רבי אלעזר בן דורדיא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תניא " ב־" תניא ") |
(במקום בין כתפיו בין ברכיו) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אלעזר בן דורדיא''' היה [[ | '''רבי אלעזר בן דורדיא''' היה [[בעל תשובה]] שחי בתקופת ה[[תנאים]], שקנה את [[עולם הבא|עולמו]] שעה קלה לפני מיתתו. אף שמכונה רבי, אינו תנא. | ||
כל חייו היה שבוי ברשות ה[[סטרא אחרא]] ועבר כל [[עבירה|עבירות]] שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי [[תשובה]], הוא טמן את ראשו בין | כל חייו היה שבוי ברשות ה[[סטרא אחרא]] ועבר כל [[עבירה|עבירות]] שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי [[תשובה]], הוא טמן את ראשו בין ברכיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה [[בת קול]] ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. | ||
כאשר שמע [[רבי יהודה הנשיא]] את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת... [[הרבי]] מקשה איך יזכה ל[[עולם הבא]] ללא עשיית [[מצוות]], ומתרץ בשם [[האריז"ל]] כי הוא היה גלגול של [[יוחנן]] [[ | כאשר שמע [[רבי יהודה הנשיא]] את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת... ועוד אמר: "לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי". [[הרבי]] מקשה איך יזכה ל[[עולם הבא]] ללא עשיית [[מצוות]], ומתרץ בשם [[האריז"ל]] כי הוא היה גלגול של [[יוחנן כהן גדול]] שנהיה [[אפיקורוס]] לעת פטירתו, ובגלגולו של רבי אלעזר בן דורדיא הוא השלים את תיקונו. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
אודות מדריגתו כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{ | אודות מדריגתו כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}: | ||
האהבה של דרגת {{ציטוטון|בכל מאדך}}, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת [[עצמות]] ומהות הנפש ממש שנקרא [[בעל הרצון]] שהיא למעלה מבחינת רצון לגמרי, כלומר: שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד. מסיבה זאת נקראת אהבה זו בשם "מאדך" המורה על אהבה בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל. | האהבה של דרגת {{ציטוטון|בכל מאדך}}, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת [[עצמות]] ומהות הנפש ממש שנקרא [[בעל הרצון]] שהיא למעלה מבחינת רצון לגמרי, כלומר: שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד. מסיבה זאת נקראת אהבה זו בשם "מאדך" המורה על אהבה בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | ||
מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי | מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי ש[[בעל תשובה]] היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי על ידי עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערה|והיינו מה שכתוב בזהר ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} | ||
תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה | תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא. | ||
==גלגול נשמתו בזמן אדמו"ר הזקן== | ==גלגול נשמתו בזמן אדמו"ר הזקן== | ||
מסופר על יהודי שנולד עם כשרונות מזהירים וידע את כל הש"ס בגיל שבע, ולעת התבגרותו התפקר ונעשה כגוי גמור. עד שחיבר ספרים חשובים | מסופר על יהודי שנולד עם כשרונות מזהירים וידע את כל הש"ס בגיל שבע, ולעת התבגרותו התפקר ונעשה כגוי גמור. עד שחיבר ספרים חשובים ב[[אוניברסיטה]] הצרפתית ו[[אדמו"ר הזקן]] העמידו על טעותו ולאחר שנפטר גילה שהייתה נשמתו של ר"א בן ד'. שכבר שנים מתגלגלת וכל פעם שמגיעה לגיל ה"עשרה" סוטה מדרך הישר. והתבטא [[אדמו"ר הזקן]] שאני לא הנחתי לה עד שבאה לתיקון על נפשה{{מקור}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|אלעזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:57, 10 בספטמבר 2024
רבי אלעזר בן דורדיא היה בעל תשובה שחי בתקופת התנאים, שקנה את עולמו שעה קלה לפני מיתתו. אף שמכונה רבי, אינו תנא.
כל חייו היה שבוי ברשות הסטרא אחרא ועבר כל עבירות שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי תשובה, הוא טמן את ראשו בין ברכיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
כאשר שמע רבי יהודה הנשיא את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת... ועוד אמר: "לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי". הרבי מקשה איך יזכה לעולם הבא ללא עשיית מצוות, ומתרץ בשם האריז"ל כי הוא היה גלגול של יוחנן כהן גדול שנהיה אפיקורוס לעת פטירתו, ובגלגולו של רבי אלעזר בן דורדיא הוא השלים את תיקונו.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אודות מדריגתו כותב אדמו"ר האמצעי[1]:
האהבה של דרגת "בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון שהיא למעלה מבחינת רצון לגמרי, כלומר: שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד. מסיבה זאת נקראת אהבה זו בשם "מאדך" המורה על אהבה בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת אור חוזר אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.
מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני מלך חיים. כי על ידי עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה נשמתו בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל[2]
תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
גלגול נשמתו בזמן אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר על יהודי שנולד עם כשרונות מזהירים וידע את כל הש"ס בגיל שבע, ולעת התבגרותו התפקר ונעשה כגוי גמור. עד שחיבר ספרים חשובים באוניברסיטה הצרפתית ואדמו"ר הזקן העמידו על טעותו ולאחר שנפטר גילה שהייתה נשמתו של ר"א בן ד'. שכבר שנים מתגלגלת וכל פעם שמגיעה לגיל ה"עשרה" סוטה מדרך הישר. והתבטא אדמו"ר הזקן שאני לא הנחתי לה עד שבאה לתיקון על נפשה[דרוש מקור].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הערת הרבי על תניא פמ"ג
הערות שוליים
- ↑ שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.
- ↑ והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.