ז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב נחום תמרין (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]] | {{לעדכן|כל הערך=כן}} | ||
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]]. | [[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[נחום תמרין]] (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]] | ||
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]]. | העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]]. | ||
במשך תקופה ארוכה, | במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ששימש כ[[מגיד מישרים]] בעיר. בעיר שימש ב[[רב]]נות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ור' זאב וולף. | ||
לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | ||
לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג]] | לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג)]] הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]]. | ||
בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר | בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי. | ||
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}. | |||
==חב"ד בעיר== | ==חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | ||
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], | בשנים [[תרי"ז]] - [[תרכ"ו]] שימש כרב העיירה הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]]. | ||
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיח הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה. | |||
בשנת [[תשנ"ד]] יצא הרב [[שלמה וילהלם]] ב[[שליח]]ות הרבי למקום. בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף אליו הרב [[נחום תמרין]]. במקום ישנו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל [[בית כנסת]], [[מקווה]], בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, | בשנת [[תשנ"ד]] יצא הרב [[שלמה וילהלם]] ב[[שליח]]ות הרבי למקום. בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף אליו הרב [[נחום תמרין]],ובשנים שלאחר מכן הצטרף אליו הרב נחשון רובין מנהל הבית חבד המרכזי , והרב של בית הספר בעיר, ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט. במקום ישנו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל [[בית כנסת]], [[מקווה]], בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "[[אור אבנר - חב"ד]]", ובית יתומים בשם "עלומים".{{הערת שוליים|הבית יתומים הועבר לישראל בשנת [[תשפ"ב]] בגלל המלחמה באוקראינה}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־15:32, 23 באוגוסט 2023
ז'יטומיר (באוקראינית:Житомир) היא עיר מחוז במערב אוקראינה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת תקנ"ד במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שברוסיה.
במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי זאב וולף, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ששימש כמגיד מישרים בעיר. בעיר שימש ברבנות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ור' זאב וולף.
לאחר סגירתו של דפוס סלאוויטא ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי חסידות רבים, שבהם גם ספרי חסידות חב"ד הודפסו בדפוס זה.
לאחר אסיפת הרבנים (תר"ג) הוקם בעיר בשנת תר"ז על ידי המשכילים "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת תרל"ג.
בשנת תרע"ח התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב מלחמת עולם השנייה התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי הנאצים בשנת תש"א. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות ברית המועצות וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. באדר תשפ"ב בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים[1] במקום, את העיר[2].
חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים זיטומיר |
בשנים תרי"ז - תרכ"ו שימש כרב העיירה הרב מרדכי שניאור זלמן שניאורסון.
בחורף תרצ"ד נפתח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים, שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת תומכי תמימים קייב. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב אליעזר פינסקי והרב מיכאל טייטלבוים, והמשגיח הרב יוסף גולדברג. באלול תרצ"ז, לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.
בשנת תשנ"ד יצא הרב שלמה וילהלם בשליחות הרבי למקום. בשנת תשנ"ח הצטרף אליו הרב נחום תמרין,ובשנים שלאחר מכן הצטרף אליו הרב נחשון רובין מנהל הבית חבד המרכזי , והרב של בית הספר בעיר, ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט. במקום ישנו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל בית כנסת, מקווה, בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "אור אבנר - חב"ד", ובית יתומים בשם "עלומים".[3]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר
, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר
.
- ↑ "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?" .
- ↑ הבית יתומים הועבר לישראל בשנת תשפ"ב בגלל המלחמה באוקראינה