חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(55 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו"ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.  
{{לעריכה}}
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]
 
'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן  (במסמך המכונה "[[הנחה]]").


== החזרה בדורות עברו ==
== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.
בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
 
באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
 
== החזרה בדורנו ==
{{להשלים}}
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[הנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י"א ניסן]] באותה השנה.
 
בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].
 
היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.


לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.
לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.


== החזרה בדורנו ==
הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] [[תשי"א]], חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].


בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].


ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].


לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".


===החידוש בסגנון===
===אופי החזרה בדורנו===
עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.


מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.


כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
 
במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.


== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==
== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==


=== חוזרים מתקופת כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] ===
{{טורים
 
| תוכן = === חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
שורה 32: שורה 46:
* הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].
* הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].
* הרב [[חיים שלום מקרופקא]].
* הרב [[חיים שלום מקרופקא]].
* הרב [[פנחס רייזעס]].


=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ===
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ===


* הרב [[משה שלמה מפאריטש]].
* הרב [[משה שלמה מפאריטש]].
*הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
*הרב [[נחום מסטרדוב]].


=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===


* הרב [[נחום מסטארדוב]].
* הרב [[נחום מסטרדוב]].
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]]
* הרב [[איסר בער גילרסון]]


=== חוזרים מתקופת כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] ===
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ===


* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].


=== חוזרים מתקופת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
 
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם")
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) ע''ה
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
* הרב [[יעקב לנדא]]


=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ===
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===


* הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי.
* הרב [[דובער גרפינקל]]
* הרב [[דובער גרפינקל]]
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
שורה 67: שורה 83:
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]


=== חוזרים מתקופת הרבי ===
=== חוזרים של הרבי ===


* הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי
* הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי
שורה 83: שורה 100:
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
* הרב [[יוסף יצחק כץ]] (רחובות)
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
* הרב [[ישראל פרידמן]]
* הרב [[ישראל פרידמן]]
* הרב [[אברהם יצחק שמטוב]]
* הרב [[אברהם שמטוב]]
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
* הרב [[לייבל שפירא]]
* הרב [[לייבל שפירא]]
שורה 92: שורה 109:
* הרב [[דוד פישר]]
* הרב [[דוד פישר]]
* הרב [[שלמה זרחי]]
* הרב [[שלמה זרחי]]
* הרב [[נחום גרינוולד]]
* הרב [[נחמן שפירא]]
* הרב [[נחמן שפירא]]
* הרב [[יוסף העכט]]
* הרב [[יוסף קרסיק]]
* הרב [[פייטל לוין]]
* הרב [[יוסף הכט]]
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[צבי גרינבלאט]] היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}
* הרב [[יעקה משה וואלבערג]]
}}


==ראה גם==
==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[הנחה]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]])


*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]]).
==קישורים חיצוניים==
*
*[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה"חזרה"?] {{Col}}
*[https://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]
*[https://anash.org/podcast-feeds-timely-chazaros-of-reb-yoel-kahn/ PODCAST FEEDS TIMELY CHAZAROS OF REB YOEL KAHN] פלטופרמת פודקאסט המכילה את כל חזרותיו של ר' יואל כהן על התוועדויתיו ושיחותיו של הרבי {{אנש|}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה אחרונה מ־23:46, 19 בנובמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה והמניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר שנאמרו במהלך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "הנחה").

החזרה בדורות עברו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדורות עברו, נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר הרבי הריי"צ, ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם קבלת הנשיאות של הרבי לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר באתי לגני שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"הנחות" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה הגיה הרבי לקראת י"א ניסן באותה השנה.

בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את ספר הערכים בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים יהודה לייב שפירא, שלמה זרחי שלום בער לויטין אפרים פיקרסקי וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם ועד הנחות התמימים[1].

הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.

מביניהם נשאר הרב יהודה לייב שפירא החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד בלקוטי שיחות.

בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית[דרושה הבהרה].

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים של הרבי

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תחיינו גליון 2 עמוד 19