אהבת ה' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אהבה ויראה}}
+[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]
+'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה [[אהבה|לאהוב]] את ה[[קב"ה]], כפי שנצטווינו בתחילת [[פרשה ראשונה|הפרשה הראשונה]] של [[קריאת שמע]]<ref>ואתחנן ו, ה.</ref>: {{ציטוטון|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}. אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד ב[[תורת החסידות]], העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה וב[[התבוננות]] הנדרשת על מנת להגיע אליה.
-'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה לאהוב את ה[[קב"ה]], מקור המצווה הוא מהפסוק: '''ואהבת את ה' אלוקיך''', אהבת ה' הינה אחד מהיסודות והנקודות המודגשות יותר, בתורת החסידות, החל מתקופת ה[[בעש"ט]].
+== המצוה ==
+אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:
-[[מאמר]]ים רבים ב[[חסידות]] עוסקים בסוגיה זו של אהבת ה'. במה מתבטא אהבה זו, כיצד מגיעים לאהבה זו.
+* '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}.
+* '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>.
+* '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />.
-אחד השאלות החוזרות על עצמם אינספור פעמים בחסידות היא, כיצד ניתן לצוות על האדם לאהוב משהו\מישהו, אהבה הינה הרי משיכת הלב ולא הסבר שכלי, וכמה תשובות לשאלה זו, אך נקודת ההסבר היא שהציווי הוא על האדם - להתבונן ולהתעמק בדברים המעוררים את האבה לה', דהיינו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ו[[עבודת התפילה]].
+לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.
+=== הדרך להגיע אליה ===
+קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>.
+אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>.
+התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>.
+עוד מבואר ב[[תניא]]<ref>פרק מד.</ref>, כי אף מי שנדמה לו שהאהבה שאליה הגיע היא כח [[דמיון|דמיוני]], לא יחוש, מכיון שבאמת מיוסדת על אהבתו האמיתית לה' [[אהבה מסותרת|המסותרת בליבו]].
+== השפעתה ==
+אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום [[מצוות עשה]], שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן<ref>פירוש להלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א. תניא פרק ד.</ref>. וכן:
+* '''[[מסירות נפש]] על [[קידוש השם]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו [[חז"ל]]<ref name=":1">ברכות נד, א (במשנה).</ref> מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".
+* '''[[השתוות]] וקבלת ה[[יסורים]] ב[[שמחה]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל<ref name=":1" /> מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".
+* '''[[תשובה]]''': תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מ[[יראה]], ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות<ref>יומא פו, ב. וראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מאהבה ותשובה מיראה|תשובה]].</ref>.
 ==דרגות באהבת ה'==
-בתניא{{הערה|הבא לקמן על פי "ביאורים בתניא, פרקים מב עד נ'}} מבואר כי ישנן 6 דרגות כלליות (עניינים כלליים) באהבת ה':
+באהבת ה' המבוארת ב[[ספר התניא]] וב[[תורת החסידות]] בכלל, דרגות רבות, לכל אחד לפי מדרגתו<ref>אבל לכל יהודי שייכת אהבת ה', לפחות בדרגה נמוכה - ראה קונטרס עץ החיים פרק טז.</ref>.
-===[[אהבת עולם]]===
+===אהבה זוטא ואהבה רבה===
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה זוטא]], [[אהבת עולם]], [[אהבה רבה]], [[אהבה בתענוגים]]}}
+בכללות, נחלקות שתי דרגות האהבה ל"אהבה זוטא" ו"אהבה רבה". ונקראות גם בשם "אהבת עולם" ו"אהבה רבה"<ref>תניא פרק מג.</ref>:
+* '''אהבה זוטא''' או '''אהבת עולם''' - היא אהבה הנולדת על ידי [[שכל]] והתבוננות בגדולת ה' מעניני העולם, המביאה לאהבה ותשוקה להידבק בה'.
+* '''אהבה רבה''' - היא אהבה שלמעלה מהשכל שאינה מתעוררת על ידי עבודה, אלא באה מלמעלה, למי שהשלים את עבודתו באהבה הנמוכה יותר. לפעמים נקראת גם בשם [[אהבה בתענוגים|'''אהבה בתענוגים''']] - שהיא שכרם של הצדיקים, הזוכים להתענג בה' כבר בחייהם, מעין [[העולם הבא]]{{הערה|ראה תניא פרק יג. אגרת הקודש סימן יח. לפעמים מחלקים באהבה רבה גופא - בין אהבה בתענוגים, ואהבה רבה נמוכה יותר שאיננה בתענוגים (ראה סידור עם דא"ח קיב, א).}}.
+=== אהבה טבעית המסותרת ===
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה טבעית]], [[אהבה מסותרת]]}}
+נוסף על דרגות האהבה הנ"ל, שאינן נמצאות מטבען אצל כל יהודי - ונדרשת התבוננות (או מתנה מלמעלה) על מנת להגיע אליהן - ישנה אצל כל יהודי אהבת ה' טבעית המסותרת בליבו, והיא באה בירושה מאבותינו [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. מכוחה של אהבה זו יש בכל יהודי את הכח למסור את נפשו עבור האמונה בה', מכיון שאיננו רוצה ואיננו יכול להתנתק ממנו אפילו לרגע קטן. מכוחה, יכול היה יהודי להתחבר לה' תמיד בקיום כל המצוות והימנעות מכל העבירות, והסיבה שתיתכן חלישות בכך היא מכיון שאהבה זו מסותרת, וישנה [[רוח שטות]] המכסה ומשכנעת את האדם כאילו שבמצוה או עבירה רגילה איננו מתנתק מה'. על ידי התבוננות והכרת האמת, שכל מצוה או עבירה היא משמעותית עבור הקשר לה', יכול יהודי להיות זהיר בכל המצוות והעבירות תמיד מכח אהבה זו<ref>תניא פרקים יח-כה.</ref>.
+העבודה להתבונן בגדולת ה' ולהביא ממנה להולדת אהבה נקראת "[[אהבה שכלית]]". לפעמים, כאשר האדם אינו מצליח בעבודתו להוליד אהבה בגילוי בליבו, יכולה להיות אצלו רק [[אהבה בתעלומות לב]]. זאת לעומת האהבה המסותרת, שנקראת [[אהבה טבעית]]<ref>ראה תניא סוף פרק טו. פרק טז. סוף פרק לח.</ref>.
+לפעמים נקראת האהבה המסותרת בשם "אהבה רבה".
+=== התבוננויות נוספות להולדת אהבה ===
+עוד מובאות בתניא סוגי התבוננות המביאות לאהבת ה'{{הערה|תניא פרק מד.}}:
-נמשכת מן ה[[התבוננות]] באור האלוקי השורה בעולמות. ומשולה לרשפי אש, כלומר, תשוקה עזה שהאור האלוקי יתגלה ויאיר אצלי.
+* '''"נפשי אויתיך"''' - כאשר האדם יודע שה' הוא מקור החיים, כשם שהוא אוהב את נפשו ותאב שהיא תשוב אליו כאשר מסתלקת החיות ממנו בשנתו בלילה, כך יאהב את ה' שהוא החיים האמיתיים.
+* '''"כברא דאשתדל"''' - כאשר ה' מרגיש שה' הוא אביו, הוא מוכן למסור את עצמו ואת חייו (ולכן זו אהבה גבוהה מהקודמת, שאוהב את ה' רק כפי שאוהב את חייו), כבן המוכן למסור את נפשו עבור אביו.
-===[[אהבה רבה]]===
+האהבה הבאה מההתבוננויות הנ"ל כוללת בתוכה גם אהבה רבה, ולא רק אהבת עולם<ref>אמנם בלקוטי תורה תזריע כ, ב מגדיר את האהבה "נפשי אויתיך" כ"אהבה זוטא".</ref>, אך אי אפשר להסתפק בהן ויש להשקיע גם בהתבוננות המביאה אהבת עולם{{הערה|תניא שם בסוף הפרק.}}.
-{{הערה|לעיתים נקראת אהבה זו [[אהבה טבעית]]על שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני שיצאה מהעלם הנפש הבהמית לגילוי) נקראת [[אהבה המסותרת]]}}. אהבה זו מקורה בעצם הנפש, ונמצאת בשווה אצל כל איש ישראל צדיק כרשע ללא הבדל. אהבה נעלית זו לא יכולה להתעורר על ידי התבוננות, אלא היא ניתנת במתנה למי שהוא שלם ביראה{{הערה|בתניא פרק מג נאמר שאהבה רבה היא [[אהבה בתענוגים]], אך במקומות שונים בחסידות מבואר שזהו רק בכללות, ובפרטיות הן שתי מדריגות שונות}}. אהבה זו משולה גם היא לאש, אך לא רשפי אש של מדורה בוערת, אלא אש שקטה – שלהבת נר, שבוערת בשקט ובדביקות.
-על שתי האהבות דלעיל קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי מטרת התניא, להסביר אין הוא קרוב מאד לקיים את התורה "לשמה", מתוך רגש פנימי). הראשונה משום שמצריכה הן ידיעה רחבה, והן העמקה ותקיעת הדעת בהתמדה, והשניה מתגלה רק אצל יחידי סגולה. לכן ממשיך התניא לבאר, שישנן שתי אהבות נוספות שהן אכן קרובות מאד. לכאורה, הטעם שהתניא לא מתחיל עם האהבות לקמן הוא משום החסרון שבהן – שאינן מתבטאות ברגש ממשי בלב ואינן משולות כלל לאש. למרות ש(ועקב התבוננות הנ"ל) האדם מתנהג כאילו הוא אוהב, הרי שבפועל אינו מרגיש דבר בליבו - הוא רק מתנהג על פי המסקנה אליה הגיע בהתבוננותו.
-===אהבת נפשי איויתיך===
+* '''"כמים הפנים לפנים"''' - טבעו של אדם הוא להכיר טובה ולהחזיר אהבה למי שאוהב אותו, ובפרק הדיוט ושפל שמקבל אהבה ממלך גדול ורם, בודאי יחזיר לו אהבה. לכן, התבוננות בגודל אהבת ה' עלינו - כפי שבאה לידי ביטוי בירידתו אלינו [[יציאת מצרים|להוציא אותנו ממצרים]], ובכך ש[[מתן תורה|נתן לנו את תורתו]]{{הערה|תניא פרקים מו-מז.}}, וכן בגודל הירידה וה[[צמצומים]] הרבים שמצמצם את אורו הגדול כדי לברוא את העולם ולחיות אותנו<ref>תניא פרקים מח-מט.</ref> - תביא את האדם להחזיר אהבה לה' בהתאם.
-כאדם חסר עייף וחסר כח בסוף היום, שמתאוה לחיות וכח חדשים. כך כשמתבונן שחיי נשמתו הם מהקב"ה תתעורר בליבו אהבה להשם. אהבה זו כלולה משתי האהבות הקודמות, כי מצד אחד היא ירושה לנו מאבותינו (כדוגמת אהבה רבה), אך מצד שני מתעוררת על ידי התבוננות (כמו אהבת עולם).
-===אהבת כברא דאשתדל===
+לפעמים מבואר שהתבוננויות אלו מולידות אהבה שכלית, ולפעמים שמביאות לגילוי האהבה המסותרת.
-לאהוב את הקב"ה כמו בן שאוהב את אביו, ומתעוררת על ידי ההתבוננות בכך שהקב"ה הוא "אבינו" הוא הוליד את נשמתינו. גם היא כקודמתה כלולה מאהבת עולם ואהבה רבה (מאותו הטעם), אך נעלית הרבה יותר: אהבת נפשי אויתיך היא אהבה מתוך ישות, מתוך הרגשת עצמו, קרבת אלקים לי טוב, האהבה סובבת סביב טובת עצמו. ואילו אהבת כברא דאשתדל היא מתוך ביטול עצמו – העיקר הוא האהוב (הקב"ה).
-===אהבת כמים הפנים===
+===אופנים שונים בגילוי האהבה===
-מכאן{{הערה|פרק מו ואילך}} מתחיל הרבי לבאר סוג שונה לגמרי של אהבה, הכולל בתוכו את כל המעלות לעיל: הן שהיא ברגש גלוי, הן שבאה על ידי התבוננות, והן שקרובה לכל אחד - ויתירה מזו "קרובה מאד מאד". ההתבוננות המביאה לידי אהבה זו משולה לבבואה במים המחזירה חיוך לאדם המחייך אליה. הנמשל הוא התבוננות בחסדים שגומל איתי השם למרות שאינני ראוי להם (כאדם המוטל באשפה ומגיע אליו המלך בכבודו ובעצמו ומוציא אותו ורוחץ אותו וכו'). לכאורה יש לומר, שמשום מעלותיה של אהבה זו מאריך בה רבינו הזקן על פני ארבעה פרקים שלימים.
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה כמים]], [[אהבה כרשפי אש]]}}
+מלבד החלוקות האמורות בין סוגי האהבה השונים, על פי הסיבות המעוררות אותן - ניתן לחלק את סוגי האהבה על פי אופן ההתגלות שלהן. ב[[ספר התניא]]<ref>פרק נ.</ref> מחלק אדמו"ר הזקן לשני סוגים<ref>וראה לקוטי שיחות חלק לד הנ"ל (הערה 54), ההקבלה ביניהן ובין סוגי האהבה שהביא הרמב"ם כהלכה.</ref>:
-===אהבת כלות הנפש===
+* '''אהבה כמים''' - אהבה הנמשכת מ[[חסד|החסדים]] ו[[קו הימין]], שהיא באופן של השתפכות הנפש כמים ובקרירות.
-אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, על ידי התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש.
+* '''אהבה כרשפי אש''' - אהבה הנמשכת מ[[גבורה|הגבורות]] ו[[קו השמאל]], שהיא באופן של רשפי אש, תשוקה וצמאון, ומביאה ל[[כלות הנפש]] ברצונה לצאת ממציאותה ולהידבק בה'. תשוקה זו היא התנועה של [[רצוא]], ואחריה נדרשת ומגיעה התנועה של [[שוב]].
-==הדרך להגיע לאהבת ה'==
+כמו כן, ישנן דרגות שונות בהתגלות האהבה בנפש - המחולקות לשלושת הסוגים של "'''בכל לבבך'''", "'''בכל נפשך'''" ו"'''בכל מאדך'''", שמקבילים גם למדרגות הנפש - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]]{{הערה|ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ה (נא, ג) ואילך. ד"ה פדה בשלום תשל"ט סעיף ג ואילך. ועוד. וראה בארוכה בספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' - בכל לבבך, נפשך ומאדך (כרך א ע' תט ואילך. תיח ואילך. תלב ואילך) - את הביאורים השונים בתורת החסידות על ההתאמה בין שלושת הדרגות "בכל לבבך", "בכל נפשך" ו"בכל מאדך" לחמשת הדרגות נר"ן ח"י.}}.
-הדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']]. שה[[מידות]] מושפעות מן ה[[שכל]], וכאשר מרחיב בדעתו בעניני [[גדולת ה']] איך [[הקב"ה]] [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], אזי נמשך באהבת ה'.
-==שורש לרמ"ח מצוות עשה==
+{{ציטוט|תוכן="ואהבת" בגימטריא ב' פעמים אור - אור ישר ואור חוזר.|מקור=(תורת חיים, שמות עז, ב,)}}
-אהבת ה' ו[[יראת ה']] הם שורש של ה[[מצוות]], שאהבת ה' היא שורש ל[[רמ"ח מצוות עשה]], ו[[יראת ה']] היא שורש ל[[שס"ה מצוות לא תעשה]].
 ==ראו גם==
 *[[אהבה]]
 ==קישורים חיצוניים==
-* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו{{וידאו}}
+'''מאמרים'''
+* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=83&CategoryID=200 אהבת ה'] בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד
+* הרב עדין אבן ישראל, [https://www.toratchabad.com/אהבת-ה-2 אהבת ה'] מאמר באתר ארגון מעיינותיך
+* הרב יוסף קרסיק, [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=927 איך מגיעים לאהבת ה'] {{חב"ד בישראל|}}
+'''שיעורים'''
+* הרב יוסף יצחק אופן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו {{וידאו}} {{אינפו}}
+* הרב גדליה אקסלרוד, [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1000343/ אהבת ה' בטבע אצל יהודי] {{וידאו}} {{אינפו}}
+* הרב מיכאל טייב, [https://col.org.il/news/114838 אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
+* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל] {{וידאו}}
+* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים] {{וידאו}}
 {{מצוות}}