אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]]
[[תמונה:אתרוג.jpg|left|thumb|250px|עץ אתרוגים]]
'''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]].
'''אתרוג,''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
 
==אתרוג מורכב==
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]]
אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.
 
ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}.
 
טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול{{הערה|דיון בטעמי האוסרים, ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד].}}:
*מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון{{הערה|ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.}}, או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.}}.
*מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך שם.}}.
*מפני שנעשתה בו עבירה - איסור [[כלאים]]{{הערה|לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.}}.
 
[[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]. וראה גם במעשה המובא בשו"ת שבות יעקב חלק א, סימן לו - כיצד סבר הש"ך להתיר והתחרט עקב מעשה שהיה, והסכמת רוב פוסקי זמנו לפסול.}}.
 
דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים{{הערה|שו"ת בית אפרים שם. מנחת אלעזר חלק ג, סימן עז.}}; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב{{הערה|שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.}}. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר{{הערה|לב חיים חלק ב, סימן קכא. וראה טהרת האתרוגים ע' רסז ואילך, בביאור דעת הרבנים החותמים על הקו"ק משנת תרל"ח בעד אתרוגי יפו.}}.
 
===שיטת רבותינו נשיאנו===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|סימן תרמח, סעיף לא.}}: {{ציטוטון|אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה}}.
 
אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר{{הערה|כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.}}) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה{{הערה|שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.}}, לפחות בחלק מאופני ההרכבה{{הערה|ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.}}. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה{{הערה|ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.}}.
 
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים{{הערה|בשו"ת צמח צדק שם.}}, אך מסקנתו היא לאסור את המורכב{{הערה|בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}.


== מנהג חב"ד ==
בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט].}}. יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.
{{ערך מורחב|ערך=[[קלבריה]]}}
מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מ[[קלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".}}
==בחסידות==
האתרוג הוא משל לספירת המלכות של [[זעיר אנפין]] (הנקראת לעיתים עטרת היסוד) ולכן אין להפרידו משאר שלשת המינים המורים על שאר הספירות.


ב[[קונטרס אחרון - פרק ד'|קונטרס אחרון]] מובא: [[מעשה]] המצות [[מעשה]] אלקים המה הנה בדרך השתלשלות מכלים ד[[אצילות]] ל[[בי"ע]] ממהותן ועצמותן דחיצוניותן, כמו על דרך משל [[אתרוג]] ומיניו הלביש בהן הקב"ה ממהותן ועצמותן דחסדים [פנימית] [פנימים] ד[[זעיר אנפין]] והיינו מבחינת חיצוניותן, כנודע בכל [[מצות]] מעשיות, מה שאין כן האדם אפילו יש לו נשמה דאצילות מאחר שמלובשת בגוף לא יוכל למצוא בנפשו ולהשיג מהותן ועצמותן של פנימית החסדים דזעיר אנפין דאצילות (כי האצילות היא בחינת [[חיה]] בכללות העולמות [[אבי"ע]] שהיא בחינת [[מקיף]] מלמעלה ואינה מתלבשת בכלי כלל) כי אם מציאותן על ידי דחילו ורחימו שכליים. ומ"ש וראית את אחורי הוא בדרך נבואה דוקא. (שהוא התפשטות הגשמיות כמו שאיתא בר"מ פ' משפטים). והיינו הטעם לפי שאי אפשר לנברא להשיג כלום במהות האלקות שהוא הבורא ובלי השגה אין זו הלבשה ותפיסא ו[[דביקות]] אמיתית.  
===זני אתרוגים===
בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים{{הערה|ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר [https://beta.hebrewbooks.org/58019 טהרת האתרוגים], ברוקלין תשע"ו.}}:
====קלבריה====
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}}
[[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}.  


מה שאין כן האתרוג על דרך משל חיותו נמשכה ונשתלשלה ממהות [[כלים|חיצונית דכלים]] [[מלכות|דנוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] ד[[אצילות]] שהוא בחינת אלקות, כמו שנאמר בעץ חיים שכל הפירות הן ב[[אצילות]] כי למ"ד כלים דאצילות ירדו ל[[בי"ע]] (והן יו"ד מאמרות שבהן נברא העולם) על ידי התלבשות בנוקבא דעשיה מהות במהות, כי הכלים דאצילות נעשו נשמה בעשיה שהיא בחינת אלקות ממש לפי שבאצילות [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וגרמוהי חד]] המאציל והנאצל ועל ידי התלבשות מהות הנשמה במהות הכלים דנוקבא דעשיה נתהוה האתרוג נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו הרי זה תופס ממש חיותו המלובש בו מנוקבא דאצילות המיוחדת באור אין סוף המאציל ברוך הוא. מה שאין כן בכוונתו אינו משיג ותופס אף היודע הסוד אלא מציאותה ולא מהותה, אך בלימוד הלכות אתרוג משיג ותופס האתרוג ממש ומצותו כהלכה בבחינת דבור ומחשבה וכל שכן הלומד הסוד, אבל דוקא סודות המצוה דלא גרע מלימוד הלכותיה ואדרבה כו' אף שאינו משיג המהות, מה שאין כן בסדר ההשתלשלות אף אם משיג המציאות לא עדיף מצד עצמו כלימוד המצות שמשיג ותופס המהות ומעלה עליו כאילו קיים בפועל ממש כמו שנאמר זאת התורה כו'.
כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:
* מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}}.
* מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3721.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא].}}.
* מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3056.htm חלק י, אגרת ג'נו].
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}.


בדברי אדמו"ר הזקן בתחילה מובן כי ההתייחסות היא לכל ארבעת המינים (אתרוג ומיניו), ומבאר על פי המבואר בעץ חיים כי כל הפירות הם באצילות. בהערות הרבי על התניא הוא מציין לעץ חיים בסופו ומקשה כי מדובר שם על ז' מינים בדווקא כלשונו {{הערה|עץ חיים - שער נ פרק י}}: גם באצילות יש בו עצי געץ החיים והדעת וארז ואזוב ושדה [[תפוחים]] ושושנה וחבצלת וכ"ז הצומח. ויתכן שיש באצילות שורשים כלליים אך כולם נכללים בהם.
== מנהגי חב"ד ==
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
* מראה האתרוג צריך להיות צהוב, כעין שעוה{{הערה|ספר המנהגים שם.}}.
* בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
* למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}.
==בחסידות==
{{להשלים}}
כל [[ארבעת המינים]] שבלולב מבטאים את ענין האחדות{{הערה|ראה בערך [[ארבעת המינים]].}}, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו  תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.}}.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת [[אתרוגי קלבריה]] דוקא {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו]
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}}
{{ערך חסר}}
*[http://lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2394&CategoryID=766 - אתרוגי קלברייה לארץ-הקודש], ניצוצי רבי, הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], גיליון [[התקשרות]] 586.
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
*'''[https://anash.org/buying-a-shemita-esrog/ קניית אתרוג בשמיטה]''', הרב חיים הלל רסקין {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה מ־22:27, 5 באוקטובר 2023

אתרוג קלבריה

אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות.

אתרוג מורכב

עץ אתרוגים

אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.

במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].

טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול[4]:

  • מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון[5], או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה[6].
  • מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה[7].
  • מפני שנעשתה בו עבירה - איסור כלאים[8].

הרבי כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים[9].

דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים[10]; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב[11]. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר[12].

שיטת רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך שלו[13]: "אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה".

אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר[14]) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה[15], לפחות בחלק מאופני ההרכבה[16]. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה[17].

אדמו"ר הצמח צדק מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים[18], אך מסקנתו היא לאסור את המורכב[19].

בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער"[20]. יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.

זני אתרוגים

בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים[21]:

קלבריה

ערך מורחב – אתרוג קלבריה

אתרוג קלבריה - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים[22] - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים[23].

כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:

  • מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מבעלי התוספות[24].
  • מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים[25].
  • מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"[26].

מנהגי חב"ד

הרבי עם ארבעת המינים
  • מראה האתרוג צריך להיות צהוב, כעין שעוה[27].
  • בעת אמירת הלל אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים[28]. מקור המנהג בהנהגתו של הרבי הריי"צ, שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי הרבי בשנת הקהל תשמ"ח, אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה[29]. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
  • למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו למבצע ד' מינים, על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף[30]: "וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו".

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות[31], אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם[32].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.
  2. שו"ת הרמ"א, סימן קכו.
  3. ראה שו"ת הרמ"א, סימן קיז. שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה-קלו.
  4. דיון בטעמי האוסרים, ראה בשו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד.
  5. ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.
  6. שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.
  7. שו"ת מהר"ם אלשיך שם.
  8. לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.
  9. אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד. וראה גם במעשה המובא בשו"ת שבות יעקב חלק א, סימן לו - כיצד סבר הש"ך להתיר והתחרט עקב מעשה שהיה, והסכמת רוב פוסקי זמנו לפסול.
  10. שו"ת בית אפרים שם. מנחת אלעזר חלק ג, סימן עז.
  11. שו"ת מהרא"ל צינץ סימן ו, אות כג. שו"ת חמדת שלמה אורח חיים, סימן לז.
  12. לב חיים חלק ב, סימן קכא. וראה טהרת האתרוגים ע' רסז ואילך, בביאור דעת הרבנים החותמים על הקו"ק משנת תרל"ח בעד אתרוגי יפו.
  13. סימן תרמח, סעיף לא.
  14. כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.
  15. שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.
  16. ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.
  17. ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.
  18. בשו"ת צמח צדק שם.
  19. בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו אדמו"ר הרש"ב (אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב) והרבי מלך המשיח שליט"א (אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד).
  20. אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט.
  21. ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר טהרת האתרוגים, ברוקלין תשע"ו.
  22. שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.
  23. ספר המנהגים ע' 65, הערה 5.
  24. שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".
  25. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא.
  26. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; חלק י, אגרת ג'נו.
    וראה בחלק י ובחלק יז אגרת ו'רצג - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.
  27. ספר המנהגים שם.
  28. ספר המנהגים, ע' 67.
  29. ה' דחג הסוכות תשמ"ח.
  30. אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז.
  31. ראה בערך ארבעת המינים.
  32. ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.