משה אדרעי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' משה אדרעי תשפ"א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי (תשפ"א)]] | |||
[[קובץ:משה אדרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי עם תלמיד בוגר [[בית הספר למלאכה]]]] | [[קובץ:משה אדרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי עם תלמיד בוגר [[בית הספר למלאכה]]]] | ||
הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא חסיד תושב [[כפר חב"ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים | הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא חסיד תושב [[כפר חב"ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש"ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי. | נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש"ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי{{הערה|בקשר ליום הולדתו שאינו יודע את התאריך בחודש, ר' משה מציין את יום הולדתו בימים הסמוכים לחג הפורים.}}. | ||
בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד. | בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|{{קישור חבד און ליין|13414|היתום מצא אבא|ו' אב תשס"ה}}}}. | ||
בעודו בחור, בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה | בעודו בחור, בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה. | ||
לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר | בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ליחידות אצל הרבי בפעם הראשונה, בשנת [[תש"ל]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מלכה, בתו של הרב אונסדורפר רבה של מנצ'סטר שבאנגליה, כשהחתונה עצמה נערכה בלונדון בתחילת שנת תשל"א. | ||
לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלאכה ב[[קריית מלאכי]], שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד. | |||
בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב"ד. | בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב"ד. | ||
לצד עיסוקו החינוכי, עסק במשך עשרות בממכר אתרוגים בדוכן בשוק האתרוגים בירושלים, שהפך לאחד הדוכנים המרכזיים ומכר מידי שנה אלפי אתרוגים. | |||
בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מה[[קבלה|מקובל]] רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה. | בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מה[[קבלה|מקובל]] רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה. | ||
הרב אדרעי נמנה על מתפללי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת [[מזון]] ב[[שמחת תורה]] במשך כל חג הסוכות ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים הרבים הפוקדים את המקום. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו | *בנו, הרב [[אשר לוי יצחק אדרעי]], עסקן חבד"י [[כפר חב"ד]]. | ||
*בנו, שלמה זלמן אדרעי, לונדון | *בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, [[לונדון]]. | ||
*בנו, מנחם מענדל אדרעי, לונדון | *בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון. | ||
*חתנו, איציק גרצמן, כפר חב"ד | *חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב"ד. | ||
*חתנו, יוסף יצחק מלכא, כפר חב"ד | *חתנו, הרב יוסף יצחק מלכא, כפר חב"ד. | ||
*חתנו, זאב סופר, | *חתנו, הרב זאב סופר, [[ירושלים]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59396 כתבת פרופיל]''' בגליון ' | *'''הדרכות למדריך''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 28 | ||
*'''במחנה יהודה הירושלמי''', על התעסקותו בממכר אתרוגים, בתוך מוסף בשווקים וברחובות לגליון 'המבשר - קהילות' חג הסוכות תשפ"ב עמוד 20 | |||
*'''נשיקה של חסיד''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 56 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59396 כתבת פרופיל]''' ([https://www.dmag.co.il/pub/vaadkfar/kfar12/kfar12.pdf הגליון המקורי]) בגליון 'הכפר של הרבי' {{אינפו}} י"ט שבט התשע"א | |||
*[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ה [[סיוון]] התשע"א (27.06.2011) | *[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ה [[סיוון]] התשע"א (27.06.2011) | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59280 כנס בוגרי בית הספר למלאכה בארגון הרב אדרעי ● גלריה] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59280 כנס בוגרי בית הספר למלאכה בארגון הרב אדרעי ● גלריה] {{אינפו}} | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/60/ | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/60/משה_אדרעי_הסיפור_שלי.pdf "כאילו יְלָדֹו"]''', הרב אדרעי בראיון למגזין השבועי של חברת המדיה [[jem]] - ה' אדר תשע"ז ([http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/90.-Terumah-5777-Hebrew.pdf קישור להורדה]) | ||
*'''[https://anash.org/from-the-market-stall-to-the-yeshivah-hall/ מדוכן השוק להיכל הישיבה]''', רעיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] (אנגלית) {{אנש}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אדרעי, משה}} | {{מיון רגיל:אדרעי, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדרעי]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:37, 24 בספטמבר 2024
הרב משה אדרעי (יליד שנת תש"ד, 1944) הוא חסיד תושב כפר חב"ד שכיהן בעבר כמנהל חינוכי בבית הספר למלאכה עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעירה ספי שבמרוקו בחג הפורים תש"ד לאביו הרב מסעוד אדרעי[1].
בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת תשט"ו עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים באשקלון. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב ישראל לייבוב פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד[2].
בעודו בחור, בשנת תשכ"ב קיבל את בקשתו של הרב מרדכי לוין והחל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-770, הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה.
בשנת תשכ"ו נכנס ליחידות אצל הרבי בפעם הראשונה, בשנת תש"ל בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מלכה, בתו של הרב אונסדורפר רבה של מנצ'סטר שבאנגליה, כשהחתונה עצמה נערכה בלונדון בתחילת שנת תשל"א.
לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלאכה בקריית מלאכי, שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד.
בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב"ד.
לצד עיסוקו החינוכי, עסק במשך עשרות בממכר אתרוגים בדוכן בשוק האתרוגים בירושלים, שהפך לאחד הדוכנים המרכזיים ומכר מידי שנה אלפי אתרוגים.
בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מהמקובל רבי דוד אבוחצירא מנהריה אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה.
הרב אדרעי נמנה על מתפללי בית הכנסת בית מנחם, ודואג לאספקת מזון בשמחת תורה במשך כל חג הסוכות ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים הרבים הפוקדים את המקום.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אשר לוי יצחק אדרעי, עסקן חבד"י כפר חב"ד.
- בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, לונדון.
- בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון.
- חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב"ד.
- חתנו, הרב יוסף יצחק מלכא, כפר חב"ד.
- חתנו, הרב זאב סופר, ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הדרכות למדריך, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 28
- במחנה יהודה הירושלמי, על התעסקותו בממכר אתרוגים, בתוך מוסף בשווקים וברחובות לגליון 'המבשר - קהילות' חג הסוכות תשפ"ב עמוד 20
- נשיקה של חסיד, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 56
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבת פרופיל (הגליון המקורי) בגליון 'הכפר של הרבי'
י"ט שבט התשע"א - נתן אברהם, חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם, בתוך שבועון בית משיח כ"ה סיוון התשע"א (27.06.2011)
- כנס בוגרי בית הספר למלאכה בארגון הרב אדרעי ● גלריה
- "כאילו יְלָדֹו", הרב אדרעי בראיון למגזין השבועי של חברת המדיה jem - ה' אדר תשע"ז (קישור להורדה)
- מדוכן השוק להיכל הישיבה, רעיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת jem (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ בקשר ליום הולדתו שאינו יודע את התאריך בחודש, ר' משה מציין את יום הולדתו בימים הסמוכים לחג הפורים.
- ↑ ו' אב תשס"ה, היתום מצא אבא - באתר
