מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (110 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}} | |||
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}} | |||
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]] | [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]] | ||
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהחכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'. | |||
'''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה | [[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]] | ||
== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]] | |||
=== | ===ההלשנה=== | ||
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה המסחררת לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד. | |||
לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בחיטא, ואנשי הקבוצה םעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט | |||
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]]. | |||
למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}. | |||
חסידים | במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש על בגידה. | ||
הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר. | |||
ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}. | |||
=== | ===המאסר=== | ||
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}. | |||
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן. | |||
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}. | |||
===בבית הסוהר=== | |||
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר. | |||
בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו. | |||
==גאולת י"ט כסלו== | לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. | ||
ב[[יום שלישי]], " | |||
כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו. | |||
במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?". | |||
תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן. | |||
ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות. | |||
==תיק החקירה== | |||
{{להשלים|סיבה=}} | |||
===הגאולה=== | |||
====גאולת י"ט כסלו==== | |||
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]]. | |||
במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר: | במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, | ||
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, | :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, | ||
::וכשקריתי בס'[פר] [[ | ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]', | ||
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}} | :::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}} | ||
==גאולת כ' כסלו== | ====גאולת כ' כסלו==== | ||
באותו בית בו התגורר | באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד. | ||
משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר". | משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר". | ||
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}. | בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}. | ||
[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה. | [[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה. | ||
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד. | החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד. | ||
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{ | המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו. | ||
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד". | "החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד". | ||
למרות | למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}} | ||
סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה | סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}} | ||
== | ==מנהגי י"ט כסלו== | ||
על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: | {{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}} | ||
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}} | ||
יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים. | יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים. | ||
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו. | |||
== מגילת י"ט כסלו == | == מגילת י"ט כסלו == | ||
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" | {{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}} | ||
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}. | |||
מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה". | |||
והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג | |||
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו". | |||
את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות. | |||
==שינויים באופני ההנהגה== | ==שינויים באופני ההנהגה== | ||
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי" | לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}. | ||
{{י"ט כסלו}} | |||
==ראו גם== | |||
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] | |||
* [[ראש השנה לחסידות]] | |||
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]] | |||
* [[פטרבורג]] | |||
* [[מגילת י"ט כסלו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים | * הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן | ||
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]]. | |||
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]]. | |||
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]]. | |||
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים. | * '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים. | ||
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב. | |||
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57 | |||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
* הרב שלמה כץ, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] | * הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] | ||
* ועד חיילי בית דוד, '''[http:// | * ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}} | ||
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http:// | *הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}} | ||
* שניאור זלמן ברגר, '''[http:// | * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012) | ||
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}} | |||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]] | ||
[[קטגוריה:י"ט כסלו]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:09, 4 בדצמבר 2024
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך י"ט כסלו - חג הגאולה עם ערך זה, הסיבה לכך היא: אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן הוא כינויה של פרשיה במהחכה נאסר מייסדה של שיטת חסידות חב"ד - אדמו"ר הזקן על רקע ההתנגדות לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום י"ט בכסלו - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההלשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התייסדות תורת החסידות רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה המסחררת לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.
לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בחיטא, ואנשי הקבוצה םעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו התנגדות עזה, מצד רבנים רבים שבראשם הגר"א.
למרות ההתנגדות, תנועת החסידות התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת ווילנא. לאחר פטירת הגר"א בשנת תקנ"ח, הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות[1].
במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש על בגידה.
הלשנה על אדמו"ר הזקן הוגשה בד' סיוון תקנ"ח. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של חג השבועות הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר וילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום י' אלול תקנ"ח נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של ליטא, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא[2].
המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי חול המועד סוכות תקנ"ט באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי שמואל מונקס החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח אדמו"ר הזקן למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים[1]. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט[3].
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' יעקב סמיליאנער לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן. כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה[4].
בבית הסוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע למבצר הפטרופבלי בפטרבורג, שם הושם במאסר.
בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.
לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.
כל ימי שבתו של רבינו הזקן במבצר הפטרופבלי, נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.
במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של אדמו"ר הזקן אחד השרים החשובים ביותר ברוסיה, באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: בתורה[5] מסופר שכאשר אדם הראשון 'התחבא' מאלוקים בהיותו בגן עדן שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה רש"י אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".
תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.
ביום י"ט כסליו[6], התגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת החסידות, אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.
תיק החקירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גאולת י"ט כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום שלישי, "פעמיים כי טוב" - י"ט כסלו תקנ"ט, יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר בפטרבורג שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של החסיד ר´ מרדכי מליעפלי.
במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:
ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ד' לנו יום יט כסלו,
- יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של רבינו הקדוש נשמתו עדן,
- וכשקריתי בס'[פר] תהלים בפסוק 'פדה בשלום נפשי',
- קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.
גאולת כ' כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותו בית בו התגורר ר' מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' נטע נוטקין, מגדולי המתנגדים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.
משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' יהושע צייטלין משקלוב[7].
אנ"ש שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא[8], שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".
למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:
אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של המלך, שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?
סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה[9]
מנהגי י"ט כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – י"ט כסלו - חג הגאולה |
על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב אדמו"ר הרש"ב באגרת משנת תרס"ב:
בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת הבעש"ט. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...
— לקוטי דיבורים חלק ד, עמ' 1518
יום זה הינו יום התוועדות וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים.
בי"ט כסלו נוהגים לסדר חלוקת הש"ס, ועל פי הסדר המבואר באגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח". בליובאוויטש משנת תרס"ג ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.
מגילת י"ט כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מגילת י"ט כסלו |
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"[10].
מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת קה"ת "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".
והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".
את המגילה שנדפסה בשנת תרצ"ז, מסר אדמו"ר הריי"צ לתרגום ללשון הקודש - אשר נדפס בחוברת 'התמים' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת תשי"ב, עם הוספות.
שינויים באופני ההנהגה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ[דרוש מקור], שהשינוי היה באופן ההנהגה[דרושה הבהרה], וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר ניגון ברוך הוא אלקינו ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה[11].
| י"ט כסלו | ||
|---|---|---|
| חג הגאולה | מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן · י"ט כסלו - חג הגאולה · ראש השנה לחסידות | |
| מנהגי חג הגאולה | התוועדות חסידית · מגילת י"ט כסלו · שווארצע קאשע · חלוקת הש"ס | |
| שונות | דבר מלכות י"ט כסלו | |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תולדות אדמו"ר הזקן
- יהושע מונדשיין, המאסר הראשון - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בווילנה לאור מסמכים חדשים גם ישנים", תשע"ב.
- תולדות חב"ד בפטרבורג - שניאור זלמן ברגר.
- תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - שלום דובער לוין.
- נשיאים במאסר פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
- הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, מגילת חייו של הרב מליאדי - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
- קטונתי מכל החסדים, פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, שבועון כפר חב"ד גליון 1886, עמוד 57
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים -
- הרב שלמה כץ, סיפור המאסר והגאולה, באתר חב"ד בישראל, באדיבות התאחדות החסידים לקבלת פני משיח
- ועד חיילי בית דוד, ראש השנה לחסידות - קובץ י"ט כסלו תשע"ב
- הרב פרופסור יצחק קראוס, ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?, עיתון בשבע -
- שניאור זלמן ברגר, מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס, בית משיח, טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
- מכון אור החסידות, י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום
- הרב מרדכי מנשה לאופר, מאסר וגאולת רבנו הזקן, במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
- מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי להורדה
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מגילת י"ט כסלו, תשי"ב.
- ↑ ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין
- ↑ מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.
- ↑ ספר הצאצאים
- ↑ פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.
- ↑ רשימות היומן
- ↑ באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, אברהם פרץ, ימיר את דתו
- ↑ כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופרש"י "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.
- ↑ בית רבי
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמ' רכב.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.