אהרון חיטריק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הוצאה לאור" ב־"הוצאה לאור") |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרן_חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אהרן_חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אהרן חיטריק]] | ||
הרב '''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]] - [[כ"ט בתשרי]] [[תשע"ב]]) היה סופר עורך וחוקר, כיהן כיושב ראש מערכת ה[[הוצאה לאור]] הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]]. | הרב '''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]] - [[כ"ט בתשרי]] [[תשע"ב]]) היה סופר עורך וחוקר, כיהן כיושב ראש מערכת ה[[הוצאה לאור]] הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]]. | ||
==חינוך== | ==חינוך== | ||
ר' אהרן נולד לאביו הרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולאמו קיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב [[אהרן תומרקין | ר' אהרן נולד בשנת 1939 בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולאמו קיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב [[אהרן תומרקין]]. למד לימודי קודש אצל [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי, וכן השתלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעירו. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשכ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סלאווה, בתו של הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] מ[[כפר חב"ד]], ומיד לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א]] שהיה באותה עת בשלבי הקמה, ונמנה על האברכים הראשונים שייסדו את הכולל. | בשנת [[תשכ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סלאווה, בתו של הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] מ[[כפר חב"ד]], ומיד לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א]] שהיה באותה עת בשלבי הקמה, ונמנה על האברכים הראשונים שייסדו את הכולל. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"ט תשרי]] [[תשע"ב]] והוא בן 73 שנים. | ||
==עבודתו הספרותית== | ==עבודתו הספרותית== | ||
[[קובץ:חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיטריק בחדר עבודתו]] | ||
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]]. | בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות. | לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות. | ||
הרב חיטריק כיהן כיו"ר מערכת [[אוצר החסידים]]. | |||
חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב"ד. | חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב"ד. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
הסדרה העיקרית עליה עבד, הייתה סדרת ספרי [[אור התורה]] של ה[[צמח צדק]] שנערכה על ידו, וכללה למעלה מארבעים כרכים. | הסדרה העיקרית עליה עבד, הייתה סדרת ספרי [[אור התורה]] של ה[[צמח צדק]] שנערכה על ידו, וכללה למעלה מארבעים כרכים. | ||
==יו"ר אוצר החסידים== | |||
הרב אהרן חיטריק כיהן עשרות שנים כיו"ר מערכת אוצר החסידים ועבודתו נעשתה בשקט וביסודיות. על תיפעול המערכת הקטנה בה ערכו את תורת רבותינו נשיאינו, סיפר אחד מחברי המערכת הרב שלום יעקב חזן: | |||
"מי שנכנס למרתף הקטן בו נמצא חדר עבודתו של הרב חיטריק, התקשה להאמין שמדובר במקום משכנה של מערכת "אוצר החסידים" המהוללת. מחדרון זה – שמוקף בארונות ספרים מקיר לקיר ומרצפה לתקרה (נוסף על מה שמונח על השולחנות והכסאות...) – התנהלה במשך שנים רבות עבודת הכנתם לדפוס של ספרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק. עשרות ספרים. | |||
הרב אהרן חיטריק עצמו, הינו מומחה עצום ובר סמכא בענייני כתבי יד עתיקים עוד מימי בחרותו. כבחור צעיר ההדיר את כתבי הראשונים כמלאכים, והרבי התעניין כבר אז בכל פרט מעבודתו. לאחר שהרבי הכניס אותו לעבודת הקודש של הוצאת כתבי רבותינו נשיאנו לאור עולם – הוא עשה עשרות שנים בעבודת הקודש, כאן בחדר הזה. אם נרצה להקיף את כל הקשור בעבודתו של הרב חיטריק ואת כל ההוראות שקיבל מהרבי, נצטרך למלא כמה כרכים עבי כרס. זהו אולי המיוחד בעבודתו של הרב חיטריק: שום "יוזמות" או הצעות; הכל – פשוט הכל – בהוראה ישירה ומפורשת מלמעלה. מהרבי הייתה מגיעה ההוראה להוציא לאור ספר מסויים, אחר כך הוראות באיזו מתכונת עריכה וצורת הדפסה עד הפרט הקטן ביותר, ובסוף – תאריך יעד שבו הספר צריך להיות כבר כרוך"{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64791 חוקר וחסיד ● קווים לדמותו של הרב חיטריק ע"ה] {{בית משיח}}}}. | |||
==ספרים שההדיר== | ==ספרים שההדיר== | ||
* חלקים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]]. | * חלקים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]]. | ||
* בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]]. | * בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]]. | ||
* בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | * בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
* בשנת [[ | * בשנת [[תשל"ג]] הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר ה[[תניא]] עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים, עבודה שערכה עשרות שנים והסתיימה בשנת [[תשס"ג]]. | ||
* בשנת [[תשס" | * בשנת [[תשד"מ]] הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
* בשנת [[תשס"א]] הוגה על ידו ספר ה[[לקוטי תורה]] בהוצאה החדשה באותיות מרובעות{{הערה|עפ"י בוך 2-1101 שרובו גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ולדפוס ראשון. ראה [https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה] ע' 5 (פתח דבר להוצאה החדשה - [[תשס"א]]).}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 49: | שורה 58: | ||
* בתו, מרת רחל גרוס. | * בתו, מרת רחל גרוס. | ||
* בנו, הרב הרשל חיטריק. | * בנו, הרב הרשל חיטריק. | ||
* בנו, הת' שמואל | * בנו, הת' שמואל חיטריק - נהרג בתאונת דרכים כ'תמוז תשמ"ז. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 57: | שורה 66: | ||
{{מיון רגיל:חיטריק אהרון}} | {{מיון רגיל:חיטריק אהרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]] | [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]] | ||
| שורה 64: | שורה 75: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | ||
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]] | |||
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:54, 6 באוגוסט 2024
הרב אהרן חיטריק (תרצ"ט - כ"ט בתשרי תשע"ב) היה סופר עורך וחוקר, כיהן כיושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד - אוצר החסידים.
חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אהרן נולד בשנת 1939 בעיר חרקוב שבאוקראינה לאביו הרב יהודה חיטריק שהיה השוחט החסידי בעירו ולאמו קיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב אהרן תומרקין. למד לימודי קודש אצל מלמד פרטי, וכן השתלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבעירו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה נדד עם משפחתו לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את ברית המועצות בבריחה הגדולה דרך לבוב.
מיד לאחר יציאתם מרוסיה נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לבלגיה על מנת לנסות להוציא את הילדים היהודים שהושמו במנזרים בתקופת המלחמה. לאחר עבודתו שם נשלח אביו לשמש כמשפיע (הנהלה רוחני) בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה.
לאחר שנים של לימודים בישיבה אצל אביו, עבר חיטריק ללמוד במרכז חב"ד העולמי בסמוך לרבו אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, שבניו יורק. שם התגורר אצל אחיו הרב צבי הירש חיטריק.
בשנת תשי"ט כאשר הרבי הודיע על שבעת הקנים, נבחר על ידי הנהלת הישיבה להיות אחד משבעת הקנים בדא"ח.
בשנת תשכ"ב נשא את רעייתו סלאווה, בתו של הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן מכפר חב"ד, ומיד לאחר מכן נכנס ללמוד בכולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א שהיה באותה עת בשלבי הקמה, ונמנה על האברכים הראשונים שייסדו את הכולל.
נפטר בכ"ט תשרי תשע"ב והוא בן 73 שנים.
עבודתו הספרותית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס שבברוקלין החוקר הרב אברהם סופר, שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם הרבי מליובאוויטש, הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של הרבי מליובאוויטש לברזיל.
הרב סופר שראה את כשרונו של חיטריק שיתף אותו בעבודתו הספרותית, וככך החל את דרכו בספרות וחקירה של ספרים יהודים.
הספר הראשון מספרי חב"ד שערך בהוראת הרבי, היה יצירת מפתח מאמרי חז"ל לספר צמח צדק.
לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות.
הרב חיטריק כיהן כיו"ר מערכת אוצר החסידים.
חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי אדמו"רי חב"ד. נמנה עם הכותבים הקבועים בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה.
הסדרה העיקרית עליה עבד, הייתה סדרת ספרי אור התורה של הצמח צדק שנערכה על ידו, וכללה למעלה מארבעים כרכים.
יו"ר אוצר החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אהרן חיטריק כיהן עשרות שנים כיו"ר מערכת אוצר החסידים ועבודתו נעשתה בשקט וביסודיות. על תיפעול המערכת הקטנה בה ערכו את תורת רבותינו נשיאינו, סיפר אחד מחברי המערכת הרב שלום יעקב חזן: "מי שנכנס למרתף הקטן בו נמצא חדר עבודתו של הרב חיטריק, התקשה להאמין שמדובר במקום משכנה של מערכת "אוצר החסידים" המהוללת. מחדרון זה – שמוקף בארונות ספרים מקיר לקיר ומרצפה לתקרה (נוסף על מה שמונח על השולחנות והכסאות...) – התנהלה במשך שנים רבות עבודת הכנתם לדפוס של ספרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק. עשרות ספרים.
הרב אהרן חיטריק עצמו, הינו מומחה עצום ובר סמכא בענייני כתבי יד עתיקים עוד מימי בחרותו. כבחור צעיר ההדיר את כתבי הראשונים כמלאכים, והרבי התעניין כבר אז בכל פרט מעבודתו. לאחר שהרבי הכניס אותו לעבודת הקודש של הוצאת כתבי רבותינו נשיאנו לאור עולם – הוא עשה עשרות שנים בעבודת הקודש, כאן בחדר הזה. אם נרצה להקיף את כל הקשור בעבודתו של הרב חיטריק ואת כל ההוראות שקיבל מהרבי, נצטרך למלא כמה כרכים עבי כרס. זהו אולי המיוחד בעבודתו של הרב חיטריק: שום "יוזמות" או הצעות; הכל – פשוט הכל – בהוראה ישירה ומפורשת מלמעלה. מהרבי הייתה מגיעה ההוראה להוציא לאור ספר מסויים, אחר כך הוראות באיזו מתכונת עריכה וצורת הדפסה עד הפרט הקטן ביותר, ובסוף – תאריך יעד שבו הספר צריך להיות כבר כרוך"[1].
ספרים שההדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלקים מפירוש רבינו מנחם המאירי על התלמוד.
- בשנת תשכ"ב הוציא לאור את פסקי הריא"ז על מסכתות שונות מהתלמוד.
- בשנת תשכ"ג הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת אדמו"ר הצמח צדק.
- בשנת תשל"ג הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר התניא עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים, עבודה שערכה עשרות שנים והסתיימה בשנת תשס"ג.
- בשנת תשד"מ הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי לקוטי תורה ותורה אור של אדמו"ר הזקן.
- בשנת תשס"א הוגה על ידו ספר הלקוטי תורה בהוצאה החדשה באותיות מרובעות[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- אחיו, הרב צבי הירש חיטריק, מראשוני השלוחים של הרבי, נשלח לעיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל.
- אחותו, מרת חיה אשת הרב דוד משה ליברמן מבלגיה.
- אחותו, מרת שיינדל שניאורסאהן מברוקלין.
- ילדיו
- בתו, מרת רחל גרוס.
- בנו, הרב הרשל חיטריק.
- בנו, הת' שמואל חיטריק - נהרג בתאונת דרכים כ'תמוז תשמ"ז.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קובץ זכרון לרגל ה'שלושים' - תולדותיו, מענות הרבי בקשר לעבודתו וראיון איתו מתוך שבועון כפר חב"ד, כ"ט חשוון תשע"ב
- הרב שלום יעקב חזן, חוקר וחסיד - קווים לדמותו של הרב חיטריק בשבועון בית משיח.
- הרב משה מרינובסקי, המהדיר, בשבועון כפר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ חוקר וחסיד ● קווים לדמותו של הרב חיטריק ע"ה
- ↑ עפ"י בוך 2-1101 שרובו גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ולדפוס ראשון. ראה פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה ע' 5 (פתח דבר להוצאה החדשה - תשס"א).