצא לאור [[לוח היום יום]] ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת [[תש"ד]], אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.
 
בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.
בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.
 
===רמב"ם===
===רמב"ם===
בשנת [[תשמ"ד|תשד"ם]] [[תקנת הרמב"ם|תיקן הרבי]] שלושה מסלולים לאמירת [[היד החזקה|הרמב"ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב"ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.
{{ערך מורחב|תקנת הרמב"ם}}
בשנת [[תשד"מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד יומי של ספר [[היד החזקה|הרמב"ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב"ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.
 
== שיעורים נוספים ==
=== שיעורים שבועיים ===
==== לקוטי תורה ותורה אור ====
 
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.
 
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.
 
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכג].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.
 
בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}:
{{ציטוט|תוכן=ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום לקו"ת פ' ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה [ובפרט על־ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עד סיומם. שע"י לימוד התורה בענינים אלו, ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל]|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות חיי שרה]]}}
 
====דבר מלכות====
בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד מדי שבוע את ה[[דבר מלכות]] השבועי - שיחות ממשנים [[תשנ"א]] - [[תשנ"ב]] העוסקים בענייני [[גאולה ומשיח]]. חשיבות לימוד השיחות נובעת מדבריו של הרבי על שיחותיו האחרונות מ[[תש"י]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שיש בהם את "התשובות לכל השאלות"{{הערה|התוועדויות תש"י עמוד 20.}}. בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מדי שבוע למעלה מעשרה חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות"{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwOVYzc2F5d1pPTW8?resourcekey=0-1BtoCs7-cOJS0ClGi5ZVwg לתיקיית דרייב עם כל ההוצאות על הדבר מלכות לחץ כאן]}}.
 
===שיעורים עונתיים===
===שיעורים עונתיים===
====חודש כסלו====
====חודש כסלו====
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של חסידות חב"ד במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]].
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב"ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]].
 
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]].}}.
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ"ט]]. קובץ "[https://mbakodesh.org.il/wp-content/uploads/2020/11/פתגמים-לחודש-כסלו.pdf פתגמים קצרים מרבותינו נשיאנו לחודש כסלו]".}}.
 
====ימי ספירת העומר====
====ימי ספירת העומר====
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]], לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשע דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשע דפים.}}.
על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.}}, לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]] החל מן הראשון, בו לומדים את דף השער, כלומר החלטה וכוונה כללית ללמוד בלי נדר המסכת, הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהם מאכל בהמה.}}.


==זמני הלימוד==
==זמני הלימוד==
[[קובץ:החסיר בשיעוריו.jpg|ממוזער|מענה הרבי ליהודי שכתב לו אודות קשיים ב[[פרנסה]]: '''אולי החסיר לאחרונה - בשיעוריו בתורה וכיוצא בזה בעניני מצוות.{{ש}}אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא - גם האמיתית) להיעדר ההטבה בהנזכר לעיל''']]
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
 
את שיעור התהילים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.
את שיעור התהלים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.
 
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהילים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהלים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.
 
לימוד שיעורי החת"ת הוא לימוד נפרד בפני עצמו, ולא יוצאים ידי חובה בלימוד שנים מקרא, באמירת התהילים כחלק מהפרק האישי וכדומה{{הערה|שם=מב קכח|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-01-03-53-ליקוט-מענות-קודש-תשמב.pdf מענות קודש תשמ"ב, קכח].}}
 
את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].
את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].
 
בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 192.}}.
בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 192.}}, אך בנוגע ללימוד שיעורי החת"ת - אין לומר אותם בלילה שלפני{{הערה|שם=מב קכח}}.
 
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים, הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}.
לאדם שהתקשה לקבל על עצמו להתחיל בבת אחת להקפיד ללמוד מדי יום את שיעורי החת"ת, כתב הרבי שיתחיל ללמוד את השיעורים היומיים בימים שני וחמישי (ימי הקריאה){{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4301100/jewish/-.htm הוספות לקונטרס ועד הנחות בלה"ק, שבת פרשת ויקהל תשע"ט].}}.
 
===כללי התשלומין===
[[קובץ:לימוד השיעור ההוא פעמיים.jpg|ממוזער|במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: '''חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה'''.]]
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג].}}.
 
בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) [[אחדות]] כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יש לומר את השיעור היומי ולאחר-מכן להשלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים".
 
לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".


==סגולת הלימוד==
==סגולת הלימוד==
{{פסקה חסרה}}
הרבי תלה פעמים רבות את הצינור לברכה בשמירה על השיעורים היומיים{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rosenfeld-Junik%20-%20Adar%2028,%205775.pdf תשורה רוזנפלד כ"ח אדר תשע"ה עמוד 23].}}.
 
==עזרים ללימוד השיעורים היומיים==
==עזרים ללימוד השיעורים היומיים==
הרבי התבטא כי זהו מתפקידיה של האשה להשגיח ולעודד את הבעל לשמור על השיעורים היומיים{{הערה|שיחת שבת פרשת נשא תש"כ.}}.
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
 
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהילים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהלים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
 
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.
 
עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, נוצרו גם אפליקציות לאייפונים ומחשבי כף יד.
עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, פותחו גם תוכנות למחשבים ולטלפונים ניידים.


==ראו גם==
==ראו גם==
{{פסקה חסרה}}
*[[תקנות הרבי]]
* [[חת"ת לילדים (מיזם)]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר החת"ת, הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א.
*'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)| זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר ה[[חת"ת]], הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], תשמ"א.
*'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב.
*'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע"ב.


שורה 72: שורה 103:
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=ctt השיעורים היומיים]''' באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=ctt השיעורים היומיים]''' באתר {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=993&cat=9&haoro=2 הלכה ומנהג באמירת השיעורים היומיים], הרב [[לוי יצחק רסקין]], לונדון.
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=993&cat=9&haoro=2 הלכה ומנהג באמירת השיעורים היומיים], הרב [[לוי יצחק רסקין]], לונדון.
*'''[https://col.org.il/news/134587 שיעורי לימוד יומיים: מתי החלו חסידים ללמוד חת"ת?]''' {{COL}}
*הרב שבתי יונה פרידמן, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf זמני לימוד החת"ת והרמב"ם]''', שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 871


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה אחרונה מ־04:35, 16 ביוני 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

השיעורים היומיים הם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות הרבי מדי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מלך המשיח שליט"א מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.

חלוקת השיעורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של רבותינו נשיאינו במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.

חומש[עריכה | עריכת קוד מקור]

את תקנת לימוד שיעור החומש כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע אדמו"ר הזקן[1], הנשיא הראשון של חסידות חב"ד.

על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע לומדים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י[2].

תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר במנין את שיעור התהלים כפי שנחלק לימי החודש. לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים.

בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ[3] לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.

תניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקביעות בלימוד התניא במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת תקנ"ט ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא[4][5].

על יסוד העובדה שהחסידים התייחסו לספר התניא כתורה שבכתב וכספר היסוד של החסידות, בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן אדמו"ר הריי"צ לומר מדי יום שיעור 'יומי' בספר התניא, באופן כזה שמדי שנה יסיימו את לימודו של ספר התניא על כל חלקיו[6].

לוח היום יום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ג יצא לאור לוח היום יום ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת תש"ד, אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.

בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.

רמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תקנת הרמב"ם

בשנת תשד"מ תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד יומי של ספר הרמב"ם, אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת הרמב"ם אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.

שיעורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעורים שבועיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקוטי תורה ותורה אור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[7] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[8].

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[9]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[10].

בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[11]:

ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום לקו"ת פ' ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה [ובפרט על־ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עד סיומם. שע"י לימוד התורה בענינים אלו, ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל]

דבר מלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד מדי שבוע את הדבר מלכות השבועי - שיחות ממשנים תשנ"א - תשנ"ב העוסקים בענייני גאולה ומשיח. חשיבות לימוד השיחות נובעת מדבריו של הרבי על שיחותיו האחרונות מתש"י של אדמו"ר הריי"צ שיש בהם את "התשובות לכל השאלות"[12]. בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מדי שבוע למעלה מעשרה חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות"[13].

שיעורים עונתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חודש כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של חסידות חב"ד במשך חודש כסלו, קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש לתורת החסידות.

בעקבות כך, הורה הרבי בשנת תשמ"ט, שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו[14].

ימי ספירת העומר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי המופיע בספר המנהגים[15], לומדים בכל יום מימי ספירת העומר דף אחד ממסכת סוטה בתלמוד בבלי החל מן הראשון, בו לומדים את דף השער, כלומר החלטה וכוונה כללית ללמוד בלי נדר המסכת, הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר[16][17].

זמני הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי ליהודי שכתב לו אודות קשיים בפרנסה: אולי החסיר לאחרונה - בשיעוריו בתורה וכיוצא בזה בעניני מצוות.
אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא - גם האמיתית) להיעדר ההטבה בהנזכר לעיל

למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.

את שיעור התהלים הורה הרבי לומר דווקא לאחר התפילה ובמנין, ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן[18].

גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי[19] להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה[20].

לימוד שיעורי החת"ת הוא לימוד נפרד בפני עצמו, ולא יוצאים ידי חובה בלימוד שנים מקרא, באמירת התהילים כחלק מהפרק האישי וכדומה[21]

את הפתגם היומי מלוח היום יום נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג בבית הכנסת ב-770.

בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו[22], אך בנוגע ללימוד שיעורי החת"ת - אין לומר אותם בלילה שלפני[21].

לאדם שהתקשה לקבל על עצמו להתחיל בבת אחת להקפיד ללמוד מדי יום את שיעורי החת"ת, כתב הרבי שיתחיל ללמוד את השיעורים היומיים בימים שני וחמישי (ימי הקריאה)[23].

כללי התשלומין[עריכה | עריכת קוד מקור]

במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה.

במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי[24].

בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) אחדות כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יש לומר את השיעור היומי ולאחר-מכן להשלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים".

לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".

סגולת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי תלה פעמים רבות את הצינור לברכה בשמירה על השיעורים היומיים[25].

עזרים ללימוד השיעורים היומיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התבטא כי זהו מתפקידיה של האשה להשגיח ולעודד את הבעל לשמור על השיעורים היומיים[26].

לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.

ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר החת"ת, שיצא לאור בשנת תשמ"א ביוזמתו של הרב זאב דב סלונים, שאיגד בתוכו את החומש, התהלים, התניא ולוח היום יום בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.

עם הצטרפותה של תקנת לימוד הרמב"ם לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב טוביה פלס מכפר חב"ד לצרף לקובץ השבועי דבר מלכות את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם[27].

עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי האינטרנט החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, פותחו גם תוכנות למחשבים ולטלפונים ניידים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ לוח היום יום י"ט טבת. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.
  2. ↑ אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקגו עמוד 5).
  3. ↑ ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים 'אהל יוסף יצחק'.
  4. ↑ בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.
  5. ↑ קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.
  6. ↑ החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת תש"ג, כפי שמופיע במכתבו מכ' כסלו תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח היום יום.
  7. ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
  8. ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
  9. ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכג.
  10. ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
  11. ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
  12. ↑ התוועדויות תש"י עמוד 20.
  13. ↑ לתיקיית דרייב עם כל ההוצאות על הדבר מלכות לחץ כאן
  14. ↑ שיחת ליל ראש חודש כסלו תשמ"ט. קובץ "פתגמים קצרים מרבותינו נשיאנו לחודש כסלו".
  15. ↑ וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.
  16. ↑ אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה.
  17. ↑ כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהם מאכל בהמה.
  18. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תקנג.
  19. ↑ אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב.
  20. ↑ בשונה מאמירת תהלים שאי אפשר לומר בלילה על פי קבלה.
  21. ↑ 21.0 21.1 מענות קודש תשמ"ב, קכח.
  22. ↑ ספר ההתוועדויות תשמ"ט חלק א' עמ' 192.
  23. ↑ הוספות לקונטרס ועד הנחות בלה"ק, שבת פרשת ויקהל תשע"ט.
  24. ↑ אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג.
  25. ↑ ראו לדוגמא תשורה רוזנפלד כ"ח אדר תשע"ה עמוד 23.
  26. ↑ שיחת שבת פרשת נשא תש"כ.
  27. ↑ בשנת תשע"ג נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון חזק יוזמות חינוכיות.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיעורים_יומיים&oldid=691556"