משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:56, 27 במאי 2024

הרב משה צבי נריה (כ"א בשבט תרע"ג - י"ט בכסלו תשנ"ו) (מנקין) - מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום כ"א שבט תרע"ג בעיירה לודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין, שכיהן כרב העיירה.

לאחר חג הפסח תרפ"ו, בגיל 13, נסע לישיבת מינסק בראשות הרב יהושע הורדונר. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת.

באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב'ליובאוויטשער שטיבל' של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר בוברויסק, מתלמידי הישיבה. במשך שנה שלמה למדו את שער היחוד והאמונה, ובחודש אלול את אגרת התשובה יחד עם קונטרס התפילה. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר. כשסיפר על כך לאביו, שהיה ממשפחת 'מתנגדים', סיפר לו, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב"ד. אביו מסר לו כי שיחותיו בחסידות של הרשב"ץ, מורו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם.

בתחילת שנת תרפ"ט עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי משה פיינשטיין. בליל כ"ג שבט תר"צ. נתפסו תלמידי הישיבה על ידי המשטרה. מפאת גילם הצעיר לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. משקלוב נסע היישר למוסקבה. באותם ימים החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.

במוסקבה היה אצל אחיו הרב יוסף מנקין; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, לימים מידידיו הקרובים.

באותם ימים ביקר בביתו של הרב אבא דוד גולדפיין, שם פגש את ר' דוד חנזין, וקבע חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת "בבא קמא" ולגירסא מסכת פסחים.

בזמן שהותו במוסקבה, עשה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו"ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו"ר הריי"צ ששלח לו את מלא הסכום.

ביום כ"ג סיון תר"צ קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות. כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.

עם עלייתו ארצה נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית.

בארץ היה מראשי תנועת בני עקיבא והקים את הישיבה הראשונה של התנועה בכפר הרא"ה.

נבחר לכנסת השביעית מטעם המפד"ל, כשפרש אמר שזו הייתה טעות מצידו ללכלך את ידיו בפוליטיקה, היה מקימי מפלגת 'מצ"ד' של הרב חיים דרוקמן.

נפטר בחג הגאולה י"ט בכסלו תשנ"ו.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב נריה היה קשר חזק עם חב"ד בכלל, ועם הרבי בפרט. הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. בשנת תשי"ח ביקש את ברכותיו של הרבי: "זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את הרבי לזכור אותי לטובה ולברכה".

במהלך היחידויות שלו הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו 'אתחלתא דגאולה', צניעות במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.

על חיבתו לתורת חסידות חב"ד, מוסיף ומספר הרב יגאל פיזם, ראש ישיבת חב"ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא"ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר "לקוטי תורה" של אדמו"ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר "היום יום" שחיבר הרבי.

הרב דוד מאיר דרוקמן, רבה של קריית מוצקין, מוסיף ומספר: "כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל ראש השנה בספר "לקוטי תורה" בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ליחידות אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח האר"י ואף הניח תפילין נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של אדמו"ר הזקן ושל רבו הגרי"מ חרל"פ". רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה ספר התניא מונח על שולחנו.

לימוד החסידות שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב"ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: "לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב"ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב"ד...

במוצאי שמחת תורה תשמ"ד קיבל אחד מהבחורים שלמדו בכפר הרא"ה^[1] בקבוק משקה מהרבי עבור כפר הרא"ה. באותה תקופה אסרו עליו הרופאים לשתות אלכוהול, אולם ממשקה זה שתה באמרו שמשקה מהרבי אינו יכול להזיק.

בספרים שכתב וערך, מרבה הרב נריה לצטט מספרי חסידות חב"ד וניכר שהיה בקיא בהם.^[2] ‏‎

הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אייר תשי"ז הגיע הרב נריה לארה"ב לגייס כספים עבור הישיבה שלו, והרבי סייע לו בזאת על ידי שהעביר מסרים לאישים עמם היה אמור להיפגש בהם ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו.

במכתב שכתב הרב נריה הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בוודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרב חודקוב אל הגאון רבי ניסן טלושקין (שהייתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה"ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת המזרחי, בהשתדלות למען הישיבות".

