הבדלים בין גרסאות בדף "פורטל:ניגוני חב"ד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(+)
 
(157 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל:ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}
 +
{{{{שם הדף המלא}}/מבוא}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה|<big>פורטל ניגוני חב"ד</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}
  
שלוש מאות ארבעים ושש '''ניגוני חב"ד''' "רשמיים", בנוסף לכמאתיים ניגונים "בלתי-רשמיים" - זהו משקלו של המושג 'ניגונים' אצל [[חסידי חב"ד]]. מיוחדים ושונים במינם הם ניגונים אלו. רובם ככולם רציניים, מוחיים וגם סגנונם החיצוני אופי מיוחד להם, עד שעל נקלה נכירם ונבדילם מבין שאר סוגי נגינות החסידים, בנימתם הפנימית כבצורתם החיצונית.
+
{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="4"
 +
|-valign="top"
 +
<!-- צד ימין -->
 +
| style="width:49.5%; min-width: 350px;" |
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניח"ח|{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}}
 +
{{{{שם הדף המלא}}/ניח"ח}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
==נגינה חב"דית לעומת נגינה חסידית==
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]|}}
 +
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
מה שאירע ל[[תורת החסידות]] בכללותה, אירע לניגון החסידי. בעוד ש[[הבעש"ט]] הטיל בו נשמת רוח חיים - בא [[אדמו"ר הזקן]] והעמיק אותו וגילה לרבים את ה[[פנימיות]] שבנשמת הניגון. ומכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית יותר מכל אחיותי' בנגינת החסידים. הנגינה החב"דית מופיעה יחד בשלוב זרוע ובאותו זמן עם התגלות תורת חב"ד בשנת [[תקל"ב]]-[[תקל"ג]] בערך.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|בעלי מנגנים|{{שם הדף המלא}}/בעל מנגן}}
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/בעל מנגן}}
בעוד שעל פי רוב, הניגונים החסידיים הכלליים הם קלי המרוצה, המעוררים שמחה וחדוה - לעומתם ניגוני חב"ד ברובם הם כבדי משקל בתנועות מתונות וממושכות, העשירות ב"קמטיהם" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) האופיניים והמביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
==סוגי הניגונים==
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|סוגי ניגונים|{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}
 +
{{{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
שלוש דרגות בניגונים; [[ניגון מכוון]], [[ניגון ממולא]] (או ניגון מיוחס) ו[[ניגון שוטה]].
+
<!-- צד שמאל-->|
ניגוון מכוון כיצד? - ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר, הרומז לענין גבוה ונשגב ושכל תנועותיו מכוונות, עעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן ושל נשיאי חב"ד שלאחריו.
+
{{פורטל:ניגוני חב/מסגרת מעוצבת עליונה|מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי|{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}
ניגון ממולא, זהו ניגון שגדולי החסידים התפללו בו.
+
{{{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}
ניגון "שוטה" - ע"ד הדס שוטה, שאינו אומר ולא כלום.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
ניגון ממולא הוא איפוא זה, שספג לתוכו מאש וחום ההתלהבות של החסיד בעת תפלתו. כידוע, שחסיד חב"די כשהוא מאריך בתפלתו בהתבוננות וכוונת המוח - הוא מנגן בתפלתו.
 
  
==אופיים של ניגוני חב"ד==
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגונים על פרקי הרבי|{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}
 +
{{{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
עיקר טיפוסו של הניגון החב"די היא ההרגשה. כולו בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק כשאר הניגונים למלים ותיבות, אדרבה המלים מגבילות אותו. כי הרי הניגון הוא - כמבואר בתורת חב"ד - במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. וזהו אפשר הנימוק, שעל פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים וכלו אומר שירה.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/תמונה נבחרת}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
מטעם זה גם כן, חסידי חב"ד אינם מדקדקים כל כך על חוקי הנגינה האמנותית. כי חפשים הם ניגוני חב"ד במדה ידועה מכל אותן ההגבלות שבמוסיקה. ניגוני חב"ד בנויים בעיקרם על רגשי הלב הבוער והנלהב ולכן אי אתה יכול לצמצמם בכל אותן ההגבלות וחוקי הנגינה של הטון; חציו או רבעו של טון.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/הידעת?}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[:קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי|ניגונים לפי תוכן המילים]]|}}
 +
{{יישור טקסט|מרכז|[[:קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|ניגוני גאולה ומשיח]] - [[:קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים|ניגוני תפילה לימים נוראים]] - [[:קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי|ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|ניגונים על פרקי הרבי]] - [[:קטגוריה:ניגונים לפי שפות|ניגונים לפי שפות]]}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
עיקר דרישתם של חסידי חב"ד מהניגון הוא שיהי' "ממולא", כלומר שיהי' בעל תוכן ושיחזיק בתוכו איזה תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי, אחרת - ניגון "שוטה" הוא - זאת אומרת ריק ובלי תוכן מיוחד.  
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מעלת הנגינה|}}
 +
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.
  
==התפרצות הניגון החב"די==
+
וב[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 +
|}
  
כי אמנם הנחה מקובלת היא אצל חסידי חב"ד ושיטתם, אשר "הקול מעורר הכוונה". ולפיכך, החסיד בעמדו בתפילה, כשהוא שקוע במחשבותיו להתבוננות והכרת אלקות, בהבנה והשגה הבנוי' על יסודי תורת חב"ד, והענין האלקי נקלט אצלו בהנחה טובה, בטח שמתפעל בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו הוא, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - ואזי מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים.
+
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[ספר הניגונים]]|}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/ספר הניגונים}}
 +
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
  
אין ספק אשר שירת תפלה זו היא ביטוי רעידת ורטט נשמתו של החסיד המתפלל, שמצאה את גילומה בניגון. כל תנועה ותנועה מהניגון מעוררת חלק אחר מנשמתו, בהציתה באותה שעה את הלב ביקוד אש אלקי. וניגון כזה הוא ניגון ממולא, במלוא מובן המלה, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה.
+
{{פורטלים|צבע רקע=#88cc88}}
 
+
[[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]]
ולאו דוקא בתפלה, אלא גם בעת התועדות חסידים בינם לבין עצמם, בימים טובים ויומי דפגרא, במסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפלתם, גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים דוקא בניגונים רגשיים-לבביים, שמכניסים בהם חטיבה מעצמיות נשמתם.
 
 
 
כל תנועה ותנועה מהניגון יוצאת באותה שעה מגרונם בלוית לבת אש ושלהבת מתוך תוכי הלב, והתנועות כל כך מושכות וכל כך מדביקות שפשוט קשה, הן לשומעים והן למנגנים, להנתק מהן. ולזאת חוזרים וכופלים חסידי חב"ד כל ניגון פעמים ושלש, בכדי לירד לעומקו יותר ולהרגיש את פנימיות נשמתו של הניגון.
 
בא וראה כמה גדול כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, עד שביכולתו להפוך את האדם ממהות למהות. אגדת החסידים עשירה בספורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו בעלי תשובה ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים הלבביים ששמעו בעת התועדות החסידים.
 
 
 
==צורת הנגינה==
 
 
 
כן רגילים חסידי חב"ד לדקדק מאד לשיר כל ניגון במתינות, בסדר ובדיוק רב בהוויתו המקורית, כפי שמקובל הוא אצלם, כי רק אז בא הניגון לתקונו השלם ומביא אותה התועלת הנפשית, שבכח ניגון חב"די להביא.
 
מסופר, שבאחת ההתועדויות בליובאוויטש, ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז אדמו"ר הרש"ב נ"ע, שהניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי...
 
 
 
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע התבטא פעם בנדון זה שאצל אביו - כ"ק אדמו"ר הרש"ב - הי' מורגל הפתגם, שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
 
 
 
כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני התורה והמצוה. כי הניגון הריהו מפתח החוש והכשרון, בתהליכותיו של החסיד, שכל פעולותיו הרוחניות יהיו ספוגות חיות יתירה ויזרח בהן אור פנימיות הנפש. וזהו ערכה הנעלה של החסידות החבד"ית, אשר בכל ענין הנכנס לתחום עבודתה, היא מייגעת למצוא ולגלות את הפנימיות והעצמיות שבדבר. וכן פעולתה בשטח הנגינה.
 
בעת שתנועת החסידות הכללית הפיחה רוח חיים חדשים בעוררה את הנשמה שבגוף הנגינה הישראלית - זכתה החסידות החב"דית להדליק את הנר הפנימי החבוי בנשמה זו ולהפיק אורה לרבים בדרך הכבושה והסלולה של שיטת חב"ד.
 
 
 
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]
 
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
 

גרסה אחרונה מ־18:41, 28 ביוני 2022

פורטל:ניגוני חב"ד
ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".

הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרה באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:

  • ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
  • ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
  • ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.

ניח"ח - בראשי תיבות: ניגוני ישראל חסידי חב"ד, הינה חברת ניגוני חב"ד אותה הקים אדמו"ר הריי"צ. בראש החברה עמד הרב שמואל זלמנוב, שהיה בעל מנגן נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי.

במסגרת תפקיד זה הפיק את ספר הניגונים וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל ניגוני חב"ד. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ והרבי.

לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו בישיבה בליובאוויטש, והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב משה דובער ריבקין, הרב דובער חסקינד, הרב יוחנן גורדון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, החזן ר' שמואל קנטרוף והרב שמעון אריה לייב גרינברג. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב בנימין לויטין, הרב יצחק דוב אושפאל והרב מענדל טננבוים. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו בהתוועדות חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

ברוכשטט.jpg

בעלי מנגנים:

ניגונים מכוונים

ניגון ארבע בבות | ניגון אשרי איש | ניגון בני היכלא | ניגון לכה דודי | ניגון המקהלה | ניגון מן המיצר | ניגון ישן | ניגון צאינה וראינה | צמאה לך נפשי | ניגון דבקות שבתלרשימה המלאה

ניגוני געגועים

ניגון דבקות חב"ד | ניגון דונאי | ניגון הש"ץ | וואלאח לר' אהרן שו"ב | וואלאח מניקולייב | ניגון לר' שלום חריטונוב | ניגון קל"ח | ניגון לר' חיים בער | ניגון ש"ט | וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקילרשימה המלאה

ניגוני התוועדות

ניגון אדיר הוא | ניגון אך לאלוקים | ניגון אלו ואלו אומרים | ניגון שמעו בנים | ניגון הורודישטשר | ניגון הצילני נא | ניגון קי"ט | ניגון עזרני א-ל חי | ניגון לא אמות | ניגון כאטש מי כודילרשימה המלאה

ניגוני טעמים

ניגון טעמים להפטרה | ניגון טעמים למגילת אסתר | ניגון טעמים לר"ה ויוה"כ | ניגון טעמים לקריאות התורהלרשימה המלאה

ניגוני נצחון

מארש נפוליאון | מארש ביגסמרק | דידן נצח | ווייק אפ יידן | יפנסקי מארש | שלוחי אדוננו | ניגון שמ"ו | ניגון שמ"זלרשימה המלאה

ניגוני ריקוד

ניגון אום אני חומה | ניגון בסיסמת ופרצת | ניגון זבחו זבחי צדק | ניגון קס"ד | ניגון וכל קרני רשעים | ניגון על הסלע הך | ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים | ניגון והרקותי לכם | ניגון ר"ט | ניגון אך - דו פאנקעלרשימה המלאה

ניגוני שבת ויום טוב

ניגון הרועה | ניגון פדה בשלום נפשי | ניגון ידיד נפש | ניגון כל עצמותי | ניגון מזמור לדוד | ניגון ע' | ניגון מנוחה ושמחה | ניגון הראש מז'בין | ניגון הלב מז'בין | ניגון המבדיללרשימה המלאה

ניגוני שמחה

ניגון אימתי קאתי מר | ניגון הרבי שליט"א | ניגון דוברובנר | ניגון יפרח בימיו צדיק | ניגונו של ר' פרץ הזקן | ניגון קנ"ג | ניגון פונקע (א) | ניגון בך ה' חסיתי | ניגון קלימוביץ' | ניגון ראש חודש כסלו | • לרשימה המלאה

ניגוני תפילה לימים נוראים

ניגון ידעתי ה' | ניגון ארשת שפתינו | ניגון הבן יקיר לי | ניגון שאו שערים ראשיכם | ניגון והכהנים | ניגון יעלה | ניגון כאהל הנמתח | ניגון אדון הסליחות | ניגון על חטא |ניגון ונסלחלרשימה המלאה

ניגונים מיוחסים

ניגון שלוש תנועות | ניגון להקפות |ניגון השתפכות הנפש | ניגון קול ביער | ניגון מסלביטה | ניגון לר' משה ווילנקר | ניגון הבינוני | ניגון דבקות | • לרשימה המלאה

המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד.

בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים.בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.

במקהלה היו קיימות שתי מחלקות: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.

ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg

כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.

לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

הניגון קול ביער מיוחס להסבא משפולי, והוא משל לדיאולוג שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא בזמן הגלות, בו מפציר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל שישובו אליו.

באחת ממהתוועדויות הרבי החל הרב פרץ מוצקין להוסיף בית לניגון:"בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה", אולם הרבי לא היה מרוצה מתוספת זאת, היות והוא משאיר את עם ישראל ללא תשובה.

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.

ובהיום יום כ"ב תמוז: "ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".

ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא-רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · רצט · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון
אייקון נשיאי חבד.png אייקון גאולה ומשיח.png אייקון בית רבי.png אייקון תורת חבד.png אייקון ימי חבד.png אייקון אישי חבד.png אייקון ניגוני חבד.png אייקון ספרות חבד.png אייקון תורתהנגלה.png
פורטל נשיאי חב"ד פורטל גאולה ומשיח פורטל בית רבי פורטל תורת החסידות פורטל ימי חב"ד פורטל אישי חב"ד פורטל ניגוני חב"ד פורטל ספרות חב"ד פורטל תורת הנגלה