שיניים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←בחסידות: תקלדה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ל[[יהודי]] יש 32 שיניים בפה כנגד [[ל"ב נתיבות חכמה]], מכיון שה[[חיך]] - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות ה[[חכמה]] בפרצוף [[אריך אנפין]] (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת ה[[בינה]] דאריך אנפין). | ל[[יהודי]] יש 32 שיניים בפה כנגד [[ל"ב נתיבות חכמה]], מכיון שה[[חיך]] - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות ה[[חכמה]] בפרצוף [[אריך אנפין]] (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת ה[[בינה]] דאריך אנפין). | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מפרש{{הערה|[[תורה אור]] ויחי מז, ג.}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון ל[[גוף]]. | [[אדמו"ר הזקן]] מפרש{{הערה|[[תורה אור]] ויחי מז, ג.}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון ל[[גוף]]. כמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"[[רמ"ח אברין דמלכא]]", שתהא [[נפש]]ו [[מרכבה]] אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות [[אהבה]] ו[[יראה]], כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אדם}} | {{אדם}} | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||
גרסה מ־08:33, 25 במרץ 2021
שיניים הם עצמים הקבועים בפה ותפקידם הוא לטחון ולרסק את המאכל. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.
ליהודי יש 32 שיניים בפה כנגד ל"ב נתיבות חכמה, מכיון שהחיך - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות החכמה בפרצוף אריך אנפין (לעומת הגרון שהוא בחינת הבינה דאריך אנפין).
בחסידות
אדמו"ר הזקן מפרש[1] את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף. כמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.
הערות שוליים
| אדם | ||||
|---|---|---|---|---|
| תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
| אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
| חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
| חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
| הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
| פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
| סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה | |||