מנחם מענדל גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אסרו חג | נולד ב[[אסרו חג]] הפסח [[תשל"ו]], לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ולאימו מרת שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]]. | ||
בשנת [[תשל"ח]] בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר. | בשנת [[תשל"ח]] בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנת תשנ"ב למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | בשנת [[תשנ"ב]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה חיובית, הגיע ב[[חודש כסליו]] ולמד עד סוף השנה בישיבת [[תומכי תמימים במוריסטאון]]. | בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה חיובית, הגיע ב[[חודש כסליו]] ולמד עד סוף השנה בישיבת [[תומכי תמימים במוריסטאון]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]]. | בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]]. | ||
בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, | בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון [[דעם רבינס קינדער]] ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה. | ||
בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום בער שפירא]], בן הרב [[נחמן שפירא]]. | בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום בער שפירא]], בן הרב [[נחמן שפירא]]. | ||
גרסה מ־22:55, 11 באפריל 2024
הרב מנחם מענדל גולדברג הוא ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה לבעלי תשובה
תולדות חיים
נולד באסרו חג הפסח תשל"ו, לאביו הרב יצחק ולאימו מרת שרה בת הרב ישראל יצחק זלמנוב.
בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.
בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנת תשנ"ב למד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
בשנת תשנ"ג כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה חיובית, הגיע בחודש כסליו ולמד עד סוף השנה בישיבת תומכי תמימים במוריסטאון.
בשנת תשנ"ד נכנס ללמוד באוהלי תורה.
בשנת תשנ"ו היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון דעם רבינס קינדער ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה.
בשנת תשנ"ז נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' לוי דייטש בן הרב זלמן יודא דייטש, ור' שלום בער שפירא, בן הרב נחמן שפירא.
בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים טורונטו, בתור מגיד שיעור בחסידות.
נישא בט"ו באב תש"ס לרעייתו מרת הינדא בת הרב יקותיאל פרקש.
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (של הרב חנניה יוסף אייזנבך).
לקראת שנת הלימודים תשס"ד יצא לשליחות במוסקבה על מנת לשמש בראשות ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועדת בעיקרה לבעלי תשובה.
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד הירחי כלה שבמחנה גן ישראל בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.
משפחתו
- אביו הרב יצחק גולדברג
- חמיו הרב יקותיאל פרקש
- אחיו הרב חיים מאיר גולדברג
- גיסו הרב ישראל נח ויכנין
- גיסו הרב שניאור זלמן העכט
- גיסו-הרב יוסף דובער קסטל.
- גיסו הרב אריה זאב רסקין
- בנו, הרב יוסף גולדברג, חתן הרב שמואל סגל משלוחי הרבי בברלין.