הכנה לשבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: | ||
על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן הקב"ה [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים. | על שבת הוא אומר ב[[זהר]] שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב"ה]] [[ברכה]] כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/5.htm היום יום כ"ג כסלו].}} | ||
== | == ליל שישי == | ||
ליל שישי הוא כינוי ללילה שבין יום חמישי ליום שישי. על פי [[האר"י]] ז"ל בספרו שער הכוונות, קדושת שבת מתחילה בליל שישי, ולכן יש סגולה בלימוד בליל שישי לקבל את קדושת השבת. ולכן נהגו אצל חסידים לעסוק בתורה בליל שישי. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות. | |||
על כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | |||
ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל [[יהודי]] הוא הרי ב[[שבת]] אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. | |||
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. | כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. | ||
אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים [[חסידות]], אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת. | אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים [[חסידות]], אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/1/6.htm היום יום כ"ד כסלו].}}. | ||
בישיבות ובקהילות חב"ד מתקיימות בליל שישי [[התוועדויות]] חסידיות לאחר סדר הלימוד בתורת החסידות. מטרת הלימוד וההתוועדות בליל שישי היא הכנת הנפש במטען רוחני לקראת יום השבת קודש. ב[[קבוצה]] ובישיבות נוספות בארץ הקודש ליל שישי מוקדש ל[[הפצת המעיינות חוצה|הפצת תורת החסידות]] בבתי כנסת שונים ברחבי ערים חרדיות ב[[ארץ ישראל]] ו[[ארצות הברית]] במסגרת [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]]. | |||
רבותינו נשיאנו היו מתחילים באמירת [[שניים מקרא ואחד תרגום]] בליל שישי. הם היו מעבירים פרשה או שניים ביום חמישי בלילה. ביום שישי אחר חצות היו מתחילים עוד הפעם מהתחלה ומעבירים את כל הסדרה עם ההפטרה{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' טבת|היום יום ד' טבת]].}}. | |||
==סדר יום שישי== | |||
אדמו"ר הריי"צ התאונן על כך שבחלק מהישיבות התפשט היחס לימי שישי ושבת כיום חופש, ועורר על ניצול הזמן של ימים אלו{{הערה|1=[https://hageula.com/uploads/source/geula4/pdf/41.pdf אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שלו].}}, וגם הרבי הביע את תמיהתו על כך שיש רפיון וחלישות בסדר זה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4929181/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"א מכתב ג'תשח].}}. | |||
בשל היחס המיוחד שהעניקו רבותינו נשיאינו לסדרי הלימוד של יום שישי, נוהגים בישיבות חב"ד לכנות את סדרי הלימוד ביום שישי בשם 'הסדר של הרבי', ובישיבות רבות מתקיימים מבצעי עידוד מיוחדים לחיזוק ההשתתפות בהם בכמות ובאיכות. | |||
{{שבת}} | |||
{{קצרמר|חגים ומועדים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:46, 4 ביולי 2024
הכנה לשבת, נלמדת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו".
בקרב החסידים ידוע כי ההכנה לשבת מתחילה מיום רביעי שלפניו.
אדמו"ר הרש"ב אמר: על שבת הוא אומר בזהר שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן הקב"ה ברכה כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.[1]
ליל שישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליל שישי הוא כינוי ללילה שבין יום חמישי ליום שישי. על פי האר"י ז"ל בספרו שער הכוונות, קדושת שבת מתחילה בליל שישי, ולכן יש סגולה בלימוד בליל שישי לקבל את קדושת השבת. ולכן נהגו אצל חסידים לעסוק בתורה בליל שישי. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות.
על כך אמר אדמו"ר הריי"צ:
ביום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון.
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.
אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת[2].
בישיבות ובקהילות חב"ד מתקיימות בליל שישי התוועדויות חסידיות לאחר סדר הלימוד בתורת החסידות. מטרת הלימוד וההתוועדות בליל שישי היא הכנת הנפש במטען רוחני לקראת יום השבת קודש. בקבוצה ובישיבות נוספות בארץ הקודש ליל שישי מוקדש להפצת תורת החסידות בבתי כנסת שונים ברחבי ערים חרדיות בארץ ישראל וארצות הברית במסגרת יפוצו.
רבותינו נשיאנו היו מתחילים באמירת שניים מקרא ואחד תרגום בליל שישי. הם היו מעבירים פרשה או שניים ביום חמישי בלילה. ביום שישי אחר חצות היו מתחילים עוד הפעם מהתחלה ומעבירים את כל הסדרה עם ההפטרה[3].
סדר יום שישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ התאונן על כך שבחלק מהישיבות התפשט היחס לימי שישי ושבת כיום חופש, ועורר על ניצול הזמן של ימים אלו[4], וגם הרבי הביע את תמיהתו על כך שיש רפיון וחלישות בסדר זה[5].
בשל היחס המיוחד שהעניקו רבותינו נשיאינו לסדרי הלימוד של יום שישי, נוהגים בישיבות חב"ד לכנות את סדרי הלימוד ביום שישי בשם 'הסדר של הרבי', ובישיבות רבות מתקיימים מבצעי עידוד מיוחדים לחיזוק ההשתתפות בהם בכמות ובאיכות.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
