רפאל עמוס קרניאל
| הרב רפאל עמוס קרניאל | |
|---|---|
 הרב קרניאל עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בזאל הגדול ב-770 | |
| לידה | ה' תשרי ת"ש |
| פטירה | י"ז טבת תשס"ח |
| רבותיו | הרבי, הרב משה צבי נריה, המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי |
הרב עמוס קרניאל (ה' תשרי ת"ש – י"ז טבת תשס"ח) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' תשרי ת"ש לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מברית המועצות. למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים תשט"ו-תשט"ז). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב רפאל צבי הרטמן שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד[1] לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת תשכ"א התיישב בכפר מימון והיה שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש.
עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
היה ממתפללי בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד). שם פעל יחד עם ר' פסח משה זיידה שילדים יגידו תהילים כל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר בוועד המוסיפין בכפר חב"ד.
פעל רבות במושב צפריה בקירוב וארגן סעודת משיח במקום מידי שנה.
כמו כן נאם והנחה כינוסי ילדים רבים בבתי חב"ד רבים ברחבי הארץ.
במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.
עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' ישראל הלפרין ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.
בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר בי"ז טבת תשס"ח.
בחודש שבט תשס"ט הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני[2]. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת תשע"ח לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית[3].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ג לראשונה כתב לרבי ואף נרשם לספר החסידים באותה השנה. כמו כן שאל את הרבי היכן לצאת לשליחות והרבי הורה לכפר מיימון. בשנת תשל"ג הגיע בפעם הראשונה לחצרות קודשינו ונכנס ליחידות אצל הרבי. בשנת תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב שלמה מאיר יששכר מארק לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי ונענה כי עליו לעבור להתגורר בכפר חב"ד. בשנת תשל"ו הגיע עוד הפעם לרבי והפעם עם רעייתו, ביחידות הרבי נתן לבני הזוג נרות שבת וסידורים. [4]. בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים. כמו כן קיבל ר' עמוס מענות רבות בנוגע לנושאים שונים,כגון: מענה לאסירים לקראת חג הפסח ועוד כיו"ב.
ספרים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ימים בהירים - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
- סידורון.
- סיפורים הנחמדים מזהב.
- סדר ספירת העומר[5] (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת הני ע"ה - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר בנחלת הר חב"ד ומחשובות נשות החינוך בחב"ד- (נפטרה כ"ד טבת תשפ"ד בגיל 83).
- בנו, הרב בנימין קרניאל - שליח הרבי מנהל בית חב"ד גדרה.
- בנו, הרב אהרון קרניאל - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בני עייש.
- בנו, הרב דובער קרניאל - בית שמש.
- בתו, חדוה אשת הרב שלמה מאיר מארק, נחלת הר חב"ד.
- בתו, נאוה אשת הרב ישראל גליס - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד דימונה.
- בתו, תמי אשת הרב חיים צבי וולף - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ירוחם.
- בתו, לאה אשת הרב זלמן וולף, נחלת הר חב"ד.
- בתו, חני אשת הרב אוריאל שחר- משלוחי הרבי לדימונה.
- בתו, יעל אשת הרב שמעון ברגמן - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
- בתו, תהילה אשת עורך הדין הרב שמואל גרינפלד, גבעת שמואל.
- בתו, נחמה אשת הרב מנחם מענדל גאנזבורג, טורונטו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב הרטמן קם וסיפר: "כיצד משפט קטן הפך למהפכה אדירה?"
- עשור להרה"ח ר' עמוס קרניאל ע"ה ● זכרון להולכים
- תיעוד מהתוועדות עם הרב עמוס קרניאל
הערות שוליים
- ↑ סיפור התקרבותו
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק
- ↑ עפ"י בתו בסרטון על מבצע נש"ק
- ↑ דוגמא.