תהלים ל': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לכאורה די להותיר כך, שהרי בהמשך הערך נתפרטו החלוקים.)
 
(42 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
|כותרת=מזמור שיר חנוכת הבית
|כותרת=מזמור שיר חנוכת הבית
|רוחב=30%
|רוחב=30%
|תוכן=מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃
|תוכן='''א'''מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃
'''ב:''' אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ {{ש}}
ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃
'''ג:''' ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ {{ש}}
ה' הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי־[מִיָּרְדִי־] בוֹר׃
'''ד:''' ה' הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי־[מִיָּרְדִי־] בוֹר׃{{ש}}
זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃
'''ה:''' זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ש}}
כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃
'''ו:''' כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃{{ש}}
וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃
'''ז:''' וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃{{ש}}
ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃
'''ח:''' ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃{{ש}}
אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃
'''ט:''' אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃{{ש}}
מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃
'''י:''' מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
שְׁמַע־ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃
'''י"א:''' שְׁמַע־ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃{{ש}}
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃
'''י"ב:''' הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ש}}
לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃
'''י"ג:''' לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ש}}
|מקור=[[תהילים]], פרק ל'
|מקור=[[תהלים]], פרק ל
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
'''מזמור שיר חנוכת הבית''' הוא קטע בתפילה{{הערה|מקורו הוא בפרק ל' ב[[תהילים]]}} הנאמר לאחר הודו, ולפני [[פסוקי דזמרה]]. מקורו שלך המזמור הוא ב[[עולם העשיה]].
'''תהלים פרק ל'''' הוא פרק ב[[תהלים]] בו אומר [[דוד המלך]] מזמור מיוחד עבור חנוכת [[בית המקדש]]. כמו כן פרק ל' משמש גם כקטע בתפילה הנאמר לאחר הודו, ולפני [[ברוך שאמר]]. ב[[סולם התפילה]] המזמור נמצא ב[[עולם העשייה]].


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
המזמור מדבר על מזמור שאמר [[דוד המלך]] כשחנך בית כלשהו. יש מפרשים שמדובר בביתו הפרטי של דוד המלך, יש אומרים שמדובר ב[[בית המקדש]] שעשה [[שלמה המלך]] והכתוב תלאו בדוד, ויש אומרים שמדובר על משל בלבד.
המזמור מדבר על שירה שאמר [[דוד המלך]] כשחנך בית, ישנה מחלוקת האם מדובר בבניין ביתו הפרטי{{הערה|אבן עזרא על הפסוק בפירושו השלישי "והקרוב אלי…".}} או שאמר זאת על מנת שיאמרו אותו בחנוכת [[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך|שלמה בנו]]{{הערה|רש"י ורוב המפרשים.}}, וישנם הסבורים שמדובר במשל בלבד{{הערה|מלבי"ם.}}.


==בהלכה==
==בחסידות==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
==="מזמור שיר"{{הערה|פסוק א.}}===
אדמוה"ז{{הערה|לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג}} שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי.


==בחסידות==
===ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}===
ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר}} שאת המילים "ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי"{{הערה|פס' ב'}} אמר [[דוד המלך]] כדי לסנגר על עם ישראל מפני ה[[מלאכים]] שהיו מקטרגים עליהם.
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].
 
אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"{{הערה|תהלים ח, ה.}}, (מדוע אתה נותן את התורה לבשר ודם? תזכור אותנו ותתן אותה לנו!) כאשר בני ישראל אמרו [[נעשה ונשמע]] - הסכימו ה[[מלאכים]] שמגיע להם לקבל את התורה{{הערה|שבת פט, א.}}.


הקטרוג הראשון של המלאכים על [[עם ישראל]] היה בזמן שרצה [[הקב"ה]] לתת להם את התורה, והמלאכים שחפצו הם בתורה קטרגו על היהודים לפני הקב"ה ואמרו "מה אנוש? - כי תזכרינו"{{הערה| תהלים ח, ה}}{{הערה|תרגום ענייני: מה אתה מביא את התורה לבני אדם אנושיים ומוגבלים? - תזכור אותנו ותביא את התורה לנו}}. אך כשראו במתן תורה שה[[יהודים]] הקדימו את נעשה לנשמע חזרו בהם המלאכים והודו שאכן מגיע ל[[עם ישראל]] לקבל את ה[[תורה]]{{הערה|שבת פט, א}}. אך לאחר שבני ישראל חטאו ב[[חטא העגל]] ועכשיו עגל מזהב שוב קטרגו המלאכים לפני ה' ואמרו לו שלא היה מגיע לבני אדם לקבל את התורה.  
אולם לאחר [[חטא העגל]] חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש {{ציטוטון|ולא שמחת אויבי לי}}, שהטענה של המלאכים הייתה ש[[בני ישראל]] לקחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוקחים את הזהב ובונים ממנו [[בית מקדש|משכן]] לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים שהרי בזהב המקדש כפרו על זהב העגל.


ואז בא [[דוד המלך]] וסנגר על עם ישראל ובמזמור שאמר לכבוד חנוכת בית המקדש אמר ש"ארוממך ה'" - אני עושה לך בית מקדש, והזהב שמגיע לבית המקדש יכפר על הזהב שנתנו בני ישראל לעגל הזהב, והמשיך' "ולא שמת אויבי לי" - ואל תקשיב לקטרוגיהם של המלאכים, וזאת בזכות הזהב שאותו נותנים בני ישראל לבניית משכנו של הקב"ה בעולם.
===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}===
{{להשלים}}
מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.


על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים.
==ניגון על הפרק==
על מילות הפסוק "כי רגע באפו" הלביש ר' [[אברהם ליסון]] את הלחן של [[ניגון ר']] בספר הניגונים, והוא היה מנגן זאת בשעת התפילה. לאחר פטירתו התפרסם הניגון והפך לפופולרי בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/621359/ מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן] {{אינפו}}}}.
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
 
[[קטגוריה:תהלים|כ]]
{{מזמורי ספר התהילים}}
 
קטגוריה:תפילה

גרסה אחרונה מ־02:23, 5 באפריל 2023

מזמור שיר חנוכת הבית

אמִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃
ב: אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃
ג: ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃
ד: ה' הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי־[מִיָּרְדִי־] בוֹר׃
ה: זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃
ו: כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃
ז: וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃
ח: ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃
ט: אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃
י: מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃
י"א: שְׁמַע־ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃
י"ב: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃
י"ג: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃

תהלים, פרק ל

תהלים פרק ל' הוא פרק בתהלים בו אומר דוד המלך מזמור מיוחד עבור חנוכת בית המקדש. כמו כן פרק ל' משמש גם כקטע בתפילה הנאמר לאחר הודו, ולפני ברוך שאמר. בסולם התפילה המזמור נמצא בעולם העשייה.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

המזמור מדבר על שירה שאמר דוד המלך כשחנך בית, ישנה מחלוקת האם מדובר בבניין ביתו הפרטי[1] או שאמר זאת על מנת שיאמרו אותו בחנוכת בית המקדש הראשון שבנה שלמה בנו[2], וישנם הסבורים שמדובר במשל בלבד[3].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

"מזמור שיר"[4][עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמוה"ז[5] שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי.

ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי[6][עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן מבאר[7] שדוד המלך אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי המלאכים.

אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"[8], (מדוע אתה נותן את התורה לבשר ודם? תזכור אותנו ותתן אותה לנו!) כאשר בני ישראל אמרו נעשה ונשמע - הסכימו המלאכים שמגיע להם לקבל את התורה[9].

אולם לאחר חטא העגל חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש "ולא שמחת אויבי לי", שהטענה של המלאכים הייתה שבני ישראל לקחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוקחים את הזהב ובונים ממנו משכן לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים שהרי בזהב המקדש כפרו על זהב העגל.

שוועתי אליך ותרפאני[10][עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר שבצעירותו של אדמו"ר האמצעי שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.

על המילה במזמור "דיליתני" מביא אדמו"ר הזקן[11] שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים.

ניגון על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

על מילות הפסוק "כי רגע באפו" הלביש ר' אברהם ליסון את הלחן של ניגון ר' בספר הניגונים, והוא היה מנגן זאת בשעת התפילה. לאחר פטירתו התפרסם הניגון והפך לפופולרי בקרב חסידי חב"ד[12].

הסתרהמזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. אבן עזרא על הפסוק בפירושו השלישי "והקרוב אלי…".
  2. רש"י ורוב המפרשים.
  3. מלבי"ם.
  4. פסוק א.
  5. לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג
  6. פסוק ב.
  7. מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.
  8. תהלים ח, ה.
  9. שבת פט, א.
  10. פסוק ג.
  11. לקו"ת ברכה צח' עמ' ד
  12. מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן