חסידות בעלז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (37 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:בעלז 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת שבנה רבי [[שלום רוקח]] מייסד החסידות בעיירה בעלז]] | ||
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. | חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו"ר]]ות וברבנות העיירה. | אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו"ר]]ות וברבנות העיירה. | ||
בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | ||
לאחר פטירתו של רבי אהרן | לאחר פטירתו של רבי אהרן -שכל משפחתו נספו בשואה ל"ע - מונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. | ||
== הקשר עם חסידות חב"ד == | == הקשר עם חסידות חב"ד == | ||
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ"א]]]] | [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ"א]]]] | ||
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?!{{ | מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?!{{הערה|אדמו"רי חב"ד ובני דורם ע' 74 מפי חסידים מפי הרבי הריי"ץ ומהר"א מבעלז וסיפורי חב"ד חלק ב' ע' 302}}. | ||
בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם ה[[רבי]] וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו"ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק [[רבי אהרון]] את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך רגיל"], ענה הרבי. נענה [[רבי אהרן]] ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו"ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ ואמר האדמו"ר: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"] לאחר מכן שוחח האדמו"ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מחזיק את ידו של הרבי. | |||
בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם | |||
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[ | הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[ורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב"ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}. | ||
האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ | האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ארצות הברית]] - בשנת [[תשל"ג]] ובשנת [[תשמ"א]] - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה. | ||
ביחידות בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן | ביחידות בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. | ||
בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך | בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג [[הרבי הריי"צ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש"ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז"ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. | ||
כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור"), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות". | כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור"), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות". | ||
הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. | הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. | ||
ביחידות בשנת | ביחידות בשנת תשל"ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. וביחידות בתשמ"א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. | ||
האדמו"ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו"ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו"ר צמח צדק ועוד. | |||
האדמו"ר מעודד את הבחורים והאברכים להגות בספרי אדמו"ר הזקן, ובפרט בספר התניא. {{הערה|כן הורה לראש ישיבת בעלזא בירושלים ולראש ישיבת בעלזא אשדוד ועוד}} | |||
האדמו"ר קנה אות בס"ת לבנו הילד הרב אהרן מרדכי בילדותו. | |||
האדמו"ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה"ל. | |||
בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י"ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה. | |||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
*[[יששכר דוב רוקח]] | *[[יששכר דוב רוקח]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_72.html גלרייה נדירה: פגישת האדמו"ר מבעלז עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{תמונה|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|*]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:05, 12 בדצמבר 2024
חסידות בעלז (נכתב באידיש בעלזא) נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של החוזה מלובלין.
תולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי שלום רוקח, מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי יששכר דוב רוקח באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא באדמו"רות וברבנות העיירה. בשנות השואה הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מאירופה בסיוע אדמו"ר הריי"צ ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן -שכל משפחתו נספו בשואה ל"ע - מונה אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא למלא את מקומו.
הקשר עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר על אדמו"ר המהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז, כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?![1]. בדומה לכך העיד ר' חיים שניאורסהן על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם הרבי וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו"ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת[2], וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך רגיל"], ענה הרבי. נענה רבי אהרן ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו"ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ ואמר האדמו"ר: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"] לאחר מכן שוחח האדמו"ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מחזיק את ידו של הרבי.
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי אלחנן הלפרין אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכו מפאריז לורשה, והבחין באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי חב"ד שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של אדמו"ר הריי"צ[3].
האדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דוב רוקח היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו בארצות הברית - בשנת תשל"ג ובשנת תשמ"א - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה.
ביחידות בשנת תשל"ג שח הרבי באוזני רבי יששכר דוב כי הוא פגש בדודו רבי אהרן רוקח מבעלזא וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה.
בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נהג הרבי הריי"צ שהדפיס את ספרי אביו הרבי הרש"ב שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז"ל שרבי חיים ויטאל ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. כהמשך לכך התעניין האדמו"ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור ("גם על פרומער בחור"), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות "שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות".
הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב"תוכנית הלימודים" מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך.
ביחידות בשנת תשל"ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. וביחידות בתשמ"א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה.
האדמו"ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו"ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו"ר צמח צדק ועוד. האדמו"ר מעודד את הבחורים והאברכים להגות בספרי אדמו"ר הזקן, ובפרט בספר התניא. [4] האדמו"ר קנה אות בס"ת לבנו הילד הרב אהרן מרדכי בילדותו. האדמו"ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה"ל.
בשנת תשע"ו קיבל האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' יואל כהן בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י"ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה.
גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא
-
-
רבי יששכר דוב רוקח, האדמו"ר הנוכחי מבעלז
-
בית הכנסת המרכזי של החסידות בירושלים
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצמיח קרן ישועה "כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז -
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - גלרייה נדירה: פגישת האדמו"ר מבעלז עם הרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ אדמו"רי חב"ד ובני דורם ע' 74 מפי חסידים מפי הרבי הריי"ץ ומהר"א מבעלז וסיפורי חב"ד חלק ב' ע' 302
- ↑ נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר למשמשו:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה כאן
- ↑ תורת חב"ד לבני הישיבות.
- ↑ כן הורה לראש ישיבת בעלזא בירושלים ולראש ישיבת בעלזא אשדוד ועוד
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |