עצמות ומהות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (52 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שמות}}'''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה) | {{שמות}} | ||
'''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה) | |||
==כינוי== | |||
הסיבה לכינוי זה, תובן בהקדים המבואר בחסידות, שכל מושג ומציאות הקיימים בסדר השתלשלות, יש להם 'גדר', הגדרה מסוימת בה הם מוגדרים. למשל,דבר גשמי - מוגדר ומוגבל במקום מסוים, בזמן מסוים, ובציור מסוים. הגדרה זו, מבטאת את אי אמתיותו ונכונותו של הדבר הגשמי, וזאת מכיון ש'אמת' פירושה דבר 'נכון', ואי אמת, שקר, דבר שאינו נכון. | |||
ואם-כן: כאשר מדובר על דבר מוגדר - הגדר שבו מבטא את אי נכונותו, כיון שקיומו נתון ונכון לגדרים מסוימים. | |||
לעומת זאת, כאשר מדובר אודות הקב'ה,עצמותו ית', המושלל מכל גדר והגבלה, על כך נאמר "ה' אלוקים אמת" ואומר ע"כ הרמב"ם שאין לך אמת כאמיתתו. ומבואר ע"כ, שיכולה להיות מציאות אמיתית, שאינה אמת לאמיתתה, כמבואר לעיל. דבר גשמי, מציאותו אכן נכונה, אך אך ורק בהסתכלות שטחית. בהסתכלות מעמיקה יותר - הוא אינו אמת, הוא נכון למעמד ומצב מסוים. תכונה זו אצל הקב"ה, אם אפשר לכנות זאת כ"תכונה" - נקראת "הפשטה". זה הכוונה דבר 'מופשט', כאדם המופשט מלבוש, כך שם זה מבטא הפשטה מגדרים והגדרות כל-שהם. זהו פירושו של המושג 'עצם'. דבר עצמי פירושו שזה העצם של הדבר, לא כפי שהוא מתייחס למשהו, ללא גדרים מסויימים. וזהו, במילים ספורות ובתמציתיות, פירוש המילה "עצמות". | |||
הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת הקבלה והחסידות | מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם ("[[קדמון]]") ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא ("אפשרי המציאות") מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו ("מחוייב המציאות"){{הערה|ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'}} | ||
לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי "אני הוי"ה לא שניתי", שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא מצוי ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]], אינם תופסים מקום ח"ו, ואפילו לא כערך טיפה מן הים כנגד האוקיינוס כולו. שכן לטיפה מן האוקיינוס יש איזה ערך בייחס לים הגדול, שכן שניהם מים וההבדל ביניהם הוא בכמות, אבל באיכות שניהם שווים. משא"כ לגביו ית' והעולמות, הוא אין ערוך כלל, שכן מדובר אודות '''סוג''' אחר לגמרי, צד אחד של רוחניות ועד שגם הרוחניות לא תופסת מקום כלל לגביו ית' וצד של גשמיות, נמצא שמלבד האין ערוך בכמות קיים גם אין ערוך באיכות, הסוג הוא אחר לגמרי. | |||
הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת [[הקבלה]] והחסידות, אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על ה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]] שדחק באחד מגדולי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]] הרב [[משה גוראריה]] שיסביר לו "מה זה עצמות". ההוא כמובן טען חזור וטעון ש"עצמות - אי אפשר להסביר!". אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה וניסה להסביר. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו בפניו ואמר לו "אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!"...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=46990&lang=he חסידים בוערים בנחלת בנימין] {{אינפו}}, להעיר שישנו סיפור מקביל בדיוק על ר' [[הלל מפאריטש]] שסטר לר' [[אייזיק מהומיל]]}}. | |||
אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''. | אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''. | ||
==אין סוף== | ==אין סוף== | ||
עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש בה את התכונות הבאות: | |||
א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה. | א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה. | ||
ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', | ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', ועל כן כל הגדרה והשגה שהיא - אינה שייכת לגבי [[עצמותו]] יתברך, על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה. | ||
ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'. | ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'. | ||
ד. "כשם שיש לו כח בבלי גבול יש לו כח בגבול" כלומר, למרות שהקב"ה כוחו הוא אין סופי ובלי גבול למרות זאת הוא יוכל להיכנס ולהצטמצם למקומות גשמיים. שכן מצינו במשכן ובביהמ"ק עניין של "נמנע הנמנעות" ו"מקום הארון אינו מן המידה" | |||
== מאור == | |||
לפעמים כשמדברים על עצמות מכנים אותו בתואר "מאור"{{הערה|ראה למשל [https://drive.google.com/file/d/1dGU0qIas0lgRG6TTQAstaj4TfgiNt_kb/view ד"ה [[ואתה תצווה]] תשמ"א]}}, שמבטא את זה שהכל מגיע ממנו, כמו מאור (למשל שמש) שהאור מגיע ממנו. | |||
למרות כל המעלות שבמונח "מאור", עדיין אין זה אמיתית העניין של עצמות אין סוף. שהמשמעות 'מאור' הוא שכל מציאותו הוא רק לתת אור. אבל כשמדברים על עצמות הרי "לא זהו עיקר האלוקות מה שמתהווים ממנו עולמות"{{הערה|תורה אור מגילת אסתר צט ב}}. זה נכון שכל מה שנברא מתהווים ממנו אבל זה לא ענינו ויכול להיות שדברים אחרים יתהוו ממנו{{הערה|אמנם ראה [https://drive.google.com/file/d/1dLygRssJpiG3_4LiYq5dj7awZwKQjJjY/view ד"ה החודש תשמ"ז] הערה 27}}. | |||
סיבה נוספת היא שמאור מוכרח להאיר, וזה מורה{{הערה|למרות שכשאומרים "אור" זה מורה על העדר היחס בין המאור והאור, עיין ערך [[אור ושפע]].}} על יחס כלשהו מהמאור להאור, שהאור הוא חלק בלתי נפרד ממציאות המאור ונחשב כחלק ממנו. אבל מכיוון שעצמותו יתברך מאיר בבחירתו ורצונו, ולא בהכרח, אין התייחסות כלל לעולמות, וח"ו לומר שהעולמות הם חלק בלתי נפרד ממנו שביכולתו לא להאיר ואז לא יהיו עולמות. | |||
לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה. | |||
אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא{{הערה|תחילת ד"ה "כי עמך" ב[[המשך תרס"ו]].}}. | |||
===אור אין סוף=== | ===אור אין סוף=== | ||
{{ערך מורחב|אור אין סוף}} | {{ערך מורחב|אור אין סוף}} | ||
אור אין סוף | אור אין סוף הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי. | ||
התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שמות ה']] | [[קטגוריה:שמות ה']] | ||
גרסה אחרונה מ־18:14, 4 ביולי 2024
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)
כינוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה לכינוי זה, תובן בהקדים המבואר בחסידות, שכל מושג ומציאות הקיימים בסדר השתלשלות, יש להם 'גדר', הגדרה מסוימת בה הם מוגדרים. למשל,דבר גשמי - מוגדר ומוגבל במקום מסוים, בזמן מסוים, ובציור מסוים. הגדרה זו, מבטאת את אי אמתיותו ונכונותו של הדבר הגשמי, וזאת מכיון ש'אמת' פירושה דבר 'נכון', ואי אמת, שקר, דבר שאינו נכון. ואם-כן: כאשר מדובר על דבר מוגדר - הגדר שבו מבטא את אי נכונותו, כיון שקיומו נתון ונכון לגדרים מסוימים. לעומת זאת, כאשר מדובר אודות הקב'ה,עצמותו ית', המושלל מכל גדר והגבלה, על כך נאמר "ה' אלוקים אמת" ואומר ע"כ הרמב"ם שאין לך אמת כאמיתתו. ומבואר ע"כ, שיכולה להיות מציאות אמיתית, שאינה אמת לאמיתתה, כמבואר לעיל. דבר גשמי, מציאותו אכן נכונה, אך אך ורק בהסתכלות שטחית. בהסתכלות מעמיקה יותר - הוא אינו אמת, הוא נכון למעמד ומצב מסוים. תכונה זו אצל הקב"ה, אם אפשר לכנות זאת כ"תכונה" - נקראת "הפשטה". זה הכוונה דבר 'מופשט', כאדם המופשט מלבוש, כך שם זה מבטא הפשטה מגדרים והגדרות כל-שהם. זהו פירושו של המושג 'עצם'. דבר עצמי פירושו שזה העצם של הדבר, לא כפי שהוא מתייחס למשהו, ללא גדרים מסויימים. וזהו, במילים ספורות ובתמציתיות, פירוש המילה "עצמות".
מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם ("קדמון") ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא ("אפשרי המציאות") מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו ("מחוייב המציאות")[1]
לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי "אני הוי"ה לא שניתי", שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא מצוי ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו כל הגילויים בעולמות, ואפילו באור אין סוף שלפני הצמצום, אינם תופסים מקום ח"ו, ואפילו לא כערך טיפה מן הים כנגד האוקיינוס כולו. שכן לטיפה מן האוקיינוס יש איזה ערך בייחס לים הגדול, שכן שניהם מים וההבדל ביניהם הוא בכמות, אבל באיכות שניהם שווים. משא"כ לגביו ית' והעולמות, הוא אין ערוך כלל, שכן מדובר אודות סוג אחר לגמרי, צד אחד של רוחניות ועד שגם הרוחניות לא תופסת מקום כלל לגביו ית' וצד של גשמיות, נמצא שמלבד האין ערוך בכמות קיים גם אין ערוך באיכות, הסוג הוא אחר לגמרי.
הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור להפשטת המושגים בתורת הקבלה והחסידות, אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על המשפיע ר' זלמן משה היצחקי שדחק באחד מגדולי חסידי חב"ד בתל אביב הרב משה גוראריה שיסביר לו "מה זה עצמות". ההוא כמובן טען חזור וטעון ש"עצמות - אי אפשר להסביר!". אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה וניסה להסביר. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו בפניו ואמר לו "אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!"...[2].
אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם מופשטת בעליל.
אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש בה את התכונות הבאות:
א. נמצא בכל מקום - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.
ב. אינו מוגדר ומוגבל כלל - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', ועל כן כל הגדרה והשגה שהיא - אינה שייכת לגבי עצמותו יתברך, על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה.
ג. מציאותו שונה - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.
ד. "כשם שיש לו כח בבלי גבול יש לו כח בגבול" כלומר, למרות שהקב"ה כוחו הוא אין סופי ובלי גבול למרות זאת הוא יוכל להיכנס ולהצטמצם למקומות גשמיים. שכן מצינו במשכן ובביהמ"ק עניין של "נמנע הנמנעות" ו"מקום הארון אינו מן המידה"
מאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפעמים כשמדברים על עצמות מכנים אותו בתואר "מאור"[3], שמבטא את זה שהכל מגיע ממנו, כמו מאור (למשל שמש) שהאור מגיע ממנו.
למרות כל המעלות שבמונח "מאור", עדיין אין זה אמיתית העניין של עצמות אין סוף. שהמשמעות 'מאור' הוא שכל מציאותו הוא רק לתת אור. אבל כשמדברים על עצמות הרי "לא זהו עיקר האלוקות מה שמתהווים ממנו עולמות"[4]. זה נכון שכל מה שנברא מתהווים ממנו אבל זה לא ענינו ויכול להיות שדברים אחרים יתהוו ממנו[5].
סיבה נוספת היא שמאור מוכרח להאיר, וזה מורה[6] על יחס כלשהו מהמאור להאור, שהאור הוא חלק בלתי נפרד ממציאות המאור ונחשב כחלק ממנו. אבל מכיוון שעצמותו יתברך מאיר בבחירתו ורצונו, ולא בהכרח, אין התייחסות כלל לעולמות, וח"ו לומר שהעולמות הם חלק בלתי נפרד ממנו שביכולתו לא להאיר ואז לא יהיו עולמות.
לפעמים במקום להביא משל מאור השמש, מביאים משל מאבן טובה שמפיצה אור. מה המשמעות? השמש - כל עניינה ומטרתה להאיר. אין לה בחירה בזה, וזהו נוגע לכל עצמותה.
אבן טובה, לעומת זאת, יש לה קיום משלה, יש לה תוכן עצמי גם בלי שהיא מאירה. אף אחד לא יקנה אבן טובה בשביל האור שלה. כך גם עצמות אין סוף - הוא קיים בקיום עצמי, ולא נוגע לו האם העולמות מתהווים או לא[7].
אור אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אור אין סוף |
אור אין סוף הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.
התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.
הערות שוליים
- ↑ ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'
- ↑ חסידים בוערים בנחלת בנימין
, להעיר שישנו סיפור מקביל בדיוק על ר' הלל מפאריטש שסטר לר' אייזיק מהומיל
- ↑ ראה למשל ד"ה ואתה תצווה תשמ"א
- ↑ תורה אור מגילת אסתר צט ב
- ↑ אמנם ראה ד"ה החודש תשמ"ז הערה 27
- ↑ למרות שכשאומרים "אור" זה מורה על העדר היחס בין המאור והאור, עיין ערך אור ושפע.
- ↑ תחילת ד"ה "כי עמך" בהמשך תרס"ו.