רוגצ'וב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רוגצ'וב''' (רהצ'וב, ב[[אידיש]]: '''ראָגאַטשאָוו''' (Рагачо́ў, Рогачёв , Rohaczów) היא עיר במחוז [[הומיל]] שבמזרח [[בלארוס]] - רוסיה הלבנה, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט. | '''רוגצ'וב''' (רהצ'וב, ב[[אידיש]]: '''ראָגאַטשאָוו''' (Рагачо́ў, Рогачёв , Rohaczów) היא עיר במחוז [[הומיל]] שבמזרח [[בלארוס]] - רוסיה הלבנה, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט. | ||
בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית גדולה. | בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית גדולה שהפכה לידועה ביותר בדברי ימי היהדות והחסידות בשל דמותו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] שבא מתוכה. | ||
==יהודי רוגצ'וב== | ==יהודי רוגצ'וב== | ||
העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים. | העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פעל הרבי שחסיד חב"ד | [[אדמו"ר הזקן]] פעל הרבי שחסיד חב"ד יתמנה לראש העיר ברוגצ'וב, ר' [[אריה ב"ר גרשון]], שקיבל הוראה מפורשת מהרבי ללמוד את שפת המדינה ולשמש ברוגצ'וב כראש העירייה. | ||
בשנת [[תק"ע]] יצא [[אדמו"ר הזקן]] למסע ארוך המכונה [[מסע ברדיצ'וב]]. בתחילתו הגיע לרוגצ'וב שם שהה בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט ואמר את המאמר ד"ה "שישים המה מלכות". ביום ראשון כתב אגרת מיוחדת ובה כתב כמה כל אחד מאנשי רוגצ'וב צריך לתרום ל"עוברים ושבים", כשהכוונה היא לאורחים (יש המפרשים שהכוונה היא ליהודים שבאותה תקופה גורשו מהכפרים ואחת ממטרות מסע ברדיצ'וב היה איסוף תרומות עבור מגורשים אלו). | בשנת [[תק"ע]] יצא [[אדמו"ר הזקן]] למסע ארוך המכונה [[מסע ברדיצ'וב]]. בתחילתו הגיע לרוגצ'וב שם שהה בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט ואמר את המאמר ד"ה "שישים המה מלכות"{{הערה|וביאורו (ספר מאמרי אדה"ז תק"ע עמ' א' ואילך. וראה שם עמ' רפה).}}. ביום ראשון כתב אגרת מיוחדת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/6502210108 אגרות קודש אדמו"ר הזקן, אגרת צז].}} ובה כתב כמה כל אחד מאנשי רוגצ'וב צריך לתרום ל"עוברים ושבים", כשהכוונה היא לאורחים (יש המפרשים שהכוונה היא ליהודים שבאותה תקופה גורשו מהכפרים ואחת ממטרות מסע ברדיצ'וב היה איסוף תרומות עבור מגורשים אלו). | ||
בקיץ [[תקע"ב]] במהלך [[מלחמת נפוליאון]] שכידוע תמך אדמו"ר הזקן ברוסים, צרו הצרפתים על העיר שהייתה באתה תקופה עיר מבצר, וראש העיר החב"די הוביל מאבק גבורה מול הצרפתים. רק כאשר כלו כל הקיצין הוחלט על כניעתה של העיר, ר' אריה ציווה לשרוף קודם לכן את כל התבואה ומצרכי המזון, שלא יפלו בידי החיילים הצרפתים. כמו כן סייע לקבוצת חיילים רוסים להסתתר במקום. משנכנסו החיילים הצרפתים לעיר העמידו לדין את ר' אריה על מעשיו. בתחילה דנו אותו למוות ביריה. יהודי רוגצ'וב אספו סכום כסף גדול מאוד כדי 'לקנות' חנינה אצל הגנרל הצרפתי עבור ר' אריה ומזכירו. לאחר כשבוע נסו הכוחות הצרפתיים מהעיר מפני חיילי הצאר שהתקרבו לאיזור. | בקיץ [[תקע"ב]] במהלך [[מלחמת נפוליאון]] שכידוע תמך אדמו"ר הזקן ברוסים, צרו הצרפתים על העיר שהייתה באתה תקופה עיר מבצר, וראש העיר החב"די הוביל מאבק גבורה מול הצרפתים. רק כאשר כלו כל הקיצין הוחלט על כניעתה של העיר, ר' אריה ציווה לשרוף קודם לכן את כל התבואה ומצרכי המזון, שלא יפלו בידי החיילים הצרפתים. כמו כן סייע לקבוצת חיילים רוסים להסתתר במקום. משנכנסו החיילים הצרפתים לעיר העמידו לדין את ר' אריה על מעשיו. בתחילה דנו אותו למוות ביריה. יהודי רוגצ'וב אספו סכום כסף גדול מאוד כדי 'לקנות' חנינה אצל הגנרל הצרפתי עבור ר' אריה ומזכירו. לאחר כשבוע נסו הכוחות הצרפתיים מהעיר מפני חיילי הצאר שהתקרבו לאיזור. | ||
באגרת קודש של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט.}} הממוענת אל אנ"ש ברוגצ'וב, מבקש הרבי להשכין שלום בין פרנסי העיר ל[[שו"ב]] במקום בשם ר' שמריה. ועל אף חילוקי | באגרת קודש של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט.}} הממוענת אל אנ"ש ברוגצ'וב, מבקש הרבי להשכין שלום בין פרנסי העיר ל[[שו"ב]] במקום בשם ר' שמריה. ועל אף חילוקי הדעות מבאר באריכות את החשיבות בשלום הדדי. אגרות דומות כתב גם אדמו"ר הזקן בעניין לאנשי הקהילה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/6502210131 אגרות קודש אדמו"ר הזקן, אגרת קכ וקכא].}}. | ||
בעיר רוגצ'וב נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | בעיר רוגצ'וב נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי [[יוסף רוזין]] שהיה הרב [[חסידים|החסידי]] בעיר [[דווינסק]], בן למשפחה [[חסידות חב"ד|חב"ד]]ית שורשית, ידיד וחסיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. | ||
בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס | בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו ב[[ספר הניגונים]] מופיע [[ניגון געגועים לר' חיים בער]] או ב[[אידיש]]: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער'ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר. | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שימש ברבנות בעיר הרב [[שניאור זלמן קלצקין]]. | |||
קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום. | קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
ב[[ח' תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי [[תש"ב]] הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, [[הי"ד|ה' יקום דמם]]. | ב[[ח' תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי [[תש"ב]] הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, [[הי"ד|ה' יקום דמם]]. | ||
== | ==חסידי חב"ד בעיר== | ||
*הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הרב הראשון של [[כפר חב"ד]], התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | *יליד העיר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הרב הראשון של [[כפר חב"ד]], התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
*ר' [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]] ובנו הרב [[יוסף חן]] | *יליד העיר, ר' [[דוד חן (בן אברהם אהרן)|דוד חן]] ובנו הרב [[יוסף חן]] רב ושו"ב בארה"ק | ||
*ר' [[שלמה ריסין]] מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] | *יליד העיר, ר' [[שלמה ריסין]] מה[[משגיח]]ים ב[[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] | ||
*ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] | *יליד העיר, ר' [[אברהם אליהו פלוטקין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] | ||
*יליד העיר, הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] | |||
*יליד העיר, ר' [[יצחק גולדין]] מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש | |||
*הרב [[חיים אלעזר גורליק]], מחסידי חב"ד בעיר | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־08:20, 2 ביולי 2024
רוגצ'וב (רהצ'וב, באידיש: ראָגאַטשאָוו (Рагачо́ў, Рогачёв , Rohaczów) היא עיר במחוז הומיל שבמזרח בלארוס - רוסיה הלבנה, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט.
בעיר התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה שהפכה לידועה ביותר בדברי ימי היהדות והחסידות בשל דמותו של הגאון הרוגוצ'ובי שבא מתוכה.
