תהלים אוהל יוסף יצחק
המונח "אהל יוסף יצחק" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהל יוסף יצחק (פירושונים).
תהילים אהל יוסף יצחק הינו ספר התהילים שנדפס בהוצאת קה"ת במהדורות שונות, אליו נלווה קובץ מכתבים של אדמו"ר הריי"צ בדבר מעלת אמירת תהילים.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הרבי החליט לקרוא לתהילים על שמו כדי לעורר את זכותו של הרבי על מי שקורא בתהילים אלו.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ הודפס על ידי קה"ת "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק" שנקרא על שמו של אדמו"ר הריי"צ, כאשר הבחירה בספר זה דווקא היתה בגלל הקשר המיוחד של אדמו"ר הריי"צ ותקנת אמירת תהילים ובעקבות בקשתו ועידודו הנמרץ התפשטה אמירת התהילים בצורה משמעותית.
הספר יצא לאור באופן המתאים לקיום התקנה עם ציון בגוף התהילים של חלוקה לימי החודש, זאת לצד החלוקה לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע.
ציור מסגרת דף השער של התהלים הוא כשער הקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ. פרקי התהלים הודפסו באותיות גדולות ומאירות עיניים, יחד עם טעמי המקרא.
בתור הוספה צורף הקובץ מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בגודל אמירת תהילים שכבר יצא לאור קודם לכן כקונטרס בפני עצמו.
כמו כן הופיעו בספר מספר הוספות מלבד גוף התהילים עצמו:
- התעוררות על אמירת תהילים – מהשל"ה הקדוש
- סקירה על תקנת אמירת תהילים בציבור
- יהי רצון שנוהגים לומר לפני התחלת אמירת התהילים (ביום חול)
- ג' הפסוקים "לכו נרננה", ו"מי יתן מציון" שנוהגים לומר בתחילת ובסיום אמירת התהילים
- ביאורים קצרים על התוכן של כל פרק המופיעים בתחילת כל פרק
- נוסחי ה'יהי רצון' שנוהגים לומר אחר התהילים בחול, בשבת, ובהושענא רבה
- תפילה על החולים, תפילה קודם ואחר הלימוד ליארצייט, ומי שברך לחולה
- חלוקת התהילים לחודש אלול על פי תקנת הבעל שם טוב
בהקדמה לספר ציין הרבי ש"כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו, שנתעורר באמירת תהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אהל יוסף יצחק"".
אהל יוסף יצחק השלם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יהל אור |
בשנת תשי"ג יצא לאור על ידי קה"ת ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק – השלם', הכולל עשרה פירושים, בהם פירוש יהל אור מאדמו"ר הצמח צדק, שנדפס קודם לכן רק פעם אחת בפולטובה בשנת תרע"ח.
הוצאות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז שיצא לאור בפעם הראשונה, חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות שונות, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא שמירה על צורת העימוד[1], ציון החלוקה לימי החודש והשבוע, וההוספה של קובץ המכתבים.
בחלק מההוצאות נוספו בראש העמודים ציון לאיזה יום בחודש שייך פרק זה, להקלה על ההתמצאות והשימוש בספר.
בשנת תשכ"ד יזם סניף קה"ת כפר חב"ד הוצאה לאור של התהילים במצורף לסידור תהילת השם, ומאז הוא צורף ברוב המהדורות של הסידורים, מה שלא היה נפוץ קודם לכן.
בשנת תשל"ד הוא הודפס בהדפסה מיוחדת בפאיד, ובשנת תשל"ז בקזבלנקה שבמרוקו, ובשנת תשמ"א הודפס במתנה לרבי בקרית גן ישראל.
בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר מתורגם ומפורש לרוסית בהוצאת שמי"ר על ידי הרב דב בער חזקלביץ. בשנת תש"ע יצא לאור בבואנוס איירס שבארגנטינה מתורגם ומפורש בספרדית על ידי הרב נתן גרונבלאט, ובשנת תשע"ג מתורגם ומפורש לאנגלית על ידי הרב זלמן פוזנר, הרב יוסף מרכוס והרב אליעזר דנצינגר.
בשנת תשפ"א ותשפ"ב הוציאה הוצאת קה"ת בברוקלין את התהלים במהדורה חדשה עם הוספות. התהלים עצמם הם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פוטוגרפיא מההוצאות הקודמות.
אוצר ספרי ליובאוויטש הוציאו את התהלים בהוצאה מחודשת באותיות מאירות עיניים, ונוסף לו קובץ מכתבים ושיחות של הרבי אודות מעלת אמירת תהלים[2].
תהלות מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תהלים תהלות מנחם |
התהלים המבואר אהל יוסף יצחק עם פירוש תהלות מנחם, הוא פירוש שנלקט מתורת הרבי על התהלים מתוך לקוטי שיחות, ספר השיחות ומאמרי הרבי, אגרות קודש, שיחות ורשימות.
בשנת תשס"ו הוציא הועד להפצת שיחות את הכרך הראשון בסדרה, אותו ערך הרב אברהם ברוך פבזנר, ולאחר תקופה העביר את מלאכת העריכה לחתנו הרב שניאור זלמן סגל שליח בכפר האורנים, שמשך 8 שנים ליקט 1035 ביאורים מתורת הרבי על התהלים.
הספר הודפס בחמשה כרכים (לפי החלוקה של ספרי התהלים) יחד עם פירושי רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון, ונוסף לו קובץ מכתבים ושיחות של הרבי אודות מעלת אמירת תהלים[2].
לרגל חג השבועות תשע"ד נלקטו ויצאו לאור בכרך אחד כל הביאורים עם התהלים ללא המפרשים.
השימוש בספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו.
כאשר עלתה הצעה לעשות הוצאה חדשה של התהילים על פי נוסח שנחשב מדוייק יותר, השיב הרבי: שהתהלים אלו זה הנוסח בהם אמר הרבי הקודם.[3][4].
הכותרות שבראש הפרקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביאורים קצרים על תוכנו של כל פרק נדפסו בתחילת כל פרק בתהלים זה. בנוגע לסמכות הכותרות שבראש הפרקים ומקורם[5], קיים פולמוס בין רבני חב"ד, כאשר יש הטוענים[6] שכיון שמקורם אינו ברור סמכותם מוטלת בספק, ולעומתם יש הטוענים[7] שסמכותם איתנה ולא ניתן להטיל בהם דופי, וזאת על פי דברי הרבי בעצמו שסמך על המופיע בכותרות אלו[8].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קובץ מכתבים לתהילים, קונטרס שנדפס כהוספה לתהלים אוהל יוסף יצחק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת עמוד 420 ואילך
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
{{{2}}}, באתר HebrewBooks
- [softwares.center/tehillim-ohel-yosef-yitzchak/ אפליקציה לאנדרואיד של תהילים אהל יוסף יצחק]
הערות שוליים
- ↑ בכל ההדפסות בלשון הקודש שיצאו לאור ללא פירוש נוסף.
- ↑ 2.0 2.1 נלקט ונערך על ידי הרב שלום יעקב חזן.
- ↑ שניאור זלמן ברגר, זאת התורה לא תהיה מוחלפת הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ"ך. בית משיח.
- ↑ עם זאת, כאשר רבו התלונות על האותיות שאינן ברורות, הוציא המזכיר הרב חודוקוב צ'ק על סך 21$ לרכישת כלי כתיבה על מנת לתקן את הטעון תיקון לפני ההדפסה הבאה. יש לי מושג (דובקין) חלק א' עמוד 29.
- ↑ בגליון התמים כ' עמוד 42 מצויין שהיה זה יהודי צדיק בעל רוח הקודש שלא נודע שמו, שחי ופעל בזמן הבעל שם טוב, ויש מחסידי פולין הטוענים שהיה זה הגאון ר' יצחק בכר דוד, בעל מחבר הספר 'דברי אמת', מגדולי הגאונים באיטליה.
- ↑ ראו לדוגמא הרב יוסף שמחה גינזבורג, הערות וביאורים אהלי תורה תתקלט עמוד 142.
- ↑ ראו לדוגמא הערות התמימים ואנ"ש לוד חוברת פג עמוד 37. וגליון תתקמ עמוד 89.
- ↑ ראו בלקוטי שיחות חלק כ"ח ע' 268 הערה 13 בנוגע למזמור ק"ז שתוכנו הוא "על ארבעה שיצאו מצרה לרוחה וצריכים להודות לה' . . לשבח ולספר בפני הרבים", "לשון הכותרת למזמור קז שנתקבלה ו"פשט הדבר בכל ישראל". . ועד שנדפסה בריבוי ספרי התהלים". וכן בשיחות נוספות.