שלמה מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי שלמה היה ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו | רבי שלמה היה ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו העל טבעיים והנסערים עד כדי כך שכינוהו הבעל שם טוב הקטן. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}. | ||
דבר דומה כותב אדמו"ר [[הצמח צדק]] {{הערה| אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.}}: {{ציטוט| ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר ([[אדמו"ר הזקן]]) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן '''שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו''' ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.}} | |||
יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}. | יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראו בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך. וראו ב"רשימות" חוברת קכב, עמ' 10). | בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראו בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך. וראו ב"רשימות" חוברת קכב, עמ' 10). | ||
= להרחבה = | == להרחבה == | ||
משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174). | משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174). | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין]''' | הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], '''[http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין]''' | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
גרסה מ־05:23, 30 במאי 2024
ר' שלמה מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, היה גם תלמידו של ר' אהרן מקרלין. נולד בתצ"ח והסתלק בכ"ב תמוז תקנ"ב
תולדות חיים
רבי שלמה היה ידוע בתפילותיו הנלהבות ובמופתיו העל טבעיים והנסערים עד כדי כך שכינוהו הבעל שם טוב הקטן. אדמו"ר הזקן אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ[1].
דבר דומה כותב אדמו"ר הצמח צדק [2]:
ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר (אדמו"ר הזקן) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.
יחד עם אדמו"ר הזקן וחיים וואלפער הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"[3].
בתחילה כשנסע ר' מנחם מענדל מהורודוק לארץ ישראל הרבה מאנ"ש התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל אדמו"ר הזקן להנהיג את קהילת החסידים התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.
פעם רצה להתיישב בעיירה ביעשנקוביץ, אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן[4], הוא ביקש מאדמו"ר הזקן את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי לוי יצחק מברדיטשוב לימינו של אדמו"ר הזקן[5].
ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים משקלוב, אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.
פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מאדמו"ר הזקן אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע להתנגדות לחסידות, אדמו"ר הזקן סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו אדמו"ר האמצעי להתעלף.
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"[6]).
בעת מלחמת רוסיה-פולין, התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.
פטירתו
מסורת קרלין מספרת[7] כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, בכ"ב תמוז תקנ"ב. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים חסידי קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.
לעומת זאת, ממכתב אדמו"ר הריי"צ (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים תקנ"א - תקנ"ב ביקר בליאזנא וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של אדמו"ר הזקן בעת מלחמת נאפוליון[8].
חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה משיח בן יוסף. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה[9].
הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף"[10].
הוא נורה ביום שבת קודש בי"ז תמוז, הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת כתר, ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..
בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראו בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך. וראו ב"רשימות" חוברת קכב, עמ' 10).
להרחבה
משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174). ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.
ראו גם
- ר' אהרן מקרלין
קישורים חיצונים
הרב יצחק גינזבורג, קשרי אדמו"ר הזקן ורבי שלמה מקרלין
| הקודם: האדמו"ר רבי אהרן מקרלין |
אדמו"רי קרלין ? - כ"ב תמוז תקנ"ב |
הבא: האדמו"ר רבי אשר מסטאלין |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.
- ↑ אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.
- ↑ על ההקמה המשותפת ועוד, ראה כרם חב"ד גליון 4 חלק א'.
- ↑ ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין רוסיה לפולין עבר באמצעה העיירה. וממילא, חצי מהעיירה הייתה שייכת לאדמו"ר הזקן וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.
- ↑ הרב שלמה יוסף זוין.
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.
- ↑ ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.
- ↑ דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב שלום דובער לוין, הרב שמואל קראוס, הרב ברוך אוברלנדר, הרב יוסף יצחק קלר ועוד - בקבצי הערות וביאורים - אהלי תורה תנש"א - תשנ"ב. וראו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות הנ"ל ואודות שנת הסתלקות רבי שלמה מקרלין. ראו גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 174 בהערות שם, וש"נ.
- ↑ הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - תנש"א.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה.