לדלג לתוכן

רפאל עמוס קרניאל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרב רפאל עמוס קרניאל

הרב קרניאל עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בזאל הגדול ב-770
לידה ה' תשרי ת"ש
פטירה י"ז טבת תשס"ח
מקום קבורה הר המנוחות
מקום מגורים כפר חב"ד, כפר מיימון
תחומי עיסוק מחנך, סופר, מרצה ומנחה אירועים
רבותיו הרבי, הרב משה צבי נריה, המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי
בת זוג מרת הענא פריווע קרניאל

הרב עמוס קרניאל (ה' תשרי ת"שי"ז טבת תשס"ח) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' תשרי ת"ש לר' אהרן קמינקר שעלה מספר שנים קודם לכן ממחוז בסרביה שבברית המועצות.

למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה שם למד יחד עם ר' רפאל צבי הרטמן (בשנים תשט"ו-תשט"ז) ולאחמ"כ למד בבית הספר מקווה ישראל.

הכרותו הראשונית עם חסידות חב"ד הייתה בעת שירותו בצה"ל, בעת שנערכו ערבי חב"ד על ידי ר' מרדכי צבי גרינוולד.

בשנת תשי"ט הוא וחבריו נמנו על מייסדי כפר מיימון.

בשנת תש"כ התקרב לחסידות על ידי הרב רפאל צבי הרטמן ואחיו הרב יוסף הרטמן שהביאו אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בעקבות כך הפך לימים לחסיד חב"ד[1]

לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת תשכ"א התיישב ברוגלית ולאחר תקופה כמחנך בבית הספר שם התיישב בכפר מיימון ושימש שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש, במסגרת פעולותיו במקום הקים מקווה טהרה ופעל מסביב לשעון.

עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה וכיהן כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

במסגרת עבודתו החינוכית שימש כרב בית הספר החקלאי מקווה ישראל, כמנהל בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בשכונת ג'סי כהן בחולון, כמנהל בית הספר חב"ד בברוש ותפקידים נוספים.

היה ממתפללי בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד). שם פעל יחד עם ר' פסח משה זיידה שילדים יגידו תהלים בכל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר בוועד המוסיפין בכפר חב"ד.

ילדי כפר חב"ד זוכרים איך היה זוכר כל אחד ואחד בשמו הפרטי וקורא לו בחיבה גדולה ואומר לו את פסוקו האישי.

פעל רבות במושב צפריה בקירוב וארגן סעודת משיח במקום מידי שנה.

כמו כן נאם והנחה כינוסי ילדים רבים בבתי חב"ד רבים ברחבי הארץ.

במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.

עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' ישראל הלפרין ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.

בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל.

למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר בי"ז טבת תשס"ח.

הלוויתו התקיימה בו ביום ויצאה מביתו בכפר חב"ד אל עבר הר המנוחות שם נטמן.

בחודש שבט תשס"ט הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני[2]. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת תשע"ח לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית[3].

רעייתו המחנכת הני קרניאל נפטרה בכ"ד בטבת תשפ"ד בגיל שמונים ושלוש.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קרניאל בשנותיו האחרונות

בשנת תשכ"ג לראשונה כתב לרבי ואף נרשם לספר החסידים באותה השנה, בהמשך אותה השנה שאל את הרבי היכן לצאת לשליחות והרבי הורה לכפר מיימון.

בשנת תשכ"ד קיבל הצעה למשרת ניהול וכתב לרבי והרבי כתב שיעשה כן אם אין בכך השגת גבול. [4]

בשנת תשל"ג הגיע בפעם הראשונה לחצרות קודשינו ונכנס ליחידות אצל הרבי ושהה ביחידות במשך עשרים ושלוש דקות, הוראה מעניינת שקיבל ר' עמוס באותה יחידות הייתה שהוא יכול לאכול סעודה שלישית שכן כך נהג מאז שהצטרף לתנועת חב"ד ולא ידע שבחב"ד לא נהוג לאכול בסעודה שלישית.

בשנת תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב שלמה מאיר יששכר מארק לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי על מספר מקומות לגור בהם והרבי הקיף את כפר חב"ד.

בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים.

כמו כן קיבל ר' עמוס מענות רבות בנוגע לנושאים שונים, כגון: מענה לאסירים לקראת חג הפסח ועוד כיו"ב.

ספרים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ימים בהירים - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
  • סידורון.
  • סיפורים הנחמדים מזהב.
  • סדר ספירת העומר[5] (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סיפור התקרבותו
  2. חב"ד אינפו.
  3. אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק
  4. המענה הודפס לימים בתשורה לחתונת נכדו הרב מנחם מענדל גליס ולאחמ"כ בקובץ בענייני אחדות והשגת גבול שהוצא על ידי שלוחי הרבי במוסקבה
  5. דוגמא.