נסים קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| | | שם = הרב נסים קרליץ | ||
| | | תמונה = ניסים קרליץ.jpeg | ||
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[ | | תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]] | ||
| מקום פטירה = | | מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]] | ||
| תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]] | | תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]] | ||
| מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]] | | מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]] | ||
| תפקידים נוספים = חבר נשיאות ועד הישיבות, [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]]. | |||
| תפקידים נוספים = חבר נשיאות | | רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. | ||
| רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב | | חיבוריו = חוט שני | ||
| חיבוריו = | | השתייכות = [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטאי]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק | הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק. | ||
==תולדות חיים== | |||
[[קובץ:קרליץ חביב.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב חביב]]]] | |||
נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}. | |||
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. | |||
ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים. | |||
בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]]. אך פרש ממנה עם הפילוג באגודה. | |||
כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז - קלוינבורג. | |||
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]]. | |||
את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג. | |||
בשנת [[תשע"ה]] נפטרה אשתו. | |||
בשנת [[ | |||
במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'. | |||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | |||
[[קובץ:אשכנזי קרליץ.jpeg|ממוזער|בפגישה עם משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]] | |||
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות. | |||
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב קרליץ והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}. | |||
הרב [[יעקב חביב]] סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור". | |||
הרב קרליץ נפגש מספר פעמים עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]. | |||
לקראת הכינוס 'שלושים לקדושים' לזכר שלוחי הרבי להודו [[גבריאל נוח ורבקה הולצברג]] הי"ד נפגשה עמו משלחת רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] להזמינו לכינוס. | |||
בשנת תשע"ג חתם על קריאה ללמוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73978 אדמו"רים וראשי ישיבות בקריאה ללימוד שו"ע אדה"ז]}}. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין. | *סדרת '''חוט שני''' 17 כרכים - על הלכות [[ריבית]], [[נדה]], [[שבת]] (4 כרכים), [[שמיטה]], [[יום טוב]] ו[[חול המועד]], [[פסח]], ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין. | ||
*'''קובץ הערות ומראי מקומות''' | *'''קובץ הערות ומראי מקומות''' - 5 כרכים - על [[חולין]], [[מנחות]] ועניני סת"ם, נדה ו[[מקוואות]], [[עירובין]] ו[[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת שבת|שבת]] [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מועד קטן]]. | ||
*'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות | *'''שיעורי הגר"נ''', על הלכות תרומות ומעשרות ב[[משנה תורה לרמב"ם]] | ||
== משפחתו == | |||
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת [[ה'תשע"ה]], ולהם אחד עשר ילדים. | |||
בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש. | |||
הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה{{הערה|הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג}} עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/blogs/541659/ חשיפה: הקשר המיוחד של הרב קרליץ ע"ה עם חב"ד] {{אינפו}} | |||
*[https://col.org.il/news/121109 לפני למעלה מ-40 שנה: מדוע הגיע הגר"נ קרליץ זצ"ל לכפר?] {{col}} | |||
*[https://col.org.il/news/121082 כשמשלחת מיוחדת של חב"ד נפגשה עם הגר"נ קרליץ זצ"ל] {{col}} | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קרליץ, נסים}} | {{מיון רגיל:קרליץ, נסים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:34, 4 ביולי 2023
| הרב נסים קרליץ | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ח באב תרפ"ו |
| פטירה | כ"ג בתשרי תש"פ |
| בית הרפואה מעייני הישועה, בני ברק | |
| מקום פעילות | ישראל - בני ברק |
| השתייכות | ליטאי |
| תפקידים נוספים | חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים. |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי. |
| חיבוריו | חוט שני |
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, (29 ביולי 1926) - כ"ג בתשרי תש"פ, (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'[2].
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.
בתשי"א נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק. בין השאר למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים וכן עם הסטייפלר. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. אך פרש ממנה עם הפילוג באגודה.
כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז - קלוינבורג.
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן.
את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.
בשנת תשע"ה נפטרה אשתו.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב אברהם מרדכי קסטל בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.
בתמוז תש"ע יצאו הרב קרליץ והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[3].
הרב יעקב חביב סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור".
הרב קרליץ נפגש מספר פעמים עם רבני מרכז רבני אירופה.
לקראת הכינוס 'שלושים לקדושים' לזכר שלוחי הרבי להודו גבריאל נוח ורבקה הולצברג הי"ד נפגשה עמו משלחת רבני חב"ד בראשות הרב מרדכי שמואל אשכנזי להזמינו לכינוס.
בשנת תשע"ג חתם על קריאה ללמוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[4].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת חוט שני 17 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
- קובץ הערות ומראי מקומות - 5 כרכים - על חולין, מנחות ועניני סת"ם, נדה ומקוואות, עירובין וסוכה, שבת ביצה ומועד קטן.
- שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת ה'תשע"ה, ולהם אחד עשר ילדים.
בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש.
הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה[5] עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חשיפה: הקשר המיוחד של הרב קרליץ ע"ה עם חב"ד
- לפני למעלה מ-40 שנה: מדוע הגיע הגר"נ קרליץ זצ"ל לכפר?
- כשמשלחת מיוחדת של חב"ד נפגשה עם הגר"נ קרליץ זצ"ל
הערות שוליים
- ↑ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
- ↑ פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.
- ↑ לקריאת המכתב.
- ↑ אדמו"רים וראשי ישיבות בקריאה ללימוד שו"ע אדה"ז
- ↑ הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג