בן ציון שם טוב – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־10:49, 22 בינואר 2026

הרב בן ציון שם טוב (ט"ז חשון תרס"ב - ה' תמוז ה'תשל"ה) היה שד"ר, התבלט בהתקשרותו בלב ובנפש לרבי. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית" על מדינת אנגליה^[1]. הניח את עצמו ברוסיה על מנת לעשות טובה ליהודי במסירות נפש^[2].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בנציון שמטוב נולד בט"ז חשון תרס"ב בעיר דרויא^[3] לאביו ר' כתריאל ולבתיה הי"ד^[4]. למד בישיבת תומכי תמימים בפולטבה משנת תרע"ה עד שנת תרפ"ה. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים, בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה ודא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביורה דעה וחושן משפט, ועתידות טובות בעילוי הלימוד נבאו לו"^[5].

נישא לגב' אסתר גולדה - אחות המשפיע ר' מענדל פוטרפס.

עסקנותו ושליחותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.

בתחילת שנת תרפ"ו שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'יבסקציה' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו חדרים ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי תורה ומצוות.

ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו אדמו"ר הריי"צ: "הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני מקוואות ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי גמרא, משניות הלכה והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה"^[6]

בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת שלוש סעודות והיה מספר סיפורי צדיקים וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.

מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף שנת תרפ"ז עלו אנשי היבסקציה על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב אדמו"ר הריי"צ: "כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אדר ראשון תרפ"ז לכדוהו בעיר אוורוטש, וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, התפילין נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר".

כשלקחו את אדמו"ר הריי"צ למאסר בי"ד בסיון תרפ"ז, באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של אדמו"ר הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.

ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. בחשוון תרפ"ח אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם תפילין לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות בסיביר. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת התורה והמצוות בקרב יהודי רוסיה וסביבותיה.

יציאתו מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה, לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת תש"ז באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.

הגיע לפולין ומשם המשיך לאנגליה ושימש כשד"ר של הרבי שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי.

היה מסור בלב ונפש לרבי.

הפצת שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

"קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחות הרבי, ועסק בכך במיוחד בשנותיו המאוחרות כאשר שהה תקופות בארצות הברית ובארץ הקודש.

ממבססי המוסד 'ועד להפצת שיחות' וסמוך לזמן פטירתו הקים את 'מכון לוי יצחק' בארץ הקודש להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלשון הקודש.

בתקופה האחרונה לחייו עלה לארץ הקודש וגר בכפר חב"ד.

ר' בנציון נפגע קשות בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד, ונפטר לאחר מספר ימים ביום שבת קודש ה' תמוז התשל"ה, מנוחתו כבוד בבית העלמין הר הזיתים.

זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, אסתר גולדה^[7]

בניו

הרב מנחם מענדל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס
הרב שלום דובער שם טוב - שליח הרבי לדטרויט, מישיגן
הרב אברהם יצחק שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה שבפנסילבניה ויו"ר אגו"ח
הרב ישראל שם טוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס

חתניו

הרב נחמן סודאק - שליח הרבי בלונדון, אנגליה
הרב שמואל אזימוב - שליח הרבי בפריז, צרפת

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

מענדי קורטס, ‏מי ארמיא אדמורא, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2116 עמוד 24 (תשפ"ה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' בן ציון שר על המסירות נפש ברוסיה (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה
סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב, בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו
מעניין: למה ר' בנציון שמטוב שמח מהמענה החריף שקיבל מהרבי?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
"לא רפובליקה, יש לנו קיסר": וידאו היסטורי מהכתרת הרבנים בכפר חב"ד; נאום היסטורי של הרב בן-ציון שם טוב
וידאו נדיר: כשהרבי ציין את סיום השבעה של הרב בן ציון שם טוב

מנין כריתת הברית

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

האו"ם החסידי

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

^ ראו בהרחבה בערך האו"ם החסידי
^ ספר השיחות תש"ה עמ' 106.
^ בברכת אדמו"ר הרש"ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו"ר הרש"ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.
^ ניספו בידי הנאצים עם קהילת דרויא בא' תמוז תש"ב.
^ אגרות קודש שלו ח"ב ע' קמט.
^ שם.
^ נפטרה בכ"ג חשוון תשכ"ד

[1] ראו בהרחבה בערך האו"ם החסידי

[2] ספר השיחות תש"ה עמ' 106.

[3] בברכת אדמו"ר הרש"ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו"ר הרש"ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.

[4] ניספו בידי הנאצים עם קהילת דרויא בא' תמוז תש"ב.

[5] אגרות קודש שלו ח"ב ע' קמט.

[6] שם.

[7] נפטרה בכ"ג חשוון תשכ"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:בן ציון שם טוב.jpg|left|thumb|250px|הרב בן ציון שם טוב]]
+[[קובץ:בן ציון שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בן ציון שם טוב]]
-[[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שם טוב]]
+[[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שם טוב]]
-הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[תרס"ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל"ה]]) היה [[שד"ר]] ו[[חסיד]] בעל [[מסירות נפש]]. היה מקושר בלב ובנפש ל[[רבותינו נשיאנו]] ומסור ל[[הרבי]].
+הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[ט"ז חשון]] [[תרס"ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל"ה]]) היה [[שד"ר]], התבלט ב[[התקשרות]]<nowiki/>ו בלב ובנפש ל{{ה|רבי}}. מונה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת [[אנגליה]]{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו"ם החסידי]]}}. הניח את עצמו ברוסיה על מנת לעשות טובה ליהודי במסירות נפש{{הערה|'''ספר השיחות תש"ה''' עמ' 106.}}.
-==תולדות חייו==
+== תולדות חיים ==
-הרה"ח ר' בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס"ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע"ה]] עד שנת [[תרפ"ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי"צ]]: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו"ד]] ו[[חושן משפט|חו"מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו".
+הרב בנציון שמטוב נולד ב[[ט"ז חשון]] [[תרס"ב]] בעיר [[דרויא]]{{הערה|בברכת אדמו"ר הרש"ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו"ר הרש"ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.}} לאביו ר' [[כתריאל שמטוב (דרויע)|כתריאל]] ולבתיה [[הי"ד]]<ref>ניספו בידי ה[[נאצים]] עם קהילת [[דרויא]] ב[[א' בתמוז|א' תמוז]] [[תש"ב]].</ref>. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע"ה]] עד שנת [[תרפ"ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים, בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה ודא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביורה דעה וחושן משפט, ועתידות טובות בעילוי הלימוד נבאו לו}}<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש שלו]] ח"ב ע' קמט.</ref>.
-==עסקנותו ושליחותו==
+נישא לגב' אסתר גולדה - אחות ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].
-היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.
-בתחילת שנת [[תרפ"ו]] שלח הרבי הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות [[וואהלין]], לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].
+==== עסקנותו ושליחותו ====
+היה בין עשרת ה[[תמימים]] ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני [[יהדות]] ו[[חסידות]]. ומסר נפשו בפועל.
-ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את [[וואהלין]], וכך כותב עליו הרבי הריי"ץ: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}
+בתחילת שנת [[תרפ"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני [[תורה]] ו[[מצוות]]. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].
-בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.
+ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}<ref>שם.</ref>
-==מאסרו==
+בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והיה מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את ה[[חסידות]] בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים ל[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]] בנוגע למצב הרבנים, החדרים, ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית כנסת|בתי הכנסת]]. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.
-בסוף שנת [[תרפ"ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר}}.
-כשלקחו את הרבי הריי"צ לכלא ב[[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.
+==== מאסרו ====
+בסוף שנת [[תרפ"ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אדר ראשון תרפ"ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר}}.
-ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ"ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.
+כשלקחו את [[אדמו"ר הריי"צ]] למאסר ב[[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר ב[[חרקוב]] כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] והוא כמובן לא גילה כלום.
-==יציאתו מרוסיה==
+ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר ב[[חרקוב]]. ב[[חשוון]] [[תרפ"ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.
-עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש"ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.
-הגיע לפולין ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד"ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו ע"ע את נשיאותו של הרבי.
+==== יציאתו מרוסיה ====
+עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי [[רוסיה]], להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את [[רוסיה]]. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מ[[רוסיה]] בשנת [[תש"ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.
-הי' ממקימי '[[ועד להפצת שיחות]]' הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' באה"ק להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה"ק. מפורסם בקרב חסידי חב"ד ניגונו המביע רגש מיוחד על הניסים שהתחוללו בימים הקשים ההם: "ניסים ניסים האט געשען...".
+הגיע ל[[פולין]] ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד"ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום [[ספרי אדמו"ר שליט"א|תורתו]], ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד ב[[אירופה|אירופא]] שיקבלו על עצמם את נשיאותו של [[הרבי]].
-ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.
-ר' בנציון נהרג בה' [[תמוז]] ה[[תשל"ה]] בתאונת דרכים ליד [[כפר חב"ד]], ומ"כ ב[[הר הזיתים]].
+היה מסור בלב ונפש ל[[רבי]].
-== בניו ==
+[[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|ממוזער|מצבת ר' בנציון שמטוב]]
-* ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה
-* ר' [[ישראל שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס
+==הפצת שיחות==
-* ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל ע"ה שמטוב]] - עסקן חסידי תושב קראון הייטס
+"קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחות הרבי, ועסק בכך במיוחד בשנותיו המאוחרות כאשר שהה תקופות ב[[ארצות הברית]] וב[[ארץ הקודש]].
-* ר' [[שלום דובער שמטוב]] - שליח הרבי למישיגן, דטרויט
+ממבססי המוסד '[[ועד להפצת שיחות]]' וסמוך לזמן פטירתו הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' ב[[ארץ הקודש]] להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלשון הקודש.
+בתקופה האחרונה לחייו עלה לארץ הקודש וגר ב[[כפר חב"ד]].
+ר' בנציון נפגע קשות בתאונת דרכים ליד [[כפר חב"ד]], ונפטר לאחר מספר ימים ביום שבת קודש [[ה' תמוז]] ה[[תשל"ה]], מנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].
+זכה להעמיד דור של [[חסידים]], [[מקושר|מקושרים]], [[שלוחים]] של הרבי ברחבי תבל.
+== משפחתו ==
+רעייתו, אסתר גולדה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ג בחשוון|כ"ג חשוון]] [[תשכ"ד]]}}
+;בניו
+* הרב [[מנחם מענדל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]]
+* הרב [[שלום דובער שם טוב]] - שליח הרבי ל[[דטרויט]], מישיגן
+* הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי ל[[פילדלפיה]] שב[[פנסילבניה]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגו"ח]]
+* הרב [[ישראל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]]
+;חתניו
+* הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ב[[לונדון]], [[אנגליה]]
+* הרב [[שמואל אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]]
+==לקריאה נוספת==
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+{{כפר|מענדי קורטס|מי ארמיא אדמורא|2116|24|תשפ"ה}}
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}}
+*[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על המסירות נפש ברוסיה] {{אינפו}} {{צליל}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה] {{PDF}}
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshansky-Shemtoiv-%209%20Nissan%205779.pdf סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו {{PDF|}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_76.html מעניין: למה ר' בנציון שמטוב שמח מהמענה החריף שקיבל מהרבי?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
+*[https://col.org.il/news/141140 "לא רפובליקה, יש לנו קיסר": וידאו היסטורי מהכתרת הרבנים בכפר חב"ד; נאום היסטורי של הרב בן-ציון שם טוב {{וידאו}} {{col}}]
+*[https://col.org.il/news/139454 וידאו נדיר: כשהרבי ציין את סיום השבעה של הרב בן ציון שם טוב{{וידאו}}{{col}}]
-{{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}}
+{{מנין כריתת הברית}}
+{{חברי האו"ם החסידי}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:שמטוב, בן ציון}}
+[[en:Bentzion Shemtov]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים פולטובה]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
 [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
-[[קטגוריה:ש"דרים]]
+[[קטגוריה:שד"רים]]
 [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
+[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
+[[קטגוריה:אישים בדרויא]]
+[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]