גן עדן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה ") |
(←פרת: תיקנתי טעות ךשונית) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (67 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גן עדן''' הוא המקום שבו הניח [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] לאחר בריאתו. גן עדן הרוחני הוא מקומה של ה[[נשמה]] קודם ירידתה לעולם ולאחר יציאתה מ[[עולם הזה]], שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ב[[רוחני|רוחניות]], כפי כוחה ולפי השגתה בהיותה למטה בעולם הזה ה[[גשמי]]. קודם [[חטא עץ הדעת|החטא]], היה במקום הגשמי את ה[[אלוקות|גילוי אלוקות]] שנמצא בגן הרוחני. | |||
'''גן עדן''' הוא המקום שבו הניח הקב"ה את [[אדם הראשון]] לאחר בריאתו. גן עדן הרוחני הוא מקומה של ה[[נשמה]] קודם ירידתה לעולם ולאחר יציאתה מ[[עולם הזה]], שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ב[[רוחני|רוחניות]], כפי כוחה ולפי השגתה בהיותה למטה בעולם הזה ה[[גשמי]]. קודם [[חטא עץ הדעת|החטא]], היה במקום הגשמי את | |||
"גן" - מקום של תענוג; "עדן" - גילוי אלקות בהשגה; "גן עדן" - תענוג ה[[נשמה]] בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג. | "גן" - מקום של תענוג; "עדן" - גילוי אלקות בהשגה; "גן עדן" - תענוג ה[[נשמה]] בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג. | ||
==בריאת הגן== | ==בריאת הגן== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|תוכן=וַיִּטַּע ה' אֱלֹקים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: | |תוכן=וַיִּטַּע ה' אֱלֹקים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: | ||
|מקור=[[פרשת בראשית]] ב, ח-טו}} | |מקור=[[פרשת בראשית]] ב, ח-טו}} | ||
על פי פשוטו של מקרא, הקב"ה ברא את "גן עדן" רק לאחר שברא את האדם הראשון{{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשמ"ה]] (ב[[התוועדות]] הא' והב').}}. אולם המדרש אומר ש"גן עדן" נברא ביום השלישי למעשה בראשית{{הערה|בראשית רבה | על פי פשוטו של מקרא, [[הקב"ה]] ברא את "גן עדן" רק לאחר שברא את האדם הראשון{{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשמ"ה]] (ב[[התוועדות]] הא' והב').}}. אולם המדרש אומר ש"גן עדן" נברא ביום השלישי למעשה בראשית{{הערה|בראשית רבה פרשת יא, ט. יב, ה. טו, ג.}} | ||
בגן זה ברא הקב"ה את כל סוגי העצים והצמחים, ובמרכזם ברא את עץ הדעת ועץ החיים. בתוך הגן נמשך נהר מ[[עדן]], ובהמשך - מתחת לעץ החיים{{הערה|בראשית רבה | בגן זה ברא [[הקב"ה]] את כל סוגי העצים והצמחים, ובמרכזם ברא את [[עץ הדעת]] ועץ החיים. בתוך הגן נמשך נהר מ[[עדן]], ובהמשך - מתחת לעץ החיים{{הערה|בראשית רבה פרשת טו, ו. ובענף יוסף שם.}} - התחלק לארבעה נהרות: פישון, גיחון, חידקל ופרת. | ||
===מהותו=== | ===מהותו=== | ||
גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"{{הערה|חיבור הנפש וה[[גוף]] הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.}}. | גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"{{הערה|חיבור הנפש וה[[גוף]] הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.}}. כלומר, ה"[[חומר וצורה|צורה]]" (החלק הכי רוחני) של [[ארבעת היסודות]] (אש, רוח, [[מים]] ועפר) הוא "קרקעית הגן", והגן עצמו הוא "רוחניות האלוקית". הגן הוא איפוא [[ממוצע]] בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל{{הערה|שם=סה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&st=&pgnum=390 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - תקס"ה ח"ב ע' תתקס].}}. לכן יש בו רק טוב ללא כל רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן [[אדם הראשון]] נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשג]. [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=299&cPartLetter=B&nBookId=134 סה"מ תרס"ב ע' רצט]. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2955197 ד"ה צו את בני ישראל תשי"א].}}. | ||
בגן העדן היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה{{הערה|כתבי האריז"ל שער מאמרי [[רשב"י]] פרשת קדושים.}}, שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום ב[[עולם הבריאה]] הרוחני. אולם לאחר החטא ירדו העולמות. כמו כן [[אדם הראשון]] היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/74b.htm אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&pgnum=91 דרוש ג' מיני אדם פרק ה']. עיין גם כן [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/3/29d.htm תורת חיים בראשית כט, ד].}} מוסבר, שדרגתו של [[אדם הראשון]] הייתה בדרגת [[אדם קדמון]], שהוא מכונה גם "[[עולם הבריאה]] הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - ש[[נה"י]] והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשייה. | |||
ה"גן עדן" שבו היה על אדם הראשון לעבוד, הוא באותה דרגה שאליה אנו זוכים על ידי עבודתנו | ה"גן עדן" שבו היה על [[אדם הראשון]] לעבוד, הוא באותה דרגה שאליה אנו זוכים על ידי עבודתנו ב{{ה|עולם הזה}} כשכר; אבל אצלו השכר היה במדריגות הרבה יותר נעלות. | ||
===מקומו=== | ===מקומו=== | ||
