לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
לחם הפנים הוא כינוי לשנים עשר לחמים שהיו מוצבים בבית המקדש על השולחן והיו מוחלפים מדי שבת. לאחר שבוע על השולחן אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ 24 מתנות כהונה.
[[קובץ:לחם הפנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של לחם הפנים לפי חלק מן הדיעות]]
'''לֶחֶם הַפָּנִים''' הוא השם לשנים-עשר לחמים שהיו מוצבים ב[[משכן]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]] על [[השולחן]] והיו מוחלפים מדי [[שבת]].  


לאחר שבוע שהיה לחם הפנים על [[השולחן]], אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ-24 מתנות כהונה.


ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד{{הערה|במדבר ד.}}, ולחם המערכה{{הערה|דברי הימים א, ט.}}.
 
 
== מקור השם ==


==מקור השם==
ניתנו מספר סיבות לשם לחם הפנים:
ניתנו מספר סיבות לשם לחם הפנים:


ללחם יש צורה עם הרבה פנים. כדברי בן זומא (מנחות י"א ד): "ונתת על השולחן לחם פנים" (שמות כה,ל), שיהא לו פנים הרבה.  
א. ללחם יש צורה עם '''הרבה פנים'''. כדברי בן זומא{{הערה|1=מנחות יא, ב.}}: "ונתת על השולחן לחם פנים"{{הערה|1=שמות כה, ל.}}, שיהא לו פנים הרבה.
הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש.  
ב. הלחם מוצב '''בפנים''', בתוך המקדש.  
הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן לפני המלך.  
ג. הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן '''לפני המלך'''.  


==מקור המצווה==
== מקור המצווה ==
ב[[פרשת תרומה]]{{הערה|1=שמות כ"ה.}} נאמר, לאחר תאור השולחן: "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".


בפרשת תרומה (שמות כ"ה) נאמר, לאחר תאור השולחן: "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".
ב[[פרשת אמור]]{{הערה|1=ויקרא כ"ד.}} נאמר: "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם."


בפרשת אמור (ויקרא כ"ד) נאמר: "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם."
הלכות לחם הפנים מופיעות במשנה ב[[מסכת מנחות]] ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק יא של מנחות. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף [[מסכת סוכה]].


הלכות לחם הפנים מופיעות במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק יא של מנחות. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף מסכת סוכה.
==דיני המצווה==
לחם הפנים נאפה [[מצה]] ולא היה [[חמץ]].


הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג 'תמיד' משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות ב[[המנורה|מנורה]], שם לפי רוב הדעות הכוונה ב'תמיד' זה רק בלילה.


לחם הפנים היה מוצב על השולחן בשתי ערימות, כל ערימה מכילה שש חלות. יחד עם הלחם היו מניחים על השולחן לבונה (שרף שהופק מעץ הלבונה). הלחם שהורד מן השולחן, היה מחולק בין הכהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.
== דיני המצווה ==


לחם הפנים נאפה מצה ולא היה חמץ.
===עשיית הלחם===
את הלחם הכינו ואפו בלשכת 'עושי לחם הפנים'.


הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג תמיד משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות במנורה, שם לפי רוב הדעות הכוונה בתמיד זה רק בלילה.
בגמרא מסופר{{הערה|יומא לח, א.}} שבבית המקדש היתה משפחת אומנים בשם בית גרמו שהיו מומחים בהכנת לחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.


לחם הפנים היה מחולק בין הכהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.
==ניסים שנעשו בלחם הפנים==
 
חז"ל מנו ארבעה ניסים שנעשו בלחם הפנים. ביניהם:
המשנה במסכת יומא מספרת שבית גרמו היו מומחים בהכנתלחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.


א. הם נשמרו טריים במשך שבוע.
ב. חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה.


==קישורים חיצוניים==
== ניסים שנעשו בלחם הפנים ==
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2200400 לחם הפנים: כיצד ומדוע היו אופים את הלחם המיוחד בבית המקדש] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
 
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1213806 חלות טריות לאלוקים • סיפור] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
חז"ל מנו ארבעה ניסים שנעשו בלחם הפנים. ביניהם:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55949 נחשף המתכון ללחם הפנים] {{אינפו}}


הם נשמרו טריים במשך שבוע
{{הערות שוליים}}
חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

גרסה אחרונה מ־16:50, 3 במרץ 2024

הדמיה של לחם הפנים לפי חלק מן הדיעות

לֶחֶם הַפָּנִים הוא השם לשנים-עשר לחמים שהיו מוצבים במשכן ולאחר מכן בבית המקדש על השולחן והיו מוחלפים מדי שבת.

לאחר שבוע שהיה לחם הפנים על השולחן, אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ-24 מתנות כהונה.

ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד[1], ולחם המערכה[2].

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניתנו מספר סיבות לשם לחם הפנים:

א. ללחם יש צורה עם הרבה פנים. כדברי בן זומא[3]: "ונתת על השולחן לחם פנים"[4], שיהא לו פנים הרבה. ב. הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש. ג. הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן לפני המלך.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרשת תרומה[5] נאמר, לאחר תאור השולחן: "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".

בפרשת אמור[6] נאמר: "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם."

הלכות לחם הפנים מופיעות במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק יא של מנחות. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף מסכת סוכה.

דיני המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחם הפנים נאפה מצה ולא היה חמץ.

הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג 'תמיד' משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות במנורה, שם לפי רוב הדעות הכוונה ב'תמיד' זה רק בלילה.

לחם הפנים היה מוצב על השולחן בשתי ערימות, כל ערימה מכילה שש חלות. יחד עם הלחם היו מניחים על השולחן לבונה (שרף שהופק מעץ הלבונה). הלחם שהורד מן השולחן, היה מחולק בין הכהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.

עשיית הלחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

את הלחם הכינו ואפו בלשכת 'עושי לחם הפנים'.

בגמרא מסופר[7] שבבית המקדש היתה משפחת אומנים בשם בית גרמו שהיו מומחים בהכנת לחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.

ניסים שנעשו בלחם הפנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל מנו ארבעה ניסים שנעשו בלחם הפנים. ביניהם:

א. הם נשמרו טריים במשך שבוע. ב. חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. במדבר ד.
  2. דברי הימים א, ט.
  3. מנחות יא, ב.
  4. שמות כה, ל.
  5. שמות כ"ה.
  6. ויקרא כ"ד.
  7. יומא לח, א.