מלאכת סוחט – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים" |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
[[קובץ:הסוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סחיטה שנאסרה משום ליבון]] | [[קובץ:הסוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סחיטה שנאסרה משום ליבון]] | ||
'''מלאכת סוחט''' היא אחת מאיסורי שבת שאינן מנויות במשנה בין ל"ט המלאכות. | '''מלאכת סוחט''' היא אחת מאיסורי שבת שאינן מנויות במשנה בין ל"ט המלאכות. | ||
==גדר המלאכה== | ==גדר המלאכה== | ||
נחלקו הראשונים בגדר המלאכה. הרמב"ם כותב שהסחיטה היא מצורכי הכיבוס "כמו שההגסה היא מצרכי הבישול", וממילא הסוחט עובר על איסור [[מלאכת מלבן]]). הצמח צדק מבאר ענין זה בהרחבה לבאר מדוע היה צריך הרמב"ם לדמות סחיטה להגסה, שמשל זה היה נצרך להרמב"ם לבאר כיצד | נחלקו הראשונים בגדר המלאכה. הרמב"ם כותב שהסחיטה היא מצורכי הכיבוס "כמו שההגסה היא מצרכי הבישול", וממילא הסוחט עובר על איסור [[מלאכת מלבן]]). הצמח צדק מבאר ענין זה בהרחבה לבאר מדוע היה צריך הרמב"ם לדמות סחיטה להגסה, שמשל זה היה נצרך להרמב"ם לבאר כיצד ייתכן שיש סחיטה בשמן ושאר משקים שאינם מלבנים, ומבאר שהליבון של ה[[בגד|בגדים]] אינו נעשה רק על ידי עצם שרייתם במים, שענין זה נעשה רק במים שיש בהם כח ליבון, אלא נעשה גם על ידי הסחיטה שעל ידי זה הלכלוך שאצור בבגד יוצא לחוץ, לכן גם בשמן שייך ליבון. | ||
לעומת זאת התוספות בכתובות דף ו' חלוקים: [[רבינו תם]] סובר שאין ליבון אלא במים, והחיוב בשמן ושאר משקים הוא משום דש, דהיינו שמוציא משקה ממקום שהיה נעלם בו, ונמצא שאם יש תועלת במשקים הנסחטים חייב הוא משום דישה. ואילו ר"י סובר שגם בשאר משקים שייך משום ליבון וכשיטת הרמב"ם. | לעומת זאת התוספות בכתובות דף ו' חלוקים: [[רבינו תם]] סובר שאין ליבון אלא במים, והחיוב בשמן ושאר משקים הוא משום דש, דהיינו שמוציא משקה ממקום שהיה נעלם בו, ונמצא שאם יש תועלת במשקים הנסחטים חייב הוא משום דישה. ואילו ר"י סובר שגם בשאר משקים שייך משום ליבון וכשיטת הרמב"ם. | ||