יהודי רוגצ'וב[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים.
אדמו"ר הזקן פעל הרבי שחסיד חב"ד יתמנה לראש העיר ברוגצ'וב, ר' אריה ב"ר גרשון, שקיבל הוראה מפורשת מהרבי ללמוד את שפת המדינה ולשמש ברוגצ'וב כראש העירייה.
בשנת תק"ע יצא אדמו"ר הזקן למסע ארוך המכונה מסע ברדיצ'וב. בתחילתו הגיע לרוגצ'וב שם שהה בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט ואמר את המאמר ד"ה "שישים המה מלכות"[1]. ביום ראשון כתב אגרת מיוחדת[2] ובה כתב כמה כל אחד מאנשי רוגצ'וב צריך לתרום ל"עוברים ושבים", כשהכוונה היא לאורחים (יש המפרשים שהכוונה היא ליהודים שבאותה תקופה גורשו מהכפרים ואחת ממטרות מסע ברדיצ'וב היה איסוף תרומות עבור מגורשים אלו).
בקיץ תקע"ב במהלך מלחמת נפוליאון שכידוע תמך אדמו"ר הזקן ברוסים, צרו הצרפתים על העיר שהייתה באתה תקופה עיר מבצר, וראש העיר החב"די הוביל מאבק גבורה מול הצרפתים. רק כאשר כלו כל הקיצין הוחלט על כניעתה של העיר, ר' אריה ציווה לשרוף קודם לכן את כל התבואה ומצרכי המזון, שלא יפלו בידי החיילים הצרפתים. כמו כן סייע לקבוצת חיילים רוסים להסתתר במקום. משנכנסו החיילים הצרפתים לעיר העמידו לדין את ר' אריה על מעשיו. בתחילה דנו אותו למוות ביריה. יהודי רוגצ'וב אספו סכום כסף גדול מאוד כדי 'לקנות' חנינה אצל הגנרל הצרפתי עבור ר' אריה ומזכירו. לאחר כשבוע נסו הכוחות הצרפתיים מהעיר מפני חיילי הצאר שהתקרבו לאיזור.
באגרת קודש של אדמו"ר האמצעי[3] הממוענת אל אנ"ש ברוגצ'וב, מבקש הרבי להשכין שלום בין פרנסי העיר לשו"ב במקום בשם ר' שמריה. ועל אף חילוקי הדעות מבאר באריכות את החשיבות בשלום הדדי. אגרות דומות כתב גם אדמו"ר הזקן בעניין לאנשי הקהילה[4].
בעיר רוגצ'וב נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי יוסף רוזין שהיה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב"דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". הרב רוזין נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב.
בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו בספר הניגונים מופיע ניגון געגועים לר' חיים בער או באידיש: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער'ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב שימש ברבנות בעיר הרב שניאור זלמן קלצקין.
קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום.
בח' תמוז תש"א נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי תש"ב הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, ה' יקום דמם.
חסידי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יליד העיר, הרב שניאור זלמן גרליק הרב הראשון של כפר חב"ד, התלמיד הראשון בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש
- יליד העיר, ר' דוד חן ובנו הרב יוסף חן רב ושו"ב בארה"ק
- יליד העיר, ר' שלמה ריסין מהמשגיחים בחסידות בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש
- יליד העיר, ר' אברהם אליהו פלוטקין מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות ובהמשך ראש ישיבת תומכי תמימים פוקינג
- יליד העיר, הרב זלמן שמעון דבורקין רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש
- יליד העיר, ר' יצחק גולדין מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש
- הרב חיים אלעזר גורליק, מחסידי חב"ד בעיר
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, אדמו"ר הזקן ממנה ראש עירייה חב"די בית משיח גיליון 863 עמ' 52-56
הערות שוליים
- ↑ וביאורו (ספר מאמרי אדה"ז תק"ע עמ' א' ואילך. וראה שם עמ' רפה).
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, אגרת צז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, אגרת קכ וקכא.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |