חב"דפדיה

בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(81 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=בית המקדש הראשון והשני|אחר=בית המקדש השלישי|ראו=[[בית המקדש השלישי]]}}[[תמונה:בית המקדש.jpg|left|thumb|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.]]
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות ב[[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש היה מרכז העם היהודי, מרכז תורני ומרכז הנהגתי לאומה כולה.
[[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות על [[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].


אחד מהדברים המרכזים שיתווספו ב[[גאולה]] לאחר שעם ישראל כולו ישב על [[ארץ ישראל|אדמתו]], הוא בנין [[בית המקדש]], ועבודת ה[[קרבנות]].
[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.


==בניית המקדש==
==מצוות בניין בית המקדש==
[[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]]
[[מצוות עשה]] מהתורה לבנות בית ל[[ה']].
 
יש מהראשונים{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}}{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}}. אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: {{ציטוטון|והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם}}.
 
חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות{{הערה|מסכת סנהדרין דף כ'.}}.
 
===פרטי המצווה===
החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש{{הערה|רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118}}. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל{{הערה|אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים}}, וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך{{הערה|בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.}}. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים{{הערה|ואף שפטורות מכל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.}} מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש{{הערה|פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.
 
הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם.


מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא הפסוק:{{מקור}} "לשכנו תדרשו" ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}} אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".
גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה{{מקור}}.


ואמרו חז"ל שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק".
זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.}}.
=== זמן הבנין והבונים ===
[[קובץ:Temple sketch.png||left|thumb|250px|תרשים מבנה בית המקדש השני]]
[[תמונה:בית המקדש תרשים.jpg||left|thumb|250px|תרשים המקדש השני על פי שיטת ה'תפארת ישראל']]


אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה. ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים.  
אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר: {{ציטוטון|וביום הקים את המשכן ולא בלילה}}{{הערה|במדבר ט טו.}}. יש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]]. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.


הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר. אך אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם פ"א הי"א]}}
===מטרת בית המקדש===
===מטרת בית המקדש===
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות.
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו, עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו קרבנות לה' ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] הכלי המרכזי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו מקריבים את הקרבנות.
 
אך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה{{מקור}}.


אך לאידך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה.
==בית המקדש הרוחני==
בית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו ([[ארון הברית]], [[מנורת הזהב]], ה[[מזבח]] וכו') ומבנהו.
{{להשלים}}


==המשכן==
==המשכן ובתי המקדש==
[[תמונה:המשכן.jpg|left|thumb|250px|ציור המשכן]]
===המשכן===
[[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המשכן]]
{{ערך מורחב|ערך=[[המשכן]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[המשכן]]}}


בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן', המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] במדבר, לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנה ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנב וגבעון.
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והמבנה בו שרתה ה[[שכינה]] נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] במדבר, ונדד עם [[עם ישראל]] לאורך המסעות במדבר. לאחר שנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן בין כמה ערים: בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן שלוש מאות ששים ותשע שנה בשילה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון (יחד).


אך עדיין לא היה 'משכן שילה' - נחלה נצחית, חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה נחלה זה [[ירושלים]] - כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית.
למרות העובדה שמשכן שילה עמד על תילו כמעט כמו בתי המקדש, השראת השכינה בו לא הייתה שלימה, כיוון שהיא לא הייתה באופן של נחלה נצחית. [[חז"ל]] אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה, נחלה זה [[ירושלים]]{{הערה|מסכת זבחים דף קיט ע"א}}. כלומר שמשכן שילה עדיין לא שימש כנחלה נצחית, ולאחר חורבנו לא נשארה קדושה במקום.


בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים, ובמקדש כולו היו עשוי מאבנים, בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ'[[דומם]]' לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה'[[צומח]]' - 'קרשי המשכן', ועל ה'[[חי]]' - 'יריעות'.
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים{{הערה|ורק גגו היה מיריעות}} ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. ב[[חסידות]] מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ[[דומם]] לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה[[צומח]] - קרשי המשכן, ועל ה[[חי]] - יריעות{{הערה|תור אור תחילת פרשת ויגש.}}.


==בית המקדש הראשון==
===בית המקדש הראשון===
[[תמונה:ציור בית המקדש הראשון.jpg|left|thumb|250px|חלק מחומת הר הבית]]
[[קובץ:בית ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של בית המקדש הראשון]]
{{ערך מורחב|בית המקדש הראשון}}
בית המקדש הראשון נבנה על ידי [[שלמה המלך]], כשאת ההכנות לבנין הבית עשה [[דוד המלך]]. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.


מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר.
דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית הראשון, הייתה [[מלכות דאצילות]] מבלי התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].}}. בבית זה, היה גילוי גבוה ביותר, אך כיוון שהוא לא התלבש בעולם - נוצרה האפשרות לחורבנו{{מקור}}.


בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך.
מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר{{מקור}}.
בית המקדש הראשון עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.


===בית המקדש השני===
[[קובץ:בית המקדש השני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם של בית המקדש השני על פי שיטת הרמב"ם, שנבנה על ידי הרב [[ישראל דב לבנוני]]]]
{{ערך מורחב|בית המקדש השני}}
לאחר [[גלות בבל]] במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני{{מקור}}.


אודות בית ראשון מובא ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והנה כשהיה [[בית ראשון]] קיים שבו היה ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] בבית [[קודש קדשים]], היתה ה[[שכינה]] שהיא [[מלכות דאצילות]]- שהיא בחינת גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא - שורה שם, ומלובשת ב[[עשרת הדברות]] ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים, כי עשרת הדברות הן כללות ה[[תורה]] כולה דנפקא מגו [[חכמה]] עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא, וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך [[השתלשלות]] העולמות עד [[עולם הזה]] הגשמי, כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות ה[[טבע]] הגשמי, והלוחות מעשה אלהים המה, והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת ה[[שכינה]] שבהיכל קודש קדשים ד[[עשיה]], שממנה נמשך [[אור]] וחיות ל[[עולם העשיה]], שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת [[חכמה]] עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות וד[[בריאה]] לבדן, והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם "שכינה" השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס, ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן ב[[עולם הבריאה]] כנודע לי"ח].}}
בית המקדש השני לא הגיע בדרגת גילוי האלוקות שבו לבית המקדש הראשון. דבר זה התבטא בכך שחמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא [[ארון הברית]]. במקומו עמדה [[אבן השתיה]] חשופה.{{מקור}}


==בית המקדש השני==
דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית השני, הייתה [[מלכות דאצילות]] דרך התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].}}. גילוי זה אמנם תאם את כלי העולם, אך בשל היותו בתוך סדר ההתשלשלות, ניתן לקליפות הכח לגבור עליו ובשל כך חרב הבית.
[[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]]
 
[[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]]
בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט{{הערה|עבודה זרה ט, ב וברש"י ותוס' שם.}}, על ידי מלכות רומי.
לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, ביקש עם ישראל מכורש מלך בבל, רשות לבנות מחדש את בית המקדש, הרשות ניתנה ובני ישראל בנו את המקדש.
 
===בית המקדש השלישי===
[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
[[בית המקדש השלישי]] ייבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם{{הערה|ספר היד החזקה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א.}}. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].
 
בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]]{{הערה|יחזקאל פרקים מ-מג.}} שחלק מפרטי נבואה זו נשארו נעלמים ואינם מובנים מלשון הנביא. פרטים אלו יתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים, למשל בזהותם של הכהנים ובאיסורי הכניסה אליו.
 
בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.
 
==השראת השכינה==
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי{{מקור}}.
 
ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, [[נמנע הנמנעות]] - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של [[ארון הברית]] לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
 
השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"{{הערה|קונטרס בית רבנו שבבבל}}.
{{להשלים}}
 
==בניית בית המקדש בזמן הזה==
יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש{{הערה|מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד}}. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א}} שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 435. שם תשל"ו חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד שיב.}}. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).}}.
 
בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות{{הערה|ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.}} שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.}}. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים{{הערה|התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.}}, אין לנו תכלת לבגדי כהונה{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.}}. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה{{הערה|ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].}}.
 
לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשכ"ז (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת לכותל המערבי שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.}}.


בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים, חמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא [[ארון הברית]] שבמקומו עמדה [[אבן השתיה]].
==לימוד הלכות בית המקדש==
{{ערך מורחב|לימוד עניני בית הבחירה}}
ה[[מדרש]] מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ל[[יחזקאל הנביא]], לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=תנחומא צו, יד
|תוכן=כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר?
הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית.
אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!


בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, על ידי מלכות רומי.
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה.
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}}


על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר [[הרבי]] על חשיבות [[לימוד הלכות בית הבחירה]]. בשנת [[תשל"ו]] תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שב[[ספר יחזקאל]], [[מסכת מידות]] והלכות בית הבחירה [[משנה תורה לרמב"ם|ברמב"ם]], בימי [[בין המצרים]] בהם אירע [[חורבן בית המקדש|החורבן]], וכך לתקן את החורבן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 483]. הובא בתרגום לעברית בקובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה]', ע' 14.}}. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה{{הערה|ראה למשל דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו. ועוד.}}.


