חסידות זוויהל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (48 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי מזוויהל]] | [[קובץ:מרדכי מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי מזוויהל]] | ||
[[קובץ:גדליה משה מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גדליה משה מזוויהל]] | [[קובץ:גדליה משה מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גדליה משה מזוויהל]] | ||
'''חסידות זוויהל''', היא חסידות ירושלמית, המונה כמה מאות של חסידים. | '''חסידות זוויהל''', היא חסידות ירושלמית, המונה כמה מאות של חסידים. | ||
שורשי החסידות הינם בצדיק רבי יצחק מדרוהוביטש, מבני היכלו של הבעל שם טוב. בנו היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, | שורשי החסידות הינם בצדיק רבי יצחק מדרוהוביטש, מבני היכלו של הבעל שם טוב. בנו היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב{{הערה|1=מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]].}}, מהממשיכים של תנועת החסידות לאחרי פטירת הבעל שם טוב. | ||
על חמשת הבנים של רבי יחיאל מיכל אמרו כי הם שקולים כנגד חמשה חומשי תורה ועל רבי משה מזוויהל הבן החמישי אמרו כי שקול כנגד חומש דברים. | על חמשת הבנים של רבי יחיאל מיכל אמרו כי הם שקולים כנגד חמשה חומשי תורה ועל רבי משה מזוויהל הבן החמישי אמרו כי שקול כנגד חומש דברים. | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן. | ||
כשנסתלק בשנת [[תרס"א]], מילא את מקומו בנו רבי '''[[שלמה גולדמן]]''' מזוויהל. | |||
== רבי גדליה משה מזוויהל == | == רבי גדליה משה מזוויהל == | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
רבי גדליה משה נולד בכ"ו [[אייר]] [[תרמ"ז]]. מלידותו נודע במידותיו התרומיות, וכל מי שצרה העיקה לו בלבו היה שופך את נפשו לפניו. | רבי גדליה משה נולד בכ"ו [[אייר]] [[תרמ"ז]]. מלידותו נודע במידותיו התרומיות, וכל מי שצרה העיקה לו בלבו היה שופך את נפשו לפניו. | ||
בהגיעו לפרקו הציעו לו את בתו של רבי דוד שלמה, בן האדמו"ר רבי דוד נפתלי, נכדו של רבי משה מקוברין. לאחר חתונתו ישב בבית חמיו ולמד [[תורה]] בשקידה, עד שבאו אליו פרנסי העיר זוויהל והציעו לו את כסא הרבנות של העיר זוויהל, כממשיך מקומו של אביו. היה לו גם כתב סמיכה מ[[רבי חיים מבריסק]], מגדולי הדור. | בהגיעו לפרקו הציעו לו את בתו של רבי דוד שלמה, בן האדמו"ר רבי דוד נפתלי, נכדו של רבי משה מקוברין. לאחר חתונתו ישב בבית חמיו ולמד [[תורה]] בשקידה, עד שבאו אליו פרנסי העיר זוויהל והציעו לו את כסא הרבנות של העיר זוויהל, כממשיך מקומו של אביו. היה לו גם כתב [[סמיכה]] מ[[רבי חיים מבריסק]], מגדולי הדור. | ||
כעשרים שנה שימש בתפקיד [[רב]] העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך | כעשרים שנה שימש בתפקיד [[רב]] העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך ב[[סיביר]]. הוא קיבל את גזר הדין באהבה, ולא התרגש כלל מבית הדין הסובייטי, ואף הטיח בפניהם גלויות כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ופסק דינם אינו לא מעלה ולא מוריד. | ||
בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות | בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות ב[[עיירה]] הסמוכה למוסקבה. בשנת [[תרצ"ז]] הצליח להמלט מ[[מוסקבה]] ועלה לארץ הקודש, בהתיישבו בירושלים. כאן התחבא בין הכלים והתפרנס בצמצום כשהוא חי חיי עוני. בשנת [[תש"ה]] בפטירת אביו עשה כל מאמצים להמלט מכס האדמו"רות, אלא שלחצי החסידים גברו עליו, בהיותו דמותו הרוחנית מחד ב[[דבקות]] עצומה בה' והמעורה בעניני ה[[עולם]] מאידך, המתאימה ביותר לכהן כממשיך הדרך. נסתלק בכ"ד [[מרחשוון]] [[תש"י]]. | ||
==צאצאיו== | |||
*בנו רבי [[מרדכי גולדמן (השני)|מרדכי]], ממשיך דרכו באדמו"רות | |||
*בנו נח, נשאר ב[[ברית המועצות]] | |||
*בתו שרה, אשת הרב משה אהרן כ"ץ, ראש ישיבת [[חסידות ראדזין|ראדזין]] ב[[ירושלים]]. מבניהם:הרב [[יחיאל מיכל כץ]] רב בן דור, נשר. והרב [[שלמה כץ (ראש ישיבה)|שלמה כץ]]. | |||
*חתנו הרב שלמה פרישטיק. | |||
*אדל (הדסה), אשת שמואל סתיו. אחד מבניהם הוא [[דוד סתיו]]. | |||
*בתו אשת הרב מרקוביץ | |||
== רבי מרדכי מזוויהל == | == רבי מרדכי מזוויהל == | ||
לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו | לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו עד פטירתו בשנת [[תשל"ט]]. | ||
[[קובץ:רבי מרדכי מזוויהעל אצל הרבי. פורים תשכ"ג.jpg|ממוזער|רבי מרדכי מזוויהעל אצל הרבי. פורים תשכ"ג]] | |||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}. | |||
בשנת [[תשל"ב]] הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל"{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 118.}}. | |||
רבי מרדכי מזוויעהל היה מוסר שיעור תניא בכל יום אחרי תפילת שחרית בבית מדרשו. | |||
[[קובץ:זוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם גולדמן מזוויהל]] | |||
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד תורת אמת בירושלים. נסתלק בשנת [[תש"ע]]. | |||
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל | |||
שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי | שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, ר' דוד גולדמן רב חסידי זוויהל בבני ברק (למד בצעירותו בישיבת חב"ד בכפר חב"ד), רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא. חתניו: רבי אברהם חיים ראטה מ'בערגסאז-שומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מ'קאמארנא-[[גבעת שאול]], ורבי יצחק לייפער. | ||
את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, | את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, ממשיכים שני בניו הגדולים. רבי גדליה משה, מי שהיה מנהל המוסדות בחיי אביו פרש מהחסידות בחיי אביו בעקבות סכסוך פנימי, ופתח בית מדרש בירושלים סמוך לבית מדרשו של אביו. לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר. לעומת זאת, הנהלת מוסדות זוויהל וקהל החסידים הכתיר את הרב שלמה גולדמן בנו השני של רבי אברהם גולדמן לאדמו"ר וממשיך השושלת עד לפטירתו בג' באלול תשפ"ב, אז מונה בנו הרב משה נתן נטע גולדמן{{הערה|מתגורר ב[[ביתר עילית]]}} לאדמו"ר ואחיו הרב שמואל דוד גולדמן לגאב"ד זוויהל. | ||
== קישורים | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.rebbe.org/rebbes.html אתר זוויהל מז'יבוז] | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/652410/ המכתב בו הרבי מזועיהל מבקש מהרבי לפעול בעניין המשיח]''' {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:52, 18 ביולי 2023
חסידות זוויהל, היא חסידות ירושלמית, המונה כמה מאות של חסידים.
שורשי החסידות הינם בצדיק רבי יצחק מדרוהוביטש, מבני היכלו של הבעל שם טוב. בנו היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב[1], מהממשיכים של תנועת החסידות לאחרי פטירת הבעל שם טוב.
על חמשת הבנים של רבי יחיאל מיכל אמרו כי הם שקולים כנגד חמשה חומשי תורה ועל רבי משה מזוויהל הבן החמישי אמרו כי שקול כנגד חומש דברים.
לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן.
כשנסתלק בשנת תרס"א, מילא את מקומו בנו רבי שלמה גולדמן מזוויהל.
רבי גדליה משה מזוויהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחריו השאיר את רבנות זוויהל לבנו רבי גדליה משה.
רבי גדליה משה נולד בכ"ו אייר תרמ"ז. מלידותו נודע במידותיו התרומיות, וכל מי שצרה העיקה לו בלבו היה שופך את נפשו לפניו.
בהגיעו לפרקו הציעו לו את בתו של רבי דוד שלמה, בן האדמו"ר רבי דוד נפתלי, נכדו של רבי משה מקוברין. לאחר חתונתו ישב בבית חמיו ולמד תורה בשקידה, עד שבאו אליו פרנסי העיר זוויהל והציעו לו את כסא הרבנות של העיר זוויהל, כממשיך מקומו של אביו. היה לו גם כתב סמיכה מרבי חיים מבריסק, מגדולי הדור.
כעשרים שנה שימש בתפקיד רב העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך בסיביר. הוא קיבל את גזר הדין באהבה, ולא התרגש כלל מבית הדין הסובייטי, ואף הטיח בפניהם גלויות כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ופסק דינם אינו לא מעלה ולא מוריד.
בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות בעיירה הסמוכה למוסקבה. בשנת תרצ"ז הצליח להמלט ממוסקבה ועלה לארץ הקודש, בהתיישבו בירושלים. כאן התחבא בין הכלים והתפרנס בצמצום כשהוא חי חיי עוני. בשנת תש"ה בפטירת אביו עשה כל מאמצים להמלט מכס האדמו"רות, אלא שלחצי החסידים גברו עליו, בהיותו דמותו הרוחנית מחד בדבקות עצומה בה' והמעורה בעניני העולם מאידך, המתאימה ביותר לכהן כממשיך הדרך. נסתלק בכ"ד מרחשוון תש"י.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי מרדכי, ממשיך דרכו באדמו"רות
- בנו נח, נשאר בברית המועצות
- בתו שרה, אשת הרב משה אהרן כ"ץ, ראש ישיבת ראדזין בירושלים. מבניהם:הרב יחיאל מיכל כץ רב בן דור, נשר. והרב שלמה כץ.
- חתנו הרב שלמה פרישטיק.
- אדל (הדסה), אשת שמואל סתיו. אחד מבניהם הוא דוד סתיו.
- בתו אשת הרב מרקוביץ
רבי מרדכי מזוויהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו עד פטירתו בשנת תשל"ט.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[2].
בשנת תשל"ב הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל"[3].
רבי מרדכי מזוויעהל היה מוסר שיעור תניא בכל יום אחרי תפילת שחרית בבית מדרשו.
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד תורת אמת בירושלים. נסתלק בשנת תש"ע.
שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, ר' דוד גולדמן רב חסידי זוויהל בבני ברק (למד בצעירותו בישיבת חב"ד בכפר חב"ד), רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא. חתניו: רבי אברהם חיים ראטה מ'בערגסאז-שומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מ'קאמארנא-גבעת שאול, ורבי יצחק לייפער.
את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, ממשיכים שני בניו הגדולים. רבי גדליה משה, מי שהיה מנהל המוסדות בחיי אביו פרש מהחסידות בחיי אביו בעקבות סכסוך פנימי, ופתח בית מדרש בירושלים סמוך לבית מדרשו של אביו. לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר. לעומת זאת, הנהלת מוסדות זוויהל וקהל החסידים הכתיר את הרב שלמה גולדמן בנו השני של רבי אברהם גולדמן לאדמו"ר וממשיך השושלת עד לפטירתו בג' באלול תשפ"ב, אז מונה בנו הרב משה נתן נטע גולדמן[4] לאדמו"ר ואחיו הרב שמואל דוד גולדמן לגאב"ד זוויהל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מתלמידי המגיד ממזריטש.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 118.
- ↑ מתגורר בביתר עילית
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |