קידוש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (55 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קידוש''' | [[קובץ:קידוש ליל שבת.jpg|ממוזער|קידוש של ליל שבת. איור שולם פייגין]] | ||
[[קובץ:קידוש.jpg|ממוזער|250px|שולחן ערוך לקידוש, [[נרות שבת ויום טוב|נרות דולקים]] ו[[לחם משנה]]]] | |||
[[קובץ:גביע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע ותחתית כסף לקידוש]] | |||
'''קידוש''' - [[מצווה]] מהתורה להזכיר בדיבור את יום ה[[שבת]] בליל שבת ולמחרת ביום, [[חכמים]] תיקנו שהזכירה תאמר על כוס [[יין]], אך גם בנוסח תפילת שבת נאמר נוסח הקידוש. | |||
==המצווה== | |||
הציווי מהתורה הוא לגבר ולאשה, לזכור ולהזכיר את יום השביעי, מכיוון שביום זה נח [[הקב"ה]] מבריאת העולם, וכן כזכר ל[[יציאת מצרים]] מכיוון שכל מטרת [[יציאת מצרים]] הוא בכדי שעם ישראל יקבל את התורה ומצוותיה, המצווה מן התורה הוא לקדש את השבת בלילה, ביום, וביציאת השבת - [[הבדלה]], וכך כתוב: | |||
{{ציטוט|תוכן=זכור את יום השבת לקדשו| מקור= שמות כ, ח|מרכאות=כן}} | |||
חכמים תיקנו{{הערה|פסחים דף קו ע"א, רמב"ם פרק כ"ט הלכה ו.}}, שהקידוש יערך דווקא על כוס [[יין]], מכיוון שיין הינו שתיה חשובה, והמצווה הינו לקדש ולשבח את השבת. אך במקרה ואין לו [[יין]] ניתן לקדש גם על הפת, חכמים גם תיקנו את נוסח הקידוש הנאמר בלילה וביום. | |||
==מזל מאדים== | |||
בקידוש ליל שבת, יש מקפידים{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9Dpdf.pdf ראו בהרחבה: הרב רפאל אברהם דובקין, '''קידוש בזמן שעה שביעית''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 508].}} שלא לקדש בשעה השביעית{{הערה|ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמוד רכו}} דהיינו בין השעה שש לשבע בשעה מדוייקת. בארץ ישראל שעה זו הינה בין 17:40 - 18:40. ובניו יורק מהשעה 17:56 - 18:56). | |||
מקור וסיבת הדבר הוא מהספר [[מגן אברהם]]{{הערה|סימן רע"א}} הכותב שמכיוון שבשעה זו של כניסת שבת מאיר מזל מאדים שעליו שולט [[מלאך]] סמא"ל, ונחשב זמן שלילי, ישנם המקפידים בעקבות כך להזדרז ולקדש לפני השעה הזאת, כדי לקיים את ההידור לקדש מיד בכניסת שבת וכך כותב גם [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] שלו, וכן על פי הקבלה, מכיוון שלפני שעה זו מאיר מזל צדק. | |||
= | ישנם המתירים לקדש בשעה זו ביין לבן, בטענה שהאיסור הוא רק ביין אדום המזכיר את מזל מאדים. אך רוב רבני חב"ד סוברים שהאיסור כולל כל צורה של קידוש, כולל ביין לבן{{הערה|1=ראו פולמוס תורני בענין זה: הרב [[מנחם מענדל והבה]], '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA.pdf.pdf בענין עשיית קידוש בשעה השביעית]''' {{PDF}}{{אינפו}} הרב [[משה קורנווייץ]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA/ בענין קידוש בשעה השביעית]''' {{אינפו}}}}. | ||
==שלום עליכם== | |||
הפזמון שלום עליכם נאמר מיד בעת ההגעה מבית הכנסת . נוסח זה נאמר בעמידה. | |||
==קידוש במקום סעודה== | |||
הקידוש צריך להעשות דווקא בסמיכות לאכילת [[סעודת השבת]], ולמדו זאת [[חכמינו זכרונם לברכה]] ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג" שהקידוש צריך להיות בהמשך ל"עונג" - סעודה. | |||
אם לא אכל מיד אחר הקידוש לחם, מזונות, או אפילו [[יין]], לא יצא ידי חובת קידוש ועליו לקדש שוב, בדיעבד יכול המקדש לצאת ידי חובת סעודה ב[[יין]] הקידוש. | |||
==שיעור היין== | |||
על הכוס להכיל לכל הפחות כמות של [[רביעית]]. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם, אך על המקדש לשתות לפחות את רוב הכוס. | |||
==מנהגי הקידוש== | |||
'''[[יין]] מתוקן''' - מקפידים להשתמש ב[[יין]] שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן. | |||
'''כוס שלם''' - נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי. | |||
'''כוס ללא רגל''' - [[הרבי]] משתמש בכוס ללא רגל, וכן נהוג בקרב אנ"ש. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב טעם לנוהג זה הקיים גם בקהילות חסידיות אחרות: כיוון שע"פ הזוהר נעשה עניין אחד מחמש אצבעות היד יחד עם הכוס, ולכן אין מפסיקים ביניהם{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 400}}. הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] כתב על כך: בפועל, לא ראו שרבותינו השתמשו בגביע עם רגל. אך מאידך, הרב [[יעקב לנדא]] לא הכיר זהירות זו כלל, אלא אמר שסוג זה של גביע לא היה מצוי ברוסיה. עוד העיר, שבידי אדמו"רי סדיגורא עובר מדור לדור כוסו של אבי המשפחה, הרב [[המגיד ממזריטש]], שהיא עם רגל, וצילומה פורסם בכמה מקומות{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1839|10422||הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. | |||
'''הרמת הכוס -''' לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}. | |||
'''הבטה בנרות -''' כשמתחיל לקדש יביט ב[[נרות שבת]], ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו". | |||
'''הבטה ביין -''' בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, [[הרבי]] נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש. | |||
'''מעומד ומיושב''' - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב. | |||
'''יציאה ידי חובה - ''' מנהג חסידים להקפיד בקידוש הלילה שכל אחד מעל גיל בר מצווה מקדש על היין בעצמו. ויש המחנכים כבר מגיל צעיר יותר{{הערה|1=על פי [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121012 עדותה של הרבנית חנה גוראריה (אמיתות התיעוד מוטלת בספק)], בהיותה ילדה, בכתה מדוע רק הגברים עושים קידוש, וכששמע זאת סבה [[אדמו"ר הרש"ב]] קנה עבורה ועבור אחיותיה גביעי כסף קטנים והיה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלהם ומורה להם לומר ברכה בקול רם.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[כוס של ברכה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2844 כך עורכים קידוש - מדריך וידאו] | |||
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/ka2/296 דיני קידוש ב[[שולחן ערוך]]] | |||
*שלום דובער וולפא, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/113404301345.html מהי השעה השביעית?] {{בית משיח}} כ"ד חשון תשע"ז | |||
*הרב דיסקין, '''[https://chabad.info/beis-medrash/735436/ קידוש בשעה השביעית]''' באתר מדיה הלכה | |||
*'''[https://col.org.il/news/135005 בדוק את השעה המדויקת של 'השעה השביעית' באזורך]''' {{COL}} | |||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136567 "שלום עליכם" ו"אשת חיל"] • [https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'?] • [https://col.org.il/news/136277 מדוע לא עושים קידוש בליל שבת בשעה השביעית? - חלק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/136423 חלק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/138672 האם בני הבית שותים מגביש הקידוש דווקא?]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf קידוש בשעה השביעית על יין לבן]''', מגדל דוד קובץ י"ז, ג' תמוז תשפ"ד, עמוד 450 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
{{שבת}} | |||
גרסה אחרונה מ־12:07, 23 באוגוסט 2024
קידוש - מצווה מהתורה להזכיר בדיבור את יום השבת בליל שבת ולמחרת ביום, חכמים תיקנו שהזכירה תאמר על כוס יין, אך גם בנוסח תפילת שבת נאמר נוסח הקידוש.
המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הציווי מהתורה הוא לגבר ולאשה, לזכור ולהזכיר את יום השביעי, מכיוון שביום זה נח הקב"ה מבריאת העולם, וכן כזכר ליציאת מצרים מכיוון שכל מטרת יציאת מצרים הוא בכדי שעם ישראל יקבל את התורה ומצוותיה, המצווה מן התורה הוא לקדש את השבת בלילה, ביום, וביציאת השבת - הבדלה, וכך כתוב:
זכור את יום השבת לקדשו
— שמות כ, ח
חכמים תיקנו[1], שהקידוש יערך דווקא על כוס יין, מכיוון שיין הינו שתיה חשובה, והמצווה הינו לקדש ולשבח את השבת. אך במקרה ואין לו יין ניתן לקדש גם על הפת, חכמים גם תיקנו את נוסח הקידוש הנאמר בלילה וביום.
מזל מאדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקידוש ליל שבת, יש מקפידים[2] שלא לקדש בשעה השביעית[3] דהיינו בין השעה שש לשבע בשעה מדוייקת. בארץ ישראל שעה זו הינה בין 17:40 - 18:40. ובניו יורק מהשעה 17:56 - 18:56).
