מנחם מענדל ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – ".ג" ב־". ג")
(75 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מנחם מענדל ברוק''' ([[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]-[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]]), היה חסיד בקהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר.
[[קובץ:ר'_מענדל_ברוק_2016-09-05_16-33.jpg|ממוזער|ר' מענדל ברוק]]


==תולדות חייו==
הרב '''מנחם מענדל ברוק''' ([[י"ג חשון]] [[תרע"ט]] - [[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]]), היה [[תנועת החסידות|חסיד]] בקהילת [[חב"ד]] ב[[ראשון לציון]] שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן ב[[ירושלים]], ובשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]].
נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו המשפיע החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.


בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורום לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק. ג. ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.
==תולדות חיים==
נולד ב[[בישנקוביץ]] לאביו ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] ולאמו צביה, ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ט]]. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.


לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירך אותו שיצליח בלימודו.
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח את סניף ישיבת [[תומכי תמימים זוויהל]] באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.


בחודש תמוז [[תש"ג]] נישא לרעייתו חנה שיינברגר, המיוחסת כנכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
לקראת שנת [[תרצ"ז]] החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב ב[[ריגא]] במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי ([[סרטיפיקט]]), ומשם המשיך את מסעו דרך [[וינה]] שם נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] שב[[ירושלים]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ']], ובירכו שיצליח בלימודו.


לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.
ב[[ח' תמוז]] [[תש"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.


בשנת [[תשי"ב]] נולד בנו הראשון, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של ה[[ק. ג. ב.]]. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{שטורעם}}}}.
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.


בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]].
בשנת [[תשי"ב]] נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{קישור שבור}} {{שטורעם}}}}.
 
למשך תקופה הרב ברוק היה הנהג המיניבוס של [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
 
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].
 
ביום [[י"ג כסלו]] [[תשס"ו]] התקבלה הידיעה על פטירתו של הרב ברוק{{הערה|[https://col.org.il/news/15980 ברוך דיין האמת: הרב מנחם-מענדל ברוק ע"ה]}} - כשהוא חגג לפני חודש ימים את יום-הולדתו השמונים ושבע.


==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת חנה - [[י"ז כסלו]] [[תרפ"ג]] - נפטרה [[י' ניסן]] [[תשע"ג]].
;בניו:
*הרב אברהם אהרן ברוק - [[מונסי]] [[ניו יורק]], [[כ"ח ניסן]] [[ה'תש"ה]] - נפטר בעקבות מחלת ה[[קורונה]] ב[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]. זוגתו בת שבע נפטרה ב[[ח' ניסן]] [[תשפ"ג]]. בתם, מרת דבורה לאה יעטל ברוק - נפטרה כ"ד תמוז תשס"ג. 
*הרב לוי יצחק ברוק - [[ח"י אייר]] [[ה'תשי"ב]], זוגתו חנה לאה נפטרה ב[[ז' טבת]] [[תשע"א]] - [[קראון הייטס]].
*הרב [[יוסף ברוק]] - [[ט' אלול]] [[תשי"ד]], זוגתו זלטה זהבה - [[שדרות]], [[ארץ ישראל|ישראל]].
*הרב [[שמואל ברוק]] - [[ט"ז תשרי]] [[תשח"י]], זוגתו רחל לאה - [[קראון הייטס]].
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - [[כ"ד תמוז]] [[תשכ"ז]], זוגתו בלומא גיטל - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]], [[קראון הייטס]].
;בנותיו:
*לאה נוישטט - אשת הרב [[פנחס נוישטט]], [[ראשון לציון]].
*שרה - [[בני ברק]], נפטרה ב[[ט' אייר]] [[תשפ"ב]]. אשת ר' חיים יעקב הלוי סירוקה - נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תשע"ו]].
*חי' רבקה - אשת ר' מרדכי הכהן ריבקין, [[כפר חב"ד]].
*צביה - אשת ר' ישראל מרדכי לישנר, [[כפר חב"ד]].
*יוכבד - [[לונדון]], [[אנגליה]], נפטרה [[כ"ז אלול]] [[תשס"ד]]. אשת ר' פנחס ברוך וילהלם.


