ערב שבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה מתמשכת}}
 '''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תנש"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
 "טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
 .}} - של כל תבשיל
 ותבשיל של שבת{{הערה|1= ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
-[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}.
+[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}.
 ==הודו==
@@ שורה 13: / שורה 14: @@
 ==מצות טועמיה חיים זכו==
 {{ערך מורחב|טועמיה}}
-כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.
+כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שולחן ערוך לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.
 הרבי מציין, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם ב[[מקרר]] עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב].}}.
@@ שורה 26: / שורה 27: @@
 ===קריאת שנים מקרא ואחד תרגום===
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שניים מקרא ואחד תרגום]]}}
 ===טבילה במקווה===
-נוהגים לטבול ב[[מקווה]] בערב שבת, כדי לקבל את קדושת השבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 25.}}. מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"ב קלו, ב. כמו כן [[האר"י]] ז"ל היה טובל ביום זה, אחרי קריאת פרשת השבוע (שער הכוונות ענין טבילת ע"ש סב, א, וז"ל "אחרי קריאת הפרשה היה טובל הטבילה של ע"ש").}} שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. לאחר הטבילה מדייקים לנגב את הגוף, אך משאידים אבר אחד לא מנוגב{{הערה|ראו שיחת ר"ח מר חשוון תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א עמוד 6-384.}}.
+נוהגים לטבול ב[[מקווה]] בערב שבת, כדי לקבל את קדושת השבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 25.}}. מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"ב קלו, ב. כמו כן [[האר"י]] ז"ל היה טובל ביום זה, אחרי קריאת פרשת השבוע (שער הכוונות ענין טבילת ע"ש סב, א, וז"ל "אחרי קריאת הפרשה היה טובל הטבילה של ע"ש").}} שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. לאחר הטבילה מדייקים לנגב את הגוף, אך משאירים אבר אחד לא מנוגב{{הערה|ראו שיחת ר"ח מר חשוון תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א עמוד 6-384): איתא בפע"ח (שער השבת פ"ד) בשם האריז"ל, כשהיה עולה מן הטבילה בערב שבת לא היה מנגב עצמו במטפחת. ולכאורה כיצד יתאים הדבר עם המובא בגמרא (פסחים קיא:) אודות הזהירות שלא ללבוש מנעלים ע"ג רגלים לחות (וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אדה"ז חו"מ הלכות שמירת גו"נ סל"א). ואפשר לבאר זאת בב' אופנים: א) העילוי דשאיבת מי שבת (קדושת השבת) גובר ומכריע את הזהירות הנ"ל; ב) בפע"ח אין צורך להבהיר שצריכים להיזהר בניגוב הרגלים, שהרי זה ענין מובן מעצמו, ולכן מ"ש שהאריז"ל לא היה מנגב עצמו - הכוונה לשאר הגוף, ולא לרגליים. ובנוגע למעשה - לא ראיתי נזהרין בזה (שלא להתנגב) כאשר הולכים לטבול במקווה בערב שבת, ו[[ערב ראש השנה]] ו[[ערב יום כיפור]] (ולמעשה מתנגבים).. ואדרבה: מכו"כ טעמים מדייקים לנגב את הגוף לאחרי הטבילה, ולכל ראש - מצד ענין של "דרך ארץ" מכיוון שלבישת הבגדים ע"ג גוף לח פוגעת ב"נפש היפה" שבסביבתו כו'.. והעיקר  - מעשה רב שמנגבים את הגוף לאחרי הטבילה. ואלו שרוצים לדייק ולהתנהג ע"פ מ"ש בכתבי האריז"ל - יכולים להשאיר חלק מסוים בגוף שאין מנגבים אותו, כדי שישאב מי שבת, וע"י חלק זה מתפשטת קדושת מי שבת בכל הגוף.}}.
 *החלפת הבגדים לבגדי שבת
@@ שורה 49: / שורה 51: @@
 *מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view ערב שבת: איחול "א' גוט'ן ערב שבת"]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 63 {{*}} יעקב הורביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view גליון א'רנז עמוד 49]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/18TZv_EJLETE3QeZELgsI9qX3CjGySnNG/view גליון א'רנח פרשת וירא תשפ"ה עמוד 72]'''
+{{הלכה}}
 {{שבת}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שבת]]