רבן גמליאל הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די|בקושי ויש מידע חב"די}} | |||
'''רבן גמליאל הזקן''' - [[תנא]] בדור הראשון לתנאים, [[נשיא הסנהדרין]] ונכד ל[[הלל הזקן]]. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "'''הזקן'''" באה להבדילו מנכדו, [[רבן גמליאל דיבנה]]. | '''רבן גמליאל הזקן''' - [[תנא]] בדור הראשון לתנאים, [[נשיא הסנהדרין]] ונכד ל[[הלל הזקן]]. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "'''הזקן'''" באה להבדילו מנכדו, [[רבן גמליאל דיבנה]]. | ||
סתם '''רבן גמליאל''' | סתם '''רבן גמליאל''' הוא, בדרך כלל, [[רבן גמליאל דיבנה]], נכדו של רבן גמליאל הזקן. ואולם, לפעמים נקרא גם רבן גמליאל הזקן בשם הסתמי "רבן גמליאל", דבר שיוצר בלבול מסוים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רבן גמליאל הזקן היה בנו של [[שמעון בן הלל]], ונכדו של [[הלל הזקן]]. | רבן גמליאל הזקן היה בנו של [[שמעון בן הלל]], ונכדו של [[הלל הזקן]]. | ||
השיא את בתו | השיא את בתו ל[[רבי שמעון בן נתנאל]] הכהן, מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] (תוספתא עבודה זרה פרק ג). | ||
בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי{{ | בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי{{הערה|[[מגילת איכה|איכה]] ג.}}. אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא" (סוטה מט:). ואולם יש מייחסים עדות זו ל[[רבן שמעון בן גמליאל]] השני, בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]], ולא לבנו של רבן גמליאל הזקן. | ||
==מנהיג רוחני בתקופה קשה== | ==מנהיג רוחני בתקופה קשה== | ||
בתקופת רבן גמליאל הזקן, שלא כמקובל, לא היה חכם בתפקיד [[אב בית דין]] במקביל לנשיא הסנהדרין. | בתקופת רבן גמליאל הזקן, שלא כמקובל, לא היה חכם בתפקיד [[אב בית דין]] במקביל לנשיא הסנהדרין. | ||
===תפילת שמונה עשרה ותיקון ברכת המינים=== | ===[[תפילת שמונה עשרה]] ותיקון ברכת המינים=== | ||
בימיו של ר"ג הזקן סודרו 18 הברכות שב[[תפילת שמונה עשרה]], ונתקנה [[ברכת המינים]] על ידי [[שמואל הקטן]]. | בימיו של ר"ג הזקן סודרו 18 הברכות שב[[תפילת שמונה עשרה]], ונתקנה [[ברכת המינים]] על ידי [[שמואל הקטן]]. | ||
:::''שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.{{ | :::''[[שמעון הפקולי]] הסדיר [[שמונה עשרה]] ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] כח ע"ב.}} | ||
במבט ראשון נראה שמדובר ב[[רבן גמליאל דיבנה]], ואולם עיון נוסף במקורות יוכיח שמדובר בסבו, רבן גמליאל הזקן. זה מוכח מכך ששמואל הקטן, מתקן ברכת המינים, נפטר עוד בחייו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], אביו של רבן גמליאל דיבנה (ובנו של ר"ג הזקן). כן מוכח מהתלמוד הבבלי{{ | במבט ראשון נראה שמדובר ב[[רבן גמליאל דיבנה]], ואולם עיון נוסף במקורות יוכיח שמדובר בסבו, רבן גמליאל הזקן. זה מוכח מכך ששמואל הקטן, מתקן ברכת המינים, נפטר עוד בחייו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], אביו של רבן גמליאל דיבנה (ובנו של ר"ג הזקן). כן מוכח מהתלמוד הבבלי{{הערה|[[סוטה]] מח ע"ב.}}, שם מובא ששמואל הקטן ניבא בשעת מיתתו את הריגתם של רבן שמעון בן גמליאל הזקן ושל [[רבי ישמעאל כהן גדול]], שהיו מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. ממקור זה, וממקורות נוספים, מוכח ששמואל הקטן חי בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, ובתקופה זו תוקנה ברכת המינים. | ||
הדבר נעשה ב[[יבנה]] למרות העובדה שמושב הסנהדרין וההנהגה הרוחנית היה אז ב[[ירושלים]], וההשערה היא שנוכחותם של [[צדוקים]] ו[[מינות (יהדות)|מינים]] בירושלים מנעה אפשרות לצעד משמעותי כזה, ולכן הוצרך ר"ג לעשות זאת ביבנה. | הדבר נעשה ב[[יבנה]] למרות העובדה שמושב הסנהדרין וההנהגה הרוחנית היה אז ב[[ירושלים]], וההשערה היא שנוכחותם של [[צדוקים]] ו[[מינות (יהדות)|מינים]] בירושלים מנעה אפשרות לצעד משמעותי כזה, ולכן הוצרך ר"ג לעשות זאת ביבנה. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
המשנה (סוטה ט, טז) כותבת ש"משמת ר"ג הזקן '''בטל כבוד התורה''' ומתה טהרה ופרישות". הדברים מתפרשים בתלמוד (בבלי, מגילה כא ע"א). שם נכתב שמימות [[משה]] ועד רבן גמליאל הזקן היו לומדים תורה בעמידה. משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והחלו ללמוד בישיבה. | המשנה (סוטה ט, טז) כותבת ש"משמת ר"ג הזקן '''בטל כבוד התורה''' ומתה טהרה ופרישות". הדברים מתפרשים בתלמוד (בבלי, מגילה כא ע"א). שם נכתב שמימות [[משה]] ועד רבן גמליאל הזקן היו לומדים תורה בעמידה. משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והחלו ללמוד בישיבה. | ||
== | == תקנותיו של רבן גמליאל == | ||
במסכת [[מועד קטן]] מובא אודות תקנה שתיקן רבן גמליאל כאשר נפטר: | במסכת [[מועד קטן]]{{הערה|כז ב}} מובא אודות תקנה שתיקן רבן גמליאל כאשר נפטר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו, ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}} | |||
נהוג ללמוד את פירוש הגמרא כי תקנת רבי גמליאל היא לצורך כבוד המת שלא יהיו מניחים אותו ובורחים. אך הרבי{{ | נהוג ללמוד את פירוש הגמרא כי תקנת רבי גמליאל היא לצורך כבוד המת שלא יהיו מניחים אותו ובורחים. אך הרבי שליט"א מלך המשיח{{הערה|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מבאר כי הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין. | ||
רבן גמליאל תיקן תקנות רבות, בעניני גיטין{{הערה|1=ראה חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=235&hilite= בענין].}} ופרוזבול, ועוד. | |||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|גמליאל]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:31, 10 בינואר 2022
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: בקושי ויש מידע חב"די. | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבן גמליאל הזקן - תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין ונכד להלל הזקן. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "הזקן" באה להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה.
סתם רבן גמליאל הוא, בדרך כלל, רבן גמליאל דיבנה, נכדו של רבן גמליאל הזקן. ואולם, לפעמים נקרא גם רבן גמליאל הזקן בשם הסתמי "רבן גמליאל", דבר שיוצר בלבול מסוים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבן גמליאל הזקן היה בנו של שמעון בן הלל, ונכדו של הלל הזקן.
השיא את בתו לרבי שמעון בן נתנאל הכהן, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי (תוספתא עבודה זרה פרק ג).
בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שהיה מעשרת הרוגי מלכות, והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי[1]. אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא" (סוטה מט:). ואולם יש מייחסים עדות זו לרבן שמעון בן גמליאל השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה, ולא לבנו של רבן גמליאל הזקן.
מנהיג רוחני בתקופה קשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת רבן גמליאל הזקן, שלא כמקובל, לא היה חכם בתפקיד אב בית דין במקביל לנשיא הסנהדרין.
תפילת שמונה עשרה ותיקון ברכת המינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימיו של ר"ג הזקן סודרו 18 הברכות שבתפילת שמונה עשרה, ונתקנה ברכת המינים על ידי שמואל הקטן.
- שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.[2]
במבט ראשון נראה שמדובר ברבן גמליאל דיבנה, ואולם עיון נוסף במקורות יוכיח שמדובר בסבו, רבן גמליאל הזקן. זה מוכח מכך ששמואל הקטן, מתקן ברכת המינים, נפטר עוד בחייו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן, אביו של רבן גמליאל דיבנה (ובנו של ר"ג הזקן). כן מוכח מהתלמוד הבבלי[3], שם מובא ששמואל הקטן ניבא בשעת מיתתו את הריגתם של רבן שמעון בן גמליאל הזקן ושל רבי ישמעאל כהן גדול, שהיו מעשרת הרוגי מלכות. ממקור זה, וממקורות נוספים, מוכח ששמואל הקטן חי בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, ובתקופה זו תוקנה ברכת המינים.
הדבר נעשה ביבנה למרות העובדה שמושב הסנהדרין וההנהגה הרוחנית היה אז בירושלים, וההשערה היא שנוכחותם של צדוקים ומינים בירושלים מנעה אפשרות לצעד משמעותי כזה, ולכן הוצרך ר"ג לעשות זאת ביבנה.
קיימת דעה אחרת, לפיה הברכה נתקנה בימי רבן גמליאל דיבנה, ושמואל הקטן שמוזכר שם אינו זה שניבא בשעת פטירתו, אלא תנא אחר בשם זהה (הגהות היעב"ץ לתלמוד, על סנהדרין, יא ע"ב).
כבוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה (סוטה ט, טז) כותבת ש"משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות". הדברים מתפרשים בתלמוד (בבלי, מגילה כא ע"א). שם נכתב שמימות משה ועד רבן גמליאל הזקן היו לומדים תורה בעמידה. משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והחלו ללמוד בישיבה.
תקנותיו של רבן גמליאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת מועד קטן[4] מובא אודות תקנה שתיקן רבן גמליאל כאשר נפטר:
בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו, ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.
נהוג ללמוד את פירוש הגמרא כי תקנת רבי גמליאל היא לצורך כבוד המת שלא יהיו מניחים אותו ובורחים. אך הרבי שליט"א מלך המשיח[5] מבאר כי הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים החיים, שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.
רבן גמליאל תיקן תקנות רבות, בעניני גיטין[6] ופרוזבול, ועוד.