בני ברק – הבדלי גרסאות
פיסוק, קישורים והורדת קישור מיותר |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם= | |שם= | ||
|תמונה= | |תמונה=בני ברק 1.jpeg | ||
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | |כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | ||
|עיר= | |עיר= | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg|ממוזער|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשס"ו]] בכיכר ברטנורא]] | [[קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg|ממוזער|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשס"ו]] בכיכר ברטנורא]] | ||
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב | '''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב תושביה הינם חרדים. נכון לשנת [[תשפ"ה]] גרים בה כ-230,000 תושבים. | ||
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,{{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] וקיבל מענות. | העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,{{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] וקיבל מענות. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | ||
[[קובץ:ב"ב2.jpeg | [[קובץ:ב"ב2.jpeg|ממוזער|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]] | ||
==רבני חב"ד בעיר== | ==רבני חב"ד בעיר== | ||
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש | בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים. | ||
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. | לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. | ||
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | ||
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא. | רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא. | ||
== בתי חב"ד בעיר == | == בתי חב"ד בעיר == | ||
* המנהל הראשי של סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]] בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. | * המנהל הראשי של סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]] בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. | ||
* שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. | * שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
* '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | * '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | ||
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]]. | *'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]]. | ||
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg | [[קובץ:ב"ב 3.jpeg|ממוזער|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]] | ||
==קהילות חב"ד בעיר== | ==קהילות חב"ד בעיר== | ||
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה: | כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה: | ||
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | *'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | ||
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], | *'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], המשפיע היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג. | ||
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע | *'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע]]י הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]]. | ||
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל וינפלד. בקיץ | *'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל וינפלד. בקיץ תשפ"ג נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח. | ||
*'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג. | *'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג. | ||
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL]}}. | *'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL]}}. | ||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
הרב [[בנימין קליין]] סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו [[הרבי]]: "עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"{{מקור}}. | הרב [[בנימין קליין]] סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו [[הרבי]]: "עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"{{מקור}}. | ||
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב בנימין קופרמן. | |||
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב | |||
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]]. | *כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]]. | ||
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/% | *[https://chabadpedia.co.il/index.php/תלמוד_תורה_חב%22ד_בני_ברק תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). בשנים האחרונות נוהל על ידי הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי, החל משנת תשפ"ד עבר הניהול הכולל להרב לוי יצחק רוזנברג. | ||
*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. | |||
*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. | |||
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ. | *[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ. | ||
*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. | *בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. | ||
*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב. | *תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב. | ||
*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות. | *סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות. | ||
| שורה 81: | שורה 72: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[https://teshura.com/teshurapdf/% | *[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20אמוץ.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}} | * {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}} | ||
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/ | *[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/מוסדות_בנות_בני_ברק_קיץ_תשפב.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה] | ||
{{מחוז תל אביב}} | {{מחוז תל אביב}} | ||