ימי בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(55 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ימי '''בין המצרים''', שהם בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נחשבים לימי דין. דיני אבל שונים נוהגים בימים אלו, - מלבד דיני האבל הקשורים לשעה באאב ולשבוע שחל בו, - ביניהם: איסור לישא נשים, ממעטים בשמחות, וכו'.
[[קובץ:בין המיצרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חורבן בית המקדש]]
ימי '''בין המצרים''' - או בכינוי '''שלושת השבועות''' - הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] - יום בקיעת החומות של [[ירושלים]], ובין [[תשעה באב]] - יום חורבן [[בית המקדש]] פעמיים, {{קח| בית המקדש |הראשון|}} על ידי נבוכדנצר מלך בבל, ו{{קח|בית המקדש |השני}} על ידי טיטוס קיסר רומי. ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש [[חודש אב]] עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.


בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF>
ימי בין המצרים [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|יהפכו לששון ולשמחה]] ב[[ביאת המשיח]], והרבי מוסיף שיש להתחיל כבר כעת לטעום מכך על ידי הרגשת התוכן הפנימי שבחורבן וה[[גלות]], שכוונתם היא העלייה הגדולה שתצמח מהם בגאולה.


בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]</REF>
==ענינם==
אף על פי שימי בין המצרים הם ימי אבל וחורבן, הרי שבמבט עמוק יותר מגלה הרבי שגם בהם מודגשת הכוונה והתכלית שבשבילה היה החורבן, כדי להגיע לגאולה נעלית יותר. זו הסיבה שימי בין המצרים נקראים "'''שלושת''' השבועות" (ולא "כ"א יום" וכדומה), כיון שהמספר [[שלוש]] רומז ל[[בית המקדש השלישי]]. היינו שכל מטרת הירידה והחורבן, היא להגיע לעליה הגדולה ביותר שבבית המקדש השלישי, שגדול ונעלה יותר מהבית הראשון והשני{{הערה|ראה שיחת ש"פ מטות מסעי תש"נ. ועוד.}}.


בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף בענינים של "ציון במשפט תפדה", דהיינו: להוסיף בלימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, ובצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות.
ענין זה מתגלה במיוחד בדור האחרון, שבו רואים שב[[חודש תמוז]] ישנו - עוד '''לפני''' ימי בין המצרים והאבלות - את [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]], [[י"ב-י"ג תמוז]]. וזה מגלה את ענינו הכללי של חודש זה: שתכלית הכוונה של אירועי החורבן שקרו בו, אינה אלא בשביל הגאולה. ורואים זאת בגלוי עוד לפני שמתחילים ימי בין המצרים - כדי שמלכתחילה ידע היהודי את ענינם הפנימי, שהוא הגאולה. ולכן אף על פי שיהודי מוכרח לשמור על דיני האבלות כנפסק ב[[שולחן ערוך]], הוא מחפש עצות כיצד להוסיף בשמחה באופן המותר, כגון לימוד תורה במיוחד בעניני בית הבחירה, סיומי מסכת ועוד (ראה להלן בפיסקא 'הוראות הרבי'){{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת יב-יג תמוז (ע' 308).}}.


== תשעת הימים ==
==דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)==
בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכתות]] בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,<REF>שם.</REF> ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת ש"פ דברים תנש"א}}.
בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.


החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.  
* אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
* נוהגים שלא לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
* נוהגים שלא לערוך [[נישואין]] בזמן זה{{הערה|בקהילות מסוימות נהוג להנשא עד ר"ח אב. וראה התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 79 הערה 19}}.
* אין מסתפרים.
* אין מברכים [[ברכת שהחיינו]] (גם לא בשבת).


הרבי עורר כמה פעמים ללמוד בימים אלו את הלכות בין המצרים ותשעה באב.
===הוראות הרבי===
* בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]}}.


בתשעת הימים אסור ללבוש בגדים מכובסים שלא לבשו עדיין.
* בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי [[לימוד עניני בית הבחירה|ללמוד את הלכות בית הבחירה]] בימי בין המצרים{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]}}.
 
* בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: [[לימוד התורה]] ובפרט בענייני בית הבחירה, ב[[צדקה]] - הוספה ב[[צדקה]] יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
 
== תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה באב) ==
 
===מנהגי תשעת הימים===
* נוהגים שלא לשתות [[יין]] ולא לאכול בשר.
* נוהגים שלא ללבוש [[בגד|בגדים]] מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל ה[[בגד|בגדים]] לפני, או בדיעבד במקרה ששכחו ללבוש לפני ראש חודש לדרוך על הבגד כדי שיאבד את גיהוצו)
   
   
הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.<REF>מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].</REF>
הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטן מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולה אותם על הקולב לסימן שכבר לבשום, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב{{הערה|1=מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].}}.
 
בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים|סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ואף להתחיל עם הסיומים לפני ר"ח מנחם אב{{הערה|משיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ט, התוועדויות עמ' 74.}}, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,{{הערה|1=שם.}} ובשנת [[תנש"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערה|[[דבר מלכות דברים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א]].}}.


את לימודי ה[[חת"ת]] של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור ה[[רמב"ם]] היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.<REF>הרבי.</REF>
החומרות שנוהגים מתחילות מראש [[חודש אב]] ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.


הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
==ראו גם==
*[[שבת חזון]]


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/bein_hametzarim לקוטי שיחות מועדים - בין המצרים] {{מפתח}}
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה]''' - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ו]]
*'''לקט משיחות הרבי לימי בין המצרים''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&st=&pgnum=243&hilite= שערי המועדים - תמוז, ע' רנט] ואילך
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 ימי בין המצרים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 ימי בין המצרים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3730544#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content על מה אנחנו בוכים ומתאבלים בבין המיצרים?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/691234/ רבי יומי: (בקרוב) נרקוד בתשעת הימים יותר מימים רגילים]''' {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/139984 הרבי: זה הדבר שהקב"ה מצהיר עליו שבזכותו שווה להביא משיח], משיחת [[כ"א תמוז]] [[תשכ"א]], באתר [[COL]]{{וידאו}}
*הרב שלום דובער וולף, '''[https://chabad.info/moshiach/687819/ התגלות הפנימיות של ימים אלו, שלב אחר שלב • סקירה]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/163895 התוכן הפנימי של בין המיצרים]''', שיעור חסידות מאת הרב מרדכי פרקש {{COL}}
;הלכות ומנהגים:
*תרשימים הלכתיים בהפקת [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf שלושת השבועות - בין המיצרים]''' (תשפ"ב) {{*}} '''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D.pdf תשעת הימים]''' (תשפ"א) {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/11-07-2021-16-58-13-The-Nine-Days-5781.pdf מדריך הלכתי - הרב ברוין]'''
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/688418/ שלושת השבועות עם מכון הלכה חב"ד]''', שיעור הלכתי מאת הרב מאור כהן {{וידפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים]
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47595 דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47595 דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בהלכות תשעת הימים] מאת הרב [[יקותיאל פרקש]]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בהלכות תשעת הימים] מאת הרב [[יקותיאל פרקש]]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534241 מה עושים ומה לא עושים בתשעת הימים?] - אתר {{בית חבד}}
 
{{בין המיצרים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:בין המצרים|*]]

גרסה אחרונה מ־03:52, 28 ביולי 2024

ציור המתאר את חורבן בית המקדש

ימי בין המצרים - או בכינוי שלושת השבועות - הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז - יום בקיעת החומות של ירושלים, ובין תשעה באב - יום חורבן בית המקדש פעמיים, הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל, והשני על ידי טיטוס קיסר רומי. ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.

ימי בין המצרים יהפכו לששון ולשמחה בביאת המשיח, והרבי מוסיף שיש להתחיל כבר כעת לטעום מכך על ידי הרגשת התוכן הפנימי שבחורבן והגלות, שכוונתם היא העלייה הגדולה שתצמח מהם בגאולה.

ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף על פי שימי בין המצרים הם ימי אבל וחורבן, הרי שבמבט עמוק יותר מגלה הרבי שגם בהם מודגשת הכוונה והתכלית שבשבילה היה החורבן, כדי להגיע לגאולה נעלית יותר. זו הסיבה שימי בין המצרים נקראים "שלושת השבועות" (ולא "כ"א יום" וכדומה), כיון שהמספר שלוש רומז לבית המקדש השלישי. היינו שכל מטרת הירידה והחורבן, היא להגיע לעליה הגדולה ביותר שבבית המקדש השלישי, שגדול ונעלה יותר מהבית הראשון והשני[1].

ענין זה מתגלה במיוחד בדור האחרון, שבו רואים שבחודש תמוז ישנו - עוד לפני ימי בין המצרים והאבלות - את חג הגאולה, י"ב-י"ג תמוז. וזה מגלה את ענינו הכללי של חודש זה: שתכלית הכוונה של אירועי החורבן שקרו בו, אינה אלא בשביל הגאולה. ורואים זאת בגלוי עוד לפני שמתחילים ימי בין המצרים - כדי שמלכתחילה ידע היהודי את ענינם הפנימי, שהוא הגאולה. ולכן אף על פי שיהודי מוכרח לשמור על דיני האבלות כנפסק בשולחן ערוך, הוא מחפש עצות כיצד להוסיף בשמחה באופן המותר, כגון לימוד תורה במיוחד בעניני בית הבחירה, סיומי מסכת ועוד (ראה להלן בפיסקא 'הוראות הרבי')[2].

דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

  • אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
  • נוהגים שלא לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
  • נוהגים שלא לערוך נישואין בזמן זה[3].
  • אין מסתפרים.
  • אין מברכים ברכת שהחיינו (גם לא בשבת).

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה באב)[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגי תשעת הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נוהגים שלא לשתות יין ולא לאכול בשר.
  • נוהגים שלא ללבוש בגדים מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל הבגדים לפני, או בדיעבד במקרה ששכחו ללבוש לפני ראש חודש לדרוך על הבגד כדי שיאבד את גיהוצו)

הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטן מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולה אותם על הקולב לסימן שכבר לבשום, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב[6].

בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות וסעודת מצווה בתשעת הימים, ואף להתחיל עם הסיומים לפני ר"ח מנחם אב[7], ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,[8] ובשנת תנש"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל[9].

החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלכות ומנהגים
בין המיצרים
ציר הזמן חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא
מנהגים לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם
חוברות וספרים אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה
ניגונים ניגון ציון במשפט תפדה

הערות שוליים

  1. ↑ ראה שיחת ש"פ מטות מסעי תש"נ. ועוד.
  2. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת יב-יג תמוז (ע' 308).
  3. ↑ בקהילות מסוימות נהוג להנשא עד ר"ח אב. וראה התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 79 הערה 19
  4. ↑ שלשלת היחס עמ' (25)
  5. ↑ שלשלת היחס עמ' (26)
  6. ↑ מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.
  7. ↑ משיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ט, התוועדויות עמ' 74.
  8. ↑ שם.
  9. ↑ שיחת שבת פרשת דברים תנש"א.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ימי_בין_המצרים&oldid=704714"