תהלים מ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
(←בנוסח התפילה: הרחבה) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==בנוסח התפילה== | ==בנוסח התפילה== | ||
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים". | |||
מ[[ראש השנה]] [[תשי"ב]], החל [[הרבי]] לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת. | אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך האריז"ל|שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}. | ||
מ[[ראש השנה]] [[תשי"ב]], החל [[הרבי]] לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
גרסה מ־07:21, 10 בספטמבר 2023
תהילים מ"ז
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר |
|---|
|
א: לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. |
תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים.
בתקנות
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת המ"ז ביום ההולדת ה-46, ועד ליום ההולדת ה-47.
על פי חלוקת התהילים לימי החודש של אדמו"ר הריי"צ, המזמור נאמר ביום ח בחודש.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות 3 פרקים, המזמור נאמר בט"ז אלול.
תוכן המזמור
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר מלחמת גוג ומגוג, והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה לעלות לרגל אמן".
בנוסח התפילה
בסידור אדמו"ר הזקן כתוב: "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר, ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.", ופירש בשער הכולל[1]: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים".
אך בשיחת שבת שובה תשל"א שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת אדמו"ר הזקן היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו"ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר כתר שם טוב, או בשולחן ערוך של האריז"ל, בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש[2].
מראש השנה תשי"ב, החל הרבי לומר את הפסוקים של המזמור כבעל תוקע בנעימה מיוחדת.
בחסידות
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
- ↑ מג, א.
- ↑ לקוטי שיחות לר"ה, וילך תשנ"ב.