אודות בית שני מובא ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא היתה [[שכינה]] שורה בו. פירוש מדרגת [[שכינה]] שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות [[מלכות דאצילות]] במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה ב[[ז' היכלות|היכל קדש קדשים]] דעשיה, וק"ק דעשיה היה מתלבש בק"ק שב[[בית המקדש]] שלמטה, ושרתה בו ה[[שכינה]] מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ב[[יום הכיפורים]].}}
==מפת המקדש של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[מפת בית המקדש]]}}
בשנת [[תש"ג]] הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק א איגרת צו.}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}.


==שריית השכינה==
==ראו גם==
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי.
*[[לימוד עניני בית הבחירה]]


ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
==לקריאה נוספת==
*'''ומקדשי תיראו''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בית המקדש ומשמעותו הפנימית, [[שבועון בית משיח]] [[כ"א אייר]] [[תש"פ]] עמוד 8


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}}
*הערך '''[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3241 בית המקדש]''' ב[[אנציקלופדיה התלמודית]], מתוך אתר דעת
* אתר האינטרנט [https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 '''ויקי מקדש'''] שעל ידי [[מכון המקדש]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3012 סיור וירטואלי בבית המקדש (דב לבנוני) בליווי הסברים] {{וידאו}} (קישור שבור - י"ז אייר תשפ"ב)
*[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.
*[http://www.beit-hamikdash.co.il אתר בית המקדש] - מכיל סיורים וירטואליים בתלת מימד בבית המקדש, עברית.
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=115 המקדש, כליו ועבודתו] באתר חב"ד בישראל
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=115 המקדש, כליו ועבודתו] באתר חב"ד בישראל
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47675 סיור תלת מימד בבית המקדש]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47675 סיור תלת מימד בבית המקדש]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62788 הכניסה לבית המקדש - סיור בתלת מימד]{{וידאו}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47384 בתמונות]{{תמונה}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1243133 דברים שרציתם לשאול על בית המקדש והתביישתם לשאול] - אתר {{בית חבד}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים]{{תמונה}}, הרב אורי ליפש - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 מפת המקדש של הרבי ● עיונים וביאורים]{{תמונה}}, הרב אורי ליפש - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63012 סיור וירטואלי בדגם בית המקדש השני המוצג במוזיאון ישראל בירושלים]{{וידאו}}  
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403346 לבנות את בית המקדש מחדש]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט קטעי וידאו של יהודים המעניקים לרבי דגמים שונים של בית המקדש, בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63193 הצגה באנגלית של קעמפ 'גן ישראל' ב[[ארצות הברית]] על סיפור החורבן]{{וידאו}}
*[[מנחם מענדל רייצס|הרב רייצס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02dc95d9319_1594023061.pdf בדרך הרמז]''', חוברת המלקטת רמזים אודות בנין בית הבחירה
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1243133 דברים שרציתם לשאול על בית המקדש והתביישתם לשאול] - אתר {{בית חבד}}
*הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/728316/ חיוב נשים בבנין בית המקדש]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63017 ילדי צפת הקימו את דגם המקדש הגדול בתבל] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:בית המקדש|*]]
[[קטגוריה:בית המקדש|*]]
[[קטגוריה:מבנים]]

גרסה אחרונה מ־03:30, 12 באוגוסט 2024

בית המקדש הינו בית להשראת השכינה בעם ישראל, אותו מחויבים ישראל לבנות על הר הבית שבירושלים. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום עבודת ה' המרכזי בו מקריבים את הקרבנות.

דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.
דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"

בית המקדש הראשון הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי שלמה המלך ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי נבוכדנצר מלך בבל. בית המקדש השני הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות עזרא ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז חורבן בית המקדש השני החלה הגלות האחרונה, במהלכה עם ישראל מצפה לבניית בית המקדש השלישי. מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת הקרבנות ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.

מצוות בניין בית המקדשעריכה

 
תרשים בית המקדש השני

מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'.

יש מהראשונים[1] שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[2]. אולם יש מהראשונים[3] שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".

חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות[4].

פרטי המצווהעריכה

החיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש[5]. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל[6], וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך[7]. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים[8] מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש[9].

הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם.

גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה[דרוש מקור].

זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[10].

אסור לבנות את המקדש בלילה משום שנאמר: "וביום הקים את המשכן ולא בלילה"[11]. יש לעסוק בבניה מעלות השחר עד צאת הכוכבים. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב[12].

מטרת בית המקדשעריכה

כתב הרמב"ם[13]: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש". לשיטתו, עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו קרבנות לה' ויעלו לרגל. לכן גם לדעת הרמב"ם הכלי המרכזי בבית המקדש הוא המזבח עליו מקריבים את הקרבנות.

אך דעת הרמב"ן היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת הרמב"ן החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ארון הברית בו שרתה השכינה[דרוש מקור].

בית המקדש הרוחניעריכה

בית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו (ארון הברית, מנורת הזהב, המזבח וכו') ומבנהו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

המשכן ובתי המקדשעריכה

המשכןעריכה

 
ציור המשכן
  ערך מורחב – המשכן

בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והמבנה בו שרתה השכינה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר, ונדד עם עם ישראל לאורך המסעות במדבר. לאחר שנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן בין כמה ערים: בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן שלוש מאות ששים ותשע שנה בשילה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון (יחד).

למרות העובדה שמשכן שילה עמד על תילו כמעט כמו בתי המקדש, השראת השכינה בו לא הייתה שלימה, כיוון שהיא לא הייתה באופן של נחלה נצחית. חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה, נחלה זה ירושלים[14]. כלומר שמשכן שילה עדיין לא שימש כנחלה נצחית, ולאחר חורבנו לא נשארה קדושה במקום.

בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים[15] ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מדומם לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על הצומח - קרשי המשכן, ועל החי - יריעות[16].

בית המקדש הראשוןעריכה

 
הדמיה של בית המקדש הראשון
  ערך מורחב – בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.

דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית הראשון, הייתה מלכות דאצילות מבלי התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[17]. בבית זה, היה גילוי גבוה ביותר, אך כיוון שהוא לא התלבש בעולם - נוצרה האפשרות לחורבנו[דרוש מקור].

מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר[דרוש מקור].

בית המקדש השניעריכה

 
דגם של בית המקדש השני על פי שיטת הרמב"ם, שנבנה על ידי הרב ישראל דב לבנוני
  ערך מורחב – בית המקדש השני

לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני[דרוש מקור].

בית המקדש השני לא הגיע בדרגת גילוי האלוקות שבו לבית המקדש הראשון. דבר זה התבטא בכך שחמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא ארון הברית. במקומו עמדה אבן השתיה חשופה.[דרוש מקור]

דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית השני, הייתה מלכות דאצילות דרך התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[18]. גילוי זה אמנם תאם את כלי העולם, אך בשל היותו בתוך סדר ההתשלשלות, ניתן לקליפות הכח לגבור עליו ובשל כך חרב הבית.

בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט[19], על ידי מלכות רומי.

בית המקדש השלישיעריכה

 
תרשים בית המקדש השלישי
  ערך מורחב – בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי ייבנה בימות המשיח, כחלק מפעולותיו של מלך המשיח לגאולת ישראל ותיקון העולם, החזרת מלכות בית דוד והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם[20]. הציפיה לבניין בית המקדש השלישי היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז חורבן הבית השני לאורך כל תקופת הגלות.

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם לנבואה שניתנה ליחזקאל[21] שחלק מפרטי נבואה זו נשארו נעלמים ואינם מובנים מלשון הנביא. פרטים אלו יתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים, למשל בזהותם של הכהנים ובאיסורי הכניסה אליו.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

השראת השכינהעריכה

בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי[דרוש מקור].

בקודש הקודשים, אף יכלו לראות את גילוי העצמות של הקב"ה, נמנע הנמנעות - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.

השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"[22].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בניית בית המקדש בזמן הזהעריכה

יש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש[23]. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם[24] שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש[25]. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[26].

בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות[27] שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד[28]. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים[29], אין לנו תכלת לבגדי כהונה[30]. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה[31].

לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח[32].

לימוד הלכות בית המקדשעריכה

  ערך מורחב – לימוד עניני בית הבחירה

המדרש מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא, לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:

כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!

אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.

— תנחומא צו, יד

על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר הרבי על חשיבות לימוד הלכות בית הבחירה. בשנת תשל"ו תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שבספר יחזקאל, מסכת מידות והלכות בית הבחירה ברמב"ם, בימי בין המצרים בהם אירע החורבן, וכך לתקן את החורבן[33]. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה[34].

מפת המקדש של הרביעריכה

  ערך מורחב – מפת בית המקדש

בשנת תש"ג הכין הרבי מפה של בית המקדש על מנת להוציאו לאור[35], חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו[36].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.
  2. ↑ ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי הרמב"ם האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של עמלק לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.
  3. ↑ סמ"ג [דרוש מקור].
  4. ↑ מסכת סנהדרין דף כ'.
  5. ↑ רמב"ם בסוף מניין מצוות עשה. ספר החינוך מצווה צה. וראה לקוטי שיחות חלק ל ע' 118
  6. ↑ אלא שגדר ציבור נפעל אצלם לאחר שיש להם מלך ולאחר מחיית עמלק כדלקמן בפנים
  7. ↑ בלקוטי שיחות חלק ט"ז שם עמוד 298 הערה 11 חוקר בזה. ומציין לרד"ק שמואל ב' פרק ז פסוק א. וראה גם דרך חכמה בית הבחירה פרק א' סעיף קטן א שכתב שתלוי במלך או בבית דין.
  8. ↑ ואף שפטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא, ובית המקדש הוא מצווה שתלויה בזמן שהרי חייבים בה דווקא ביום, כאן חיובם הוא דין בבית המקדש (חפצא), ולא חיוב שמוטל עליהם (גברא) - כדלקמן בפנים - ולכן חייבות (לקוטי שיחות חלק ל' שם). וראה ביאור נוסף בצפנת פענח על ספר הפלאה בהשמטות - הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז ע' 454.
  9. ↑ פירושו של דבר, שאין זה חיוב פרטי המוטל על כל אחד ואחד, אלא שמדיני בית המקדש הוא שיבנה על ידי עם ישראל כולו. לקוטי שיחות חלק ל' שם.
  10. ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק א' הלכות א-ב. וראה לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג' לפרשת תרומה באריכות. ושם - שדין זה הוא בבית ראשון ובבית שלישי (ומעין העניין במשכן), אך בית שני הוא המשך לבית ראשון ולא הי' צריך לזה במיוחד.
  11. ↑ במדבר ט טו.
  12. ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב.
  13. ↑ הלכות בית הבחירה א, א.
  14. ↑ מסכת זבחים דף קיט ע"א
  15. ↑ ורק גגו היה מיריעות
  16. ↑ תור אור תחילת פרשת ויגש.
  17. ↑ תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
  18. ↑ תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
  19. ↑ עבודה זרה ט, ב וברש"י ותוס' שם.
  20. ↑ ספר היד החזקה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א.
  21. ↑ יחזקאל פרקים מ-מג.
  22. ↑ קונטרס בית רבנו שבבבל
  23. ↑ מנחת חינוך מצווה צה. עזרת כהנים על מס' מידות ח"ג ע' 260. ספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר. ועוד
  24. ↑ הלכות מלכים פרק י"א
  25. ↑ ראה אגרות קודש חלק ז' עמוד רפא. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 493. שם חלק יח עמוד 276 הערה 39. שם חלק כז עמוד 204. שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמוד 435. שם תשל"ו חלק ב' עמוד 529. שם תש"מ חלק ג' עמוד 968. התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמוד 84. ועוד. וכן כתב באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד שיב.
  26. ↑ לקוטי שיחות חלק טז שיחה ג לפרשת תרומה (ובעיקר בהערות 32 ו49).
  27. ↑ ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז. וראה בעבודה תמה (נתנזון) דף ט"ו ע"ב שנקט שכן היא דעת רוב הפוסקים.
  28. ↑ שיחות קודש תשכ"ט חלק א' ע' 133.
  29. ↑ התוועדיות תשמ"ה ח"ה עמוד 3106.
  30. ↑ התוועדויות תשמ"ז ח"ג 488. וראה עוד בשיטת הרבי סוגיה זו בקובץ הערות וביאורים אוהלי תורה גיליונות א'רלא. ירחון האוצר ניסן תשפ"ג.
  31. ↑ ראה ליקוט דעות לחיוב ולשלילה בספר לקראת מקדש עמוד תטו ואילך].
  32. ↑ שיחת י"ב תמוז תשכ"ז (שיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמוד 286). ושם משווה זאת לכותל המערבי שאף אחד לא הצליח להחריבו הואיל ורצון השם שלא יוחרב.
  33. ↑ ראה שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 483. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה', ע' 14.
  34. ↑ ראה למשל דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו. ועוד.
  35. ↑ אגרות קודש חלק א איגרת צו.
  36. ↑ עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה, הרב אורי ליפש
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בית_המקדש&oldid=707279"