מקור וסיבת הדבר הוא מהספר מגן אברהם[4] הכותב שמכיוון שבשעה זו של כניסת שבת מאיר מזל מאדים שעליו שולט מלאך סמא"ל, ונחשב זמן שלילי, ישנם המקפידים בעקבות כך להזדרז ולקדש לפני השעה הזאת, כדי לקיים את ההידור לקדש מיד בכניסת שבת וכך כותב גם אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו, וכן על פי הקבלה, מכיוון שלפני שעה זו מאיר מזל צדק.
ישנם המתירים לקדש בשעה זו ביין לבן, בטענה שהאיסור הוא רק ביין אדום המזכיר את מזל מאדים. אך רוב רבני חב"ד סוברים שהאיסור כולל כל צורה של קידוש, כולל ביין לבן[5].
שלום עליכם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפזמון שלום עליכם נאמר מיד בעת ההגעה מבית הכנסת . נוסח זה נאמר בעמידה.
קידוש במקום סעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקידוש צריך להעשות דווקא בסמיכות לאכילת סעודת השבת, ולמדו זאת חכמינו זכרונם לברכה ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג" שהקידוש צריך להיות בהמשך ל"עונג" - סעודה.
אם לא אכל מיד אחר הקידוש לחם, מזונות, או אפילו יין, לא יצא ידי חובת קידוש ועליו לקדש שוב, בדיעבד יכול המקדש לצאת ידי חובת סעודה ביין הקידוש.
שיעור היין[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הכוס להכיל לכל הפחות כמות של רביעית. מנהגנו כהפוסקים ששיעור רביעית מצומצם הוא 86 גרם, אך על המקדש לשתות לפחות את רוב הכוס.
מנהגי הקידוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
יין מתוקן - מקפידים להשתמש ביין שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן.
כוס שלם - נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי.
כוס ללא רגל - הרבי משתמש בכוס ללא רגל, וכן נהוג בקרב אנ"ש. הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב טעם לנוהג זה הקיים גם בקהילות חסידיות אחרות: כיוון שע"פ הזוהר נעשה עניין אחד מחמש אצבעות היד יחד עם הכוס, ולכן אין מפסיקים ביניהם[6]. הרב יוסף שמחה גינזבורג כתב על כך: בפועל, לא ראו שרבותינו השתמשו בגביע עם רגל. אך מאידך, הרב יעקב לנדא לא הכיר זהירות זו כלל, אלא אמר שסוג זה של גביע לא היה מצוי ברוסיה. עוד העיר, שבידי אדמו"רי סדיגורא עובר מדור לדור כוסו של אבי המשפחה, הרב המגיד ממזריטש, שהיא עם רגל, וצילומה פורסם בכמה מקומות[7].
הרמת הכוס - לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה[8].
הבטה בנרות - כשמתחיל לקדש יביט בנרות שבת, ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו".
הבטה ביין - בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, הרבי נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש.
מעומד ומיושב - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב.
יציאה ידי חובה - מנהג חסידים להקפיד בקידוש הלילה שכל אחד מעל גיל בר מצווה מקדש על היין בעצמו. ויש המחנכים כבר מגיל צעיר יותר[9].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך עורכים קידוש - מדריך וידאו
- דיני קידוש בשולחן ערוך
- שלום דובער וולפא, מהי השעה השביעית?
כ"ד חשון תשע"ז - הרב דיסקין, קידוש בשעה השביעית באתר מדיה הלכה
- בדוק את השעה המדויקת של 'השעה השביעית' באזורך
- הרב מאיר אשכנזי, "שלום עליכם" ו"אשת חיל" • האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'? • מדוע לא עושים קידוש בליל שבת בשעה השביעית? - חלק א' • חלק ב' • האם בני הבית שותים מגביש הקידוש דווקא?
- קידוש בשעה השביעית על יין לבן, מגדל דוד קובץ י"ז, ג' תמוז תשפ"ד, עמוד 450
הערות שוליים
- ↑ פסחים דף קו ע"א, רמב"ם פרק כ"ט הלכה ו.
- ↑ ראו בהרחבה: הרב רפאל אברהם דובקין, קידוש בזמן שעה שביעית, שערי ישיבה תשפ"א עמוד 508.
- ↑ ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמוד רכו
- ↑ סימן רע"א
- ↑ ראו פולמוס תורני בענין זה: הרב מנחם מענדל והבה, בענין עשיית קידוש בשעה השביעית
הרב משה קורנווייץ, בענין קידוש בשעה השביעית
- ↑ שבועון כפר חב"ד גיליון 400
- ↑ הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר
- ↑ העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים
- ↑ על פי עדותה של הרבנית חנה גוראריה (אמיתות התיעוד מוטלת בספק), בהיותה ילדה, בכתה מדוע רק הגברים עושים קידוש, וכששמע זאת סבה אדמו"ר הרש"ב קנה עבורה ועבור אחיותיה גביעי כסף קטנים והיה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלהם ומורה להם לומר ברכה בקול רם.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |