יהוסף גדליה רלב"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (45 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהוסף גדליה רלב"ג''' ([[י"ט אלול]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ז אייר]] [[תשנ"ד]]) היה רב שכונת | [[קובץ:יהוסף_רלבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]] | ||
הרב '''יהוסף גדליה רלב"ג''' ([[י"ט אלול]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ז אייר]] [[תשנ"ד]]) היה רב שכונת קריית היובל ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. זכה ש[[הרבי]] כינה אותו בשם "מלך". | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ט אלול]] [[תרפ"ז]] לאביו הרב מנחם אייזיק רלב"ג ולאמו מייטע לבית שטיינמיץ - משפחה ליטאית מיוחסת מצאצאי תלמידי ה[[גר"א]]. | ||
בצעירותו למד אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], שחיבבו מאוד. | |||
בשנת [[תשי"ב]] היה חבר [[מרכז הצלה לילדי ישראל]] ונציג המרכז ב[[ארץ הקודש]]. | בשנת [[תשי"ב]] היה חבר [[מרכז הצלה לילדי ישראל]] ונציג המרכז ב[[ארץ הקודש]]. | ||
עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי | לאחר נישואיו עם מרת סימה, בתו של הרב [[עזריאל זליג סלונים]], קבע את מגוריו ב[[ירושלים]] ונכנס ללמוד בכולל של הרב [[אריה לוין]], ובשנת [[תשכ"א]] התמנה לכהן כרב משרד הבריאות, ובהמשך התמנה מטעם משרד הדתות כמנהל מחלקת הקשרים עם הגולה. | ||
בשנת [[תש"ל]] התמנה כרבה של שכונת קריית היובל בירושלים באמצעות לחצים וקשרים שהופעלו לטובתו בהוראת הרבי על ידי הרב [[שלמה יוסף זווין]] וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]], והוא כיהן בתפקיד כעשרים ושלש שנים. בד בבד עם פעולותיו כרב השכונה, המשיך להיות יד ימינו של חמיו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], בא כחו של [[הרבי]] בירושלים. | |||
עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי כחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בירושלים (הכולל גם את בית הספר היסודי "בית חנה", שנוהל בפועל כשלושים שנה על ידי רעייתו הרבנית סימה). | |||
בשנת [[תשנ"ב]] תמך בשיירת ה[[ניידות חב"ד|טנקים]] שהייתה ראש החץ בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח"{{הערה|1=מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 סקירה מקיפה ומרתקת: שיירת הטנקים לקבלת פני משיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}}}. | |||
כיהן בכל תפקידיו הציבוריים עד יומו האחרון. נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ז באייר]] [[תשנ"ד]] בהיותו בן 66 שנה, ונטמן בבית החיים סנהדריה בירושלים. | |||
==הנצחתו== | ==הנצחתו== | ||
ביום [[כ' טבת]] [[תשס"ז]] הוקם "[[מכון הרמב"ם השלם]]" לעילוי נשמתו, על ידי רעייתו | *כולל "'''זכרון יהוסף – אהל מייטא'''" - אחרי פטירתו הקימה רעייתו הרבנית סימה כולל לאברכים בשכונת קריית היובל, בראשות אחיינו הרב [[שלום דובער וולפא]]. הכולל נקרא "זכרון יהוסף – אהל מייטא" (גם ע"ש אמו). | ||
*ביום [[כ' טבת]] [[תשס"ז]] הוקם "[[מכון הרמב"ם השלם]]" לעילוי נשמתו, על ידי רעייתו. | |||
בשנת [[תשע"ב]] החלה לצאת לאור הסדרה [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] על ידי | *בשנת [[תשע"ב]] החלה לצאת לאור הסדרה [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] על ידי הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], שנדפסה לזכרו. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=564 הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת"] - סיפור פיטוריו ממשרתו במשרד הבריאות | * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=564 הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת"]''' - סיפור פיטוריו ממשרתו במשרד הבריאות {{שטורעם}} כ"ז [[אייר]] תשס"ו {{קישור שבור}} | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: רלב"ג יהוסף גדליה}} | {{מיון רגיל: רלב"ג יהוסף גדליה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות]] | [[קטגוריה:רבני שכונות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משפחת סלונים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:59, 26 בספטמבר 2024
הרב יהוסף גדליה רלב"ג (י"ט אלול תרפ"ז - כ"ז אייר תשנ"ד) היה רב שכונת קריית היובל בירושלים וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. זכה שהרבי כינה אותו בשם "מלך".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בארצות הברית בי"ט אלול תרפ"ז לאביו הרב מנחם אייזיק רלב"ג ולאמו מייטע לבית שטיינמיץ - משפחה ליטאית מיוחסת מצאצאי תלמידי הגר"א.
בצעירותו למד אצל הגאון הרב משה פיינשטיין, שחיבבו מאוד.
בשנת תשי"ב היה חבר מרכז הצלה לילדי ישראל ונציג המרכז בארץ הקודש.
לאחר נישואיו עם מרת סימה, בתו של הרב עזריאל זליג סלונים, קבע את מגוריו בירושלים ונכנס ללמוד בכולל של הרב אריה לוין, ובשנת תשכ"א התמנה לכהן כרב משרד הבריאות, ובהמשך התמנה מטעם משרד הדתות כמנהל מחלקת הקשרים עם הגולה.
בשנת תש"ל התמנה כרבה של שכונת קריית היובל בירושלים באמצעות לחצים וקשרים שהופעלו לטובתו בהוראת הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זווין והפרזידנט זלמן שז"ר, והוא כיהן בתפקיד כעשרים ושלש שנים. בד בבד עם פעולותיו כרב השכונה, המשיך להיות יד ימינו של חמיו הרב עזריאל זעליג סלונים, בא כחו של הרבי בירושלים.
עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי כחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בירושלים (הכולל גם את בית הספר היסודי "בית חנה", שנוהל בפועל כשלושים שנה על ידי רעייתו הרבנית סימה).
בשנת תשנ"ב תמך בשיירת הטנקים שהייתה ראש החץ בפרסום בשורת הגאולה של הרבי תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח"[1].
כיהן בכל תפקידיו הציבוריים עד יומו האחרון. נפטר בדמי ימיו בכ"ז באייר תשנ"ד בהיותו בן 66 שנה, ונטמן בבית החיים סנהדריה בירושלים.
הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כולל "זכרון יהוסף – אהל מייטא" - אחרי פטירתו הקימה רעייתו הרבנית סימה כולל לאברכים בשכונת קריית היובל, בראשות אחיינו הרב שלום דובער וולפא. הכולל נקרא "זכרון יהוסף – אהל מייטא" (גם ע"ש אמו).
- ביום כ' טבת תשס"ז הוקם "מכון הרמב"ם השלם" לעילוי נשמתו, על ידי רעייתו.
- בשנת תשע"ב החלה לצאת לאור הסדרה אוצר החסידים על ידי הרב יוסף אשכנזי, שנדפסה לזכרו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת" - סיפור פיטוריו ממשרתו במשרד הבריאות
כ"ז אייר תשס"ו (הקישור אינו פעיל, כ"ג באלול ה'תשפ"ד)
הערות שוליים
- ↑ מ. פריד, סקירה מקיפה ומרתקת: שיירת הטנקים לקבלת פני משיח, בתוך שבועון בית משיח