גם בשנים שלאחר מכן עזר הרבי בגיוס כספים לבני עקיבא. במכתב מה' מנחם אב תשי"ח כותב הרבי בשולי הגילון: "אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו בארץ הקודש ת"ו, מתאים למכתבי לכת"ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו".

כמה חודשים אחר כך - י"א כסלו תשי"ט - כתב הרבי^[3]: "במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ"ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים . . מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי..."

הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה: "ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו..."

באותו ביקור שערך הרב נריה באביב תשי"ז, זכה להכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. אז דובר על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו "לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה". הרבי השיב לו על כך: "כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך".

במהלך אותו ביקור השתתף בהתוועדות שהתקיימה ביום ב' של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר תפילת המנחה ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו ברכת המזון והתפללו ערבית. כשהבחין כי עבר זמן צאת הכוכבים, יצא והתפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: "ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק".

באגרות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נריה נהג להתכתב עם הרבי, וכמה אגרות שקיבל מהרבי נדפסו בסדר אגרות קודש, להלן כמה מתוכם, שמראים על הקשר והקירבה של הרב נריה לרבי:

בתאריך א' ניסן תשט"ז^[4] כותב לו הרבי:

...נעם לי לקרות מכתבו אשר ישנם שיעורים קבועים בלימוד ספר התניא אחת לשבוע, והמשתתפים בשיעור מגלים ענין רב בהבנה. ואף שמובן ששיעור אחת לשבוע אינו מספיק כלל וכלל, ועכ"פ צריך להיות ע"פ מרז"ל שלא יעברו ג' ימים בלא (מאור שב)תורה היא פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא, שבדורנו זה היא תורת החסידות, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם בחו"ל כך, עאכו"כ בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה. ובוודאי לדווכתי' האריכות בזה אך למותר, ולא באתי בשורותי אלה אלא לקיים מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ולא נצרכה אלא להעדפה וכדלעיל ויה"ר מהשי"ת אשר יצליח להעמיד תלמידים יראי ד' לומדי תורה בטהרה ומקיימי מצות בהידור.

בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור.

נ.ב. מנצל הנני הזדמנות זו להודות לו על היחס הטוב והספר פנים יפות שמקבל את חברי צעירי אגו"ח שבאה"ק ת"ו שביקרו אותו איזה פעמים ובוודאי גם להבא יעשה כזה ויוסיף שזהו ג"כ מעודדם להוסיף אומץ בעבודתם בהפצת המעיינות חוצה.

במכתב מתאריך כ"א מנ"א, תשי"ט^[5] מורה הרבי לאחד מתלמידי ישיבתו שימשיך ללמוד בישיבה ולא ילך ללמוד מקצוע, והרבי כותב: כיון שנמצא בכפר הראה, מהנכון שיכנס שם להרב מ. צ. שליט"א נרי-ה, ויבאר לפניו את הבעיא שלו, ויכול להראותו גם מכתבי זה, ובוודאי אשר יפרט לו את הענין עוד יותר ויסבירו באם זקוק לעוד ביאור בזה.

בהזדמנויות נוספות כותב לו הרבי, שכיון שיש לו השפעה על חוקי המזרחי, שיתעסק בענין ההפרדה בזמן התפילה.

במכתב מכ"ד אלול תשי"ז^[6] כותב לו הרבי: ימים אלו קבלתי מכתב מידידי אשר באה"ק ת"ו, וכותבים וז"ל: יש פרצה בארגון נוער דתי, ובכמה נקודות התישבות שאין בהם בית כנסת קבוע, להתפלל בתערובות ר"ל ללא מחיצה כדין ולעיתים לפי אידיאולוגיא. יפנה נא לרב נרי' שבידו להפיע שם לתקן. עכ"ל.

ואם בענינים בלתי רצוים אמרו רז"ל אין אדם נחשב אלא אם כן יש בו, על אחת כמה וכמה במדה טובה שהיא מרובה. ואפילו אם תרצה לומר ת"ל שלע"ע אינו מרגיש שיש לו כח השפעה בכגון דא, אף שבטח זוכר שבשיחתנו נגענו גם בנקודה זו, הנה כיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית וכותבים מהתם להכא ועי"ז מהכא להתם, בוודאי כת"ר, בלשון החסידות, יתלבש בז"ה.

א. לתקן ככל האפשרי, ותקותי חזקה שיהי' בידו לתקן את הנ"ל. ובטח לא ימנע הטוב מלהודיעני ע"ד הצלחתו בזה.

י"א ניסן, ה'תשי"ח^[7] כותב לו הרבי: ... בעתו קבלתי מכתבו מענה על מכתבי. ובטח, ע"פ כתבו שם, ממשיך השתדלותו בכל האופנים האפשריים בענין ההפרדה..

תלמידיו בין חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, האיש שהביא את י"ט כסלו לחוגי ה'מזרחי' - מתוך שבועון בית משיח
נשמה בוערת, על יחסו לחסידות חב"ד לרגל היארצייט שלו בי"ט כסלו, גליון קרוב אליך ערב י"ט כסלו תשפ"א
הרב מרדכי מנשה לאופר, "למה צריך לשאוף מחנך", התקשרות, 1131, באתר של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
בחב"ד 'חוגגים' או 'צמים' ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות לרב נריה, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אורן פופר
↑ למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).
↑ היכל מנחם ג עמוד קנא
↑ אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד
↑ אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט
↑ אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל
↑ אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ

[1] אורן פופר

[2] למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).

[3] היכל מנחם ג עמוד קנא

[4] אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד

[5] אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט

[6] אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל

[7] אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב נריה]]
-[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
+הרב '''משה צבי נריה''' ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ג]] - [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ו]]) (מנקין) - מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.
-הרב '''משה צבי נריה''' נולד ביום [[כ"א]] [[שבט]] [[תרע"ג]] בעיירה הפולנית [[לודז’]]. הוריו כינוהו בחיבה ‘מוישה הרשל’ה’.
+== תולדות חיים ==
+נולד ביום [[כ"א שבט]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[לודז']] שב[[פולין]] לאביו הרב [[פתחיה מנקין]], שכיהן כרב העיירה.
-== אביו ומשפחתו ==
+לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], בגיל 13, נסע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת.
-אביו של הרב נריה - הרב [[פתחיה מנקין]], כבר כיהן במשרת רבנות בעיירה ושקד על לימודו יומם ולילה. למרות שהיה טרוד במשנתו, הקדיש תשומת לב רבה לחינוך ילדיו, השתדל לטפח בהם את החיבה לתורה ולומדיה. בזמנים מיוחדים היה האב מספר בפרוטרוט על המשפחה המיוחסת לדורותיה.
+באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] מפי ה[[משפיע]] הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב'ליובאוויטשער שטיבל' של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר [[בוברויסק]], מתלמידי הישיבה. במשך שנה שלמה למדו את [[שער היחוד והאמונה]], וב[[חודש אלול]] את [[אגרת התשובה]] יחד עם [[קונטרס התפילה]]. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר. כשסיפר על כך לאביו, שהיה ממשפחת '[[מתנגדים]]', סיפר לו, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של [[חסידות חב"ד]]. אביו מסר לו כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של [[הרבי הריי"צ]] מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם.
-ר' פתחיה ביקש בבחרותו להכיר את עולם החסידות ואורחותיו. באותם ימים שמע על אודות ליובאוויטש בעיר מגוריו [[פולטבה]] שם היתה קהילה חב”דית גדולה. בעקבות סקרנות זו נסע לליובאוויטש לחודשי [[אלול]]-[[תשרי]]. בישיבת “תומכי תמימים” שקד על תלמודו, האזין לשיחות ולמד מאמרי חסידות של האדמו”ר הרש”ב.
+בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי [[משה פיינשטיין]]. בליל [[כ"ג שבט]] [[תר"צ]]. נתפסו תלמידי הישיבה על ידי המשטרה. מפאת גילם הצעיר לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו. משקלוב נסע היישר למוסקבה. באותם ימים החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.
-רשמים חיוביים מביקורו זה מסר כעבור שנים לילדיו ובהם הרב משה צבי, שביקש אף הוא בימי בחרותו לטעום מטעמה של תורת החסידות.
+ב[[מוסקבה]] היה אצל אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע ל[[זיסל בונין]], לימים מידידיו הקרובים.
-מפאת עדינותו וענוותנותו ר’ פתחיה לא סח לילדיו בשבח עצמו. את זה השלימה האם שסיפרה כי שאיפת חייה היתה להינשא לתלמיד חכם, וכשהציעו להוריה את ‘פתחיה פאלטרווער’, נודע לאביה כי הבחור הנו תלמיד חכם ושקדן גדול. על משפחתו, משפחת מנקין המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון חארקוב און פאלטרווע" = מנקין היא ‘השמנת’ של הערים חרקוב ופולטבה.
+באותם ימים ביקר בביתו של הרב [[אבא דוד גולדפיין]], שם פגש את ר' [[דוד חנזין]], וקבע חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת "בבא קמא" ולגירסא מסכת פסחים.
-מבני משפחת מנקין היו גם [[תמימים]] וחסידי חב"ד, כמו הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], מתלמידי  [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב [[אריה לייב ליפסקר]] ע”ה מלוד, אם משפחת ליפסקר.
+בזמן שהותו במוסקבה, עשה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו"ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ששלח לו את מלא הסכום.
-== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת ==
+ביום [[כ"ג סיון]] [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות. כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.
-באותם שנים החל השלטון הקומוניסטי בדיכוי הרוח היהודית. נגזרה הגזירה שכל האזרחים חייבים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר הממלכתיים בהם לימדו ברוח הכפירה. האב הרב פתחיה לא שלח את ילדיו לבית הספר, ולימדם תורה בבית. מעשה זה היה כרוך במסירות נפש גדולה, שכן העונש על כך היה חמור.
+עם עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית.
-כבר בשחר נעוריו הפליאה שקדנותו של הרב נריה את משפחתו ומכריו, כפי שמספר אחיו הבכור הרב [[יוסף חיים]]: “כשמשה צבי רצה לקרוא בספר שהיה מונח על מדף גבוה, הוא לקח כסא וטיפס למעלה. עודו עומד על הכסא אחז בספר ושקע בתוכנו במשך שעות. קראנו לו לרדת אך הוא לא שמע...”.
+בארץ היה מראשי תנועת בני עקיבא והקים את הישיבה הראשונה של התנועה בכפר הרא"ה.
-לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ”ו]], והוא בן 31, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. התלמידים הקפידו בצאתם ובבואם על חשאיות גמורה. הם הלכו זוגות זוגות ונזהרו מלהראות בחבורות גדולות. מקום בית הכנסת היה בסמוך לרחוב צדדי שהתאים לנתוני המצב. הבחורים למדו בעזרת הנשים שבקומה השנייה. אחד התלמידים היה יושב ליד החלון ומשקיף על הכניסה להזהיר מפני בואם של זרים. כשהגיע זר, מיד היה משתיק את הלומדים, וראש הישיבה היה יורד בסולם שהוצב במעבר צדדי, בעוד הבחורים ישבו על מקומם ללא מורה, בטענם כי הם נערים הלומדים לבדם.
+נבחר לכנסת השביעית מטעם המפד"ל, כשפרש אמר שזו הייתה טעות מצידו ללכלך את ידיו בפוליטיקה, היה מקימי מפלגת 'מצ"ד' של הרב [[חיים דרוקמן]].
-למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’.
+נפטר בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ו]].
-באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר ע”ה. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב’ליובאוויטשער שטיבל’ של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר בוברויסק, מתלמידי הישיבה. גם הרב נריה היה ממשתתפי השיעור.
+==קשריו עם הרבי==
+[[קובץ:משה צבי נריה כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב נריה לרבי לקראת יום הולדת הרבי, תשל"ב: "הבוחר בעמו ישראל וברועיו הנאמנים, יחזק ויאמץ כוחו וחילו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לעמוד בראש מערכות עם ד' ולהנהיג דורנו ברוב עוז ותפארה, עד יאיר על כולנו אור-תורת-אמת, אור גאולה וישועה. כעתירת הכותב וחותם בכבוד והדר, בהר הקודש בירושלים. משה צבי בהרב פתחיה נריה]]
+לרב נריה היה קשר חזק עם חב"ד בכלל, ועם הרבי בפרט. הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות. בשנת [[תשי"ח]] ביקש את ברכותיו של הרבי: "זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את הרבי לזכור אותי לטובה ולברכה".
-במשך שנה שלמה למדו את ‘[[שער היחוד והאמונה]]’, ובחודש אלול את ‘אגרת התשובה’ יחד עם ‘קונטרס התפילה’. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר, שם שמעו דברי חסידות וניגנו ניגונים חסידיים דבקותיים.
+במהלך היחידויות שלו הועלו סוגיות בלימוד, והרבי עודדו וסייעו בתפקידיו החינוכיים והציבוריים. פעמים נסבה השיחה על הנהגות ואידיאולגיות שונות, כמו '[[אתחלתא דגאולה]]', [[צניעות]] במסגרות הפעילות של בני עקיבא, ועוד.
-הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח תורת החסידות מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש. “כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]’, סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של חסידות חב”ד. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של הרבי הריי”צ מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...”, סיפר כעבור שנים הרב נריה.
+על חיבתו לתורת [[חסידות חב"ד]], מוסיף ומספר הרב [[יגאל פיזם]], ראש ישיבת חב"ד בקריות, כי בצעירותו למד בישיבת כפר הרא"ה, וכששאלו התלמידים את הרב נריה מה יוכלו לקנות לו במתנה כמחווה לקראת סוף שנת הלימודים, ענה שישמח מאד אם יקנו לו ספר "[[לקוטי תורה]]" של אדמו"ר הזקן. כמו כן היה הרב נריה לומד בכל יום את הקטע היומי בספר "[[היום יום]]" שחיבר הרבי.
-בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הגאון הרב מרדכי פיינשטיין )אחיו של הרב משה פיינשטיין, בעל ה”אגרות משה”(. למעלה משנה שקד על לימודיו בשקלוב עד שקלגסי השלטון הקומוניסטי פשטו על הישיבה.
+הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רבה של קריית מוצקין, מוסיף ומספר: "כאשר למדתי בכפר הרא"ה ראיתי את הרב נריה לומד בליל [[ראש השנה]] בספר "לקוטי תורה" בהתלהבות גדולה. זכורני שבעת שלמדנו עמו בספר הכוזרי אודות מדרגתו של הנביא ודביקות תלמידיו בו, הביא לנו דוגמא מסדר כניסתו של חסיד ליובאוויטש ל[[יחידות]] אל הרבי... כמו כן זכור לי שהיה מתפלל בסידור חב"ד נוסח [[האר"י]] ואף הניח [[תפילין]] נוסח חב"ד. בחדרו הישן בישיבה התנוססו שתי תמונות בלבד, של [[אדמו"ר הזקן]] ושל רבו הגרי"מ חרל"פ". רעייתו הרבנית רחל אף היא מספרת כי בשבתות היה [[ספר התניא]] מונח על שולחנו.
-היה זה ליל [[כ"ג]] ב[[שבט]] [[תר"צ]]. בהיותם שוקדים על תלמודם בבית הכנסת טריבס, התפרצו למקום שני שוטרים, האחד במדים והשני בלבוש אזרחי. השוטר במדים שלף אקדח בתנועה זריזה, וצעק לעברם “אתם אסורים”. בעיצומו של אותו לילה חורפי מושלג הובלו התלמידים אל בנין המשטרה. כיון שחדרי המעצר היו מלאים עד אפס מקום, העבירו את הלילה בחדרי המשרדים. הם המשיכו ללמוד גמרא שהביאו עמם, במסכת [[כתובות]] דף ל’, וכשהתעייפו ישנו שינה חטופה על שולחנות המשרד. בבוקר נלקחו לחקירה ונשאלו לפשר מעשיהם; למי הגיעו, מה חיפשו בעיר, האם רב העיר לימד אותם ועוד שאלות רבות. בני הישיבה הכחישו כל קשר לרב המקומי, וטענו שבאו לשקלוב כיון שידעו כי יש בה ספרי קודש רבים שאין להשיגם במקום אחר. מפאת גילם הצעיר - לרב נריה מלאו 16 שנים-  לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו.
+לימוד ה[[חסידות]] שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב"ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: "לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב"ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב"ד...
-הרב נריה נסע משקלוב היישר למוסקבה. באותם ימים הבין כי לא יוכל עוד להמשיך חיים יהודיים בתנאים שכאלו, והוא החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.
+במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ד]] קיבל אחד מהבחורים שלמדו בכפר הרא"ה{{הערה|אורן פופר}} בקבוק משקה מהרבי עבור כפר הרא"ה. באותה תקופה אסרו עליו הרופאים לשתות אלכוהול, אולם ממשקה זה שתה באמרו שמשקה מהרבי אינו יכול להזיק.
-== [[אדמו”ר הריי"צ]] מסייע לרב נריה ==
+בספרים שכתב וערך, מרבה הרב נריה לצטט מספרי חסידות חב"ד וניכר שהיה בקיא בהם.{{הערה| למשל: מועדי הראי"ה, עמ' תנ, הרב נריה מביא את דברי הרבי הרש"ב מקונטרס "עץ החיים" על חשיבות לימוד פנימיות התורה. הוא מרבה לצטט גם מספרי אדמו"ר הזקן וניכרת בקיאותו בהם. ראו במפתח האישים לספר מועדי הראי"ה בערך: רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר בעל התניא) (עמ' תרג).}}
+‏‎
-כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה.
+===הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים===
+בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]] לגייס כספים עבור הישיבה שלו, והרבי סייע לו בזאת על ידי שהעביר מסרים לאישים עמם היה אמור להיפגש בהם ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו.
+במכתב שכתב הרב נריה הוא מספר על כך: כ"ק אדמו"ר גילה בשיחה אתי התענינות מרובה בישיבות בני עקיבא. יצאתי מחדרו בשעה שלוש לפנות בוקר ואחרי כן היו בוודאי אנשים נוספים שנכנסו לחדרו, ולמרבית הפלא נודע לי אחר כך, שכבר בשעה שמונה בבוקר, טילפן הרב [[חודקוב]] אל הגאון רבי [[ניסן טלושקין]] (שהייתה לו השפעה בחוגי המזרחי בארה"ב), ואמר לו שהרבי מבקש, שהוא יסייע לי אצל הנהגת המזרחי, בהשתדלות למען הישיבות".
+גם בשנים שלאחר מכן עזר הרבי בגיוס כספים לבני עקיבא. במכתב מה' [[מנחם אב]] [[תשי"ח]] כותב הרבי בשולי הגילון: "אתעניין לדעת באם נפגשו עם חברי הסתדרות הרבנים, שביקרו במשך חדשים שעברו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מתאים למכתבי לכת"ר מכבר, ואם היו תוצאות לפגישה זו".
+כמה חודשים אחר כך - י"א כסלו [[תשי"ט]] - כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ג עמוד קנא}}: "במה שכתב אודות הסתדרות הרבנים ותמיכתם בהמוסד שאשר בהנהלתו, במשך השבועות שעברו איזה פעמים דיברתי בהנוגע להנ"ל. ולפני איזה ימים נתגלה עיכוב חדש בעיני על כל פנים . . מובן שבכל זאת המשכתי בדיבורי..."
+הרבי גם מסביר במכתבו מדוע הוא פועל למען ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה: "ואמרתי גם גלוי הטענה שאני מעוניין ותקותי חזקה שגם הם מעוניינים שמספר הכי גדול יעבור מחינוך שמאלי להמוסד שלו..."
+באותו ביקור שערך הרב נריה באביב [[תשי"ז]], זכה להכנס ל[[יחידות]] ארוכה אצל הרבי. אז דובר על הפעילות במסגרת תנועת בני עקיבא. הרב נריה שטח בפני הרבי את מצוקתו "לא פעם ישנה אצלי נקיפת לב, שהרי יודע אני שתנועת נוער מעורבת, וכמה מההנהגות השגורים בה, אינם כהלכה, ואינם על פי דרכה של תורה". הרבי השיב לו על כך: "כל זמן שיהיה זה טבוע וקבוע בהכרתך שזהו אסון, אבל זה בא להציל מאסון כבד יותר, תוכל להמשיך בדרכך ובעשייתך... זו השליחות שהוטלה עליכם מלמעלה, וגם אם נתקלים בקשיים, חייבים להתמיד ולהשתדל למלא את השליחות באמונה. היום אין הרבה שעוסקים בהדרכה חינוכית, ואם אתם מצליחים בזה הרי חובתכם להמשיך ולעסוק בכך".
