אוזבקיסטן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.
רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.
בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב"ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב"דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב"דיות בברית המועצות.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 13: שורה 15:


בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.
בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}


==שלוחי רבותינו נשיאינו==
==שלוחי רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו"ר הרש"ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.
===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===


[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.
ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.


במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב [[יונה אהרונוב]] כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב [[שלמה פנחסוב]], הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
 
הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.


===הרב חיים נאה===
===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
בשנת [[תרע"א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
בשנת [[תרע"א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.


עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.


במשך השנים בהן פעל הרב נאה במקום, המשיך הרב אליעזרוב לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב [[שלמה טאג'ר]].
===הרב שמחה גורודצקי===
 
בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי.
 
בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.
 
בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}
 
===הרב שמחה גורודצקי====
חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]].  
חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]].  


שורה 64: שורה 67:


הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.
הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.
==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.
==חסידי חב"ד אוזבקיסטן ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}
==רבני חב"ד באוזבקיסטן==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
== שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==
===הרב אבא דוד גורביץ===
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]
[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]
בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת
הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.
בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.
עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.
===שלוחים===
שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:
*הרב [[דב אקסלרוד]],
*הרב דוד קולטון,
*הרב ברוך אברמצ'ייב
*כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.
===שליח בסמרקנד===
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.


==קהילות יהודי בוכרה בעולם==
==קהילות יהודי בוכרה בעולם==
שורה 81: שורה 153:


===בארצות הברית===
===בארצות הברית===
אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.
אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך
והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.


לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.
לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.
שורה 94: שורה 167:
בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].
בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].


==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
==דמויות חב"דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==
בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.
 
==דמויות חב"דיות בולטות בקהילה הבוכרית==
*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]
*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]
*הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
*הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
שורה 108: שורה 178:
*[[גרוזיה]]
*[[גרוזיה]]
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]]
*ר' [[לב לבייב]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
* '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ד]]
* '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ד]]
* [[נודע בשיעורים]]
* '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ"א]]
* '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ"א]]
* '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס"ח]]
* '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס"ח]]

גרסה אחרונה מ־22:45, 30 בדצמבר 2024

אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר בוכרה על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה[1].

רבותינו נשיאינו שיגרו שלוחים לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, הרב אברהם חיים נאה הרב שמחה גורודצקי והרב אבא דוד גורביץ. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן לארצות הברית ולישראל וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.

בשנות השואה אלפי חסידי חב"ד הגיעו לטשקנט וסמרקנד הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב"דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן היציאה מרוסיה, והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב"דיות בברית המועצות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.

החל משנת תקנ"ג החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, הראשון לציון, הרב יעקב מאיר, ועוד.

מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה במסחר בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות חקלאיות, בכימיקלים ובתעשיות המתכת.

בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.

בתקופתו של אדמו"ר הרש"ב כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה. בשנת תרפ"ב בוכרה סוחפה לברית המועצות ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.

בשנת תרפ"ה הקים ר' רפאל צמח חודיידטוב את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד[2]

שלוחי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב

במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים אדמו"ר הרש"ב מספר שלוחים שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשון השלוחים היה הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב, שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די בחברון, אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם[3]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב[4], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.

במשך זמן כהונתו פתח ישיבה[5][6] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה[7], לשם כך מינה את תלמידו הקרוב השו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר[8].

הרב חיים נאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

בשנת תרע"א, הרב חיים נאה שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו[9].

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית[10], בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

הרב שמחה גורודצקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב שמחה גורדצקי.

בשנת תרפ"ו הקים הרב גורודצקי את סניף תפארת בחורים ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.

קהילות חב"דיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בקיץ תש"א, במהלך מלחמת העולם השניה רבים מחסידי חב"ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן. בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב ישראל פנחס שרייבר שנדד עם משפחתו לסמרקנד בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"תניא" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב"דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת.

ממייסדי ישיבת תומכי תמימים סמרקנד היה הרב מיכאל טייטלבוים. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים אבא פליסקין ומנחם מענדל פוטרפס. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב יונה כהן, ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב זלמן שמעון דבורקין והרב משה רובינסון. הרב ניסן נמנוב כיהן כמשפיע הישיבה.

מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ תש"ו, שאז עזבו רוב חסידי חב"ד את סמרקנד והיגרו מרוסיה.

לאחר מלחמת העולם השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל הארגון
הקמת ארגון חמ"ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה

גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי בוכרה.

בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב"ד בבוכרה היה חבורת מזכי הרבים, 'חמ"ה', שהוקם על ידי הרב משה ניסלביץ הרב בערל זלצמן, האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.

לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.

בשנות הכ"פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב מיכאל מישולובין.

הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.

ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב רפאל צמח חודיידטוב שינגן את הניגון שמעו בנים, בעוד מבנו הרב משיח חודיידטוב ביקש הרבי שישיר את הניגון 'עך טי זיעמליאק[11].

חסידי חב"ד אוזבקיסטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מחסידי חב"ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:

רבני חב"ד באוזבקיסטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי הרבי לאוזבקיסטן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבא דוד גורביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב אבא דוד גורביץ, בשליחות הרבי, כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

הרב גורביץ מפקח על משלוח המצות לאוזבקיסטן
השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו בטשקנט, ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום[12], והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"[13].

בשנת תשס"ח, לאחר סדרת התנכלויות לרב[14] גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה[15], יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי[16].

עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.

שלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:

  • הרב דב אקסלרוד,
  • הרב דוד קולטון,
  • הרב ברוך אברמצ'ייב
  • כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.

שליח בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילות יהודי בוכרה בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבת הבוכרים

לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.

בחודש טבת תשל"ג הוקמה ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד ביוזמת חמ"ה. הרב בערקע שיף מונה למנהל, ויחד עם הרב שמחה גורודצקי, הרב שלמה מיידנצ'יק, המשפיע ר' מענדל פוטרפס והרב שמואל חפר הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.

בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב אברהם חיים לדיוב, ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד בנתניה.

עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון".

בקרית מלאכי הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב רפאל צמח חודיידטוב.

הרב שלום דובער ליפשיץ היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב"ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון חמ"ה, וכן רשת החינוך והרווחה 'אור אבנר' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.

לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.

קהילת בוכרה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: קונגרס יהודי בוכרה העולמי בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר לב לבייב המפעילה גם את רשת בתי החינוך אור אבנר במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.

בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב יוסף ישראל בלוי, וכיום משמש כמנכ"ל ארגונים אלו בנו הרב יהודה בלוי (החל משנת תשס"ז)[17].

הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' יאיר בורוכוב ור' שימי סגל.

בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב יהודה לויוב, וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר קרית גת פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב שמואל סעידוב.

דמויות חב"דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אתם שלום - בעריכת הרב ישראל אלפנביין, תשע"ו[18].
  • יהדות הדממה, בעריכת נפתלי צבי גוטליב, תשמ"ד
  • נודע בשיעורים
  • מחזות ועלילות, יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, תשמ"א
  • יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה, ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, תשס"ח
  • זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו
  • ככוכבים לעולם ועד - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית
  • אוצר המוזיקה - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית
  • אברהם רייניץ, הלל זלצמן, מחתרת סמרקנד, פעילות חמ"ה בסמרקנד ובארץ הקודש
  • מסירות נפש של יהודי בוכרה , פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש"מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.
  2. ↑ נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300
  3. ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב
  4. ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה
  5. ↑ ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז
  6. ↑ ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז
  7. ↑ בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד
  8. ↑ בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב חזקיהו קייקוב, וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כסופר סת"ם (והיה כותב על פי שיטתו של אדמו"ר הזקן), כשוחט, וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי
  9. ↑ המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער
  10. ↑ על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב
  11. ↑ יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט).
  12. ↑ ליל הסדר בטשקנט
  13. ↑ היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור
  14. ↑ אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין, בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה
  15. ↑ בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט.
  16. ↑ ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?
  17. ↑ קדם לו בתפקיד הרב אליהו וילהלם.
  18. ↑ תדפיס מהספר קובץ PDF
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אוזבקיסטן&oldid=729997"