![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אליעזר בן הורקנוס: הבדלים בין גרסאות בדף
שינוי מהותי בערך רבי אליעזר |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (38 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|סיבה=צריך שכתוב לסגנון מעט יותר אינצקלופדי}} | |||
[[קובץ: | {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}} | ||
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו | [[קובץ:ALIM0736.JPG|ממוזער|קברו של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]] | ||
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|[[אבות]] ו[[אבות דרבי נתן]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|}}. | |||
==תורתו == | ==תורתו == | ||
על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]].וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, | על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. בפתיחת [[פרק שירה]] הובאו דברי רבי אליעזר בשבח העוסק בו שזוכה לישועות כלליות ופרטיות. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
הוא היה מתלמידי בית שמאי, ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{ | הוא היה מתלמידי [[בית שמאי]], ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{הערה|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות [[בהמה]] טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרח שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי{{הערה|ראה להלן הערה 6 מלקוטי לוי יצחק.}}. | ||
הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא. | הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא. | ||
הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{ | הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות. | ||
בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר"{{הערה|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=אליעזר+בן+משה&pgnum=71 עמ' סה].}}. | |||
==בתורת הקבלה== | |||
בחז"ל ב[[ספר הזוהר]] הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו''''{{הערה|בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג.}}. | |||
והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב ב[[תפילת חנה]] ב[[ספר שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''' - '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[תהילים ק"ג|פרק ק"ג]] ו[[תהילים ק"ד|פרק ק"ד]]) "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְגו''''. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21858&st=&pgnum=14 קונטרס 'שם האחד אליעזר'] לרבי דוד לוריא, במבוא ל'פרקי דרבי אליעזר' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|אליעזר]] | ||
{{תבנית:תנאים}} | |||
גרסה אחרונה מ־10:30, 2 בדצמבר 2025
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: צריך שכתוב לסגנון מעט יותר אינצקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי אליעזר בן הורקנוס - במשנה ובתלמוד מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, או רבי אליעזר הגדול - מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו[1]. עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניא[1].
תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי המסופר בפרקי דרבי אליעזר, בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך לירושלים בשביל להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבה של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[2]. בפתיחת פרק שירה הובאו דברי רבי אליעזר בשבח העוסק בו שזוכה לישועות כלליות ופרטיות.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה מתלמידי בית שמאי, ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס[3] בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרח שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי[4].
הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.
הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה אליעזר בן משה, ועל פי תורת הקבלה[5] שורשו היה מבחינת הגבורות.
בדומה לכך, גם התנא רבי אליעזר הגדול שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה[6], היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר[7] היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן במשניות הוא המחמיר, וסובר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא גבורה, ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר"[8].
בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחז"ל בספר הזוהר הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת ברכי נפשי; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו'[9].
והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו רבי עקיבא (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, במה כבודו עוסק? השיב לו; בפסוק הכתוב בתפילת חנה בספר שמואל א, פרק ב); וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם - זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר בתהלים (פרק ק"ג ופרק ק"ד) "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְגו'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס 'שם האחד אליעזר' לרבי דוד לוריא, במבוא ל'פרקי דרבי אליעזר'