מקומו של גן עדן הוא בקו המשווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm | מקומו של גן עדן הוא בקו המשווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm מובא בלקוטי תורה פרשת תזריע כ, א].}}, במרחק של ל"ב מעלות מירושלים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=266&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשג].}}. הסיבה למיקומו שם היא: מיקום זה הינו מרכזי כשבצד [[צפון]] שמכוון כנגד ה[[גבורה]], כלול ב[[חסד]] שגורם לקור; ובצד [[דרום]] שעניינו הוא חסד, כלול מגבורה שגורמת לחום. גן עדן נמצא במרכז, משום שמהותו היא שניהם. | ||
עם זאת{{הערה|שם=סה}}, גן עדן לא נמצא ממש בשטח הארץ הגשמית בכדור הארץ, אלא בבחינה רוחנית; הבחינה הרוחנית היא במרכז קו האמצעי שמכונה "קו השוה". | |||
כך גם עולה מהגדרת [[הרמב"ן]] בספרו שער הגמול{{הערה|בעניין שכר וגן עדן - ע' רצה (בהוצאת שעוועל).}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים: שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו. | {{ציטוט|תוכן=דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים: שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת, אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו. | ||
ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו: כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא. וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.}} | ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו: כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא. וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.}} | ||
===הנהרות=== | ===הנהרות=== | ||
הפסוק אומר, ש{{ציטוטון|נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים}}. | הפסוק אומר, ש{{ציטוטון|נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים}}. דהיינו, שמעדן (שבקדמתו נברא הגן) יוצא נהר אחד, אשר מתחלק ביציאתו לארבעה נהרות. | ||
מנהרות אלו מגיעים כל המים המתוקים והראויים לשתייה בעולם, ואף שהנהרות הולכים במקום מסוים, הם חוזרים מתחת לאדמה והולכים למקומות שונים, עד שלבסוף הם חוזרים ומגיעים לנהר הראשי היוצא מעדן, וחוזרים וחלקם שהתברר הופך לרוחני, והשאר מתגשם חזרה וחוזר לארבעת הראשים. ואילו המעיינות שבקעו בזמן המבול אינם ראויים לשתייה וכיוצא בזה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=273&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשי].}}. | |||
לאחר [[חטא עץ הדעת]] כשנפלו [[רפ"ח ניצוצים|ניצוצות הקדושה]] לעולם, הם נפלו לנהרות אלו, ועל ידם התחלקו בעולם. וכמו שרואים שטבעו של כל מקום נקבע על פי תכונת הנהר העובר בו, כך גם התערבות הטוב והרע בעולם ארעו באמצעות הנהרות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=271&hilite= מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא ח"ב ע' תשז].}}. | |||
====פישון==== | |||
{{ציטוטון|שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם}}. | |||
מכיוון ש'ארץ החוילה' סמוכה לגן עדן, היא משובחת משאר הארצות, כמו שגן עדן משובח משאר המקומות, ולכך אמר אשר שם ה[[זהב]]. ואמר '''ה'''זהב (בה"א הידיעה), לפי שגם בארצות אחרות יש זהב, אלא ששם הזהב לרוב; גם הוא טוב משאר זהב שבארצות אחרות, כמו שאמר וזהב הארץ ההיא טוב, ולפיכך שבח הארץ: מכיוון שהיא קרובה לגן עדן, לכן היא טובה במוצא הזהב שהוא הטוב והנקי שבמתכות, ובאבנים טובות שהם הבדולח ואבן ה[[שוהם]]{{הערה|רד"ק.}}. | |||
רש"י כותב, וכן כתב הרס"ג, וכן הוא גם ב[[זוהר הקדוש]]{{הערה|חיי שרה קכה, א.}}, שנהר זה הוא ה'נילוס', נהר מצרים. ונקרא כך מכיוון ש: א. שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופשו פרשיו. ב. הוא מגדל פשתן שנאמר על מצרים{{הערה|ישעיה יט, ט.}} ובושו עובדי פשתים. | |||
אולם האבן עזרא טוען שאי אפשר לומר שמדובר בנילוס, כיוון שהוא מתחיל במערב ארץ ישראל, ולא כשאר הנהרות שהולכים במזרחה. ואכן על פי תרגום יונתן הכוונה היא לנהר המקיף את כל ארץ הודו ששם הזהב. החזקוני מוסיף: שהיו שני חבילה, מזרע חם - שהתיישבו ביבשת אפריקה, ומזרע שם - שהתיישבו ביבשת אסיה, והתורה נתנה סימן שהיה שם זהב, דהיינו, שאחיו ושכנו של חבילה ה'שמי' היה אופיר, אשר מארצו הגיע הזהב. | |||
[[הרמב"ן]] גם מסכים עמהם ש'ארץ החבילה' איננה מצרים, כמו שכתוב 'וישכנו מחבילה עד שור אשר על פני מצרים'{{הערה|חיי שרה כה, יח - ומשמע שחבילה איננה מצרים.}}, אך מכיוון שרש"י, הרס"ג והזהר כתבו כך, צריך לומר שהנהר מסובב את ארץ החבילה וחוזר והולך בנילוס. | |||
====גיחון==== | |||
{{ציטוטון|וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ}}. | |||
שמו 'גיחון' הוא על שם "שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו{{הערה|[[פרשת משפטים]] כא, כח.}} 'כי יגח', שמנגח והולך והומה{{הערה|רש"י.}}. | |||
לטענת האבן עזרא, הנהר היה על יד ירושלים, ו[[חזקיהו המלך]] סתמו{{הערה|ראה מלכים-א א, לג. דברי הימים-ב לב, ל.}}, וכן כתב גם הרמ"ה{{הערה|הובא במפרשים על הוריות יב, א. וכריתות ה, ב.}}; אולם [[רש"י]] כותב שזהו "מעיין קטן סמוך לירושלים, ולא זהו גיחון הגדול היוצא מעדן"{{הערה|כריתות ה, ב ד"ה גיחון.}}. וכן הרד"ק כותב שהנהר הזה נמשך לצד דרום של גן עדן וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית{{הערה|לכאורה זהו חיזוק לשיטה שהודו וכוש הם מדינות סמוכות זו לזו - ראה [[מגילת אסתר]] בתחילתה ובמפרשים שם.}}, ומשם נכנס לים סרנדיב שהוא הים הגדול הדרומי (ים זה נמצא על יד הודו, ולכאורה הכוונה היא לאוקיינוס ההודי. האי [[סרי לנקה]] (השוכן על יד הודו) היה נקרא בעבר גם בשם 'סרנדיב'), כמו שכתבו חכמי המחקר. ואחר שאמר בשני נהרות האלה הסובב, נראה כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות אלא הארץ ההיא סובב, ונקרא 'גיחון' מכיוון שהוא מתחלק לחלקים רבים היוצאים ממנו בארץ כוש, ולכן הוא נקרא 'גיחון' מלשון יציאה, כמו 'כי יגיח ירדן על פיהו'{{הערה|[[איוב]] מ, כג.}}, 'ותגח בנהרותיך'{{הערה|[[יחזקאל]] לב, ב.}} והדומים להם. והסיבה שה'שילוח' נקרא 'גיחון' היא, כי יוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים, ולא כפי שכתב האבן עזרא. | |||
אמנם ב[[זהר]]{{הערה|בא לה, א.}} משמע כהאופן הא', ש[[דוד המלך]] ביקש למשוח את שלמה דווקא על הגיחון, כיוון שיש בו גדלות מיוחדת. | |||
ויש המיישבים את שיטת הרמ"ה{{הערה|ערוך לנר [[מסכת כריתות]] ה, ב.}}, שהיו יודעים על פי קבלה שמעיין 'גיחון' הסמוך לירושלים בא מגיחון הגדול, וע"ש זה נקרא כך. ובמיוחד על פי מה שכתבו הראשונים לפי ה[[מדרש]] ש{{קס|שלמה|המלך}} נטע כל מיני אילנות בירושלים מפני שירושלים טבור הארץ - ששם התאחדו כל הכוחות והמקורות מן כל הארץ; וכמו כן יש לומר, שמימי גיחון התאחדו במעיין גיחון הסמוך לירושלים. | |||
====חידקל==== | |||
{{ציטוטון|וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר.}} | |||
הנהר השלישי הוא חידקל, או "דגלת" בארמית ונקרא כך, מכיוון "שמימיו חדין וקלין"{{הערה|רש"י.}}. | |||
מקורו של החידקל הוא באיזור דרום-מזרח טורקיה, בהרי הטאורוס, והוא הולך בצידה המזרחי ('קדמת') של 'אשור' העתיקה, וממשיך לכיוון המפרץ הפרסי, שם הוא מתאחד עם נהר פרת. | |||
====פרת==== | |||
{{ציטוטון|וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.}} | |||
הנהר הרביעי, שהוא למעשה הנהר שיוצא מעדן לאחר שהתפצלו ממנו שלושת הנהרות האחרים, ועל כן אומר הפסוק 'הוא פרת' - כלומר, אותו אחד שהיה בתחילה{{הערה|[[מסכת בכורות]] כה, ב. וברש"י ותוס'.}}. | |||
שמו 'פרת', הוא על שם 'שמימיו פרין ורבין' - ללא צורך בגשמים{{הערה|בכורות שם, לפי שיטת [[שמואל (אמורא)|שמואל]].}}, וכן שהם 'מברין את האדם'{{הערה|רש"י על הפסוק.}}. | |||
מקומו של הנהר הוא באותו איזור כמו של החידקל, וגם הוא הולך דרך טורקיה, וממשיך ונשפך למפרץ הפרסי. | |||
נהר פרת הוא תחומה המזרחי צפוני של [[ארץ ישראל]] המובטחת ל[[אברהם אבינו]]{{הערה|[[פרשת לך לך]] טו, יח.}}, ועל כן הוא נקרא "'''ה'''נהר '''ה'''גדול", דהיינו, שהוא נקרא סתם נהר בתנ"ך, וכן נקרא גדול, לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קוראהו גדול אף על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן. משל הדיוט: עבד מלך - מלך, הדבק לשחוור וישתחוו לך{{הערה|רש"י.}}. | |||
===עצי הגן=== | ===עצי הגן=== | ||
{{ציטוטון|וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע}}. | |||
בגן הצמיח הקב"ה את כל מיני העצים, במדרש נקט במספר של ח' ריבוא (80,000) מיני אילנות, אשר הפחות שבהם משובח מכל עצי בשמים הידועים לנו{{הערה|שם=גן|מסכת גן עדן פרק א (נדפס באוצר המדרשים (אייזנשטיין)).}}. | |||
בתוך הגן הצמיח הקב"ה עוד שני סוגי עצים: | |||
====עץ החיים==== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ החיים]]}} | |||
עץ החיים נטוע באמצע הגן, ונופו מכסה על כל גן עדן, ויש בו שמונה מאות מיני טעמים, ולא טעם של זה כטעם של זה, ולא ריחו של זה כריחו של זה, ולא דמיונו של זה דומה לדמיונו של זה. ועץ החיים יש בו מ"ח ענפים וכל אחד ואחד כמלא עולם, מהם ז' ענפים למעלה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה{{הערה|שם=גן}}. | |||
====עץ הדעת==== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ הדעת טוב ורע]]}} | |||
בגן נטע הקב"ה גם עץ אשר אכילתו מעוררת את התאווה שבין איש לאשתו, והדבר שקודם לאכילת פירות העץ היה כאכילה ושתייה - שהם צורך הגוף, נהפך לדבר שצריך להצטנע בעבורו. | |||
חז"ל זיהו את העץ הזה עם כמה סוגי פירות, כגפן וחיטה. | |||
==הגן הרוחני== | |||
הגן הגשמי, אשר הוא מכונה גם "'''גן עדן התחתון'''", מכיל גם תוכן רוחני יותר בתוכו{{הערה|ראה [[ספר הליקוטים]] ערך 'גן עדן'.}}: | |||
'[[עדן]]', הוא מקור התענוגים הרוחניים, והוא מרמז על [[ספירת החכמה]] ולמעלה ממנה, והגן הוא בעולם הבריאה, שבו מאירה [[ספירת הבינה]], ועניינו הוא הבנה והשגה בתורה, ועל ידי ההשגה הזו מתענגת הנשמה על האלקות. והגן התחתון יותר הוא ב[[עולם היצירה]] - בו מאיר [[ז"א]], ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. | |||
הנהר היוצא מעדן, היא [[ספירת הבינה]] המכונה גם בשם נהר, והיא מתחלקת לארבעה חלקים - חסד, גבורה ותפארת ויסוד. והיסוד הוא אותה ההארה שמגיעה מהבינה. | |||
==לעבדה ולשמרה== | |||
התורה מספרת שהקב"ה הניח את [[אדם הראשון]] בגן עדן בכדי: "לעבדה ולשמרה". ולכאורה, מילא העניין של 'לעבדה', הרי למרות שגן עדן הוא 'רוחניות שבגשמיות', גם שם צריך להיות תוספת אור; וזהו העניין של 'לעבדה' - להמשיך תוספת אור בגן עדן. אבל עניין של 'ולשמרה' אינו מובן, שהרי שמירה היא מדבר המזיק, דבר המקלקל ודבר שאינו מתאים. ולכאורה אין זה שייך בגן עדן, שכולו טוב, ואינו סובל את מציאות הרע; שלכן הנה לאחר חטא עץ הדעת נידון האדם בגירושין מגן עדן - משום שגן עדן אינו סובל את מציאות הרע. ואם כן, כאשר אדם הראשון היה נמצא בגן עדן, מהו הצורך שהיה בעניין השמירה? | |||
הסיבה שאכן אף שגן עדן הוא בחינת הרוחניות של [[ארבעת היסודות|ארבעת היסודות הגשמיים]], בכל זאת, גם שם צריך להיות 'לעבדה ולשמרה': '''לעבדה''' - הוא עניין המשכת תוספת אור בגן עדן, שהרי תכלית הכוונה היא להיות [[עצמות|לו יתברך]] [[דירה בתחתונים]], 'לו' - לעצמותו דוקא, ועל ידי העבודה ממשיכים תוספת אור בגן עדן - שתהיה [[עיקר שכינה]] בתחתונים, ולא רק גילויים בלבד. | |||
ו'לשמרה' - השמירה בגן היא, שלא תהיה נתינת מקום למציאות הרע, והאופן שבו יכולה לבוא מציאות הרע היא כאשר אהבתו לה' אינה באופן שהוא '[[ביטול במציאות|בטל במציאות]]', אלא הוא מרגיש את האהבתו ({{מונחון|'יש' מי שאוהב|מי שאוהב הוא ישות ומציאות}}), ומכזו [[אהבה]] ייתכן שבריבוי השתלשלות תבוא מציאות של רע. ולכן צריך לשמור מהיזקים וקלקולים, על ידי זה שה[[אהבה]] היא באופן של 'ביטול במציאות', שכך אין נתינת מקום לרע{{הערה|1=[http://www.livingwiththerebbe.com/pdf/4/4-1386-0.pdf ד"ה ויקח ה"א את האדם, תשי"ב].}}. | |||
===גירוש האדם מגן עדן=== | |||
[[הבעל שם טוב]] הק' אומר: על הפסוק "ויגרש את האדם מגן עדן" פירש אונקלוס: "וטריד יתיה", כלומר שעל ידי בלבולים שיש לאדם מכח דאגות פרנסתו וכיוצא בזה הוא נטרד מגן עדן{{הערה|אור יצחק פרשת חיי שרה}}. | |||
==העסק בגן עדן == | ==העסק בגן עדן == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מתיבתא דרקיעא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מתיבתא דרקיעא]]}} | ||
עסק ה[[נשמה|נשמות]] בגן עדן הוא ב[[לימוד התורה]]. אשר עניינו הוא - גילויים אלוקיים המתקבלים בשכלם בהתאם ללימוד התורה וקיום המצוות בעולם הזה, גילוי זה נקרא "[[זיו השכינה]]". | |||
צורת [[לימוד התורה]] בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא ב[[פנימיות התורה]], דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים. | צורת [[לימוד התורה]] בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא ב[[פנימיות התורה]], דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים. | ||
== | ==הגן העליון והתחתון== | ||
===מקורם - בינה{{הערה|בשעה שהקדימו העת"ר ש"פ בלק מי מנה עפר יעקב א'נה ובכ"מ.}}=== | |||
גן עדן הוא מקום בו הנפש '''משיגה''' אלוקות, ומתענגת בזה מאד עד אין קץ. אמנם עיקר "המשכת" התענוג היא בחכמה, אבל '''גילוי''' התענוג הוא דוקא בבינה (כשמשיגים ומבינים את העניין לעומקו לאורכו ולרחבו). ומכיון שגילוי התענוג קשור ותלוי בהשגה דווקא, בבחינת ה"בינה" - לכן מקור גילוי האלוקות לנשמות בג"ע תלוי בספירת הבינה. ומאחר ובהבנה והשגה יש שתי בחינות: השגת '''חיצוניות''' העניין והשגת '''פנימיותו''' – מתבטא הדבר בשתי בחינות כלליות של גן עדן. | |||
(ליתר ביאור, מבואר בתורת החסידות שמלבד גן עדן העליון והתחתון (שבבריאה ויצירה) ישנם גם ג"ע בעשיה ולמטה יותר (בעולם הזה הגשמי, ונקרא "גן עדן ארץ"{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ג' תש"ג.}}), וכן בחינות של גן עדן באצילות ולמעלה מזה{{הערה|בשעה שהקדימו העת"ר הנ"ל.}} - וכל זה רק באופן כללי. באופן פרטי יותר כל אחת מדרגות אלו גם היא מתחלקת לריבוא רבבות מדריגות עד אין קץ ממש - אך למרות זאת, '''כל''' הדרגות של ג"ע נחלקות לשני סוגים כלליים: תחתון - שמקורו מהשגת חיצוניות הבינה, ועליון - שמקורו מהשגת פנימיות הבינה). | |||
===מעלתם=== | |||
בכניסה לגן התחתון צריך לטבול ב[[נהר דינור]] על מנת לשכוח את "חיזו דהאי עלמא" (מראות העולם הזה), שיכולים לבלבל ולהפריע בהמצאות שם. וכפי שצריך לטבול בין [[העולם הזה]] לבין גן עדן התחתון, כך צריך לטבול בין גן עדן התחתון לעליון בכדי לשכוח על התענוג האלקי שהשיגה שם, כיוון שההשגות שבעליון הם נעלות באין ערוך מאלו שבתחתון (ועל דרך זה ש[[רבי זירא]] [[צום|צם]] מאה תעניות על מנת שישכח את אופן הלימוד הבבלי על מנת שיוכל ללמוד באופן ה{{קח|תלמוד|ירושלמי}}){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=141 אור התורה חקת עמ' תתנז].}}. | |||
===גן עדן עליון=== | ===גן עדן עליון=== | ||
גן עדן העליון ממוקם ב[[עולם הבריאה]], שם מאירות ה[[ספירות]] [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הקב"ה שנמשכו מה[[תורה]]. למקום זה מגיעים ה[[צדיק]]ים שעבדו את ה' ב[[אהבה]] ו[[יראה]] [[שכל]]יים. | גן עדן העליון ממוקם ב[[עולם הבריאה]], שם מאירות ה[[ספירות]] [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של [[הקב"ה]] שנמשכו מה[[תורה]]. למקום זה מגיעים ה[[צדיק]]ים שעבדו את ה' באהבת [[רעותא דליבא]] ב[[אהבה]] ו[[יראה]] [[שכל]]יים{{הערה|זוהר ויקהל, הובא ב[[ליקוטי אמרים - פרק לט]].}}. התענוג בגן עדן העליון הוא ב[[אור הסובב כל עלמין]] שלמעלה מהעולמות, ובא ע"י [[השגת השלילה]] (שהיא השגה פנימית, בחינת [[ראיה ושמיעה|ראיה]] ובחינת "זה" שנתנבא בו משה, בחינת אספקלריא המאירה). | ||
===גן עדן תחתון=== | ===גן עדן תחתון=== | ||
גן עדן התחתון ממוקם ב[[עולם היצירה]], שם מאירות הספירות [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], שבהם | גן עדן התחתון ממוקם ב[[עולם היצירה]] בעולם העשייה (מובא במאמר הבאים ישרש תשיג), שם מאירות הספירות [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], שבהם מלובשים המוחין של [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], שנמשכו מה[[מצוות]]. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר ה[[נשמה|נשמות]] שעבדו את ה' ב[[אהבה]] ויראה שכליים. התענוג בגן עדן התחתון הוא באור [[הממלא כל עלמין|הממלא]] המתלבש בעולמות, בשגת ה"יש" (שהיא השגה חיצונית, בחינת [[ראיה ושמיעה|שמיעה]] ובחינת "כה" שנתנבאו שאר הנביאים, בחינת אספקלריא שאינה מאירה). | ||
==העמוד== | |||
ב[[שבת]] ובראש חודש בלבד עולות ה[[נשמה|נשמות]] מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, דרך ה[[עמוד (בגן עדן)|עמוד]] שביניהם, וחוזרות במוצאי שבת. | |||
==עוצם התענוג== | ==עוצם התענוג== | ||
במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף | במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, 'אחר', שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף ש'אחר' יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של הגן עדן. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה. | ||
מכך לומד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ליקוטי תורה פרשת ויקרא. ועוד}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול [[יסורים]] במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן [[פטירה|פטירתן]] של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערה|שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[עולם הבא]] | |||
*[[תחיית המתים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3751199#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התורה לא מתייחסת לגן עדן?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} שיעור וידאו מאת הרב [[שניאור אשכנזי]] | |||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9f/1084281/ ההבדל בין הגילוי שמאיר בגן עדן מצד עצמו לגילוי שמאיר בגן עדן כתוצאה מעבודת התורה והמצוות]''' {{אינפו}} שיעור וידאו בהמשך תרס"ו מאת הרב [[ישראל אלפנביין]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:גן עדן]] | [[קטגוריה:גן עדן|*]] | ||
[[קטגוריה:שכר ועונש]] | |||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:46, 25 בספטמבר 2024
גן עדן הוא המקום שבו הניח הקב"ה את אדם הראשון לאחר בריאתו. גן עדן הרוחני הוא מקומה של הנשמה קודם ירידתה לעולם ולאחר יציאתה מעולם הזה, שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ברוחניות, כפי כוחה ולפי השגתה בהיותה למטה בעולם הזה הגשמי. קודם החטא, היה במקום הגשמי את הגילוי אלוקות שנמצא בגן הרוחני.
"גן" - מקום של תענוג; "עדן" - גילוי אלקות בהשגה; "גן עדן" - תענוג הנשמה בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג.
בריאת הגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
וַיִּטַּע ה' אֱלֹקים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:
— פרשת בראשית ב, ח-טו
על פי פשוטו של מקרא, הקב"ה ברא את "גן עדן" רק לאחר שברא את האדם הראשון[1]. אולם המדרש אומר ש"גן עדן" נברא ביום השלישי למעשה בראשית[2]
בגן זה ברא הקב"ה את כל סוגי העצים והצמחים, ובמרכזם ברא את עץ הדעת ועץ החיים. בתוך הגן נמשך נהר מעדן, ובהמשך - מתחת לעץ החיים[3] - התחלק לארבעה נהרות: פישון, גיחון, חידקל ופרת.
מהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גן זה, שנברא בעולם, איננו כל כך גשמי, אלא הוא "רוחניות שבגשמיות"[4]. כלומר, ה"צורה" (החלק הכי רוחני) של ארבעת היסודות (אש, רוח, מים ועפר) הוא "קרקעית הגן", והגן עצמו הוא "רוחניות האלוקית". הגן הוא איפוא ממוצע בין הרוחניות של עולמות עליונים לגשמיות העולם הזה השפל[5]. לכן יש בו רק טוב ללא כל רע, ואיננו סובל מציאות הפוכה; ולכן אדם הראשון נאלץ לעזוב את הגן לאחר החטא[6].
בגן העדן היה גילוי אלוקי נעלה, וכמו שכתוב בספרי הקבלה[7], שקודם החטא היה בעולם הגשמי גילוי כמו שיש היום בעולם הבריאה הרוחני. אולם לאחר החטא ירדו העולמות. כמו כן אדם הראשון היה "ראשו בבריאה, גופו ביצירה ורגליו ביצירה". בתורת החסידות[8] מוסבר, שדרגתו של אדם הראשון הייתה בדרגת אדם קדמון, שהוא מכונה גם "עולם הבריאה הכללי", ו"רגליו בעשיה" זה אומר - שנה"י והרגליים שלו מסתיימים בעולם העשייה.
ה"גן עדן" שבו היה על אדם הראשון לעבוד, הוא באותה דרגה שאליה אנו זוכים על ידי עבודתנו בעולם הזה כשכר; אבל אצלו השכר היה במדריגות הרבה יותר נעלות.
מקומו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקומו של גן עדן הוא בקו המשווה[9], במרחק של ל"ב מעלות מירושלים[10]. הסיבה למיקומו שם היא: מיקום זה הינו מרכזי כשבצד צפון שמכוון כנגד הגבורה, כלול בחסד שגורם לקור; ובצד דרום שעניינו הוא חסד, כלול מגבורה שגורמת לחום. גן עדן נמצא במרכז, משום שמהותו היא שניהם.
עם זאת[5], גן עדן לא נמצא ממש בשטח הארץ הגשמית בכדור הארץ, אלא בבחינה רוחנית; הבחינה הרוחנית היא במרכז קו האמצעי שמכונה "קו השוה".
כך גם עולה מהגדרת הרמב"ן בספרו שער הגמול[11]:
דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים: שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת, אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו.
ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו: כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ; ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא. וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.
הנהרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק אומר, ש"נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים". דהיינו, שמעדן (שבקדמתו נברא הגן) יוצא נהר אחד, אשר מתחלק ביציאתו לארבעה נהרות.
מנהרות אלו מגיעים כל המים המתוקים והראויים לשתייה בעולם, ואף שהנהרות הולכים במקום מסוים, הם חוזרים מתחת לאדמה והולכים למקומות שונים, עד שלבסוף הם חוזרים ומגיעים לנהר הראשי היוצא מעדן, וחוזרים וחלקם שהתברר הופך לרוחני, והשאר מתגשם חזרה וחוזר לארבעת הראשים. ואילו המעיינות שבקעו בזמן המבול אינם ראויים לשתייה וכיוצא בזה[12].
לאחר חטא עץ הדעת כשנפלו ניצוצות הקדושה לעולם, הם נפלו לנהרות אלו, ועל ידם התחלקו בעולם. וכמו שרואים שטבעו של כל מקום נקבע על פי תכונת הנהר העובר בו, כך גם התערבות הטוב והרע בעולם ארעו באמצעות הנהרות[13].
פישון[עריכה | עריכת קוד מקור]
"שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם".
מכיוון ש'ארץ החוילה' סמוכה לגן עדן, היא משובחת משאר הארצות, כמו שגן עדן משובח משאר המקומות, ולכך אמר אשר שם הזהב. ואמר הזהב (בה"א הידיעה), לפי שגם בארצות אחרות יש זהב, אלא ששם הזהב לרוב; גם הוא טוב משאר זהב שבארצות אחרות, כמו שאמר וזהב הארץ ההיא טוב, ולפיכך שבח הארץ: מכיוון שהיא קרובה לגן עדן, לכן היא טובה במוצא הזהב שהוא הטוב והנקי שבמתכות, ובאבנים טובות שהם הבדולח ואבן השוהם[14].
רש"י כותב, וכן כתב הרס"ג, וכן הוא גם בזוהר הקדוש[15], שנהר זה הוא ה'נילוס', נהר מצרים. ונקרא כך מכיוון ש: א. שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופשו פרשיו. ב. הוא מגדל פשתן שנאמר על מצרים[16] ובושו עובדי פשתים.
אולם האבן עזרא טוען שאי אפשר לומר שמדובר בנילוס, כיוון שהוא מתחיל במערב ארץ ישראל, ולא כשאר הנהרות שהולכים במזרחה. ואכן על פי תרגום יונתן הכוונה היא לנהר המקיף את כל ארץ הודו ששם הזהב. החזקוני מוסיף: שהיו שני חבילה, מזרע חם - שהתיישבו ביבשת אפריקה, ומזרע שם - שהתיישבו ביבשת אסיה, והתורה נתנה סימן שהיה שם זהב, דהיינו, שאחיו ושכנו של חבילה ה'שמי' היה אופיר, אשר מארצו הגיע הזהב.
הרמב"ן גם מסכים עמהם ש'ארץ החבילה' איננה מצרים, כמו שכתוב 'וישכנו מחבילה עד שור אשר על פני מצרים'[17], אך מכיוון שרש"י, הרס"ג והזהר כתבו כך, צריך לומר שהנהר מסובב את ארץ החבילה וחוזר והולך בנילוס.
גיחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
"וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ".
שמו 'גיחון' הוא על שם "שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו[18] 'כי יגח', שמנגח והולך והומה[19].
לטענת האבן עזרא, הנהר היה על יד ירושלים, וחזקיהו המלך סתמו[20], וכן כתב גם הרמ"ה[21]; אולם רש"י כותב שזהו "מעיין קטן סמוך לירושלים, ולא זהו גיחון הגדול היוצא מעדן"[22]. וכן הרד"ק כותב שהנהר הזה נמשך לצד דרום של גן עדן וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית[23], ומשם נכנס לים סרנדיב שהוא הים הגדול הדרומי (ים זה נמצא על יד הודו, ולכאורה הכוונה היא לאוקיינוס ההודי. האי סרי לנקה (השוכן על יד הודו) היה נקרא בעבר גם בשם 'סרנדיב'), כמו שכתבו חכמי המחקר. ואחר שאמר בשני נהרות האלה הסובב, נראה כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות אלא הארץ ההיא סובב, ונקרא 'גיחון' מכיוון שהוא מתחלק לחלקים רבים היוצאים ממנו בארץ כוש, ולכן הוא נקרא 'גיחון' מלשון יציאה, כמו 'כי יגיח ירדן על פיהו'[24], 'ותגח בנהרותיך'[25] והדומים להם. והסיבה שה'שילוח' נקרא 'גיחון' היא, כי יוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים, ולא כפי שכתב האבן עזרא.
אמנם בזהר[26] משמע כהאופן הא', שדוד המלך ביקש למשוח את שלמה דווקא על הגיחון, כיוון שיש בו גדלות מיוחדת.
ויש המיישבים את שיטת הרמ"ה[27], שהיו יודעים על פי קבלה שמעיין 'גיחון' הסמוך לירושלים בא מגיחון הגדול, וע"ש זה נקרא כך. ובמיוחד על פי מה שכתבו הראשונים לפי המדרש ששלמה נטע כל מיני אילנות בירושלים מפני שירושלים טבור הארץ - ששם התאחדו כל הכוחות והמקורות מן כל הארץ; וכמו כן יש לומר, שמימי גיחון התאחדו במעיין גיחון הסמוך לירושלים.
חידקל[עריכה | עריכת קוד מקור]
"וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר."
הנהר השלישי הוא חידקל, או "דגלת" בארמית ונקרא כך, מכיוון "שמימיו חדין וקלין"[28].
מקורו של החידקל הוא באיזור דרום-מזרח טורקיה, בהרי הטאורוס, והוא הולך בצידה המזרחי ('קדמת') של 'אשור' העתיקה, וממשיך לכיוון המפרץ הפרסי, שם הוא מתאחד עם נהר פרת.
פרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
"וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת."
הנהר הרביעי, שהוא למעשה הנהר שיוצא מעדן לאחר שהתפצלו ממנו שלושת הנהרות האחרים, ועל כן אומר הפסוק 'הוא פרת' - כלומר, אותו אחד שהיה בתחילה[29].
שמו 'פרת', הוא על שם 'שמימיו פרין ורבין' - ללא צורך בגשמים[30], וכן שהם 'מברין את האדם'[31].
מקומו של הנהר הוא באותו איזור כמו של החידקל, וגם הוא הולך דרך טורקיה, וממשיך ונשפך למפרץ הפרסי.
נהר פרת הוא תחומה המזרחי צפוני של ארץ ישראל המובטחת לאברהם אבינו[32], ועל כן הוא נקרא "הנהר הגדול", דהיינו, שהוא נקרא סתם נהר בתנ"ך, וכן נקרא גדול, לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קוראהו גדול אף על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן. משל הדיוט: עבד מלך - מלך, הדבק לשחוור וישתחוו לך[33].
עצי הגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
"וַיַּצְמַח ה' אֱלֹקים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע".
בגן הצמיח הקב"ה את כל מיני העצים, במדרש נקט במספר של ח' ריבוא (80,000) מיני אילנות, אשר הפחות שבהם משובח מכל עצי בשמים הידועים לנו[34].
בתוך הגן הצמיח הקב"ה עוד שני סוגי עצים:
עץ החיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עץ החיים |
עץ החיים נטוע באמצע הגן, ונופו מכסה על כל גן עדן, ויש בו שמונה מאות מיני טעמים, ולא טעם של זה כטעם של זה, ולא ריחו של זה כריחו של זה, ולא דמיונו של זה דומה לדמיונו של זה. ועץ החיים יש בו מ"ח ענפים וכל אחד ואחד כמלא עולם, מהם ז' ענפים למעלה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה[34].
עץ הדעת[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – עץ הדעת טוב ורע |
בגן נטע הקב"ה גם עץ אשר אכילתו מעוררת את התאווה שבין איש לאשתו, והדבר שקודם לאכילת פירות העץ היה כאכילה ושתייה - שהם צורך הגוף, נהפך לדבר שצריך להצטנע בעבורו.
חז"ל זיהו את העץ הזה עם כמה סוגי פירות, כגפן וחיטה.
הגן הרוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגן הגשמי, אשר הוא מכונה גם "גן עדן התחתון", מכיל גם תוכן רוחני יותר בתוכו[35]:
'עדן', הוא מקור התענוגים הרוחניים, והוא מרמז על ספירת החכמה ולמעלה ממנה, והגן הוא בעולם הבריאה, שבו מאירה ספירת הבינה, ועניינו הוא הבנה והשגה בתורה, ועל ידי ההשגה הזו מתענגת הנשמה על האלקות. והגן התחתון יותר הוא בעולם היצירה - בו מאיר ז"א, המידות.
הנהר היוצא מעדן, היא ספירת הבינה המכונה גם בשם נהר, והיא מתחלקת לארבעה חלקים - חסד, גבורה ותפארת ויסוד. והיסוד הוא אותה ההארה שמגיעה מהבינה.
לעבדה ולשמרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה מספרת שהקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן בכדי: "לעבדה ולשמרה". ולכאורה, מילא העניין של 'לעבדה', הרי למרות שגן עדן הוא 'רוחניות שבגשמיות', גם שם צריך להיות תוספת אור; וזהו העניין של 'לעבדה' - להמשיך תוספת אור בגן עדן. אבל עניין של 'ולשמרה' אינו מובן, שהרי שמירה היא מדבר המזיק, דבר המקלקל ודבר שאינו מתאים. ולכאורה אין זה שייך בגן עדן, שכולו טוב, ואינו סובל את מציאות הרע; שלכן הנה לאחר חטא עץ הדעת נידון האדם בגירושין מגן עדן - משום שגן עדן אינו סובל את מציאות הרע. ואם כן, כאשר אדם הראשון היה נמצא בגן עדן, מהו הצורך שהיה בעניין השמירה?
הסיבה שאכן אף שגן עדן הוא בחינת הרוחניות של ארבעת היסודות הגשמיים, בכל זאת, גם שם צריך להיות 'לעבדה ולשמרה': לעבדה - הוא עניין המשכת תוספת אור בגן עדן, שהרי תכלית הכוונה היא להיות לו יתברך דירה בתחתונים, 'לו' - לעצמותו דוקא, ועל ידי העבודה ממשיכים תוספת אור בגן עדן - שתהיה עיקר שכינה בתחתונים, ולא רק גילויים בלבד.
ו'לשמרה' - השמירה בגן היא, שלא תהיה נתינת מקום למציאות הרע, והאופן שבו יכולה לבוא מציאות הרע היא כאשר אהבתו לה' אינה באופן שהוא 'בטל במציאות', אלא הוא מרגיש את האהבתו (
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין 'יש' מי שאוהב), ומכזו אהבה ייתכן שבריבוי השתלשלות תבוא מציאות של רע. ולכן צריך לשמור מהיזקים וקלקולים, על ידי זה שהאהבה היא באופן של 'ביטול במציאות', שכך אין נתינת מקום לרע[36].
גירוש האדם מגן עדן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעל שם טוב הק' אומר: על הפסוק "ויגרש את האדם מגן עדן" פירש אונקלוס: "וטריד יתיה", כלומר שעל ידי בלבולים שיש לאדם מכח דאגות פרנסתו וכיוצא בזה הוא נטרד מגן עדן[37].
העסק בגן עדן[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מתיבתא דרקיעא |
עסק הנשמות בגן עדן הוא בלימוד התורה. אשר עניינו הוא - גילויים אלוקיים המתקבלים בשכלם בהתאם ללימוד התורה וקיום המצוות בעולם הזה, גילוי זה נקרא "זיו השכינה".
צורת לימוד התורה בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא בפנימיות התורה, דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים.
הגן העליון והתחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורם - בינה[38][עריכה | עריכת קוד מקור]
גן עדן הוא מקום בו הנפש משיגה אלוקות, ומתענגת בזה מאד עד אין קץ. אמנם עיקר "המשכת" התענוג היא בחכמה, אבל גילוי התענוג הוא דוקא בבינה (כשמשיגים ומבינים את העניין לעומקו לאורכו ולרחבו). ומכיון שגילוי התענוג קשור ותלוי בהשגה דווקא, בבחינת ה"בינה" - לכן מקור גילוי האלוקות לנשמות בג"ע תלוי בספירת הבינה. ומאחר ובהבנה והשגה יש שתי בחינות: השגת חיצוניות העניין והשגת פנימיותו – מתבטא הדבר בשתי בחינות כלליות של גן עדן.
(ליתר ביאור, מבואר בתורת החסידות שמלבד גן עדן העליון והתחתון (שבבריאה ויצירה) ישנם גם ג"ע בעשיה ולמטה יותר (בעולם הזה הגשמי, ונקרא "גן עדן ארץ"[39]), וכן בחינות של גן עדן באצילות ולמעלה מזה[40] - וכל זה רק באופן כללי. באופן פרטי יותר כל אחת מדרגות אלו גם היא מתחלקת לריבוא רבבות מדריגות עד אין קץ ממש - אך למרות זאת, כל הדרגות של ג"ע נחלקות לשני סוגים כלליים: תחתון - שמקורו מהשגת חיצוניות הבינה, ועליון - שמקורו מהשגת פנימיות הבינה).
מעלתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכניסה לגן התחתון צריך לטבול בנהר דינור על מנת לשכוח את "חיזו דהאי עלמא" (מראות העולם הזה), שיכולים לבלבל ולהפריע בהמצאות שם. וכפי שצריך לטבול בין העולם הזה לבין גן עדן התחתון, כך צריך לטבול בין גן עדן התחתון לעליון בכדי לשכוח על התענוג האלקי שהשיגה שם, כיוון שההשגות שבעליון הם נעלות באין ערוך מאלו שבתחתון (ועל דרך זה שרבי זירא צם מאה תעניות על מנת שישכח את אופן הלימוד הבבלי על מנת שיוכל ללמוד באופן הירושלמי)[41].
גן עדן עליון[עריכה | עריכת קוד מקור]
גן עדן העליון ממוקם בעולם הבריאה, שם מאירות הספירות חב"ד של הקב"ה שנמשכו מהתורה. למקום זה מגיעים הצדיקים שעבדו את ה' באהבת רעותא דליבא באהבה ויראה שכליים[42]. התענוג בגן עדן העליון הוא באור הסובב כל עלמין שלמעלה מהעולמות, ובא ע"י השגת השלילה (שהיא השגה פנימית, בחינת ראיה ובחינת "זה" שנתנבא בו משה, בחינת אספקלריא המאירה).
גן עדן תחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]
גן עדן התחתון ממוקם בעולם היצירה בעולם העשייה (מובא במאמר הבאים ישרש תשיג), שם מאירות הספירות חג"ת ונהי"מ, שבהם מלובשים המוחין של חב"ד, שנמשכו מהמצוות. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר הנשמות שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים. התענוג בגן עדן התחתון הוא באור הממלא המתלבש בעולמות, בשגת ה"יש" (שהיא השגה חיצונית, בחינת שמיעה ובחינת "כה" שנתנבאו שאר הנביאים, בחינת אספקלריא שאינה מאירה).
העמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת ובראש חודש בלבד עולות הנשמות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, דרך העמוד שביניהם, וחוזרות במוצאי שבת.
עוצם התענוג[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, 'אחר', שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא לגיהנום. תלמידו התנא רבי מאיר לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף ש'אחר' יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה לתענוג העצום של הגן עדן. כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה.
מכך לומד אדמו"ר הזקן[43], שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול יסורים במשך זמן ארוך ביותר, - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן[44] וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם יסורים. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון לעולם הזה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למה התורה לא מתייחסת לגן עדן?
שיעור וידאו מאת הרב שניאור אשכנזי - ההבדל בין הגילוי שמאיר בגן עדן מצד עצמו לגילוי שמאיר בגן עדן כתוצאה מעבודת התורה והמצוות
שיעור וידאו בהמשך תרס"ו מאת הרב ישראל אלפנביין
הערות שוליים
- ↑ שיחת ש"פ בראשית תשמ"ה (בהתוועדות הא' והב').
- ↑ בראשית רבה פרשת יא, ט. יב, ה. טו, ג.
- ↑ בראשית רבה פרשת טו, ו. ובענף יוסף שם.
- ↑ חיבור הנפש והגוף הוא דרך החלק הגשמי שברוחני והחלק הרוחני שבגשמי.
- ↑ 5.0 5.1 מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה ח"ב ע' תתקס.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג. סה"מ תרס"ב ע' רצט. ד"ה צו את בני ישראל תשי"א.
- ↑ כתבי האריז"ל שער מאמרי רשב"י פרשת קדושים.
- ↑ אמרי בינה שער הקריאת שמע פרק פ"ט. דרוש ג' מיני אדם פרק ה'. עיין גם כן תורת חיים בראשית כט, ד.
- ↑ מובא בלקוטי תורה פרשת תזריע כ, א.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג.
- ↑ בעניין שכר וגן עדן - ע' רצה (בהוצאת שעוועל).
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשי.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשז.
- ↑ רד"ק.
- ↑ חיי שרה קכה, א.
- ↑ ישעיה יט, ט.
- ↑ חיי שרה כה, יח - ומשמע שחבילה איננה מצרים.
- ↑ פרשת משפטים כא, כח.
- ↑ רש"י.
- ↑ ראה מלכים-א א, לג. דברי הימים-ב לב, ל.
- ↑ הובא במפרשים על הוריות יב, א. וכריתות ה, ב.
- ↑ כריתות ה, ב ד"ה גיחון.
- ↑ לכאורה זהו חיזוק לשיטה שהודו וכוש הם מדינות סמוכות זו לזו - ראה מגילת אסתר בתחילתה ובמפרשים שם.
- ↑ איוב מ, כג.
- ↑ יחזקאל לב, ב.
- ↑ בא לה, א.
- ↑ ערוך לנר מסכת כריתות ה, ב.
- ↑ רש"י.
- ↑ מסכת בכורות כה, ב. וברש"י ותוס'.
- ↑ בכורות שם, לפי שיטת שמואל.
- ↑ רש"י על הפסוק.
- ↑ פרשת לך לך טו, יח.
- ↑ רש"י.
- ↑ 34.0 34.1 מסכת גן עדן פרק א (נדפס באוצר המדרשים (אייזנשטיין)).
- ↑ ראה ספר הליקוטים ערך 'גן עדן'.
- ↑ ד"ה ויקח ה"א את האדם, תשי"ב.
- ↑ אור יצחק פרשת חיי שרה
- ↑ בשעה שהקדימו העת"ר ש"פ בלק מי מנה עפר יעקב א'נה ובכ"מ.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ג' תש"ג.
- ↑ בשעה שהקדימו העת"ר הנ"ל.
- ↑ אור התורה חקת עמ' תתנז.
- ↑ זוהר ויקהל, הובא בליקוטי אמרים - פרק לט.
- ↑ ליקוטי תורה פרשת ויקרא. ועוד
- ↑ שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא שהיה תלמידו של רבי מאיר.