;אחיו:
;מנכדיו:
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]
*יוסף חיים ברוק, [[מיאמי]], [[פלורידה]]
*הרב אברהם אהרן ברוק
* [[חיים שאול נוישטט]], מנהל רשת [[עדכוני חב"ד]]  
*הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק
*שאול וילהלם, שליח ראשי באוסלו, נורווגיה
*הרב יוסף ברוק, קראון הייטס
*פנחס דוד סירוקה, סגן ראש עיריית כרמיאל
*הרב שמואל ברוק, ניו יורק
*יוחנן ברוק, מיאמי, פלורידה
*חיים שאול ברוק, שליח ראשי למדינת מונטנה, ארה"ב
* יהושע זעליג ברוק, קראון הייטס
*שלום ישעיה ברוק, שליח במיניאפוליס, מיניסוטה
*חיים שאול ריבקין, שליח בקירקלנד, וושינגטון
*שניאור זלמן ברוק, שליח בשלטון, קונטיקט
*שמריהו ברוק, ברינואה, צרפת


;אחיותיו:
==קישורים חיצוניים==
*לאה נוישטט.
*[https://col.org.il/news/93475 עשור לפטירת הרב מענדל ברוק ע"ה ● שביבים מיוחדים מחייו]. {{COL}}
*שרה סירוטה
*רבקה ריבקין.  
*צביה לישנר (נשואה לרב ישראל מרדכי לישנר, [[כפר חב"ד]])
*יוכבד וילהלם - לונדון (נפטרה בדמי ימיה)


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוק, מנחם מענדל}}
{{מיון רגיל:ברוק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]

גרסה מ־02:10, 4 באוגוסט 2024

ר' מענדל ברוק

הרב מנחם מענדל ברוק (י"ג חשון תרע"ט - י"ג כסלו תשס"ו), היה חסיד בקהילת חב"ד בראשון לציון שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר. ולאחר מכן בירושלים, ובשנותיו האחרונות בכפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בבישנקוביץ לאביו המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק ולאמו צביה, בי"ג חשון תרע"ט. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.

בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת תומכי תמימים זוויהל באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורות לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי הק.ג.ב. על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.

לקראת שנת תרצ"ז החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב בריגא במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי (סרטיפיקט), ומשם המשיך את מסעו דרך וינה שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים אצל המשפיע הרב אלתר שימחוביץ', ובירכו שיצליח בלימודו.

בח' תמוז תש"ג נשא את רעייתו חנה שיינברגר נכדת הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו כמשגיח כשרות ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו בראשון לציון בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ובגין מאבקו ישב במעצר מספר ימים. עם הקמת סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.

בשנת תשי"ב נולד לו בן, והוא הראשון שקרא לבנו על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) שנפטר בגלות באלמא אטא. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב יעקב יוסף רסקין והדבר גרם נחת רוח רבה[1].

למשך תקופה הרב ברוק היה הנהג המיניבוס של תלמוד תורה תורת אמת בירושלים.

בין השנים תשכ"א-תש"נ התגורר בירושלים, ולאחר מכן קבע את מגוריו בכפר חב"ד.

ביום י"ג כסלו תשס"ו התקבלה הידיעה על פטירתו של הרב ברוק[2] - כשהוא חגג לפני חודש ימים את יום-הולדתו השמונים ושבע.

משפחתו

רעייתו, מרת חנה - י"ז כסלו תרפ"ג - נפטרה י' ניסן תשע"ג.

בניו
בנותיו


מנכדיו
  • יוסף חיים ברוק, מיאמי, פלורידה
  • חיים שאול נוישטט, מנהל רשת עדכוני חב"ד
  • שאול וילהלם, שליח ראשי באוסלו, נורווגיה
  • פנחס דוד סירוקה, סגן ראש עיריית כרמיאל
  • יוחנן ברוק, מיאמי, פלורידה
  • חיים שאול ברוק, שליח ראשי למדינת מונטנה, ארה"ב
  • יהושע זעליג ברוק, קראון הייטס
  • שלום ישעיה ברוק, שליח במיניאפוליס, מיניסוטה
  • חיים שאול ריבקין, שליח בקירקלנד, וושינגטון
  • שניאור זלמן ברוק, שליח בשלטון, קונטיקט
  • שמריהו ברוק, ברינואה, צרפת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים