משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:56, 27 במאי 2024

הרב משה צבי נריה (כ"א בשבט תרע"ג - י"ט בכסלו תשנ"ו) (מנקין) - מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום כ"א שבט תרע"ג בעיירה לודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין, שכיהן כרב העיירה.

לאחר חג הפסח תרפ"ו, בגיל 13, נסע לישיבת מינסק בראשות הרב יהושע הורדונר. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת.

באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב'ליובאוויטשער שטיבל' של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר בוברויסק, מתלמידי הישיבה. במשך שנה שלמה למדו את שער היחוד והאמונה, ובחודש אלול את אגרת התשובה יחד עם קונטרס התפילה. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר. כשסיפר על כך לאביו, שהיה ממשפחת 'מתנגדים', סיפר לו, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב"ד. אביו מסר לו כי שיחותיו בחסידות של הרשב"ץ, מורו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם.

בתחילת שנת תרפ"ט עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי משה פיינשטיין. בליל כ"ג שבט תר"צ. נתפסו תלמידי הישיבה על ידי המשטרה. מפאת גילם הצעיר לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. משקלוב נסע היישר למוסקבה. באותם ימים החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.

במוסקבה היה אצל אחיו הרב יוסף מנקין; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, לימים מידידיו הקרובים.

באותם ימים ביקר בביתו של הרב אבא דוד גולדפיין, שם פגש את ר' דוד חנזין, וקבע חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת "בבא קמא" ולגירסא מסכת פסחים.

בזמן שהותו במוסקבה, עשה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו"ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו"ר הריי"צ ששלח לו את מלא הסכום.

ביום כ"ג סיון תר"צ קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות. כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.

עם עלייתו ארצה נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית.

בארץ היה מראשי תנועת בני עקיבא והקים את הישיבה הראשונה של התנועה בכפר הרא"ה.

נבחר לכנסת השביעית מטעם המפד"ל, כשפרש אמר שזו הייתה טעות מצידו ללכלך את ידיו בפוליטיקה, היה מקימי מפלגת 'מצ"ד' של הרב חיים דרוקמן.

נפטר בחג הגאולה י"ט בכסלו תשנ"ו.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב נריה היה קשר חזק עם חב"ד בכלל, ועם הרבי בפרט. הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. בשנת תשי"ח ביקש את ברכותיו של הרבי: "זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את הרבי לזכור אותי לטובה ולברכה".

במהלך היחידויות שלו הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו 'אתחלתא דגאולה', צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.

על חיבתו לתורת חסידות חב"ד, מוסיף ומספר הרב יגאל פיזם, ראש ישיבת חב"ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא"ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר "לקוטי תורה" של אדמו"ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר "היום יום" שחיבר הרבי.

הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קריית מוצקין, מוסיף ומספר: "כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל ראש השנה בספר "לקוטי תורה" בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ליחידות אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח האר"י ואף הניח תפילין נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של אדמו"ר הזקן ושל רבו הגרי"מ חרל"פ". רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה ספר התניא מונח על שולחנו.

לימוד החסידות שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב"ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: "לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב"ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב"ד...

במוצאי שמחת תורה תשמ"ד קיבל אחד מהבחורים שלמדו בכפר הרא"ה^[1] בקבוק משקה מהרבי עבור כפר הרא"ה. באותה תקופה אסרו עליו הרופאים לשתות אלכוהול, אולם ממשקה זה שתה באמרו שמשקה מהרבי אינו יכול להזיק.

בספרים שכתב וערך, מרבה הרב נריה לצטט מספרי חסידות חב"ד וניכר שהיה בקיא בהם.^[2] ‏‎

הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אייר תשי"ז הגיע הרב נריה לארה"ב לגייס כספים עבור הישיבה שלו, והרבי סייע לו בזאת על ידי שהעביר מסרים לאישים עמם היה אמור להיפגש בהם ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו.

במכתב שכתב הרב נריה הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בוודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרב חודקוב אל הגאון רבי ניסן טלושקין (שהייתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה"ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת המזרחי, בהשתדלות למען הישיבות".

גם בשנים שלאחר מכן עזר הרבי בגיוס כספים לבני עקיבא. במכתב מה' מנחם אב תשי"ח כותב הרבי בשולי הגילון: "אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו בארץ הקודש ת"ו, מתאים למכתבי לכת"ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו".

כמה חודשים אחר כך - י"א כסלו תשי"ט - כתב הרבי^[3]: "במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ"ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים . . מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי..."

הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה: "ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו..."

באותו ביקור שערך הרב נריה באביב תשי"ז, זכה להכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. אז דובר על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו "לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה". הרבי השיב לו על כך: "כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך".

במהלך אותו ביקור השתתף בהתוועדות שהתקיימה ביום ב' של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר תפילת המנחה ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו ברכת המזון והתפללו ערבית. כשהבחין כי עבר זמן צאת הכוכבים, יצא והתפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: "ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק".

באגרות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נריה נהג להתכתב עם הרבי, וכמה אגרות שקיבל מהרבי נדפסו בסדר אגרות קודש, להלן כמה מתוכם, שמראים על הקשר והקירבה של הרב נריה לרבי:

בתאריך א' ניסן תשט"ז^[4] כותב לו הרבי:

...נעם לי לקרות מכתבו אשר ישנם שיעורים קבועים בלימוד ספר התניא אחת לשבוע, והמשתתפים בשיעור מגלים ענין רב בהבנה. ואף שמובן ששיעור אחת לשבוע אינו מספיק כלל וכלל, ועכ"פ צריך להיות ע"פ מרז"ל שלא יעברו ג' ימים בלא (מאור שב)תורה היא פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא, שבדורנו זה היא תורת החסידות, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם בחו"ל כך, עאכו"כ בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה. ובוודאי לדווכתי' האריכות בזה אך למותר, ולא באתי בשורותי אלה אלא לקיים מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ולא נצרכה אלא להעדפה וכדלעיל ויה"ר מהשי"ת אשר יצליח להעמיד תלמידים יראי ד' לומדי תורה בטהרה ומקיימי מצות בהידור.

בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור.

נ.ב. מנצל הנני הזדמנות זו להודות לו על היחס הטוב והספר פנים יפות שמקבל את חברי צעירי אגו"ח שבאה"ק ת"ו שביקרו אותו איזה פעמים ובוודאי גם להבא יעשה כזה ויוסיף שזהו ג"כ מעודדם להוסיף אומץ בעבודתם בהפצת המעיינות חוצה.

במכתב מתאריך כ"א מנ"א, תשי"ט^[5] מורה הרבי לאחד מתלמידי ישיבתו שימשיך ללמוד בישיבה ולא ילך ללמוד מקצוע, והרבי כותב: כיון שנמצא בכפר הראה, מהנכון שיכנס שם להרב מ. צ. שליט"א נרי-ה, ויבאר לפניו את הבעיא שלו, ויכול להראותו גם מכתבי זה, ובוודאי אשר יפרט לו את הענין עוד יותר ויסבירו באם זקוק לעוד ביאור בזה.

בהזדמנויות נוספות כותב לו הרבי, שכיון שיש לו השפעה על חוקי המזרחי, שיתעסק בענין ההפרדה בזמן התפילה.

במכתב מכ"ד אלול תשי"ז^[6] כותב לו הרבי: ימים אלו קבלתי מכתב מידידי אשר באה"ק ת"ו, וכותבים וז"ל: יש פרצה בארגון נוער דתי, ובכמה נקודות התישבות שאין בהם בית כנסת קבוע, להתפלל בתערובות ר"ל ללא מחיצה כדין ולעיתים לפי אידיאולוגיא. יפנה נא לרב נרי' שבידו להפיע שם לתקן. עכ"ל.

ואם בענינים בלתי רצוים אמרו רז"ל אין אדם נחשב אלא אם כן יש בו, על אחת כמה וכמה במדה טובה שהיא מרובה. ואפילו אם תרצה לומר ת"ל שלע"ע אינו מרגיש שיש לו כח השפעה בכגון דא, אף שבטח זוכר שבשיחתנו נגענו גם בנקודה זו, הנה כיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית וכותבים מהתם להכא ועי"ז מהכא להתם, בוודאי כת"ר, בלשון החסידות, יתלבש בז"ה.

א. לתקן ככל האפשרי, ותקותי חזקה שיהי' בידו לתקן את הנ"ל. ובטח לא ימנע הטוב מלהודיעני ע"ד הצלחתו בזה.

י"א ניסן, ה'תשי"ח^[7] כותב לו הרבי: ... בעתו קבלתי מכתבו מענה על מכתבי. ובטח, ע"פ כתבו שם, ממשיך השתדלותו בכל האופנים האפשריים בענין ההפרדה..

תלמידיו בין חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, האיש שהביא את י"ט כסלו לחוגי ה'מזרחי' - מתוך שבועון בית משיח
נשמה בוערת, על יחסו לחסידות חב"ד לרגל היארצייט שלו בי"ט כסלו, גליון קרוב אליך ערב י"ט כסלו תשפ"א
הרב מרדכי מנשה לאופר, "למה צריך לשאוף מחנך", התקשרות, 1131, באתר של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
בחב"ד 'חוגגים' או 'צמים' ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות לרב נריה, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אורן פופר
↑ למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).
↑ היכל מנחם ג עמוד קנא
↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד
↑ אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט
↑ אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל
↑ אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ

[1] אורן פופר

[2] למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).

[3] היכל מנחם ג עמוד קנא

[4] אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד

[5] אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט

[6] אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל

[7] אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
+[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב נריה]]
-הרב '''משה צבי נריה''' (מנקין) – מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.
+הרב '''משה צבי נריה''' ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ג]] - [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ו]]) (מנקין) - מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.
-== אביו ומשפחתו ==
+== תולדות חיים ==
-נולד ביום [[כ"א]] [[שבט]] [[תרע"ג]] בעיירה הפולנית [[לודז']]. הוריו כינוהו בחיבה ‘מוישה הרשל’ה’.
+נולד ביום [[כ"א שבט]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[לודז']] שב[[פולין]] לאביו הרב [[פתחיה מנקין]], שכיהן כרב העיירה.
-אביו של הרב נריה - הרב [[פתחיה מנקין]], כבר כיהן במשרת רבנות בעיירה ושקד על לימודו יומם ולילה. ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו [[פולטבה]] שם היתה קהילה חב”דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי [[אלול]]-[[תשרי]]. בישיבת “תומכי תמימים” שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של ה[[אדמו"ר הרש"ב]].
+לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], בגיל 13, נסע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת.
-ר' פתחיה היה תלמיד חכם ושקדן גדול. על משפחתו, משפחת מנקין המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון חארקוב און פאלטרווע" = מנקין היא ‘השמנת’ של הערים חרקוב ופולטבה.
+באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] מפי ה[[משפיע]] הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב'ליובאוויטשער שטיבל' של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר [[בוברויסק]], מתלמידי הישיבה. במשך שנה שלמה למדו את [[שער היחוד והאמונה]], וב[[חודש אלול]] את [[אגרת התשובה]] יחד עם [[קונטרס התפילה]]. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר. כשסיפר על כך לאביו, שהיה ממשפחת '[[מתנגדים]]', סיפר לו, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של [[חסידות חב"ד]]. אביו מסר לו כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של [[הרבי הריי"צ]] מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם.
-מבני משפחת מנקין היו גם [[תמימים]] וחסידי חב"ד, כמו הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], מתלמידי  [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב [[אריה לייב ליפסקר]] ע”ה מלוד, אם משפחת ליפסקר.
+בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי [[משה פיינשטיין]]. בליל [[כ"ג שבט]] [[תר"צ]]. נתפסו תלמידי הישיבה על ידי המשטרה. מפאת גילם הצעיר לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. משקלוב נסע היישר למוסקבה. באותם ימים החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.
-== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת ==
+ב[[מוסקבה]] היה אצל אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע ל[[זיסל בונין]], לימים מידידיו הקרובים.
-לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], והוא בן 13, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’.
-באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ע”ה. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב’ליובאוויטשער שטיבל’ של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר [[בוברויסק]], מתלמידי הישיבה. גם הרב נריה היה ממשתתפי השיעור.
+באותם ימים ביקר בביתו של הרב [[אבא דוד גולדפיין]], שם פגש את ר' [[דוד חנזין]], וקבע חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת "בבא קמא" ולגירסא מסכת פסחים.
-במשך שנה שלמה למדו את [[שער היחוד והאמונה]], ובחודש אלול את [[אגרת התשובה]] יחד עם [[קונטרס התפילה]]. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר, שם שמעו דברי חסידות וניגנו ניגונים חסידיים דבקותיים.
+בזמן שהותו במוסקבה, עשה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו"ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ששלח לו את מלא הסכום.
-הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח תורת החסידות מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש. “כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]’, סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב”ד. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של הרבי הריי”צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...”, סיפר כעבור שנים הרב נריה.
+ביום [[כ"ג סיון]] [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות. כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.
+עם עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית.
+בארץ היה מראשי תנועת בני עקיבא והקים את הישיבה הראשונה של התנועה בכפר הרא"ה.
+נבחר לכנסת השביעית מטעם המפד"ל, כשפרש אמר שזו הייתה טעות מצידו ללכלך את ידיו בפוליטיקה, היה מקימי מפלגת 'מצ"ד' של הרב [[חיים דרוקמן]].
+נפטר בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ו]].
-בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הגאון הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי [[משה פיינשטיין]]. למעלה משנה שקד על לימודיו ב[[שקלוב]] עד שקלגסי השלטון הקומוניסטי פשטו על הישיבה.
+==קשריו עם הרבי==
+[[קובץ:משה צבי נריה כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב נריה לרבי לקראת יום הולדת הרבי, תשל"ב: "הבוחר בעמו ישראל וברועיו הנאמנים, יחזק ויאמץ כוחו וחילו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לעמוד בראש מערכות עם ד' ולהנהיג דורנו ברוב עוז ותפארה, עד יאיר על כולנו אור-תורת-אמת, אור גאולה וישועה. כעתירת הכותב וחותם בכבוד והדר, בהר הקודש בירושלים. משה צבי בהרב פתחיה נריה]]
+לרב נריה היה קשר חזק עם חב"ד בכלל, ועם הרבי בפרט. הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. בשנת [[תשי"ח]] ביקש את ברכותיו של הרבי: "זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את הרבי לזכור אותי לטובה ולברכה".
-היה זה ליל [[כ"ג]] ב[[שבט]] [[תר"צ]]. נתפסו ע"י המשטרה. מפאת גילם הצעיר - לרב נריה מלאו 16 שנים-  לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו.
+במהלך היחידויות שלו הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו '[[אתחלתא דגאולה]]', [[צניעות]] במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.
-הרב נריה נסע משקלוב היישר למוסקבה. באותם ימים הבין כי לא יוכל עוד להמשיך חיים יהודיים בתנאים שכאלו, והוא החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.
+על חיבתו לתורת [[חסידות חב"ד]], מוסיף ומספר הרב [[יגאל פיזם]], ראש ישיבת חב"ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא"ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר "[[לקוטי תורה]]" של אדמו"ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר "[[היום יום]]" שחיבר הרבי.
-== [[אדמו"ר הריי"צ]] מסייע לרב נריה ==
+הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רבה של קריית מוצקין, מוסיף ומספר: "כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל [[ראש השנה]] בספר "לקוטי תורה" בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ל[[יחידות]] אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח [[האר"י]] ואף הניח [[תפילין]] נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של [[אדמו"ר הזקן]] ושל רבו הגרי"מ חרל"פ". רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה [[ספר התניא]] מונח על שולחנו.
-כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה.
-באותם ימים ביקר בביתו של הרב [[אבא דוד גולדפיין]], שם פגש בבחור צעיר בשם [[דוד חנזין]], לימים חבר [[בי"ד רבני חב"ד בארה"ק]] וזקן רבני [[אנ”ש]]. לפי עדותו של הרב נריה, הרב חנזין עבר את כל הש”ס כבר בהיותו בן שבע עשרה בלבד. השניים התחבבו זה על זה, וקבעו חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ’רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת “בבא קמא” ולגירסא מסכת פסחים.
+לימוד ה[[חסידות]] שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב"ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: "לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב"ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב"ד...
-בזמן שהותו במוסקבה, עשה הרב נריה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו”ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו”ר הריי”צ ששלח לו את מלא הסכום!
+במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ד]] קיבל אחד מהבחורים שלמדו בכפר הרא"ה{{הערה|אורן פופר}} בקבוק משקה מהרבי עבור כפר הרא"ה. באותה תקופה אסרו עליו הרופאים לשתות אלכוהול, אולם ממשקה זה שתה באמרו שמשקה מהרבי אינו יכול להזיק.
-ואכן ביום [[כ"ג]] [[סיון]] [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות, וארבע שנים לאחר מכן יצא אף הרב חנזין את בריה”מ.
+בספרים שכתב וערך, מרבה הרב נריה לצטט מספרי חסידות חב"ד וניכר שהיה בקיא בהם.{{הערה| למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).}}
+‏‎
+===הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים===
+בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]] לגייס כספים עבור הישיבה שלו, והרבי סייע לו בזאת על ידי שהעביר מסרים לאישים עמם היה אמור להיפגש בהם ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו.
-== בארץ ישראל ==
+במכתב שכתב הרב נריה הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בוודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרב [[חודקוב]] אל הגאון רבי [[ניסן טלושקין]] (שהייתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה"ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת המזרחי, בהשתדלות למען הישיבות".
-כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.
+גם בשנים שלאחר מכן עזר הרבי בגיוס כספים לבני עקיבא. במכתב מה' [[מנחם אב]] [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: "אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מתאים למכתבי לכת"ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו".
-עם עלייתו ארצה נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית. הרב נריה לא ראה בכך דרך מנוגדת לשיטת רבו המובהק הרב קוק. אף הוא היה לו קשר חם עם חב”ד (ראה ערך.)
+כמה חודשים אחר כך - י"א כסלו [[תשי"ט]] - כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ג עמוד קנא}}: "במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ"ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים . . מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי..."
+הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה: "ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו..."
+באותו ביקור שערך הרב נריה באביב [[תשי"ז]], זכה להכנס ל[[יחידות]] ארוכה אצל הרבי. אז דובר על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו "לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה". הרבי השיב לו על כך: "כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך".
-== עם הרבי ==
+במהלך אותו ביקור השתתף ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב' של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר [[תפילת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין כי עבר זמן צאת הכוכבים, יצא והתפלל [[ערבית]] וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: "ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק".
-[[קובץ:משה צבי נריה כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב נריה לרבי לקראת יום הולדת הרבי, תשל"ב: "הבוחר בעמו ישראל וברועיו הנאמנים, יחזק ויאמץ כוחו וחילו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לעמוד בראש מערכות עם ד' ולהנהיג דורנו ברוב עוז ותפארה, עד יאיר על כולנו אור-תורת-אמת, אור גאולה וישועה. כעתירת הכותב וחותם בכבוד והדר, בהר הקודש בירושלים. משה צבי בהרב פתחיה זצ"ל נריה]]
-הקשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת [[תשי"ח]] אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את כ"ק אדמו"ר שליט"א לזכור אותי לטובה ולברכה”, הוא כותב. ובכלל, הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות.
-במהלך אותן יחידויות הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו ‘[[אתחלתא דגאולה]]’, צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.
+===באגרות הרבי===
+הרב נריה נהג להתכתב עם הרבי, וכמה אגרות שקיבל מהרבי נדפסו בסדר אגרות קודש, להלן כמה מתוכם, שמראים על הקשר והקירבה של הרב נריה לרבי:
-בראיון שהעניק פעם לערוץ 7, סיפר הרב נריה בהתפעלות את רשמיו מהרבי: “אישיות אדירה כזו שממש לא קמה כמותה בדורות האחרונים ביהדות העולם, גאון בנגלה ובנסתר, לא רק מנהיג חב”ד, אלא מפעיל גדול של יהדות העולם; ארגן ושלח חסידים לכל קצווי העולם, הרים את היהדות וקירב רחוקים. הייתי אצלו כמה פעמים והתרשמתי כל כך מן האישיות עצמה, מן המבט שחימם את הלב, התפיסה המהירה והזיכרון הפנומינלי, וכל דבר בהיקף כזה ויכולת כזאת מעל לדבר הטבעי, ומעל לכל, להנהיג ציבור כל כך גדול”.
+בתאריך א' ניסן תשט"ז{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4194.htm?q אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד]}} כותב לו הרבי:
-על חיבתו לתורת חסידות חב”ד, מוסיף ומספר הרב [[יגאל פיזם]], ראש ישיבת חב”ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא”ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר “[[לקוטי תורה]]” של אדמו”ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר “[[היום יום]]” שחיבר הרבי.
+...נעם לי לקרות מכתבו אשר ישנם שיעורים קבועים בלימוד ספר התניא אחת לשבוע, והמשתתפים בשיעור מגלים ענין רב בהבנה. ואף שמובן ששיעור אחת לשבוע אינו מספיק כלל וכלל, ועכ"פ צריך להיות ע"פ מרז"ל שלא יעברו ג' ימים בלא (מאור שב)תורה היא פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא, שבדורנו זה היא תורת החסידות, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם בחו"ל כך, עאכו"כ בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה. ובוודאי לדווכתי' האריכות בזה אך למותר, ולא באתי בשורותי אלה אלא לקיים מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ולא נצרכה אלא להעדפה וכדלעיל ויה"ר מהשי"ת אשר יצליח להעמיד תלמידים יראי ד' לומדי תורה בטהרה ומקיימי מצות בהידור.
-הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רבה של קרית מוצקין, מוסיף ומספר: “כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל ראש השנה בספר “לקוטי תורה” בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ליחידות אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח האר"י ואף הניח [[תפילין]] נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של [[אדמו”ר הזקן]] ושל רבו הגרי”מ חרל”פ”. רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה [[ספר התניא]] מונח על שולחנו.
+בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור.
-לימוד ה[[חסידות]] שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד...
+נ.ב. מנצל הנני הזדמנות זו להודות לו על היחס הטוב והספר פנים יפות שמקבל את חברי צעירי אגו"ח שבאה"ק ת"ו שביקרו אותו איזה פעמים ובוודאי גם להבא יעשה כזה ויוסיף שזהו ג"כ מעודדם להוסיף אומץ בעבודתם בהפצת המעיינות חוצה.
-===הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים===
+במכתב מתאריך כ"א מנ"א, תשי"ט{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6979.htm?q אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט]}} מורה הרבי לאחד מתלמידי ישיבתו שימשיך ללמוד בישיבה ולא ילך ללמוד מקצוע, והרבי כותב:
-בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]], כנראה על מנת לבסס את הישיבה שהקים. מסתבר כי הרב נריה עוד לא הכיר כל כך את עבודת גיוס המשאבים, והרבי התגייס כדי לסייע לו בזאת. “הרבי העביר מסרים לאישים עמם היה אמור בעלי הרב להיפגש. הרבי ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו”, מספרת רעייתו הרבנית רחל.
+כיון שנמצא בכפר הראה, מהנכון שיכנס שם להרב מ. צ. שליט"א נרי-ה, ויבאר לפניו את הבעיא שלו, ויכול להראותו גם מכתבי זה, ובוודאי אשר יפרט לו את הענין עוד יותר ויסבירו באם זקוק לעוד ביאור בזה.
-במכתב שכתב הרב נריה הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרב [[חודקוב]] ז”ל אל הגאון רבי [[ניסן טלושקין]] זצ”ל (שהיתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה"ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת המזרחי, בהשתדלות למען הישיבות”.
+בהזדמנויות נוספות כותב לו הרבי, שכיון שיש לו השפעה על חוקי המזרחי, שיתעסק בענין ההפרדה בזמן התפילה.
-על עזרה זו אפשר ללמוד מתוך עיון במכתביו של הרבי אל הרב נריה. ממכתבים אלו עולה כי השתדלות זו להשגת תקציבים עבור ישיבות בני עקיבא, נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במכתב מה’ מנחם אב [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: “אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו באה”ק ת”ו, מתאים למכתבי לכת”ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו”.
+במכתב מכ"ד אלול תשי"ז{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8130.htm אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל]}} כותב לו הרבי:
+ימים אלו קבלתי מכתב מידידי אשר באה"ק ת"ו, וכותבים וז"ל: יש פרצה בארגון נוער דתי, ובכמה נקודות התישבות שאין בהם בית כנסת קבוע, להתפלל בתערובות ר"ל ללא מחיצה כדין ולעיתים לפי אידיאולוגיא. יפנה נא לרב נרי' שבידו להפיע שם לתקן. עכ"ל.
-כמה חודשים אחר כך - י”א כסלו [[תשי"ט]] - כותב הרבי מכתב ארוך בו הוא מגלה כי פעל למען המוסדות של הרב נריה<REF>היכל מנחם ג עמוד קנא</REF>: “במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ”ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים ... מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי...”.
+ואם בענינים בלתי רצוים אמרו רז"ל אין אדם נחשב אלא אם כן יש בו, על אחת כמה וכמה במדה טובה שהיא מרובה. ואפילו אם תרצה לומר ת"ל שלע"ע אינו מרגיש שיש לו כח השפעה בכגון דא, אף שבטח זוכר שבשיחתנו נגענו גם בנקודה זו, הנה כיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית וכותבים מהתם להכא ועי"ז מהכא להתם, בוודאי כת"ר, בלשון החסידות, יתלבש בז"ה.
-הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה: “ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו...”. יש לזכור כי באותם שנים מפא"י שלטה ב[[ארץ הקודש]] שלטון ללא מצרים, והם עשו כל שביכולתם כדי להכניס ילדים רבים ככל האפשר למוסדות שחינכו בחינוך כפרני.
+א. לתקן ככל האפשרי, ותקותי חזקה שיהי' בידו לתקן את הנ"ל. ובטח לא ימנע הטוב מלהודיעני ע"ד הצלחתו בזה.
-באותו ביקור שערך הרב נריה באביב [[תשי"ז]], זכה להכנס ל[[יחידות]] ארוכה אצל הרבי. במסגרת אותה יחידות דיברו השניים כמובן מאליו על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו “לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה”. הרבי השיב לו על כך: “כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך”.
+י"א ניסן, ה'תשי"ח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8150.htm?q אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ]}} כותב לו הרבי:
+... בעתו קבלתי מכתבו מענה על מכתבי. ובטח, ע"פ כתבו שם, ממשיך השתדלותו בכל האופנים האפשריים בענין ההפרדה..
-במהלך אותו ביקור השתתף הרב נריה ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב’ של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר [[תפלת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין הרב נריה כי עבר זמן צאת הכוכבים, החליט שעל פי הדין רצוי יותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולהתפלל ערבית כעת, ולכן יצא בשקט החוצה, התפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: “ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק”.
+==תלמידיו בין חסידי חב"ד==
+* הרב [[דוד קרץ]]
+* הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]
+* הרב [[יוסף הרטמן]]
+* הרב [[אורן פופר]]
+* הרב [[רפאל עמוס קרניאל]]
+* הרב [[יוסף יהודא מרטון]]
+* ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]
 == קישורים חיצונים ==
-*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 '''האיש שהביא את י"ט כסלו לחוגי ה'מזרחי''''] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 '''האיש שהביא את [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לחוגי ה'מזרחי''''] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
+*'''[https://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/pdf/pdf459/Karov-346-E.pdf נשמה בוערת]''', על יחסו לחסידות חב"ד לרגל היארצייט שלו בי"ט כסלו, גליון קרוב אליך ערב י"ט כסלו תשפ"א
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12245&CategoryID=2046 "למה צריך לשאוף מחנך"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', 1131, באתר של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_37.html בחב"ד 'חוגגים' או 'צמים' ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות לרב נריה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:נריה, משה צבי}}
 [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
+[[קטגוריה:חברי כנסת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]