+במהלך אותו ביקור השתתף ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב' של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר [[תפילת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין כי עבר זמן צאת הכוכבים, יצא והתפלל [[ערבית]] וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: "ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק".
+===באגרות הרבי===
+הרב נריה נהג להתכתב עם הרבי, וכמה אגרות שקיבל מהרבי נדפסו בסדר אגרות קודש, להלן כמה מתוכם, שמראים על הקשר והקירבה של הרב נריה לרבי:
+בתאריך א' ניסן תשט"ז{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4194.htm?q אגרות קודש כרך יב אגרת ד'קצד]}} כותב לו הרבי:
-באותם ימים ביקר בביתו של הרב אבא דוד גולדפיין, שם פגש בבחור צעיר בשם [[דוד חנזין]], לימים חבר [[בי"ד רבני חב"ד בארה"ק]] וזקן רבני [[אנ”ש]]. לפי עדותו של הרב נריה, הרב חנזין עבר את כל הש”ס כבר בהיותו בן שבע עשרה בלבד. השניים התחבבו זה על זה, וקבעו חברותא בביתו של חנזין שגר עם אמו האלמנה בצ’רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. השניים למדו יחד בעיון מסכת “בבא קמא” ולגירסא מסכת פסחים.
+...נעם לי לקרות מכתבו אשר ישנם שיעורים קבועים בלימוד ספר התניא אחת לשבוע, והמשתתפים בשיעור מגלים ענין רב בהבנה. ואף שמובן ששיעור אחת לשבוע אינו מספיק כלל וכלל, ועכ"פ צריך להיות ע"פ מרז"ל שלא יעברו ג' ימים בלא (מאור שב)תורה היא פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא, שבדורנו זה היא תורת החסידות, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם בחו"ל כך, עאכו"כ בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה. ובוודאי לדווכתי' האריכות בזה אך למותר, ולא באתי בשורותי אלה אלא לקיים מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ולא נצרכה אלא להעדפה וכדלעיל ויה"ר מהשי"ת אשר יצליח להעמיד תלמידים יראי ד' לומדי תורה בטהרה ומקיימי מצות בהידור.
-בזמן שהותו במוסקבה, עשה הרב נריה מאמצים רבים כדי לצאת מברית המועצות. רבים וטובים סייעו לו, ובהם הרב צבי יהודה קוק. כאשר הגיע שלב התשלום על הפספורט, נדרש לשלם שלושים דולר, סכום עתק באותם ימים. הרב נריה פנה לכמה אישים בחו”ל בבקשה שיסייעו לו במימון הפספורט. כעבור זמן מה הגיע מכתב מאדמו”ר הריי”צ ששלח לו את מלא הסכום!
+בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשו"ט בכל האמור.
-בעת שהמתין במשרד הפנים כדי לקבל את הפספורט, נכנס בשיחה עם הרב יחזקאל אברמסקי, שאף הוא בא לקבל את הפספורט שלו, אך נענה בשלילה ובו במקום נאסר. ידידיו של הרב נריה הזהירו אותו שיברח מיד ממוסקבה, כיון שנראה מדבר עם הרב אברמסקי, ומי יודע...
+נ.ב. מנצל הנני הזדמנות זו להודות לו על היחס הטוב והספר פנים יפות שמקבל את חברי צעירי אגו"ח שבאה"ק ת"ו שביקרו אותו איזה פעמים ובוודאי גם להבא יעשה כזה ויוסיף שזהו ג"כ מעודדם להוסיף אומץ בעבודתם בהפצת המעיינות חוצה.
-הרב נריה התעכב עוד כמה שעות במוסקבה כדי להיפרד מקרובי משפחה ומידידו הרב דוד חנזין. בהגיעו לבית משפחת חנזין הופתעו בני הבית לשמוע את בשורת היציאה. מרוב התרגשות אחז הרב חנזין בידיו ורקד עמו בשמחה רבה. כולם הביעו את תקוותם שבעקבותיו יזכו כולם לצאת בקרוב מברית המועצות.
+במכתב מתאריך כ"א מנ"א, תשי"ט{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6979.htm?q אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תתקעט]}} מורה הרבי לאחד מתלמידי ישיבתו שימשיך ללמוד בישיבה ולא ילך ללמוד מקצוע, והרבי כותב:
+כיון שנמצא בכפר הראה, מהנכון שיכנס שם להרב מ. צ. שליט"א נרי-ה, ויבאר לפניו את הבעיא שלו, ויכול להראותו גם מכתבי זה, ובוודאי אשר יפרט לו את הענין עוד יותר ויסבירו באם זקוק לעוד ביאור בזה.
-ואכן ביום כ”ג סיון [[תר"צ]] קיבל הרב נריה את האישור לצאת את ברית המועצות, וארבע שנים לאחר מכן יצא אף הרב חנזין את בריה”מ.
+בהזדמנויות נוספות כותב לו הרבי, שכיון שיש לו השפעה על חוקי המזרחי, שיתעסק בענין ההפרדה בזמן התפילה.
-כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף. וכך כתב הרב נריה ביומנו מחורף תרצ”ד )אז למד בישיבת מרכז הרב בראשות הראי”ה קוק(: “הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל ש”ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון”.
+במכתב מכ"ד אלול תשי"ז{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8130.htm אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קל]}} כותב לו הרבי:
+ימים אלו קבלתי מכתב מידידי אשר באה"ק ת"ו, וכותבים וז"ל: יש פרצה בארגון נוער דתי, ובכמה נקודות התישבות שאין בהם בית כנסת קבוע, להתפלל בתערובות ר"ל ללא מחיצה כדין ולעיתים לפי אידיאולוגיא. יפנה נא לרב נרי' שבידו להפיע שם לתקן. עכ"ל.
-בתו של הרב נריה, הגב’ צילה בר אלי, מספרת כי אכן השניים גרו באותה דירה במשך תקופה ארוכה ואף למדו שעות רבות ביחד. “באחד היומנים של אבא מוזכר דברים שאמר בסעודת שבע ברכות של ידיד. הדברים היו בשם חברו דוד חנזין”.
+ואם בענינים בלתי רצוים אמרו רז"ל אין אדם נחשב אלא אם כן יש בו, על אחת כמה וכמה במדה טובה שהיא מרובה. ואפילו אם תרצה לומר ת"ל שלע"ע אינו מרגיש שיש לו כח השפעה בכגון דא, אף שבטח זוכר שבשיחתנו נגענו גם בנקודה זו, הנה כיון שכל דבר הוא בהשגחה פרטית וכותבים מהתם להכא ועי"ז מהכא להתם, בוודאי כת"ר, בלשון החסידות, יתלבש בז"ה.
-== ניחוחות חב”דיים בישיבתו של הרב קוק ==
+א. לתקן ככל האפשרי, ותקותי חזקה שיהי' בידו לתקן את הנ"ל. ובטח לא ימנע הטוב מלהודיעני ע"ד הצלחתו בזה.
-עם עלייתו ארצה נכנס הרב נריה ללמוד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], ומתורתו התווה ופילס את דרכו הרוחנית. אולם טעמו המתוק של לימוד החסידות עם המשפיע הרב פבזנר וההשתתפות בהתוועדויות לא פג ממנו. במשך השנים ייסד שיעורי חסידות לרוב ולימד את אלפי תלמידיו ניגונים חב”דיים.
+י"א ניסן, ה'תשי"ח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8150.htm?q אגרות קודש כרך כא אגרת ח'קנ]}} כותב לו הרבי:
+... בעתו קבלתי מכתבו מענה על מכתבי. ובטח, ע"פ כתבו שם, ממשיך השתדלותו בכל האופנים האפשריים בענין ההפרדה..
-הרב נריה לא ראה בכך דרך מנוגדת לשיטת רבו המובהק הרב קוק. אף הוא היה לו קשר חם עם חב”ד, כפי שמספר הרב הראל כהן, מנאמני ביתו של הרב נריה:
+==תלמידיו בין חסידי חב"ד==
+* הרב [[דוד קרץ]]
+* הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]
+* הרב [[יוסף הרטמן]]
+* הרב [[אורן פופר]]
+* הרב [[רפאל עמוס קרניאל]]
+* הרב [[יוסף יהודא מרטון]]
+* ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]
 == קישורים חיצונים ==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 '''האיש שהביא את [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לחוגי ה'מזרחי''''] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
+*'''[https://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/pdf/pdf459/Karov-346-E.pdf נשמה בוערת]''', על יחסו לחסידות חב"ד לרגל היארצייט שלו בי"ט כסלו, גליון קרוב אליך ערב י"ט כסלו תשפ"א
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12245&CategoryID=2046 "למה צריך לשאוף מחנך"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', 1131, באתר של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_37.html בחב"ד 'חוגגים' או 'צמים' ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות לרב נריה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 כתבה]
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:נריה, משה צבי}}
+[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
+[[קטגוריה:חברי כנסת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]