ראשי פספסין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ")
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ראשי פספסין''' הוא מבנה כל שהוא, ששימש לסימון ב[[בית המקדש]] בכמה מקומות, להבדיל בין שטחים להיכר וסימון.
'''ראשי פספסין''' הוא מבנה קטן, ששימש לסימון ב[[בית המקדש]] בכמה מקומות, להבדיל בין שטחים להיכר וסימון.


==מיקומו==
==מיקומו==
שורה 6: שורה 6:
היכר זה היה ב[[עזרה]] להבדיל בין [[עזרת ישראל]] ל[[עזרת כהנים]] בכדי שיהיה היכר ליהודים ישראלים שנאסר עליהם לעבור ולהיכנס לעזרת כהנים שלא לצורך.{{הערה|מדות פרק ב משנה ו. ראה פירוש ר"ש שם. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ז}}
היכר זה היה ב[[עזרה]] להבדיל בין [[עזרת ישראל]] ל[[עזרת כהנים]] בכדי שיהיה היכר ליהודים ישראלים שנאסר עליהם לעבור ולהיכנס לעזרת כהנים שלא לצורך.{{הערה|מדות פרק ב משנה ו. ראה פירוש ר"ש שם. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ז}}


כמו כן היה היכר זה ב[[בית המוקד]] להבדיל בין הצד הקדוש בקדושת העזרה לבין הצד החול הצד של הר הבית. היות ובית המוקד היה מקום שינת הכהנים הוצרך לסמן את השטח המותר בשינה למקום הקדוש שלא ינהגו בו מנהג חול.{{הערה|מדות פרק א משנה ו, ראה פירוש המשניות לרמב"ם שם רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, י.}} וכן שיאכלו הקדשים רק בקודש ולא יוציאו חוץ לעזרה.{{הערה|פירוש הרע"ב מדות שם.}}
כמו כן היה היכר זה ב[[בית המוקד]] להבדיל בין הצד הקדוש בקדושת העזרה לבין הצד החול הצד של הר הבית. היות ובית המוקד היה מקום שינת הכהנים הוצרך לסמן את השטח המותר בשינה למקום הקדוש שלא ינהגו בו מנהג חול.{{הערה|מדות פרק א משנה ו, ראה פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם שם רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, י.}} וכן שיאכלו הקדשים רק בקודש ולא יוציאו חוץ לעזרה.{{הערה|פירוש הרע"ב מדות שם.}}


גם בעליה על גג ההיכל היה סימון להבדיל בין השטח שמעל הקודש לשטח שמעל קודש הקדשים בנוסף לפרוכת שהבדילה ביניהם הוסיפו גם סימון של ראשי הפספסין להבדיל.{{הערה|מדות פרק ה משנה ה.}} יש שפירשו הטעם לכך (שבקודש הקודשים עצמה הסתפקו בפרוכת בלבד (אמה טרקסין) ואילו למעלה הוסיפו סימן להיכר הוא היות והעליה קדושה יותר מקודש הקודשים עצמה שבה היו נכנסים פעם בשבע שנים ואילו לקודש הקודשים פעם בשנה ביום הכיפורים.{{הערה|תוספות יום טוב שם.}}
גם בעליה על גג ההיכל היה סימון להבדיל בין השטח שמעל הקודש לשטח שמעל קודש הקדשים בנוסף לפרוכת שהבדילה ביניהם הוסיפו גם סימון של ראשי הפספסין להבדיל.{{הערה|מדות פרק ה משנה ה.}} יש שפירשו הטעם לכך (שבקודש הקודשים עצמה הסתפקו בפרוכת בלבד (אמה טרקסין) ואילו למעלה הוסיפו סימן להיכר הוא היות והעלייה קדושה יותר מקודש הקודשים עצמה שבה היו נכנסים פעם בשבע שנים ואילו לקודש הקודשים פעם בשנה ביום הכיפורים.{{הערה|תוספות יום טוב שם.}}


==מהותם==
==מהותם==
במהותם וצורתם של הראשי פספסין נחלקו הפרשנים. יש מפרשים שהם היו קורות של עץ והיו היוצאים ובולטים מהכותל.{{הערה|רבינו עובדיה ברטנורא מסכת מדות פרק א משנה ו. וכן בפרק ב משנה ו.}} ויש שפירשו שאמנם היו עצים אלא שנקראו פספסין הוא על שם 'פס היד' משום שהיו עצים קטנים בגודל פס היד.{{הערה|תוספות יו"ט מדות פרק ב משנה ו.}}
במהותם וצורתם של הראשי פספסין נחלקו הפרשנים. יש מפרשים שהם היו קורות של עץ והיו היוצאים ובולטים מהכותל.{{הערה|רבינו עובדיה ברטנורא מסכת מדות פרק א משנה ו. וכן בפרק ב משנה ו.}} ויש שפירשו שאמנם היו עצים אלא שנקראו פספסין הוא על שם 'פס היד' משום שהיו עצים קטנים בגודל פס היד.{{הערה|תוספות יו"ט מדות פרק ב משנה ו.}}
וכן משמעות פירושו של רבינו שמשון {{הערה|פירוש הר"ש מדות פרק ב משנה ו.}} שהיו 'גזירים של עץ'.
וכן משמעות פירושו של רבינו שמשון{{הערה|פירוש הר"ש מדות פרק ב משנה ו.}} שהיו 'גזירים של עץ'.
לעומתם יש המפרשים שהם היו קנים.{{הערה|פירוש על מסכת תמיד דף כה עמוד ב דיבור המתחיל כיפה.}} [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|פרק א משנה ו.}} מבאר: "פשפש הוא דבר קטן, מפסיק, המנוקב נקבים קטנים" ובתיאור מהות החומר שלו מבאר שפעמים עושים אותם מקנים, פעמים מעצים ופעמים מבד.  
לעומתם יש המפרשים שהם היו קנים.{{הערה|פירוש על מסכת תמיד דף כה עמוד ב דיבור המתחיל כיפה.}} [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|פרק א משנה ו.}} מבאר: "פשפש הוא דבר קטן, מפסיק, המנוקב נקבים קטנים" ובתיאור מהות החומר שלו מבאר שפעמים עושים אותם מקנים, פעמים מעצים ופעמים מבד.  
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־11:11, 19 במאי 2024

ראשי פספסין הוא מבנה קטן, ששימש לסימון בבית המקדש בכמה מקומות, להבדיל בין שטחים להיכר וסימון.

מיקומו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקומות שונים בבית המקדש היה צורך להבדיל ולחלק בין השטחים ולסמן את המעבר בין שטח אחד למשנהו לצורך כך קבעו בשטחים אלו סימן היכר הנקרא "ראשי פספסין".

היכר זה היה בעזרה להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים בכדי שיהיה היכר ליהודים ישראלים שנאסר עליהם לעבור ולהיכנס לעזרת כהנים שלא לצורך.[1]

כמו כן היה היכר זה בבית המוקד להבדיל בין הצד הקדוש בקדושת העזרה לבין הצד החול הצד של הר הבית. היות ובית המוקד היה מקום שינת הכהנים הוצרך לסמן את השטח המותר בשינה למקום הקדוש שלא ינהגו בו מנהג חול.[2] וכן שיאכלו הקדשים רק בקודש ולא יוציאו חוץ לעזרה.[3]

גם בעליה על גג ההיכל היה סימון להבדיל בין השטח שמעל הקודש לשטח שמעל קודש הקדשים בנוסף לפרוכת שהבדילה ביניהם הוסיפו גם סימון של ראשי הפספסין להבדיל.[4] יש שפירשו הטעם לכך (שבקודש הקודשים עצמה הסתפקו בפרוכת בלבד (אמה טרקסין) ואילו למעלה הוסיפו סימן להיכר הוא היות והעלייה קדושה יותר מקודש הקודשים עצמה שבה היו נכנסים פעם בשבע שנים ואילו לקודש הקודשים פעם בשנה ביום הכיפורים.[5]

מהותם[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהותם וצורתם של הראשי פספסין נחלקו הפרשנים. יש מפרשים שהם היו קורות של עץ והיו היוצאים ובולטים מהכותל.[6] ויש שפירשו שאמנם היו עצים אלא שנקראו פספסין הוא על שם 'פס היד' משום שהיו עצים קטנים בגודל פס היד.[7] וכן משמעות פירושו של רבינו שמשון[8] שהיו 'גזירים של עץ'. לעומתם יש המפרשים שהם היו קנים.[9] הרמב"ם בפירושו על המשניות[10] מבאר: "פשפש הוא דבר קטן, מפסיק, המנוקב נקבים קטנים" ובתיאור מהות החומר שלו מבאר שפעמים עושים אותם מקנים, פעמים מעצים ופעמים מבד.

הערות שוליים

  1. מדות פרק ב משנה ו. ראה פירוש ר"ש שם. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ז
  2. מדות פרק א משנה ו, ראה פירוש המשניות לרמב"ם שם רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, י.
  3. פירוש הרע"ב מדות שם.
  4. מדות פרק ה משנה ה.
  5. תוספות יום טוב שם.
  6. רבינו עובדיה ברטנורא מסכת מדות פרק א משנה ו. וכן בפרק ב משנה ו.
  7. תוספות יו"ט מדות פרק ב משנה ו.
  8. פירוש הר"ש מדות פרק ב משנה ו.
  9. פירוש על מסכת תמיד דף כה עמוד ב דיבור המתחיל כיפה.
  10. פרק א משנה ו.